מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

מציג מאמרים לפי תגית: בטיחות ילדים ברשת

בפינה זו, אנסה להסביר מדוע האינטרנט תופס מקום כה מרכזי בגיל ההתבגרות ומה המשמעויות הנובעות מכך עבור הורים ואנשי חינוך.

בישראל, 75% מהילדים בגילאי 10-13 גולשים קבוע באינטרנט. למרות יתרונותיו של האינטרנט, שהפך זה מכבר לחלק בלתי נפרד וחיוני מחיינו, ככלי המאפשר הרחבת אופקים, תקשורת, סקרנות, הרחבת הכישורים החברתיים והמעגלים החברתיים, האינטרנט טומן בחובו גם סכנות. סכנות אלו נובעות משימוש לא ראוי באינטרנט. וכך, בעוד שני שליש מבני הנוער גולשים כדי להשיג מידע ולצ'וטט, 15% גולשים לאתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים, וכמעט 40% גולשים לאתרים בעלי תוכן אלים. כמעט 50% נתקלו בהטרדות בעלות אופי מיני באינטרנט. האינטרנט מספק מענה מהיר וקל לצרכים המאפיינים בני נוער: חיפוש אחר ריגושים, זהות עצמית וקבוצת השתייכות. זאת משום שהאינטרנט מאפשר למתבגר גם להישאר אנונימי וגם ליצור זהות כרצונו בעודו גולש במרחבים העצומים של הרשת.

מה עוד מסוכן ברשת ? מלבד פדופילים ומטרידים שגולשים ברשת ומתחזים לבני נוער בניסיון לפתות אותם ולהטריד אותם, האינטרנט עשוי לחשוף בין נוער למידע שלא מתאים לגילם ובכך להשפיע באופן משמעותי על תהליכי ההתבגרות המינית, הנפשית והחברתית שלהם. חשיפה לתכנים אלימים, בעלי אופי מיני, מידע על הכנת ורכישת סמים, התאבדויות, הפרעות אכילה והסתרתן הם רק מקצת הנושאים אליהם בני נוער נחשפים, אם בגלישה תמימה ואם במכוון, ונפגעים. מעבר לכך, האינטרנט מרחיב למעשה את גבולות המרחב החברתי של בני הנוער ומאפשר להם להיפגש ולשוחח עם אנשים שונים וכך להיות חשופים להשפעה מרעה, כפי שדווח לא מעט בתקשורת בהתייחס לקבוצות ניאו-נאציות ולכת שטן. חשוב לזכור שבני הנוער אמנם זריזים יותר ממבוגרים ובקיאים יותר בצדדים הטכניים של האינטרנט והעולם הממוחשב, אך הם עודם תמימים ומושפעים בקלות ולכן זקוקים תדיר להכוונה ולהדרכה כיצד לנווט דרכם בין ים המידע וכיצד להישמר מסכנות.

בהתאם לכך פתחנו ב"יסודות-יוזמות חברתיות" פעילות המותאמת לבני נוער ולהורים העוסקות בתרבות הגלישה באינטרנט בקרב בני נוער, בסכנות העומדים בפניהם ובצורך בבקרה ובפיקוח הורי על השימוש באינטרנט. הפעילות מסייעת למתבגרים לזהות סכנות באינטרנט ולוקחת את ההורים למסע בעקבות המתבגרים, מסע שחושף שפותח את כל החלונות שברשת.

חמישי, 11 אוגוסט 2011

הבלוג: שני פנים ליומן

יש הזוכרים את גיל ההתבגרות כרצוף בכתיבה קדחתנית ליומן אישי המוחבא בקפדנות. כיום לבני הנוער מוצע היומן בצורה המותאמת לימינו המתנהלים בחלקם במרחב הווירטואלי. בלוג הינו יומן אישי המנוהל כאתר, המעודכן באופן תדיר על-ידי בעליו ומתפרסם ברבים ברשת, כאשר הפרסומים מופיעים בצורה כרונולוגית הפוכה (הפרסום האחרון מופיע ראשון). הבלוג כולל בעיקר תכנים טקסטואליים אך ניתן להכיל בו גם תמונות או אפקטים מן המולטימדיה. בעל הבלוג (הבלוגר) יכול להשתמש בו כאתר המפרסם כתבות-מידע, דעות, או כיומן אישי. הבלוגר בוחר את מידת האינטראקטיביות של הבלוג, היינו האם הבלוג פתוח או חסום לתגובות הקוראים, בנוסף, בכוחו לקבוע את עיצוב הבלוג, כל זאת מבלי להתמצא בעיצוב אתרים בצורה מקצועית או בשפת ה- html. לשם הקמת הבלוג, יש להיכנס לאחד מן האתרים המאפשרים זאת ולעבור תהליך מדורג, פשוט ומוסבר לבחירת שם (בדוי/אמיתי), עיצוב האתר (מתוך תבניות מוגדרות), בחירת מידת האינטראקציה (פתוח/סגור לתגובות) וכו'.

ברשימת היתרונות ניתן לראות שהבלוג מאפשר למתבגרים להרחיב ולבסס מעגלים חברתיים. הבלוגר יכול לקבל תגובות/משוב, לקשר בבלוג שלו בלוגים של אחרים ולחבור לטבעת בלוגים המקושרים סביב נושא או מכנה משותף כלשהו ; הבלוג, כיומן אישי מהווה כר לפורקן רגשי, רפלקציה, וחשיבה מחודשת ; ניכר כי בבלוג חשים מתבגרים נוח להציג את עצמם בצורה אותנטית, כפי שהיו רוצים להציג במציאות לו יכלו להבטיח קבלה ותמיכה בזהותם. לכן, ניתן לראות חשיפה של התלבטויות ותהיות בקשר לזהות מינית, התנהגות של פציעה עצמית, פגיעה מינית וכדומה.

לצד יתרונות ברורים שבניהול בלוג על-ידי מתבגרים, ניתן לראות מספר סיכונים, ביניהם חשיפה בפני גורמים שליליים. האופי היומני של הבלוג מביא לעיתים קרובות, בעיקר בקרב ילדים ונוער לחשיפה של פרטים רבים על הכותב ביניהם פרטים מזהים על עצמם, כולל שם, גיל, וכתובת. פרטים אלו עלולים להוביל להטרדות והתנכלויות שונות, למשל: ניצול המידע לשם שידול, פגיעה מינית ומעקב על-ידי גורמים מזיקים והטרדה. חשיפת פרטים אישיים בבלוג יכולה להוביל לסחטנות ואלימות בין חברי קבוצת השווים, בני אותו הגיל. למשל, נער המשתמש במידע המופיע בבלוג של נער אחר כדי לסחוט אותו, להביך אותו או לחשוף אותו ; כתיבה בבלוג מידע פוגע או חושפני על אדם אחר ; קבוצות של בלוגרים בעלי אינטרס אשר מושכים בלוגרים, בעיקר ילדים ונוער, לחבור אליהם. לקבוצות בלוגרים קוראים טבעת וניתן להבחין בטבעות לפציעה עצמית, לעידוד הפרעות אכילה, התנהגות אנטי-חברתית, אלימות ועוד.

ניכר כי מתבגרים רבים אינם מודעים לסכנות האורבות להם בעת חשיפת מידע מזהה ברשת. כמו כן, התחושה של אנונימיות ברשת מטשטשת את ההבנה של משמעות הפרסום של מידע אישי. לכן, על-מנת להפיק את המיטב מניהול בלוג, הכרחי לנקוט בהסברה והתערבות במסגרת חינוכית, בית-ספרית. יש להיכנס לבלוגים של בני נוער כדי לזהות את התופעות ולהתייחס אליהן במסגרת שיעורי מחנך, או להראות בקיאות כאשר הנושא עולה במפגש עם היועץ. כמו כן, בעוד בתי-הספר מתמודדים עם תופעת האלימות המתרחשת פיזית במסגרת בית-הספר או מחוצה לו, ניכר שההתייחסות לאלימות באינטרנט מעטה מאוד ועל כן יש להכיר בתופעות ולהרבות בהסברה לשם מניעה ובהתערבות לשם התמודדות.

כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת —דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה

רשימה חלקית של אתרים המכילים בלוגים בנושאים שונים, כנסו והתרשמו:

בלוגים בפורטל תפוז

בלוגים בפורטל נענע

בלוגים בפורטל סטארט

יצירת בלוג בבלוגלי

לא אחת בתי ספר נתקלים בתופעות "פתאומיות" אשר ראשיתן באינטרנט. התחושה כי דבר מה "התפוצץ" כאשר לא ברור מה מקורו, מקשה על הטיפול בבעיה כמו גם באבחונה. על כן, יוצגו לעיל מספר התנהגויות בעלות אופי מסוכן, כפי שהן באות לידי ביטוי ברשת ובספרות המקצועית:

השתלהבות (Flaming)

החלפת דברים תוך שימוש בביטויים פוגעניים, בוטים ומעליבים. במקרה שכזה כל המעורבים בעניין תורמים לאווירה הלוחמנית. התנהגות שכזו יכולה להתרחש בפורום, וכן בתוכנות למסרים מידיים כגון צ'אט, ICQ או מסנג'ר.

הטרדה (Harassment)

פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד כלפי אדם מסוים. זו יכולה להתממש דרך שליחת אימיילים פוגעניים, מסרים מידיים, ו/או מסרונים בנייד (SMS) . בשונה מהשתלהבות, הפעולה של הטרדה הינה חד-צדדית וללא תרומה הדדית.

לדוגמא: הפצצת האימייל במכתבים מכתובתו של המטריד ומכתובות אחרות שפתח, התקשרות טלפונית חוזרת, קריאה לתקשורת ושליחת הודעות בתוכנות למסרים מידיים. לעיתים חסימת המטריד ואף פתיחת חשבונות חדשים ברשת הינם בגדר יצירת רגיעה זמנית ולא פתרון, ולכן חשוב לשמור ולתעד את התכתובות וההודעות מן המטריד לזיהוי על-ידי המשטרה.

השמצה (Denigration)

הפצת סיפורים שקריים על אדם מסוים באמצעות שליחת מידע זה למספר רב של מכרים. המטרה היא הריסת התדמית של אותו אדם ו/או פגיעה בקשריו החברתיים.

לדוגמא: כתיבה בבלוג סיפור שקרי על ילד בכיתה שהוא בוגד בחברתו; שליחת אימייל לקבוצה גדולה של חברי כיתה עם בדיחות ואנקדוטות על חשבון חבר לכיתה.

התחזות (Impersonation)

זו מתאפשרת לרוב כאשר לפוגע יש גישה לסיסמא ולשם המשתמש של הקורבן. חברים קרובים לעיתים מחליפים ביניהם את הסיסמא של האימייל או של תוכנות למסרים מידיים כחלק מאקט חברתי. כמו כן, במסגרת שימוש משותף במחשב עשויים להיחשף פרטים אלו שלא בכוונה תחילה. ערעור ביחסים עשוי להוביל לשימוש בפרטים אלו לצורכי התחזות.

לדוגמה: אדם X נכנס בתור Y וכותב בשמו אימיילים פוגעניים למספר חברים, או נרשם לאתרים בעלי תוכן מיני ומשאיר פרטי התקשרות.

החצנה והולכת שולל (Outing and Trickery)

במקרים אלו מתבצעת חשיפת מידע אינטימי ואישי שלא יועד לעיני כל. למשל דרך חשיפת בלוג אנונימי וזיהויו עם אדם מסוים; העברת תכתובת באימייל הכוללת תכנים אישיים לרשימת תפוצה רחבה. אדם הכותב מתוך הנחה כי המידע נותר אנונימי או לחלופין מיועד רק לנמען מסוים, יחווה פריצות קשה כאשר יגלה כי המידע הופץ וקושר אליו.

דוגמה להחצנה: כאשר זוג מצלם האחד את השני תמונות אינטימיות, ולאחר מכן מפיץ את התמונות ברשת.

דוגמה להולכת שולל: חברות בודות חבר פיקטיבי וכך "בשמו" יוצרות קשר עם ילדה אחרת באינטרנט, מתקרבות אליה ומעודדות אותה לשתף בפרטים אינטימיים, לעשות פעולות שונות כגון התפשטות מול מצלמה, שליחת תמונות וכדומה. לבסוף, את המידע הן מפיצות בין חברים ומכרים.

מניעה (Exclusion)

הרחקת אדם מסוים ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט. מצב זה אפשרי כאשר ילד נכנס למשחק מחשב רב-משתתפים ובו ברגע שאר המשתתפים "הורגים" את דמותו ומכשילים אותו; או לחלופין חבר נכנס לתוכנה למסרים מידיים ועם כניסתו כל חבריו חוסמים אותו או מתעלמים ממנו.

אחת הדוגמאות הנפוצות בכל הקשור במניעה הינה חרם. מכיוון שבני נוער מצויים שעות רבות בתקשורת בין-אישית ברשת, לחרם משמעות חברית-רגשית עצומה כאשר הוא מתרחש ברשת. סינון תקשורת בכל אמצעי מקוון כגון חסימה או התעלמות, משמשים את החרם באינטרנט.

מעקב (Cyberstalking)

תקשורת עם קורבן במגוון דרכים במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו ו/או לסחוט אותו.

איום (Cyberthreats)

איומים עשויים להיאמר בהקשר האישי: איום בפגיעה עצמית. או כלפי האחר: איום על חיי אדם אחר.

לסיכום, הרשת מציעה לבני הנוער מרחב נוח לביטויי אלימות. בשל מיעוט באכיפה ופיקוח מחד, וריבוי באמצעים אפשריים לשימוש לצורכי בריונות מאידך, המרחב האינטרנטי עשוי להחוות כמקום מפחיד. הדבר הראשון שיש לעשות על מנת למגר את התופעה הוא להכיר בבריונות ברשת. לעיתים חוסר הבנה ביישומים באינטרנט מוביל הורים ואנשי חינוך וטיפול לבטל את משמעותה הרגשית של פגיעה ברשת. על כן, יש לעודד שיח פתוח על אלימות ברשת, דרכי התמודדות ברמת הפרט והכלל, ופתיחת ערוצי טיפול ותמיכה.

* כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה

הן תיעדו את ההתעללות הקבוצתית ותכננו להפיץ את הסרטון באינטרנט, שחלקים ממנו דלפו לתקשורת

שש נערות מפלורידה שהתעללו בחברתן, תיעדו את ההתעללות ותכננו להפיץ את הסרטון באינטרנט, יישפטו כבגירות ועלולות לרצות מאסר עולם בגין חטיפת הנערה וההתעללות בה. הנערה המותקפת, בת 16, מאושפזת בבית החולים וסובלת מטשטוש ומבעיות שמיעה. לדברי אמה, פניה עדיין נפוחים מהמכות שספגה. מלבד שש הנערות, המכירות את הקורבן דרך חוג המעודדות, מואשמים במקרה שני נערים נוספים. דיון ראשון במשפטם של השמונה, בני 14 עד 18, צפוי להתקיים היום (ו'), אך בית המשפט בפלורידה אסר עליהם להתראיין בשל גילן הצעיר.

לצפייה בסרטון ב- you tube - לחצו כאן (אזהרה: התמונות קשות לצפייה)

הקיץ כבר הגיע והילדים יצאו מהמסגרת הבית ספרית אל החופש הגדול. למעבר זה משמעות גדולה בכל הקשור לתרבות הבילוי שלהם, משום שהם יחסרו מסגרת מארגנת בשעות היום, יבלו יותר שעות אל תוך הלילה, ייפגשו יותר עם בני גילם, ואולי החשוב מכל – יהיו זמן רב יותר ללא השגחת מבוגר, משום שאתם, ההורים, לא בחופש.

מבחינת שימוש באינטרנט, שינוי זה מצריך רענון של כללי בטיחות בסיסיים והצבת גבולות ברורים. ראשית, יש לרענן את כללי הבטיחות באשר למסירת פרטים באינטרנט ומפגשים עם מבוגרים ובני נוער שילדיכם אינם מכירים.

שנית, בהעדר צורך לקום מוקדם בבוקר לבית הספר, הילדים ייטו לבלות את שעות הלילה מול המחשב.

חשוב לזכור, כי בשעות אלו יש יותר סיכוי שהמצ'וטטים ברשת הם מבוגרים ולכן יש לציין בפני הילדים עובדה זו ולהגביל את שעות הגלישה. זכרו! גלישה באינטרנט מתוך הבית כמוה כבילוי עם חברים בחוץ – הסכנות דומות, וכך גם צריכות להיות המגבלות.

שלישית, מאחר והילדים נמצאים בבוקר לבדם בבית או עם חבריהם, ייתכן שיתפתו לגלוש לאתרים שאינם לגילם. חשוב שהנוכחות שלכם כהורים במרחב הווירטואלי תהיה ברורה. לכן מומלץ לעבור על היסטורית הגלישה במחשב בשובכם מהעבודה, ולשוחח עם ילדיכם על כך.

לבסוף, מומלץ לשאול את הילדים שאלות ספציפיות לגבי הרגלי הגלישה שלהם. מומלץ לשאול את הילדים מה עשו במשך היום, כמה זמן היו במחשב, היכן גלשו, האם נתקלו בתכנים שאינם לגילם,

האם שיחקו במשחקים ואילו משחקים, האם יש להם

בלוג, האם הם קוראים בלוגים מסוימים באופן קבוע, האם שוחחו ב-ICQ, האם הכירו חברים חדשים. חשוב ששאלות אלו יהיו חלק משגרת השיחה שלכם עם ילדיכם בשובכם מהעבודה. גם אם אינכם יודעים הרבה על מה שאתם שואלים, עצם השאלה תדגיש את הנוכחות שלכם. העניין שלכם וההבנה שלכם יסמנו עבור הילדים גבול ברור באשר לגלישה רצויה ובלתי רצויה.

חופשה נעימה ובטוחה.

• אביטל גרשפלד-ליטוין – פסיכולוגית רפואית מרצה ומנחה במכון יסודות

מדוע שמישהו יספר על קשיים, חוויות טראומטיות והתלבטויות הזהות בפורום באינטרנט? למה שאדם ייכנס לצ'ט וידבר עם גולש אקראי ויספר לו על חוויות שעבר? מדוע אנשים מתנהגים בתוקפנות ייתר לאור כתבה באתר או לחלופין באלטרואיזם בפורום תמיכה בחולים?

מעניין לראות כיצד שיתוף באורח אנונימי גורם לאדם להביע את הכמוסים שבסודותיו, את משאלותיו האישיות ואת החרטות המדירות שינה מעיניו: תא הווידויים; שימת פתק בכותל; ואפילו שיחה עם זר מוחלט במהלך נסיעה ברכבת. כל אלו ואחרים מהווים דרך לביטוי קונקרטי (דיבור או כתיבה) מתוך אמונה כי ישנו צד לא שיפוטי המוכן לקבל ולהכיל את ה"אני האמיתי" שבנו, נקי ממסכות, הצגות וקודים התנהגותיים. נראה שלכך מתווספת רשת האינטרנט כמקור לביטוי רגשי, כנה חסר עכבות ונקי מקודי התנהגות.

הסביבה באינטרנט מאפשרת לאנשים המתקשים להביע את עצמם במצבים מסורתיים (פנים-אל-פנים) לעשות זאת ברשת. תופעה זו מוסברת באמצעות תיאורית הסרת העכבות המשקפת מצב של ביטוי מוגבר של רגשות וצרכים מודחקים שבדרך כלל נוטים להסתיר מהסביבה הטבעית. כאשר לרבים מאיתנו אין את ה"כותל" או "תא הווידויים" ולפעמים גם לא את ה"חָבר/ה", האינטרנט מספקת מקום להוריד את המסכות.

ברשת ניתן להבחין באנשים המשתפים בתחושות ומחשבות באופן אמיתי ללא חשש מדחייה או עימותים עם אחרים, התנהגות המזינה אלפי פורומי תמיכה, בין השאר. במילים אחרות, אנשים מתנהגים לפי האופי האמיתי ולאור היצרים שלהם, ולא לפי גבולות ונורמות החברה המוכתבות במציאות ומשמשות לרוב כמעצור. ידוע כי הסרת העכבות מעודדת פתיחות וחשיפה בצורה העולה על ביטויים בתקשורת פנים-אל-פנים. מבחינה פסיכולוגית, הסרת העכבות, יכולה להוות גורם מרכזי לטיפול מוצלח. שכן היא מונעת חששות משיפוט המטפל והשיפוט החברתי המתלווה לטיפול.

להסרת עכבות והחלשת המעצורים שני פנים:

מצד אחד היא מעודדת ביטוי בשפה גסה, תוקפנות, ואגרסיביות ברשת שכן הנורמות המוכרות אינן חלות באופן גורף. לכן, אם בתור בסופר לא נצעק בקולי קולות על מישהו שעקף, באינטרנט נרשה לעצמו, אולי, לכתוב מילים קשות ולעיתים אף בוטות בתגובה לכתבה המנוגדת לדעותינו. הודות לאפקט הסרת העכבות אנשים מרשים לעצמם לבטא תחושות שליליות. בנוסף, במחקרים נמצא כי ישנו קשר בין משחקים אלימים שיש ברשת לבין רמת האגרסיביות של ילדים החשופים להם, וככל שרמת האלימות והתוקפנות גבוהה יותר באינטרנט כך יש עלייה בהתפתחות בעיות אגרסיביות ותוקפנות בקרב ילדים .

ומצד שני הסרת העכבות מעודדת שיתוף בחוויות אישיות, חלוקת פחדים, רגשות חיוביים ומשאלות, כמו גם נושאים אינטימיים או נושאים הכרוכים בטאבו חברתי. ניכר כי בעקבות ההתפתחות המואצת של רשת האינטרנט מחד, והקושי הכרוך בחשיפה עצמית באוכלוסיות שונות מאידך, הפכה האינטרנט קרקע פורייה לביטויי חשיפה-עצמית והסרת עכבות המביאים ליצירת אינטראקציות ובניית מערכות יחסים. בניגוד לדעה הרווחת האומרת כי שימוש רב באינטרנט מביא להתבודדות, נמצא כי חשיפה עצמית בסביבה מקוונת חשובה לבניית יחסים ולהתמודדות עם בדידות והיא בעלת פוטנציאל לעידוד רצון בסביבה חברתית. אי-הנראות מונעת דעות קדומות והצמדת תוויות חברתיות הקשורות למחלות, מראה חיצוני או נכות מסוימת. בנוסף, האנונימיות מסירה את ההגנות הפסיכולוגיות ואת החשש משיפוטיות או חוסר נעימות ומגבירה את החשיפה העצמית.

מידע זה חשוב להשלמת התמונה בבואנו להתמודד עם סיפורים של אלימות, חשיפה עצמית ועם הפיתוי העצום הקיים באינטרנט. כאשר לרוב מופנית אצבע מאשימה להורים או למערכת החינוכית, חשוב מאוד להכיר את מאפייני הרשת ולדעת כי בפני הגולש הממוצע מצוי כלי אשר פותח בפניו מגוון אפשרויות, ללא מעצורים והגבלות. מכאן יש לבחון את השימושים באינטרנט באופן מורכב יותר ולהבין כי בבסיס פעילות זו ישנם תהליכים פסיכולוגיים אשר יכולים להטות את הכף לשימוש חיובי ומטיב או לחלופין לשימוש הרסני.

* כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה

באחד מהמפגשים עם הורים למתבגרים, פנתה אלי אימא לילדה בכיתה ה' על מנת להתייעץ כיצד לנהוג עם ילדתה,לדבריה, לפני מספר ימים, כאשר נכנסה לחדרה של ביתה בשעות הבוקר, היא ראתה את ה I.S.Q שלה פתוח עם הודעה מילד בכיתה ו' המבקש מילדתה שתבוא אליו למחרת הביתה עירומה.

האם לא ידעה מה לעשות, האם לשוחח על כך עם ביתה באופן ישיר או למצוא דרך עקיפה להעביר לה מסר לגבי ההודעה . לשאלתי מדוע היא מתלבטת, ציינה האם, שאם הבת שלה תדע שהיא קראה הודעות שנשלחו אליה דרך ה I.S.Q ביתה מאוד תכעס והדבר יפגע ביחסי האמון הקיימים ביניהן.

פרטיות זה שם המשחק. בקרב לא מעט הורים מדובר כמעט בערך עליון. על פי משנתם של אותם הורים, לילדינו יש את הזכות לפרטיות ועלינו ההורים לכבד זאת. יחסי הורה ילד מושתתים על כבוד הדדי ולכן עלינו לכבד את רצונם לפרטיות. הם ממשיכים וטוענים שבמידה והיחסים יהיו מושתתים על תקשורת מכבדת וכבוד הדדי, כאשר ילדינו יחושו מצוקה או בלבול, הם יפנו אלינו מיוזמתם לקבל יעוץ ועזרה. אכן נשמע טוב מידי מכדי שיהיה מציאותי.

חשוב לציין, שפרטיות מהווה מרכיב משמעותי בתחושת הנפרדות של המתבגר מהוריו, חשוב שבני-נוער יחוו תחושה של עצמאות על מנת להתמודד באופן יעיל ב"עולם המבוגרים" אליו הם יצטרפו בקרוב. כמו כן, חשוב שההורים יהיו קשובים לצורך של ילדיהם למרחב משלהם, זאת, על מנת לפתח תחושה של נפרדות ובסופו של דבר תחושת יכולת להתמודד עם מבחני המציאות באופן עצמאי. עם זאת, האם פרטיותו של ילדינו גובר על שמירה על בריאותו הגופנית והנפשית?

בגיל הנעורים, אנו ההורים נאלצים להתמודד יותר ויותר עם סוגיות הקשורות לפרטיותו של ילדנו: האם להיכנס לחדר? שלהם כאשר הם מתנגדים, האם זכותנו לראות תכנים במחשב, לבדוק היכן הם מבלים בשעות הפנאי שלהם, או להתעניין בילדינו גם כשהם מתנגדים לכך. התפתחות ערך הפרטיות למימדיו העכשויים קשורה למס' שינויים שקרו בעשרות השנים האחרונות:

ראשית אנו חיים בחברת רווחה המאפשרת לנו לחיות בבתים גדולים יותר שבהם לילדינו יש חדר משל עצמם עם מחשב אישי, טלפון סלולארי, MP4 ועוד.

מציאות זו, מחזקת בקרבם את התחושה שהם בעלי הבית של חדרם ובעלי רכוש שהוא "רק שלהם". מבחינתם, לאף אחד אין את הזכות לחדור להם לתוך הטריטוריה האישית שלהם (למרות שהם לא שילמו את המשכנתה ורובם לא השקיעו ולו אגורה בעיצוב ואבזור החדר). מבחינתם החדר, המחשב, הארון או כל חפץ אחר הנמצא בחדרם שייך להם, ולנו ההורים אין זכות לבדוק, לחטט ולרגל.

שנית, אנו חיים בעידן של זכויות – לילדינו יש צרכים ולכן יש להם זכויות. בהצהרת זכויות הילד בישראל לא נכתב שלילד יש את הזכות לפרטיות, עם זאת, ברוח האווירה הכללית של זכויות ילדים ובשם ערך הפרטיות שילדינו פיתחו והם קנאים לו במידה רבה, חלק מבני הנוער רואים בחדירה לפרטיותם כפגיעה בזכות יסוד גם אם מדובר בחובה הורית על מנת למנוע פגיעה בהם.

שלישית, היום יותר מתמיד, הורים חוששים להרוס את יחסי האמון ואת הרגשות החיוביים הקיימים בינם לבין ילדיהם, לכשעצמו, יחסי אמון, קירבה ומרחב של רגשות נעימים חשובים להתפתחותו של הילד. אבל מה קורה כצריך לעמת את הילד, לכעוס אליו, לומר לו דברים שעלולים לתסכל אותו או לחשוף אותו לידיעה שאנו יודעים עליו שהוא לא שיתף אותנו בה, ו על מנת לעזור לו או למנוע ממנו להיכנס למצבי משבר?

ולבסוף, כיום יותר ויותר הורים מבולבלים לאור עומס בתיאוריות פסיכולוגיות לגידול ילדים ועצות סבתה, אמא, שכנה, קולגה או קריינית קריזמטית ברדיו שהופכת למייעצת בענייני אהבה, סקס וגידול ילדים. יותר ויותר הורים מרגישים שהורות זה מקצוע שהם לא למדו אותו

וכאשר הם מבולבלים אז עדיף "לא לעשות", על פני "לעשות טעות".

המושג פרטיות חדר גם לעולם המושגים של יחסי החברות בין בני הנוער. התפיסה שאסור להלשין על חבר, לא לספר להורים, לא לפתוח בפני מישהו אחר מידע חשוב על מישהו שאני מכיר ודואג לו, רווחת בקרב בני-נוער. זכור לי אותו נער בן 15 שציין שהוא בחיים לא יספר להורים שלו על אחותו שמעשנת גראס. לשאלתי מדוע, הוא ציין שבאיזה זכות הוא יספר להוריו מידע שאחותו לא רוצה שהם ידעו?. יותר מכך ישנם הורים שיודעים מידע חשוב על חברים של ילדיהם והם אינם משתפים את הוריו כי ילדם השביע אותם שהם לא יספרו לאף אחד. זכורה לי אותה אימא שציינה בפני שהיא יודע על נערה בכיתה י' המנוצלת מינית כבר חצי שנה על ידי בנים בשכבה שלה, אבל הבת שלה השביעה אותה לא לספר את הדבר להורי אותה נערה ואחרי ההרצאה שלי היא הבינה שנהגה לא נכון.

בשם הפרטיות אנו מאבדים את חוש הכוון. בשם הפרטיות אנו מאבדים את הסולידריות, הערבות ההדדית והאחריות החברתית, בשם הפרטיות אנו מאבדים את היכולת למלא את חובתנו הבסיסית להגן ולשמור על שלמותו הגופנית והנפשית של ילדינו שזו כמובן זכות המוקנית לו במסגרת הצהרת זכויות הילד בישראל.

אם כך, עולה השאלה מה עלי לעשות?. האם להיכנס לחדר שלו ולראות לאן הוא גולש במחשב? האם לברר עם חברים של הילד שלי עליו, מכוון שהוא לא משתתף אותי? או לחייב אותו לספר לי לאן הוא יוצא ביום שישי בערב?

לנושא הפרטיות שתי פנים:

מחד אכן חשוב שילדינו יחוו תחושה של נבדלות ונפרדות על מנת לגבש זהות עצמאית. עם זאת, כל זכות הינה בעירבון מוגבל. כאשר ילדינו לא מסוגלים לפעול באופן עצמאי במרחב לדוגמה: לחצות לבד את הכביש, לרחוץ כלים או לשוטט במרחב האינטרנטי בבטחה, אנו, ההורים נהיה שם לעזור להם או למנוע מהם להסתבך וליפול גם אם הדבר כרוך בחדירה לפרטיות.

מנגד חשוב להימנע מהחיבור בין הלשנה וחדירה לפרטיות לבין מושגים כגון בגידה ופגיעה באמון. חשוב יותר מכול שאותה ילדה בת 11 המקבלת הודעה מילד שעלול לפגוע בה שאימא תהיה שם על מנת למנוע ממנה מלהיפגע, אימא שתבהיר לה את הגבול בין מסרים מכבדים לבין מסרים פוגעניים ברשת. חשוב שלאותה ילדה יהיה מודל לחיקוי של הורה השם בראש סדר העדיפויות שלו את בריאותו הנפשית והגופנית של ילדיו. הורה שלא חושש להתעמת, הורה שילדו יכול לסמוך עליו שהוא יעצור אותו לפני הנפילה כאשר הוא טועה או נגרר.

חשוב לזכור שילדינו חווים לראשונה בחייהם מצבים שאין להם את הידע כיצד להתמודד איתם. להם לא ברור האם זה

בסדר לשתף את יועצת בית הספר לגבי נערה שעוברת התעללות מינית בשכבה?.

לנו ההורים צריכה להיות תשובה ברורה על מנת לעזור לילדינו ועל מנת שילדינו יראו בנו המבוגרים מקור לעזרה ולמידה כיצד להתמודד במצבים שעלולים לסכן אותם.

עם זאת כפי שנוהגים ילדינו לומר: "למה ישר להיכנס למחשב, דברו איתנו בצורה גלויה, תשאלו שאלות, אנחנו נספר ונשתף אתכם, קודם כול תדברו, אנחנו בסופו של דבר לא רוצים לשקר לכם"

אני מסכים עם הציפייה של בני הנוער שקודם כל ידברו איתם. חשוב שהאינטראקציה תתחיל בשיחה ולא בחיפוש בחדר או מעקבים. להפתעתי, בני-נוער אכן משתפים בכנות לגבי חייהם כאשר הם נשאלים בצורה מכבדת, גם לגבי נושאים קשים ומביכים. לתקשורת בין הורים לילדיהם אין תחליף. יצירת מרחב תקשורתי פתוח ומכבד בין הורה לילדיו ימנע במספר רב של מקרים צורך בעבודות גישוש ובילוש של ההורה. למרות זאת, אסור לנו לשכוח שילדים לעיתים משקרים להוריהם ותמיד נשמרת לנו הזכות בסופו של יום, לדעת יותר על ילדינו גם כשהדבר לא מתאים להם. חשוב לנו לדעת על מנת לעזור להם ולמנוע מהם פגיעה עתידית.

מניסיוני, שיחה בין הורה למתבגר המבהירה את הציפיות ההדדיות לגבי התקשורת בינהם ומה יחשב כזכות לפרטיות לעומת שימוש לרעה בזכות זו, מהווה נתבך משמעותי בחיזוק הקשר והסמכות ההורית.

שמונים צעירים בממוצע מתאבדים מדי שנה בישראל יותר ויותר מהם משאירים אחריהם סימנים מוקדמים בפייסבוק. לפעמים גם החשיפה ברשת החברתית עלולה לדחוף למעשה האובדני – עכשיו החליטה הנהלת פייסבוק לפעול נגד התופעה בישראל בעזרת ארגון ער"ן. 

לפני כשנה בחר דוד אלי מזרחי לשים קץ לחייו לאחר שחווה הטרדות, התעללות ואינספור הצקות מצד חבריו לספסל הלימודים. בעמוד הפייסבוק של דודאל מזרחי שנותר כאנדרטה, הועלה סרטון של בית ספר יובלים המשחזר את התרחשות האירועים שהובילה להתאבדותו.

 

 

צפו בסרטון מתוך אתר מאקו המתאר את התופעה

פורסם ב מאמרים

רשת האינטרנט כוללת בתוכה מגוון של מקורות מידע ותמיכה אשר עשויים להתגלות כחיוביים וחיוניים או כשליליים ואף מסוכנים. כיוון וזו מהווה את המרחב הנפוץ ביותר בימינו, חשוב לבחון מהם מאפייניה אשר מעודדים את ההמון לחסות בה.

אחד מן המודלים השמישים והמוכרים ביותר הורכב כבר לפני עשור ביחס לאינטרנט ורלוונטי גם בימינו. Cooper 1998 התייחס לשלושת המאפיינים המרכזיים של האינטרנט: נגישות (Availability) – רשת האינטרנט נגישה לכל ובכל מקום.

זמינות(Accessibility) – אתרי האינטרנט מאפשרים פעילות בכל שעה.

רשת האינטרנט מספקת מרחב פעולה מגוון ביותר (קבלת מידע, תקשורת, תשלום, קניות, ועוד). מאפיינים אלו ניתן להוסיף מאפיינים בולטים וחשובים ביותר כדוגמת האנונימיות, אי-נראות והלבדיות. אלו מיצרים סביבה פיזית וגם וירטואלית נוחה לפעילות חופשית לגמרי באינטרנט. אין הפרט צריך להתחשב בנורמות כלשהן בזמן פועלו באינטרנט ,שכן הוא חסר כל פיקוח במציאות הפיזית בו הוא נמצא (שכן הוא בד"כ יהיה לבד פיזית מול המחשב) ובמציאות הוירטואלית (בשל האנונימיות).

מאפיינים אלו ואחרים מרכיבים את אופייה הייחודי של רשת האינטרנט. הפרט, בהיכנסו לרשת יכול בקלות לתת קול לרגשותיו החבויים והגלויים, הלגיטימיים והלא-לגיטימיים. תופעות של אלטרואיזם, תמיכה חסרת גבולות, מתן סיוע וייעץ קיימים באינטרנט במגוון קהילות, פורומים ואתרי ייעץ למיניהם. נראה כי העדר הזהות הישירה באינטרנט (שם פרטי, מראה חיצוני, שיוך אתני וכו') מיצר השטחה של מעמדות ושוויון, המובילים לחוויות של שייכות וקהילתיות. תחושות הלכידות, הקהילתיות, שותפות הגורל הן שעומדות בבסיס קהילות רבות באינטרנט המספקות תמיכה רבה מאוד. יחד עם זאת, שותפות גורל אינה מנת חלקן רק של קהילות המלוכדות סביב מחלה, אובדן, או קשיים כלשהם, אלא גם במקרה של הרעבה עצמית, פציעה עצמית ואובדנות. ניכר כי התנהגויות, תפיסות ורגשות שאינם בהכרח מקבלים לגיטימציה במציאות הפיזית מקבלים במה באינטרנט.

פציעה עצמית מוגדרת כהתנהגות חוזרת ונשנית, שמטרתה גרימת כאב ללא כוונת התאבדות בהכרח, במסגרתה הפרט פוצע עצמו במקומות שונים בגוף (לחץ כאן או כאן לקריאה נוספת). נמצא כי התנהגות זו נפוצה בקרב בני נוער (בארה"ב נמצא כי 13% מקרב בני הנוער התנסו בפציעה עצמית). נראה כי גיל ההתבגרות המוקדמת מאופיין בהצגת התנהגויות של פציעה עצמית בקרב נוער בסיכון. אוכלוסיית הגיל הלז מהווה פלח נכבד מבין המשתמשים באינטרנט, ועל כן אין זה פלא שרשת האינטרנט הופכת מקור מידע ותמיכה להתנהגויות מסוג זה. בני נוער אשר חשים בושה לחשוף את התנהגותם בפני מקורביהם במציאות הפיזית, מוצאים כתף רחבה לתמיכה והבנה באינטרנט. כיום קיימים שלל אתרים, פורומים וטבעות בלוגים הדנים בהתנהגויות של פציעה עצמית, טיפים לפציעה והסתרה, תמונות וסיפורים בהקשר וכדומה. קהילות אלו נעות בין קהילה לשיתוף ותמיכה באנשים הפוצעים עצמם מתוך קבלה של התופעה, ועד לאתרים פרו-אובדניים אשר מעודדים במוצהר פציעה עצמית ודרכים לאובדנות. זוהי תופעה מדאיגה המחייבת הכרות של אנשי המערך הטיפולי. תופעה מסוכנת שכזו היוצאת מגבולות ההתנהגות האינדיבידואלית וחוברת להתנהגות קהילתית ברשת, מאפשרת לאנשי טיפול להתוודע אליה בצורה אותנטית (לחץ לכניסה לקישור) וללמוד אותה במטרה לשפר את תמיכתם המקצועית.

סקירה של קהילות לפציעה עצמית מלמדת כי המניע המרכזי לחבירה אליהן הוא הצורך בקבלה עצמית, אמפתיה ותמיכה רגשית. ראיונות עומק שנעשו עם גולשים באתרי פציעה עצמית הראו כי אלו חשים כי זה המקום היחיד בו מבינים את רגשותיהם והתנהגותם. היכולת לשתף אודות התנהגות שאינה לגיטימית ואף נחשבת סיכונית, דווקא מייצרת תחושה של הבנה, קבלה ותמיכה. הימצאותם בקהילה מוציאה אותם מהמקום המבודד ועטור האפלוליות וממקמת אותם כחלק פעיל בחברה. יש המדווחים כי השתתפות בקהילה אף גרמה לירידה בתכיפות ההתנהגויות הסיכוניות בשל חוויות הקהילה והתמיכה.

הרעבה עצמית (פרו-אנה) הינה הפרעת אכילה אשר מוסדה לכדי כת, פרו-אנה, המציבה את האנורקסיה כאידיאל. גם את קהילות אלו ניתן למקם על ציר בין קהילות המעודדות רזון, חולקות עצות לירידה במשקל אך מתריעות בפני איבוד שליטה, לבין קהילות הקושרות הרעבה עצמית עם אובדנות ופציעה עצמית. גם במקרה זה, נראה כי המוטיבציה לחבור לקהילה אינה מתמצה ברצון לרדת במשקל אלא כוללת גם רצון עז להשתייך לקהילה תומכת ואוהדת. חשוב להבהיר, כי התנהגויות סיכוניות אשר ממוסדות לכדי קהילה בריש-גלי באינטרנט ללא כל פיקוח מעלות את הסיכון להפוך ל"מדבקות" ולמשוך אליהן נוער בסיכון. אלו מגיעים מתוך צורך בתמיכה, ומממשים את העצות כדי להישאר חלק מהקהילה. בשני המקרים שהוצגו לעיל, פציעה עצמית והפרעות אכילה, מדובר בהתנהגויות בסיכון-על אליהן נחשפים בני נוער בחיפוש פשוט באינטרנט. יש אשר בעת קושי יפנו לקהילה התומכת בצורה חיובית ובריאה, אך יש שיגיעו בדרך דומה לקהילה חובקת חולי. כיוון וכיום אין מערך מפקח או אוכף, בפני אנשי הטיפול והייעוץ עומד האתגר של ההכרות עם התופעות אך גם עם מקורות התמיכה (לחיוב ושלילה) באינטרנט. עליהם לסגל את היכולת לכוון בני נוער (בעיקר אלו המוגדרים כנוער בסיכון) למקורות חיוביים וחיוניים באינטרנט ולהתריע בפני מקורות מסוכנים. הממצא החוזר במחקרים הבוחנים קהילות מן הסוג המדובר מראה על צורך בתמיכה שאינה שיפוטית ובחווית לכידות והבנה. את אלו ניתן לספק בקבוצות חלופיות, מקצועיות הפונות "בגובה העיניים" אל נוער בסיכון. מכאן שהפנייה מכוונת של אנשי מקצוע לקבוצות תמיכה מבריאות, או לחלופין עמידה בראש קבוצות שכאלו יכולה לשנות את "מפת הדרכים" של בני נוער רבים בשיטוט באינטרנט.

כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL

אתה כאן: מאמרים מציג מאמרים לפי תגית: בטיחות ילדים ברשת