מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

Administrator

Administrator

ראשון, 26 מרץ 2017

הבת שלי בת 18 וחצי ויש לה התפרצויות זעם שזה מתבטא באלימות פיזית כלפי ילדה שהתווכחה איתה מה עושים

הבת שלי בת 18 וחצי ויש לה התפרצויות זעם שזה מתבטא באלימות פיזית כלפי ילדה שהתווכחה איתה מה עושים

שישי, 17 מרץ 2017

עבודת מניעה – אבני יסוד

חזרה לתפריט הקורס

הרבה מדברים על מניעה והרבה שאלות עולות סביב עבודת המניעה.
איך יודעים מתי נכון לדבר על דברים?
האם אנחנו לא חושפים את הצעירים לנושאים שהם עוד לא שם ?
מה ייגע בקהל שלנו? מה ירחיק ויעורר התנגדות?
ומה אם אנחנו מנסים למנוע משהו שכולם עושים? שמקובל והפך לנורמה?
האם אנחנו לא לבד – דון קישוטים?

עבודת המניעה נועדה
לשמור על שלומם של האנשים והקבוצה ולהביא לאיכות חיים גבוהה יותר.
כלומר, מניעה נובעת מאכפתיות, חשיבה, אהבה.

את אלה אסור שנאבד בדרך.

גם כשיש חוסר הסכמות, התנגדות, התנהגויות שאנחנו מנסים לשנות, אנחנו נשארים אמפתיים, מציעים תמיכה, מקבלים את ההבדלים בין אנשים וגם חולשות של אנשים, לכולנו יש כאלה.


אז איך עושים מניעה?


1. הגדרת מטרות

menia-6


2. הבנת מניעים - התנהגות של אנשים נובעת מגורמים שונים

menia-7


3. שינוי עמדות- עבודה במישורים שונים

menia-8

הערה*

משמעות זה המשמעות של מה שאני , למשל להבין שזה בחירה, למשל להבין שזה לא תואם ערך שלי, למשל להבין שאני אולי לא במודע בוחר להסתכן
השלכות זה מה התוצאות של זה (לא רק מחירים ) למשל שזה נוגע באנשים שלא חשבתי על זה שזה נוגע בהם, שזה משפיע על המצב האקולוגי, שזה לא יאפשר לי משהו וכדומה.

אין לנו איך לדעת מה יעבוד על מי, לכן בעבודת המניעה נשתמש בכל הכלים.


4. מתן כלים


MENIA-ZITUT-5

 PU-MENIA-KELIM

 

5. שיתוף פעולה בין גורמים שונים שמשפיעים

menia-10

המשפחה והקהילה ישמשו בעיקר לגיבוש עמדות ומתן כלים וחלופות
זאת  באמצעות עבודת חינוך, חיבור לערכים, נורמות קהילתיות ומשפחתיות וחיבור רגשי. זה כולל תמיכה ואהבה.

הרשות המחוקקת מייצרת מסגרת מעשית ונורמטיבית, היא מגדירה גבולות ומגבה למעשה את העבודה של הקהילה והמשפחה על ידי מתן תוקף והעברת מסר חד וברור. בנוסף, היא מאפשרת לרשות האוכפת לבצע  את פעולתה.

רשות האכיפה – משטרה, מבצעת מניעה הן על ידי עצירה בפועל של ההתנהגות – לא מאפשרת להתנהגות הבעייתית להתקיים (מעצר בפועל, לקיחת או השמדת החומר, הגבלת תנועה וכדומה)
והן על ידי הרתעה – יש מי שיממש את העונש, יגבה את המחיר מעבר למחיר של ההתנהגות עצמה.

חשוב שכל אחד מהגורמים יזהה את תפקידו, הכלים שלו והייחוד שלו.


עבודת מניעה מבוססת על ערכים

כדי שנוכל להבין איפה אנחנו עומדים מול ההתנהגויות, כדי שנוכל לגבש עמדה, כדי שיהיה לנו מצפן לאורו נוכל לבדוק דברים כאשר העבודה נהיית מורכבת ומאתגרת, אנחנו צריכים בסיס – אלה הערכים שלנו.

ההתנהגויות, הביטוי שלהן, המרחבים, הנורמות החברתיות, ואפילו העמדות שלנו לגבי דברים, כל אלה יכולים להשתנות. אבל ערכים הם אבני יסוד שלא משתנות אלא יכולות לשנות את הביטוי המעשי שלהן.
זה מה שמאפשר לנו לנקוט עמדה ברורה, נוגדת מציאות חברתית לעתים, ובכל זאת להיות רלוונטיים.
זה מה שמאפשר לנו גמישות, כי זה בסיס קבוע אבל הוא יכול ללבוש צורות שונות ברמת הביטוי המעשי.

למעשה הערכים/אבני היסוד הם אלה שמניעים אותנו בכלל לעסוק במניעה.

את עבודת המניעה בעולם הפוסט מודרני אפשר לתאר כשילוב בין שני טקסטים:
באליסה בארץ הפלאות יש קטע על הדרך:
"חתלתול של צ'שייר", פתחה אליסה ואמרה בהיסוס, "תוכל לספר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"הדבר תלוי מאוד במקום שאליו את רוצה להגיע" ענה החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן" אמרה אליסה.
" אם כך אין הבדל באיזו דרך תלכי" ענה החתול
. "כל עוד אגיע לאן שהוא" הוסיפה אליסה לצורך הסבר.
"הו, אין ספר שתגיעי" אמר החתול, "אם רק תלכי די זמן".

ולעומתו הטקסט על לוחות הברית - אלוהים לא כתב טקסט חדש,  רק בגלל שמשה והעם לא היו בשלים לקבלם.

המשימה שלנו להיות בתנועה וגמישות ויחד עם זאת כן לדעת לאן אנחנו רוצים להגיע.
ואולי אלו  יהיו מסלולים שונים ומגוונים אבל בכולם בסוף תהיה הגשמה של אבני היסוד.

גם כשייראה שלא מקשיבים לנו, ולא משנים מיד, והאחרים לא עושים, גם אז נמשיך בדרך שלנו.
לא פעם נגלה, שהקשיבו, שמשנים. לא ביום, לא ביומיים. עבודת חינוך, עבודת מניעה היא עבודה סיזיפית.

נמשיך בדרכנו , כי אין לנו אפשרות אחרת. כי לקבל את הקיים זו לא אופציה. 

שישי, 17 מרץ 2017

קורס בעבודת מניעה

menia-zitut

תלמידים יקרים ברוך בואכם לאתר הקורס.

כאן תמצאו את סיכומי השעורים וחומרים נוספים שישרתו אתכם בהמשך או בביצוע המשימות במהלך הקורס.

שיהיה הרבה בהצלחה ואתם מוזמנים לפנות אלינו.

 

מהי עבודת מניעה?

איך עושים מניעה? אבני יסוד -ערכים הם המצפן שלנו והיסודות שלנו.
 

קראו עוד...

 

 

שלישי, 14 מרץ 2017

מסכים מסכים מסכים

חזרה לתפריט חומרי עזר

הילדים כל היום במסכים – אם לא במחשב אז בטאבלט, או  בסלולרי, אם לא במשחק אז ברשת החברתית, אם לא בזה אז ביוטיוב. הם מצלמים את עצמם, מתכתבים, מקליטים הודעות, שולחים סרטונים.
אנחנו מנסים לדבר איתם והפרצוף תקוע במסך.
יושבים אצלם חברים והפרצופים של כולם במסכים. לפעמים יחד לפעמים לחוד.
נוסעים לטיול ובמקום להסתכל על הנוף או לעשות משהו משפחתי (לשוחח, לשיר, לשחק) הם מסתכלים על המסך.
יושבים בארוחת ערב וצלצולי ההתראות לא מפסיקים.
ואיך תהיה לנו שליטה אם זה הכל בתוך מכשיר אחד קטן, שלהם?

זו החוויה של חלק גדול מההורים.
אבל מה באמת מציק לנו?
האם זה משהו מוחשי, סיבות נכונות לדאגה או שרק קשה לנו להתחבר לשינוי?

האם ילדים באמת לא חברותיים היום או אפילו אנטי סוציאליים או שאולי השיתוף האין סופי דווקא מייצר סוג חדש של חיבור, של שיתוף, מאפשר להכיר ולדעת זה על זה דברים שאנחנו לא ידענו על החברים שלנו, מאפשר לחשוב על החברים גם כשהם לא לידנו?

האם אנחנו אמורים להתקדם עם השינויים של העולם או שיש לנו תפקיד אחר כהורים?

אז כדי לגבש עמדה חשוב שנדייק את הדברים לעצמנו.

אלמנטים בעייתיים בשימוש במסכים.

התמכרות - ככל שגיל תחילת השימוש צעיר יותר ככה נראה יותר התמכרות למסך. בין היתר מאחר וזה משפיע על ההתפתחות האישית בגיל זה ומקבע הרגלים. היכולת להתנתק , לא להיות בחרדה מכך שמפסידים דברים שקורים ברשת כשאני לא בטלפון, התפיסה הבסיסית של זמינות מתמדת לכולם וחוסר היכולת ללמוד להציב גבולות לעצמי ולאחר.
כיום מדברים על דכאון הנובע מהרשתות החברתיות הן בשל העובדה שאנשים מעלים לרוב תכנים חיוביים שיוצרים אשליה שלאחרים יש חיים נהדרים, חיי חברה פעילים.
והן בשל מה שנקרה - FOM0-fear of missing  out, החרדה שוקרים כל הזמן דברים ברשת בלעדי, עלי, שאני מפסיד, שיש שם משנו משמעותי שזה נורא שלא הייתי חלק ממנו.

כישורים חברתיים בין אישיים: יש חשיבות לפיתות כישורים חברתיים של תקשורת בין אישית ופנים אל פנים ולוודא שכשהילדים יחד, הם לא בתוך המסכים. נכון שכיום חשוב גם שנדריך אותם ונעזור להם לפתח כישורים חברתיים ברשתות החברתיות שהן ביטוי של העולם המודרני. אולם לפני שנוכל לכוון אותם ברשת החברתית, עלינו ראשית לעזור להם לפתח יכולות אלו ללא העוצמה, החשיפה והפומביות של הרשתות. מבלי שאפשר להתחבא מאחורי המסך והמקלדת, כשהם רואים בעיניים את ההשפעה שיש לאינטראקציה על הצד השני.

ילדים שלא פתחו כישורים אלה מתקשים בהמשך להתנהל שלא דרך המסך והמקלדת גם במקרים בהם האינטראקציה הבין אישית הישירה נדרשת. לא פעם נראה ילדים נמנעים ממפגשים, משיחות טלפון ומשיחות פנים אל פנים. יתרה מזאת, הרשתות החברתיות הן קבוצתיות ולא מאפשרות יחסים אינטימיים בין שני אנשים. נכון שאפשר לקיים שיחות בפרטי, אבל עדיין מדובר בתקשורת שלא פנים אל פנים, במשפטים קצובים.

חוסר בשלות להתנהלות ברשתות החברתיות - כשהכל פומבי, כשהם לא באמת מעלים תכנים משמעותיים, כשזה בא על חשבון אינטראקציה ישירה, כשכושר הביטוי שלהם לא מפותח, כשהבנת המשמעויות של טקסטים או ההשלכה על האחר מוגבלות.

בניית זהות: צעירים בונים את הזהות שלהם בין היתר דרך מה שמתרחש בקבוצות – איך הגיבו להם, כמה לייקים קבלו, במה משתפים אותם וכדומה. חשוב לנתק אותם מהרשת החברתית, לאפשר עיצוב זהות ותחושת ערך עצמי שלא נמדדות אל מול הקבוצה כל הזמן. חלק מהחוסן של ילדים מתפתח בזכות חבר/ה טובים. הידיעה שיש מי שאוהב אותי או מסכים איתי עוזרת להם אחר כך גם להתמודד עם מצבים בהם הקבוצה עשויה להביע יחס שלילי.

התפתחות כללית: ידוע ממחקרים שככל שגיל השימוש במסכים יורד, ושעות השימוש במסכים עולות, כך נראה יותר עליה בסף גירוי, חיפוש אחר סיפוק מהיר, קושי באיפוק, הפרעות קשב וריכוז ופגיעה בהתפתחות של אמפתיה.

בריאות: קרינה והפרעות שינה לילדים שמתקשים להתנתק מהטלפון. כמו כן יש עליה בבעיות ראיה ובעיות גב עקב הישיבה המתמשכת כפוף למחשב או לטלפון.

חשיפה לתכנים: עם הטלפונים החכמים ניתנת גישה לרשת האינטרנט הכוללת ובכך נחשפים הילדים למגוון תכנים שאינם תואמי גיל. בנוסף כמובן יש למבוגרים אחרים גישה ישירה אל הילדים שלנו.

אז למה בכלל לאפשר?

התשובה בעיקרה היא – כי זו המציאות החדשה. ואנחנו לא יכולים למנוע את המציאות.
מה שאנחנו יכולים ורוצים לעשות הוא לצייד את הילדים בכלים להתמודד עם המציאות. להתנהל בתוכה בצורה מושכלת, מתוך מודעות ובחירה.
צריך גם לזכור שתמיד יהיה הדבר הבא. הטכנולוגיה הבאה, האפליקציה הבאה, האופנה הבאה. אם לפני שנים בודדות המלצנו להורים לא לשים מחשב בחדר אלא במרחב ציבורי בבית, הרי שהיום זו המלצה כמעט לא רלוונטית כי הכל נמצא בטלפון שבכף היד.

והחיים יביאו עוד הרבה אתגרים כמו לחץ חברתי, אלכוהול, סמים ועוד. השינויים והאתגרים לא יהיו רק בתחום הטכנולוגי. כל אחד מאלה יצריך כלים להתמודדות. לכן, התפקיד העיקרי שלנו הוא ללוות את הילדים לקראת בגרות ולצייד אותם במירב ומיטב הכלים שנוכל, מתוך ידיעה שלא נשלוט במציאות, לא נמנע אותה ולא נוכל להחזיק את הילדים שלנו בבואה.

אז מה אנחנו אמורים לעשות?

התשובה לזה היא מורכבת ופשוטה בו זמנית.

אנחנו אמורים לחנך.

אנחנו נחנך להתחשבות בזולת, אפתיה, אחריות אישית, צריכה ביקורתית ועוד. זה לא משנה אם זה נעשה בכיתה, בגינה הציבורית, אצלנו בבית או בתוך מכשיר קטן שמאפשר גישה למרחבי ענק ומרחבים חברתיים.

זה אומר שבגילאים הצעירים אנחנו נוכחים במרחבים הציבוריים חברתיים של הילדים שלנו, גם אם אלה מתנהלים חלקית בטלפון. אם הם שם,  גם אנחנו נהיה שם. ואנחנו נעיר ונגיב למה שקורה שם.
החוכמה היא כמו תמיד, להגיב ממקום מתעניין ומלמד ולא ממקום שופט, פוסל, כועס, מאוכזב וכדומה.
בגילאים היותר גדולים גם רצוי לבקש לראות מידי פעם -  עדיף עם הילד -  מה קורה ברשתות החברתיות, לאן הם גולשים. אפשר גם לבקש שיספרו לנו. לשאול שאלות כדי לקבל תיאור של מה קורה. למשל "תגיד אצלכם גם קורה שמישהו שולח סרטון פורנוגרפי? ",    "אצלכם גם יש הוצאה והכנסה של ילדים מקבוצות"? "קרה שמישהו הפיץ בכוונה תמונה פוגענית"?

את השאלות נסחו לא ישירות עליהם  -  אנחנו לא מבקשים שמות של חברים, אנחנו שואלים שאלות כלליות כדי לקבל תמונת מצב של מה קורה במרחבים האלה.
במידה ונאמר לנו על דברים שכן, זה קורה, אפשר לשאול האם זה קרה לך? היית מעורב במצב כזה? מה הרגשת? מה עשית? למה בחרת ש...
במידה ושמענו משהו שמדאיג אותנו, נמשיך לשאול כמובן. ונכוון להתנהגות הנכונה.
יש ילדים שיעבירו תמונה פוגענית ויפיצו אותה? למה לדעתך? מה את חושבת שאת צריכה לעשות כשאת רואה התנהגות כזו?
אחרי מספר שאלות אפשר להגיד מה מטריד אותנו. "אני אגיד לך מה מדאיג אותי ואת מוזמנת להגיב".

כשהם מקללים, פוגעים באחר, נוהגים באלימות או משחקים במשחקים לא מתאימים, זה המקום שלנו ההורים לחנך בדיוק כשם שהיינו עושים בכל מרחב אחר.
זה שמקובל לעשות שימוש בקללות לא צריך לבלבל אותנו - זו בדיוק אחת הבעיות העיקריות. הם מפתחים אדישות רגשית. הם מתרגלים לדיבור פוגעני. בניגוד למה שאנחנו חושבים גם הם לא לתמיד יודעים להבדיל בין מה שנאמר בצחוק, ציני או נועד ממש לפגוע. וגם אם כן , חלק מהתפקיד שלנו היא לשמור שלא יתרגלו לזה. שלא יאבדו את החושים שאחראים להדליק לנו נורות אדומות.

אגב, גם לנו ההורים קשה לדעת מתי משהו פוגעני בדיוק בגלל זה. כי אם הם כל הזמן מדברים ככה, איך נדע מתי מתקיימת פגיעה? והאם כשמישהו באופן קבוע מכונה מכוער או הומו, בטוח שזה לא מעורר בו מחשבות כלשהן? האם גם לחתיך המקובל היו יכולים לקרוא ככה ברשת החברתית באופן קבוע?
אחד הדברים שאנו רואים כיום, הוא שגבולות שהיו ברורים לנו המבוגרים - אני מדבר בצורה מסוימת  עם חברים אבל לא עם הורים, לא במקום העבודה, הולכים ומטשטשים. הצעירים של היום מדברים באופן דומה מאוד גם למורים, הורים, ואפילו במקומות עבודה. ראו נוסחים של פרסומות, דיבור בפייסבוק של מבוגרים, טקסטים בסדרות.
לכן חשוב שכן נקפיד לתקן, לחנך, לכוון ולא נקבל את המציאות ונזרום איתה.

נציב גבולות

הגבולות באים לידי ביטוי במישורים שונים.

  1. לא בכל גיל חייבים לתת סמארטפון עם גישה לרשת.
  2. אין סיסמאות כניסה ואם החלטתם לאפשר אתם יודעים אותם. הורים לא ממודרים מהטלפונים.
  3. מגבלת שימוש – ייתכן ויש אפליקציות או תכנים שלא נאפשר לילדים.
  4. מגבלת עיתוי– בזמנים משפחתיים או חברתיים או שמסיבה אחרת חשוב לנו שהילדים לא יהיו בטלפון או במחשב, נגדיר זאת ונקפיד על כך. בלילה, לא ישנים על טלפון בחדר (מחקרים מראים שיש הקשבה תוך כדי שינה מה שפוגע בשינה. בנוסף זה מעודד את ההתמכרות בכך שלרוב האנשים יש נטייה ברגע שהם פוקחים עיניים להציץ בטלפון לראות אם יש הודעות או לעבור על מיילים). ייתכן שבשעות של התארגנות, לוז צפוף, נבחר שכולם שמים טלפונים בצד.
  5. מעבר לזאת ייתכן ונבחר להגביל כמות – שעות מסך. צריך רק לזכור שעם הגיל זה נהיה קשה מבחינה זו שבאמת פונקציות שונות של החיים שלהם מתנהלות שם, כמו מטלות לימודיות, תקשורת עם הורים  של קבוצת החניכים שהם מדריכים, תאומים חברתיים, הכנת שעורי בית יחד כשהם מתייעצים ומקבלים עזרה בקבוצות החברתיות ועוד.

זכרו, לכל גבול צריך להיות רציונל ברור. למה בחרנו בגבול הזה ולאיזה מהנזקים הוא אמור לתת מענה.

דוגמה אישית

מאחר וגם החיים שלנו כיום מתנהלים במידה רבה ברשת או בניידים – מיילים, הודעות טקסט וקול, היומן שלנו, תזכורות, מוסיקה....ההבחנה בין מבוגרים לילדים מצטמצמת.
אנחנו צריכים להיות מודעים למקומות בהם אנחנו לא עומדים בגבולות שהצבנו לילדים שלנו.
לפעמים זה מוצדק ונדע להסביר – לילדים אין לקוח מחו"ל עם שעות לא נוחות, או צוות עובדים בשטח והם לא צריכים להיות זמינים למקרה שחס וחלילה קרה משהו לילד שלהם, הם לא צריכים להיות זמינים לשמרטפית או לילד שאמור לתפוס הסעה, הורה חולה  וכדומה.

אבל בהרבה מקומות אין הבדל. אם אף אחד מהתנאים לעיל לא חל, סביר להניח שגם אנחנו לא צריכים את הנייד לידנו בארוחה המשפחתית .
גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתנתק, להבין שזה שאנחנו מקבלים הכל לנייד לא מחייב אותנו להיות זמינים או לענות להכל ברגע שזה נכנס.
אנחנו צריכים להראות שאנחנו יכולים להתנתק, לא קשובים על הזמן למה קורה שם, לא בודקים את עצמנו לפי תגובות של אחרים ברשת,  לא מרגישים צורך לשתף במיידי וכדומה.
אנחנו צריכים להראות שאנחנו לא מעלים חומרים אישיים או מעלים עם הגדרות פרטיות נכונות.

אז מה הכללים הנגזרים מזה?

  • בארוחות משפחתיות באמצע השבוע, או בששי שבת, חג, כולם משאירים את הטלפונים בחדר אחר.
  • לא מטעינים טלפונים בלילה ליד המידה בגלל קרינה וההתמכרות.
  • לא מכינים שעורי בית עם טלפון ליד.
  • כשאתם ברכב, טלפונים בתיקים -של הנהג בהכרח וגם האחרים, אתם לא נהגי מונית שלהם.
  • כשאתם מסתובבים בקניון, משחקים בגינה, נפגשים עם חברים - טלפונים בתיקים. הם ואתם יכולים מידי פעם להציץ (ואם אפשר שלא, עדיף) אבל לא להסתובב עם הטלפון ביד. עצם הניתוק הפיזי מהמכשיר הוא משמעותי.

ומה עם תכנות ואפליקציות חסימה והגבלת זמנים ?

אפליקציות ותוכנות שונות עובדות על סינון תכנים באמצעות מילים, התראות לטלפון של ההורים אם יש תכני התכתבות בעייתיים, ניתוק מכשירים בשעות שהוגדרו ועוד .
בגילאים הצעירים (עד ג בערך) הן יותר רלוונטיות אם כי חשוב להבין שיש להן מחיר והן בשום פנים לא יכולות להחליף את עבודת החינוך שלנו. הן אמצעי הגנה נוסף אבל הן לא מפתחות בילדים כלים ומסוגלות להתמודד.
במידה מסוימת הן משחזרות את הבעיה - אנחנו מעבירים הכל לעולם הטכנולוגי במקום להבין שהטכנולוגיה היא כלי, אבל בסופו של יום מדובר באנשים ולשם כך נדרש קשר אישי.
בדיוק כמו שיש לנו הרגשה שחיי החברה של הילדים השתנו והטכנולוגיה השתלטה ככה כאשר אנחנו רק מסתמכים על תוכנות אנחנו גם ביחסים בבית מוותרים על התקשורת והקשר.
אצל הבוגרים יותר זה נחווה ככפייה, ריגול, אמצעים אגרסיביים ושוב, לא מאפשר לפתח בהם את המסוגלות להתמודד, לעשות בחירות נכונות, לקחת אחריות.

אתם ההורים, אתם מחנכים, זה רק עוד אתגר ואתם כן יודעים יותר מהם

האינטרנט שינה את עולמנו במובנים רבים והוא גם משפיע על יחסי הורים ילדים.לא רק בגלל אין ספור הקונפליקטים שהוא מעורר, אלא גם בגלל שהוא ערער את הביטחון של המבוגרים בעצמם כמובילים, כמי שיכולים לתרום לילדים.
במידה רבה הילדים היום מובילים - המבוגרים בתחושה שהם צריכים לעמוד בקצב, לעקוב אחרי ההתפתחויות, להכיר כל פעם את הדבר הבא, להיות דומים לילדים כדי שיוכלו לדבר איתם בגובה העיניים.
אנחנו צריכים להכיר ולדעת כי באמת זה העולם ואם אנחנו רוצים להיות רלוונטיים וכתובת שהילדים סומכים עליה, אנחנו צריכים להכיר.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להכיר הכל , לעמוד בקצב שלהם או לנהוג כמוהם. וחלק גדול מההכרות נעשה דרכם - כשנשאל ונדבר איתם על זה ונבקש אפילו שיראו וידגימו לנו. גם ההורים שלנו לא הכירו כל מה שאנחנו עושים עם החברים שלנו.

אנחנו צריכים לדעת מספיק כדי לקבל החלטות מושכלות ולא החלטות מתחושת בטן או מהסתכלות לא מושכלת ושלא מבינה.

לפעמים בגלל שהם מהירים יותר, מכירים יותר, מבינים מהר יותר את התפריטים ואופני השימוש, נדמה לנו שהם חכמים מאתנו. כשאנחנו מבקשים מהם עזרה, שהם יחפשו עבורנו, יתקינו עבורנו, נדמה לנו שאנחנו בעמדת חולשה או נחיתות, הם יותר...

אבל !
הם לא מבינים את החיים טוב יותר, הם לא עם יותר כלים להתמודד עם האתגרים והסוגיות המשמעותיים, הם עדיין צריכים ליווי בהתנהלות במרחבים ציבוריים חברתיים. כשהם נתקלים בבעיה חברתית אין משמעות לזה שהיא מתקיימת בטלפון, היא בעיה חברתית עם השפעות רגשיות עליהם ושם אנחנו כן המבוגר האחראי, היודע.
נפעל מתוך הקשבה להם בדיוק כשם שאם הם רבים עם חברים במרחב לא טכנולוגי נהיה קשובים להם, אבל, בהחלט יש לנו מה לייעץ, להנחות ולתת.

הטכנולוגיה אם כן מבלבלת אותנו ומביאה אתגרים חדשים.
אבל בסופו של יום, ההתמודדות, התפקיד ההורי, החינוך, לא משתנים מהותית ודומים כלל תחום אחר, לכל גבול אחר שנבחר להציב, לכל חינוך אחר שנבחר לתת. המשימה שלנו לא השתנתה - לשמור על ביטחונם, לתת להם כלים להתנהל נכון ולמנוע פגיעה באחר.

שני, 06 מרץ 2017

מידע מקוצר לגבי סמים

מצורף ריכוז מידע מקוצר ובסיסי על הסמים השונים הנפוצים ביותר בתרבות הבילוי כיום.

שני, 06 מרץ 2017

LSD - 'אסיד'

lsd-acid

איך מפיקים/לוקחים: מדובר בסם פסיכדלי רב עוצמה חצי סינתטי. בצורתו הטהורה הוא חסר צבע, ריח ומוצק חלקית. נצרך בד"כ דרך הפה על מצע כגון נייר קרטון, קוביית סוכר או מומס במי שתייה.

חוויה: העצמת חושים, רגשות, זיכרונות, זמן ומודעות. משינויים עדינים בתפיסה ועד לשינויים קוגניטיביים מרחיקי לכת. שינויים בתפיסה השמיעתית והחזותית הם מאוד אופייניים. אפקטים חזותיים כוללים אשליית תנועה של "משטחים סטטיים","קירות נושמים", שבילים הנוצרים מחפצים נעים, והופעת תבניות גיאומטריות צבעוניות בתנועה (בעיקר בעיניים עצומות).

משך ההשפעה: 8-12 שעות, כאשר ההשפעה מתחילה 30-90 דקות לאחר צריכת החומר

השפעות קצרות טווח: עוררות, אבדן תיאבון, צמרמורות" ותחושת זרמים בגוף", עלייה בקצב הלב, הידוק לסתות, טעם מתכתי בפה, הגברת מחשבות הנחוות לעיתים עמוקות ומשמעותיות, עיוות ראייה עד כדי הזיות מוחשיות של צבעים, מראות וצלילים, אבדן תחושה של זמן, לעיתים יחווה כסרט 'רע' בו המשתמש חרד שמא ההשפעה לא תפוג.

השפעות ארוכות טווח: יכול לגרום לשינויים קוגניטיביים ורגשיים, אשר יכולים להשפיע רבות על ההתנהגות. ייתכנו שינויים עוצמתיים ובלתי צפויים בחשיבה ובתפיסה. בזמן השפעת סמים אלו, אדם יכול להפגין כושר שיפוט לקוי והתנהגות הזייתית העלולה להוביל לתאונות או למצבים מסוכנים. סמי הזיה עשויים לזרז תגובות פסיכוטיות או דיכאון אצל אנשים בעלי נטייה למצבים פסיכיאטריים אלו. אצל אנשים מסוימים, חרדה לטווח ארוך או דיכאון עשויים לנבוע מחוויות לא נעימות או חזיונות מפחידים שהתרחשו במהלך החוויה הפסיכדלית.

גודל מנה: כ-100 מיקרוגרם, לרוב קרטון אחד (כתלות בריכוז החומר אותו לא ניתן לדעת מראש).

מחיר למנה: 50-100 ₪ לקרטון

איך מזהים: הרחבת אישונים, נראה כבתוך "עולם משלו", דיבור פילוסופי, לסתות קפוצות, תנועה איטית, חוסר תקשורת/ תקשורת בלתי-מותאמת עם הסביבה.

 

מידע אודות סמי בילוי נוספים:

קנביס/חשיש/מריחואנה

canabis-thc

קראו עוד...

אקסטזי/MDMA

ecstasy

קראו עוד...

גת - "מיץ גת"

gat-juice

 קראו עוד...

מבסוטון - "נייס גיא"

nice-guy-mabsuton

קראו עוד...

נדיפים (גז מזגנים, צחוק וכו')

nedifim 

קראו עוד...

קוקאין

cocain

 קראו עוד...

 הרואין

heroin 

קראו עוד...

 LSD - "אסיד"

lsd-acid 

קראו עוד...

 

שני, 06 מרץ 2017

הרואין

heroin

איך מפיקים: שייך למשפחת הסמים המדכאים. הרואין מסונתז ממורפין, אחד ממרכיבי השרף של פרג האופיום. בחילוף החומרים בגוף, הרואין הופך למורפין.

איך לוקחים: עישון, הסנפה, הזרקה

חוויה: מצב רוח מרומם, ירידה בחרדה, רגיעה, ישנוניות, הפחתת תחושת כאב.

משך ההשפעה: 4-6 שעות.

השפעות קצרות טווח: דיכוי נשימה, דיכוי תחושת כאב, קצב לב מואץ תוך ירידה בלחץ הדם, עלייה בחום הגוף, עצירות, יובש בעור

השפעות ארוכות טווח: התמכרות קשה כבר משימוש ראשון, סימני גמילה הכוללים רגישות יתר לכאב, קצב מהיר ועלייה בלחץ דם, ירידה בחום, שלשולים, זיעה קרה, מצב רוח ירוד, חרדה מוגברת, תוקפנות, נדודי שינה

גודל מנה: בפעמים ראשונות 20-30 מ"ג, אך כתוצאה מפיתוח סבילות בהמשך יזדקק לכ- 100-150 מ"ג על מנת לקבל את אותה ההשפעה.

איך מזהים: ירידה בקצב הנשימה, היעדר תנועה, חלימה בהקיץ, ישנוניות, אישונים מצומצמים.

 

מידע אודות סמי בילוי נוספים:

קנביס/חשיש/מריחואנה

canabis-thc

קראו עוד...

אקסטזי/MDMA

ecstasy

קראו עוד...

גת - "מיץ גת"

gat-juice

 קראו עוד...

מבסוטון - "נייס גיא"

nice-guy-mabsuton

קראו עוד...

נדיפים (גז מזגנים, צחוק וכו')

nedifim 

קראו עוד...

קוקאין

cocain

 קראו עוד...

 הרואין

heroin 

קראו עוד...

 LSD - "אסיד"

lsd-acid 

קראו עוד...

 

שני, 06 מרץ 2017

קוקאין

cocain

תיאור: סם מעורר – פועל על מערכת ה"חיזוק" ולכן נוצרת במהרה תלות פסיכולוגית קשה וכן תלות פיזית.

איך לוקחים: הסנפה, הזרקה, עישון, בליעה

חוויה: תחושת התעלות רגשית וחושית, ערנות גופנית ושכלית, שביעות רצון, תחושת ביטחון עצמי, שחרור עכבות, אקטיביות, חידוד חושים, עוררות מינית. עלולה להתפתח פראנויה והזיות רדיפה.

משך ההשפעה: השפעה מהירה יחסית, עצמת תגובה מתונה יחסית ומתוארת כ-"היי" שמתגבר עד לרמה מסוימת ואז דועך, כ-חצי שעה.

השפעות קצרות טווח: ערנות יתר, דופק מואץ, לחץ דם מוגבר, דיבור מהיר ובלתי נשלט, הרחבת אישונים, אבדן תיאבון, קשיים בשינה, צמא ויובש בפה, עוויתות במערכת העיכול, התכווצויות שרירים לא רצוניות, הזעה.

השפעות ארוכות טווח: שפתיים סדוקות, פצעים בחלל הפה וסביב האף, זיהומי דם, אנמיה, תלות נפשית ופיזית מהירה , פגיעה במערכת העיכול ואברי הבליעה (הרבה פעמים לא עובר גם אחרי גמילה). לקוקאין תקופת גמילה פיזית ארוכה במיוחד (חודשים).

גודל מנה: גרם קוקאין יספיק ל-2 אנשים לערב "רגוע". אולם, לקוקאין יש התמכרות קשה וצורך בעלייה מהירה יחסית במינונים.

מחיר למנה: 400 ₪ לגרם.

איך מזהים: לסת קפוצה, מרץ, חדות, "אופוריה", תחושת ביטחון, אישונים מורחבים.

 

מידע אודות סמי בילוי נוספים:

קנביס/חשיש/מריחואנה

canabis-thc

קראו עוד...

אקסטזי/MDMA

ecstasy

קראו עוד...

גת - "מיץ גת"

gat-juice

 קראו עוד...

מבסוטון - "נייס גיא"

nice-guy-mabsuton

קראו עוד...

נדיפים (גז מזגנים, צחוק וכו')

nedifim 

קראו עוד...

קוקאין

cocain

 קראו עוד...

 הרואין

heroin 

קראו עוד...

 LSD - "אסיד"

lsd-acid 

קראו עוד...

 

ראשון, 05 מרץ 2017

נדיפים (גז מזגנים, גז צחוק, מטהרי אוויר, אציטון וכו')

nedifim

איך לוקחים: הסנפה/שאיפה

חוויה: תחושת 'התעלות' וסומק, אופוריה, טשטוש ראיה, זמזום באזניים, ליקוי ביכולת הדיבור, פגיעה בפעילות הריאות, רעידות, הליכה לא יציבה, תגובות יתר לגירוי, חולשה של השרירים, התכווצויות ועוויתות בבטן העליונה, בחילות, הקאות, כאבי חזה, אי שקט, עצבנות, תוקפנות, פגיעה בשיפוט, סחרחורת, קהות חושים, ערפול, הזיות שמיעה, התנהגות פסיכוטית או אלימה וכאבי ראש.

משך ההשפעה: השפעה מידית הנמשכת בין דקה ל-5 דקות

השפעות קצרות טווח: פגיעה במוח הכוללת עיוותים בראייה ובשמיעה, כאבי ראש, סחרחורת, הזיות, טשטוש, אבדן הכרה, דיבור מבולבל, חוסר קואורדינציה, פגיעה בפעילות הלב שעשויה לגרום להפרעות, פרכוסים ומוות משבץ לב פתאומי. סכנת נפילה ממקומות גבוהים כתוצאה מאבדן שיווי משקל.

השפעות ארוכות טווח: שימוש ממושך עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך הכולל פגיעה בכבד ובתאי המוח, ירידה בתפקודי ריאות, דימום קבוע מהאף, פגיעה בשרירים ובשרירי הלב, תלות נפשית והפרעות נפשיות והתנהגותיות.

גודל מנה: מספר הסנפות

איך מזהים: ריח ייחודי של נדיפים – מתנדף בנשימה ולכן נשאר בריח הפה ונדבק לבגדים

 

מידע אודות סמי בילוי נוספים:

קנביס/חשיש/מריחואנה

canabis-thc

קראו עוד...

אקסטזי/MDMA

ecstasy

קראו עוד...

גת - "מיץ גת"

gat-juice

 קראו עוד...

מבסוטון - "נייס גיא"

nice-guy-mabsuton

קראו עוד...

נדיפים (גז מזגנים, צחוק וכו')

nedifim 

קראו עוד...

קוקאין

cocain

 קראו עוד...

 הרואין

heroin 

קראו עוד...

 LSD - "אסיד"

lsd-acid 

קראו עוד...

 

ראשון, 05 מרץ 2017

מבסוטון – "נייס גאי"

nice-guy-mabsuton

איך מפיקים: ממשפחת הקנבינואידים הסינתטיים. אין פיקוח/סטנדרטיזציה על המרכיבים, מועד למנת יתר (2 מנות עשויות להיות שונות בתכלית בריכוזים אחת מהשנייה).

איך לוקחים: נמכר כתערובת 'עלים' – ניתן לעשן/לשתות בחליטה. לאחרונה ישנן עדויות על הזרקה

חוויה: תחושת 'סוטול' חזקה הרבה יותר ממריחואנה. החוויה מלווה לעיתים בדופק מואץ, חרדות, מחשבות שווא, אי שקט, עצבנות ותוקפנות.

משך ההשפעה: תוך 5 דקות ועד לכ-6 שעות

השפעות קצרות טווח: תופעות לוואי דומות לקנאביס, אולם חמורות הרבה יותר.

השפעות ארוכות טווח: פגיעה קוגניטיבית בולטת בזיכרון ובקשב, תסמיני גמילה כבר משימוש ראשון הכוללים אי שקט, סיוטים, סחרחורת וכאב ראש.

גודל מנה: ג'וינט, נראה דומה למריחואנה אך חזק עד פי 20, ריכוז החומר הפעיל חזק בהרבה ולכן ההשפעה חזקה יותר.

מחיר למנה: 2.5-10 ₪ למנה

איך מזהים: משתמשים מתארים מספר דקות של "היי" וחוויה נעימה המתחלפת במהרה בתחושת עצבנות, כאבי ראש, גלי חום וקור, בחילות, חרדה ופראנויה. תופעה ממושכת של דיכאון, חרדה ו-"דאון" גם לאחר שפגה ההשפעה המיידית.

 

מידע אודות סמי בילוי נוספים:

קנביס/חשיש/מריחואנה

canabis-thc

קראו עוד...

אקסטזי/MDMA

ecstasy

קראו עוד...

גת - "מיץ גת"

gat-juice

 קראו עוד...

מבסוטון - "נייס גיא"

nice-guy-mabsuton

קראו עוד...

נדיפים (גז מזגנים, צחוק וכו')

nedifim 

קראו עוד...

קוקאין

cocain

 קראו עוד...

 הרואין

heroin 

קראו עוד...

 LSD - "אסיד"

lsd-acid 

קראו עוד...

 

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL

אתה כאן: ארגזי כלים סרטוני הדרכה לאנשי מקצוע Administrator