מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

כשהשור הזועם בזירת השוורים דוהר לכיוונו של המטדור הצעיר המניף לעברו סדין אדום, אין לשור מושג שסיכויי ההצלחה שלו שואפים לאפס. אבל יש קרב אחד שבו השור ניצח כבר מזמן וממשיך לקטוף את פירות הניצחון כבר כמה שנים טובות- הקרב על הוודקה. במערכה הזו לשור הזועם בצבע האדום מובטח ניצחון כמעט בכל מפגש חברתי ושם בד"כ אין כוס וודקה שנלגמת בלי שהיא מובסת ע"י משקה אנרגיה כזה או אחר ("REDBULL", XL, XTZ ועוד).

משקה ה "רד בול-וודקה" כאן, והוא יישאר לעוד הרבה זמן. לאור שכיחות השתייה של משקאות אלו בקרב בני-נוער, כאן המקום לתת מספר דגשים לגבי הסכנות שבשתיית משקאות אנרגיה למיניהם ובמיוחד כאשר הם מעורבבים עם אלכוהול.

משקאות האנרגיה למיניהם הפכו בשנים האחרונות למשקאות פופולאריים ביותר עם היקף מכירות מרשים ומאות אלפי אנשים בישראל צורכים אותם. כבר מגיל צעיר (11-12) שותים בני הנוער את המשקאות . בגילאים מבוגרים יותר מקובל לערבב משקאות אלו עם אלכוהול ובעיקר עם וודקה והם נפוצים בפאבים ומועדונים. הסכנה בסוג כזה של קוקטייל הנה כפולה. משקה האנרגיה בעצמו מסוכן במיוחד לילדים ונשים בהריון (כך מצוין גם על גבי פחית המשקה) ומכיל בפחית אחת כמות קפאין גדולה פי 3 עד 7 מכמות הקפאין בכוס קפה אחת. לקפאין כחומר מסוכן יש השלכות על תפקודי הגוף והנפש. כמו כן, הערבוב עם אלכוהול מהווה ערבוב קטלני שכן בכוס אחת מתערבבים הן משקה אנרגיה הממריץ את מערכת העצבים והן משקה אלכוהולי המדכא את המערכת. התוצאות: א. הגוף סופג שני חומרים מנוגדים ולכך יכולה להיות השפעה במערכת העצבים המרכזית, עד כדי איבוד הכרה. ב. משקה האנרגיה משקר ונותן תחושה כאילו האלכוהול אינו משפיע. מחקרים שנעשו בארה"ב מוכיחים כי שותי רד-בול וודקה שותים יותר במהלך אירוע, כי אינם חשים בהשפעת האלכוהול.

בקרב ילדי ישראל התמונה מתבררת כמדאיגה. מתוך ניסיוני ומפגשים עם מספר רב של ילדים בכיתות ו', ניתן להעריך שכל ילד רביעי (25%) התנסה בשתיית משקה אנרגיה וחלק מהם אף שתו את המשקה בתוספת אלכוהול. רובם מדווחים כי הזדמן להם לשתות משקאות אלו באירועים משפחתיים או עם חברים בפארק.

הורים ובליינים שימו לב !!! פעם בכמה זמן המטדור בזירת השוורים מפסיד. גם השור האדום יכול לגבות קורבנות.

* כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות

לכבוד

מר יאיר אפטר

מנהל מכון יסודות

 

שלום רב,

 

הנדון: ערב הורים-תלמידים בנושא תרבות הבילוי, דפוסי שימוש באלכוהול, סכנות ובקרה הורית

הבעת תודה

 

ברצוננו להביע את תודתנו והערכתנו העמוקה על ערב הורים-תלמידים שהובלתם בבית ספרנו ב-13.3.12.

 

היה זה ערב משמעותי ביותר, מרתק ומצמיח.

 

הרצאתך במליאת ההורים היתה מעולה, רבת חשיבות, עשויה במקצועיות עם קורטוב של חוש הומור, ושילבה בין מידע רלוונטי ביותר להורים בנושא אלכוהול והסכנות הכרוכות בכך, ובין מתן כלים להתמודדות. בדבריך, בנוסף להצגת תמונת מצב מדאיגה, ציידת את ההורים בטיפים מעשיים לבקרה ולנוכחות הורית.

 

החלק השני של הערב שהוקדש למפגש הישיר בין הילדים וההורים זימן לכולנו חוויה חזקה ומרגשת ביותר.

 

הפתיחות וגילוי הלב, הכנות והיושר שגילו ההורים והתלמידים, אינם מובנים מאליהם. הן ההורים וגם הילדים באומץ הסתכלו נוכחה על העובדות והמציאות, וביחד ניסו למצוא שביל להדברות משותפת.

 

כל זה נעשה בזכות צוות המנחים המיומן והמקצועי של המכון – קרן, רן, איילה, שלומית ומיכל שבכישרון רב הצליחו ליצור אווירה פתוחה, מאפשרת ולא שיפוטית, ועודדו את השיח הפורה בכיתות. מעבר למיומנויות ההנחיה בולט צוות המנחים באישיותם הנעימה והמקבלת, ברגישותם ויחסם האישי והקרוב.

 

יישר כוח,

צוות מחנכי כיתות ח'                 אורית פרידמן, יועצת השכבה

פורסם ב המלצות

בקרב אנשי מקצוע הנפגשים עם בני-נוער קיימת תחושה שבשנים האחרונות חלה עליה במספר המשתמשים בסמים ואלכוהול בקרב בני-נוער. להלן עיקרי הנתונים מסקר אפידימיולוגי שהתבצע על ידי הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בשנת 2005.

מנתוני המחקר עולה כי כ-10.5% מבני הנוער השתמשו בסמים. הנתון אינו כולל שתייה של משקאות אלכוהוליים. הסמים הנפוצים ביותר בקרב מתבגרים הינם החומרים הנדיפים (הכוללים בין היתר גז מזגנים, דבק מגע, גז צחוק וגז מציתים). כ-16% מבני הנוער דיווחו על שימוש בחומרים נדיפים כאשר גיל 13 מהווה את הגיל הממוצע לשימוש.

הסם הלא חוקי הנצרך ביותר בקרב בני-נוער הינו מריחואנה ועד גיל 18 כ-6% מילדינו יתנסו בעישון מריחואנה. בכיתות י"ב 11% מהמתבגרים התנסו בעישון מריחואנה.

על פי הנתונים מחצית מילדי מדינת ישראל שתו מנת משקה אלכוהולי בשנה האחרונה, לא למטרת קידוש או דת, כאשר כל ילד רביעי בגילאי 12-18 השתכר לפחות פעם אחת וכל ילד חמישי שתה לפחות 5 מנות שתייה במהלך החודש האחרון.

עוד נמצא כי תלמידים המדווחים שהחלו לעשן ולצרוך משקאות חריפים בגיל צעיר יחסית, מדווחים גם על שימוש רב יותר בסם לא חוקי כלשהו בשנה האחרונה. עישון סיגריות ושימוש בסמים לא חוקיים נעשה בד"כ עם חבר טוב או במסיבה עם חברים. משקאות אלכוהוליים נצרכים בדרך כלל במסיבה או עם בן משפחה. בנים משתמשים בסמים יותר מבנות חוץ מאשר בחומרים נדיפים.

נמצא שרמת חילוניות גבוהה יותר קשורה לעישון רב יותר, לשתיית משקאות אלכוהוליים רבה יותר ולשימוש רב יותר בחומרים לא חוקיים (בעיקר בקנביס). תלמידים מהחינוך הממלכתי הדתי מעשנים פחות ומשתמשים פחות בסמים לא חוקיים, אולם משתמשים יותר בחומרים נדיפים. במגזר הלא יהודי פחות מעשנים, פחות צורכים משקאות אלכוהוליים ופחות משתמשים בחומרים נדיפים. לעומת זאת, במגזר זה משתמשים יותר בסמים אחרים.

ככל שהתלמידים גדלים, הם מעשנים יותר וצורכים יותר משקאות אלכוהוליים ומשתמשים יותר בסמים לא חוקיים (בעיקר בקנביס).

למצב משפחתי ולנוכחות הורית יש קשר ישיר לשכיחות השימוש. במשפחות בהן הורי התלמיד גרושים, פרודים או שאחד מהם נפטר, הסיכוי לשימוש בסמים ואלכוהול עולה. תלמידים עולים מדווחים על יותר עישון, שתיית משקאות אלכוהוליים ושימוש בחומרים לא חוקיים (בעיקר בקנביס). עם זאת, תלמידים שהוריהם בעלי השכלה גבוהה מדווחים יותר מאחרים על עישון, שתיית משקאות אלכוהוליים ושימוש בקנביס.

כצפוי, קיים קשר בין נשירה סמויה לשכיחות השימוש. תלמידים שנעדרו שבעה ימים או יותר מבית הספר במהלך 30 הימים שקדמו לסקר דיווחו על שימוש רב יותר בכל המדדים.

בקרב נוער בסיכון נמצא שכאשר המתבגר מתמצא בסמים ויודע כיצד להשיגם, כשעמדותיו והתנהגויות כמו אלה של סביבתו החברתית תומכות בסמים, הסיכוי לשימוש גבוה יותר. עוד נמצא שתיקים במשטרה, מכות, נהיגה במכונית ללא רשות, בילוי בפאב, מסיבות טראנס וכו', קשורים לשימוש רב יותר בסמים. כמו כן, חוסר קרבה להורים נמצא כקשור ליותר עישון ושימוש במריחואנה.

על פי נתוני המחקר, המשתנים העיקריים שמנבאים את השימוש בסם כלשהו הינם:

  • הורים בעלי עמדות חיוביות כלפי סמים (על פי תפיסת ילדם).
  • חברים המשתמשים בסמים ומציעים אותם לתלמיד.
  • מצבי דיכאון.
  • התנהגות סיכונית של התלמיד עצמו.
  • בילוי במוקדי בילוי (פאב, דיסקוטק ומסיבות טראנס).

נתונים מתוך דו"ח הרשות למלחמה בסמים: השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל – 2005.

מערכת החינוך משקיעה משאבים רבים בשילוב הורים בתוכניות מניעה בית ספריות. עם זאת, לעיתים קרובות בתי ספר נמנעים מלהפעיל תוכניות עם הורים בשל היסטוריה של כישלונות בכל הקשור להגעת הורים לתוכניות. למרות הקושי הקיים לכל העוסקים במלאכת המניעה, ברור שלהורים יש את התפקיד המרכזי במניעת מצבי סיכון ובחינוך למניעה. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לשתף ולערב הורים בכל דרך אפשרית בתוכניות ולא להשאיר את מלאכת המניעה לפעילויות המיועדות לתלמידים בלבד.

סיבות לקשיים בשיתוף הורים בתכניות מניעה בשל התנהגות הורית:

למספר רב של הורים אין זמן "להיות הורים" ולהגיע לפעילויות בית ספריות. לא מעט הורים עסוקים יותר בצרכים הכלכליים של ילדיהם ופחות בצרכים החינוכיים. חוסר הנוכחות ההורית מקשה על הורים לבסס סמכות הורית ולהתמודד בצורה יעילה עם מצבי סיכון. חלק לא מבוטל מההורים נמנעים מלהתמודד בצורה אסרטיבית עם ילדם בשעת הצורך, תקשורת הנדרשת על מנת למנוע מצבי סיכון, כולל תקשורת אסרטיבית עם ילדים המתנגדים שהוריהם ייטלו חלק בפעילויות בית ספריות. לא אחת שמעתי הורים שלא הגיעו לפעילות כי "הבן שלי לא הרשה לי". ישנם ילדים המונעים מהוריהם להגיע לפעילויות בצורה עקיפה ובצורה ישירה.

סיבה נוספת קשורה לקשיי שפה של חלק מההורים, בעיקר הורים עולים מחבר העמים ויוצאי אתיופיה. כיום יש מעט תוכניות בחינוך הפורמאלי המנסות להתמודד עם תחושת הניכור, הזרות וחוסר ההבנה שהורים עולים חווים, ולכן הם לא מגיעים לפעילויות.

כמו כן ישנם הורים "שחיים בסרט" כפי שבני-נוער נוהגים לציין. לא אחת אני שומע הורים המציינים שהפעילות "לא קשורה לילד שלי ". הורים רבים לא יודעים מה קורה עם ילדם במרחבים שבהם הם לא נוכחים ומאמינים שמצבי סיכון לא קשורים לילדים שלהם.

סיבות לקשיים בשיתוף הורים הקשורים למערכת החינוך:

תפיסת בית הספר ודפוסי ההתמודדות של המערכת החינוכית תורמת גם היא לא אחת לקושי של שילוב ושיתוף הורים במלאכת המניעה. ראשית, ניתן לראות בחלק לא מבוטל מבתי הספר חוסר מוטיבציה של הצוות החינוכי (בעיקר המורים) לשלב ולערב הורים בתוכניות מניעה. הסיבות כוללות בין היתר עומס עבודה, תחושת ייאוש של אנשי החינוך מניסיונות כושלים, חוסר במסורת בית ספרית לגבי שותפות ומעורבות הורית ופחד מהורים ומתגובות הורים. לעיתים, כאשר אנחנו מגיעים לקיים פעילויות הורים-ילדים בבתי ספר, אנחנו צריכים "להרגיע את הצוות החינוכי" בשל המתח הרב שבו הוא נמצא בגלל מהמפגש עם ההורים.

סיבות נוספות קשורות לדפוס היחסים והתקשורת בין הצוות החינוכי להורים. רוב בתי הספר, בעיקר חטיבות ביניים ותיכונים, יוצרים קשר עם הורים בנושאים הקשורים ליכולות הקוגניטיביות והלימודיות של הילד, בהקשר לאירועי חרום או בעקבות ביקורת של ההורים כלפי המסגרת החינוכית. כמעט ולא קיימת חשיבה משותפת ופעילויות חווייתיות המערבות ומשתפות הורים באופן רציף.

כמו כן, משאבים מוגבלים, חוסר חשיבה יצירתית ושווק לא יעיל של תוכניות, תורמים גם הם לקושי הקיים בשילוב הורים.

כיצד ניתן לשלב הורים בפעילויות המניעה הבית ספריות?

מניסיוננו בעבודה עם מספר רב של בתי ספר, ניתן לראות דפוסי עבודה בית ספריים המובילים להצלחה בשילוב הורים בתוכניות. להלן רשימה חלקית של דפוסים אלו:

  • בתי ספר המשתפים הורים בתוכניות בצורה ממוקדת וקצרת טווח.
  • בתי ספר עם מסורת של שותפות ומעורבות הורית על בסיס אמפאתי.
  • בתי ספר שמשתפים בצורה פעילה וועדי הורים בתהליכים חינוכיים.
  • בתי ספר שלא נרתעים מלהשתמש בכל האמצעים האפשריים על מנת לשווק את הפעילויות.
  • דרישה חד משמעית למעורבות והגעת הורים, כולל הטלת סנקציות כלפי תלמידים שלא מגיעים לפעילויות.
  • תוכניות שהורים וילדים מגיעים יחד לפעילויות.
  • בתי ספר שלא מאוימים מביקורת של הורים, אלא רואים בה הזדמנות ליצירה משותפת.
  • בתי ספר הרואים בחיזוק הקשר עם ההורים כמטרה המעוגנת בצורה שיטתית בסדר היום הבית ספרי.
  • בתי ספר שלא נבהלים מכישלונות ורואים את השיתוף כתהליך.

כיצד ניתן לקדם שותפות של הורים בתוכניות הבית ספריות?

  • לחזק את האמונה הפנימית בחשיבות הקיימת בשיתוף הורים בקרב מורים.
  • לחזק שותפות הורים פעילה בתהליכים חינוכיים המתרחשים בבית הספר ולהגביר את הציפייה והדרישה מההורים למעורבות, כולל מעורבות וועדי הורים בתכנון, קבלת החלטות ושווק.
  • להימנע מלראות בהורות המודרנית הורות במשבר, אלא הורות בשינוי. הורות הזקוקה להדרכה בתוכניות קצרות טווח בהן מתקיימת תקשורת ישירה בין ההורים לילדיהם ולא רק מפגשים בהם ניתן ידע להורים.
  • להעביר מסר להורים שבלעדיהם, יכולת מערכת החינוך להתמודד עם הבעיה מוגבלת.

עצות לבתי ספר המעוניינים לשווק תוכניות המשתפות הורים ביתר יעילות:

  • שימוש באמצעים אלקטרוניים כולל דוא"ל, SMS ואתר בית הספר.
  • ניצול אסיפות הורים לשווק תוכניות ותזכורות לגבי פעילויות עתידיות כולל עלוני הסברה.
  • דיוור הזמנות לפעילויות הורים ישירות לבית ההורים.
  • יצירת קשר ישיר עם ההורים כולל טלפונים.
  • לעודד עבודה מערכתית ולא לראות בתוכניות "פרויקט של היועצת".
  • דרישה מההורים למעורבות בתהליכים השונים.
  • פרסום התוכניות בכל דרך אפשרית.

זה קורה בדרך כלל בכיתה ד' או ה' כשהילדים מתחילים לחפש את עצמאותם, ואז לאט לאט פרטי המידע על חיי ילדיכם שהיו עד עתה מנודבים באופן חופשי הופכים להיות סודיים, ואתם ההורים ממודרים. זו ממש אותה התקופה בה אתם הופכים מהורים ל"חופרים".

עם יד על הלב, גם אנחנו לא סיפרנו הכול להורים, אך מסיבה מאוד ברורה, פעם הדאגות היו אחרות והסכנות לא ארבו בכל פינה, לפחות לא כמו בשנות ה-2000 כשהנגישות של הסביבה אל ילדיכם ושל ילדיכם אל הסביבה דרך אמצעי התקשורת והמחשב גדולה מתמיד והמוסר, וערכים ברורים המכוונים למותר ואסור, מוסרי ולא מוסרי, פשטו את הרגל במקומות רבים. אז על מי נסמוך אם ילדנו בצרה ואנו לא שם להושיעו?

כששאלתי את אחת הנערות מה את עושה אם את רוצה שההורים לא ידעו שאת שותה, היא ענתה לי שהיא הולכת לישון אצל חברה שלה ו"מסמסת" להוריה שהיא ישנה אצלה. הוריה כנראה סומכים על ההורה המבוגר האחראי שנמצא שם שידאג לבנות, יבדוק שהן בסדר ואם הן הגיעו שתויות הביתה, ידווח להם על כך. לצערי, תרבות הכיסוי וקשר השתיקה נפגשים בדיוק במקום הזה. החברה מגנה על חברתה ומלינה אותה ופעמים רבות ההורים לא מעבירים מידע על החברים של ילדיהם בשם שמירת האמון בין ההורה לבין ילדו המארח.

כשאני משוחח עם ילדים ומנסה להבין את הסיבות שבעטיין הם יסתירו מההורים מידע שההורים צריכים לדעת, הם עונים לי בדרך כלל שהם מפחדים לאכזב את ההורים או מפחדים מכך שיכעסו, יענישו או יסגרו להם את ברז דמי הכיס. עם זאת, הם מוסיפים, הם כן יספרו להוריהם אם האירוע יגיע ממש לסכנת חיים. לדוגמא, אלו דבריו של ילד בכיתה ח' מהשרון:"אם מישהו פונה לבית חולים בגלל הרעלת אלכוהול, רק אז צריך להודיע להורים, אבל אם רק שתה וקצת התמסטל, זה לא נורא בכלל".

מהשורה הזו, שחוזרת על עצמה כמשנה סדורה מפי בני הנוער, ניתן להסיק את הברור מאליו: פעמים רבות אין לבני הנוער את היכולת לבחון את הדברים בראיה קדימה. הם ילכו על החבל בתקווה לא ליפול וחלקם, אולי אפילו רובם, יעברו אותו מבלי להיפגע. השאלה אם ילדיכם יהיה בחלק שכן יפגע רק כי הוא שתה, לא שם לב וחצה את הכביש באדום, או נוצל מינית בעקבות השתייה, או בחר לטפס על עמוד חשמל כשהוא שיכור ועוד אינספור דוגמאות.

זה נכון, לכל ילד הזכות והחופש לפרטיות וישנם סודות נעורים יפים ומתאימים. אך קשר השתיקה כיום איננו על אהבות תמימות וחברויות ועל הילד שמאוהב במורתו, אלא על אלכוהול, על שימוש בגראס, על התנהגות מסוכנת, על נהיגה בשכרות ועוד.

ושוב הורים, זו אחריותנו להמשיך ליזום שיחות עם הילד במכונית, בארוחת הצהריים, ביום שישי בערב לפני היציאה, בשבת בצהריים אחרי החזרה. הם דור חכם מאוד. הם יבינו. תסבירו להם את חששותיכם ואת הסיבות לגבולות שאתם שמים להם. הם יודעים שזה תפקידכם ומצפים לזה מכם. הם לא יודעים הכל!

תסבירו להם שקשר השתיקה הזה משאיר אותם לבד מול העולם ההולך וגדל הזה ושאתם ההורים, לא תוכלו להגן ולשמור עליהם במקומות שבהם הם חוסמים מידע.

* נעם לפיד עובד סוציאלי ומנחה סדנאות הורים ובני נוער

אתר האינטרנט של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול נועד לשפר את הקשר עם הציבור הרחב ולאפשר העברת מידע.

המידע באתר מחולק לפי תחומי הפעילות של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול: אכיפה, הסברה, חינוך ומניעה, טיפול ושיקום, מחקר, הדרכה והכשרה, מרכז מידע וספרייה.

אפשר למצוא באתר מידע רב מישראל ומחו"ל על חומרים פסיכו-אקטיביים והשפעותיהם, החוקים שמסייעים לרשויות החוק, דרכי הטיפול בהתמכרות לסמים ולאלכוהול ומרכזי הטיפול שקיימים בארץ, תוכניות חינוך שמסייעות במניעת השימוש בסמים מלכתחילה ומידע על קורסים והשתלמויות בתחום.

האתר עשיר מאוד במחקרים ופרסומים וכן במצגות שאפשר להגיע אליהם בעזרת חיפוש לפי נושא למי שמעוניינים לעיין בספרייה הממשית של הרשות שבה יותר מ-10,000 פריטי מידע ובהם ספרים, מחקרים, מאמרים וכתבי עת.

באתר מצויים גם קישורים רבים מישראל ומחו"ל למי שמעוניינים להרחיב את ידיעותיהם מעבר למה שמצוי באתר הרשות. אפשר לשלוח שאלות ובקשות למידע או להביע דעות, מתוך האתר וכן מתוך הפורום הפתוח לציבור. אפשר לפנות אלינו גם בקו הטלפון 1-700-500-508 – קו חם הפתוח לציבור הרחב במשך 24 שעות ביממה ונותן מענה לכל שאלה, בעיה, או צורך במידע הקשור בסמים ואלכוהול, להורים ולילדים כאחד.

באחד ממפגשי הורים-תלמידים בכיתה ט' ברמת-גן, פנה אלי אבא של נערה בת 15 בכעס רב בשל העובדה שאנו עוסקים בנושא מניעת שתייה לא מבוקרת של משקאות אלכוהוליים. לטענתו, עצם החשיפה לנושא ולתכנים המועברים בתוכנית מעוררת בקרב בני-נוער את הסקרנות והדחף לשתות. לא אחת גם אנשי המקצוע בתחומי טיפול ומניעה תוהים האם המידע המועבר לבני נוער בנושאים כגון סמים, אלימות מיניות, אלכוהול, עישון ועוד, מעורר את סקרנותם של בני הנוער ובכך מגביר את הדחף והרצון להתנסות בהתנהגויות שעלולות לסכן אותם.

על מנת שנוכל להתמודד עם שאלה זו. ישנן מספר סוגיות אליהן חשוב שנתייחס לפני קבלת החלטה כלשהי.

האם תוכנית המניעה מהווה מקור ראשוני ובלעדי בכל הקשור להתנהגויות הסיכון או שהנער נחשף או ייחשף למידע על ידי מקורות מידע אלטרנטיבים, ברמה החווייתית או התיאורטית?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית, אכן היינו מעדיפים להימנע מתיאור ההשלכות וההשפעות שיש למשל לשימוש בטריפים. עם זאת, לצערנו רוב בני-הנוער נחשפים לעודף מידע, הן חווייתי בסביבה החברתית שלהם והן בחומר כתוב. אנחנו בעידן שבו ריבוי מקורות המידע מבלבל אותנו המבוגרים וכמובן את בני-הנוער. עודף המידע מקשה עלינו לקבל החלטה- האם מסוכן לעשן מריחואנה, למצוץ קרטון ספוג ב L.S.D , לשתות אלכוהול או כל התנהגות אחרת שעלולה לסכן אותנו, ואולי, חלק מאיתנו יחשבו שהכל קשור לכמות החומר שמשתמשים?

לכן חשיפת מידע במסגרת תוכניות מניעה מהווה אלטרנטיבה הכרחית למידע הלא אמין אליו נחשף המתבגר. זאת, מתוקף אחריותה של החברה הבוגרת לבריאותם הנפשית והגופנית של ילדינו. באחריותנו לספק מידע אמין ומשכנע ככל שניתן

כאלטרנטיבה למקורות מידע אחרים כגון חברים, אינטרנט, אמצעי תקשורת ועוד. עם זאת, חשוב שהמידע שאנו מעבירים בתוכניות המניעה יהיה מהימן על מנת לבסס אמון ותמיכה במסר.

אם כך, באיזה גיל ניזום פעילות הסברה ונענה על שאלה כמו: "מה זה באנג? מה הם חומרים נדיפים, מה ההבדל בין הרחת דלקים לדבק מגע? או, להבדיל, מידע על אמצעי מניעה?

סוגיית הגיל אכן חשובה. בכדי לקבל החלטה לגבי חשיפת מידע, חשוב לבדוק באיזו מידה קבוצת היעד שבה תתקיים ההתערבות, נחשפה כבר להתנהגות הלא רצויה או התנסתה בה. במוקד העניין נמצאת השאלה האם אנו יודעים או לא יודעים על קיום התופעה בקרב המשתתפים בתוכנית. מידע על ההשפעות ונזקי המריחואנה הינו מידע חשוב במסגרת קבוצת בני-נוער בני 14 שכבר התנסו בעישון. לעומת זאת, המידע לא רלוונטי בקרב קבוצת בני 14 שלא התנסתה מעולם בעישון מריחואנה. לגבי תלמידי כיתות י"א-י"ב, חשוב לתאר את ההשפעות, ההשלכות והנזקים בקרב כלל התלמידים, זאת, לאור העובדה שגם אם רובם לא יתנסו בעישון מריחואנה, אנו מניחים שרובם יחשפו לעישון מריחואנה בתקופה הקרובה או שכבר נחשפו ושאלת הבחירה האם להתנסות בחוויית העישון רלוונטית לגביהם. כמו כן, בשלבים התפתחותיים שונים, חשוב לתת מידע באופן אוניברסלי , על הסכנות הקשורות להתנהגות מסוימת בשל הידיעה שהנושא רלוונטי יותר מתמיד. לדוגמה: אלכוהול ונהיגה בכיתה י"ב, אוננות והצקה מינית בכיתות ז', גלישה לא בטוחה באינטרנט בכיתות ה'-ו' ועוד.

האם חשוב לתת את כל המידע האפשרי או לסנן מידע שעלול לעודד התנהגות לא רצויה?

חלק מהעוסקים במניעה מתקשים לא לתת מידע באופן סלקטיבי לאור החשש שהם נשמעים לא אמינים. חשוב לזכור שאנו לא סוכני המידע היחידים בשטח. לצערנו יש לא מעט בעלי אינטרס המעודדים את ילדינו להסתכן. כמו כן המידע הוא אין סופי ולכן אין לנו ברירה אלא לבחור במידע החשוב למטרתנו. ישנו מידע שעלול לעודד התנהגויות מסכנות או ללמד כיצד ניתן לממש את הרצון.

לעיתים אני מסתובב בבתי ספר ורואה פוסטר של סוגי הסמים הנתלה על קירות בית הספר במסגרת המאבק למניעת שימוש בסמים. תמונות של סוגי סמים, כלי שימוש ודרכי שימוש מיותרות. התמונות כיצד נראית סולית חשיש אינה תורמת למניעת השימוש בסמים ומהווה בעיקר מענה ליצר הסקרנות.

כיצד מתמודדים עם בני נוער ששואלים בצורה מכוונת לגבי מידע שמלכתחילה בחרנו לא לשתף ?

בהחלט ניתן להסביר לבני-נוער את הסיבה למניעת המידע. בני הנוער הנם בני-אדם רציונאליים והסבר ברור יבהיר את עמדתנו ואת הסיבות למניעת מידע. מניעת מידע יכולה לנבוע בשל סיבות אתיות, סיבות חוקיות או סיבות של מניעת מצבי סיכון. עם זאת, יתכן מצב שבו חשוב ששאלה הנשאלת מנער/ה או קבוצת בני-נוער תקבל מענה. במקרים מאין אלו, ניתן להזמין אותם להישאר לאחר הפעילות או להפנותם למקור מידע אחר. לדוגמה נערה ששואלת על פעילות מינית חריגה שאין לה מקום בדיון הכיתתי, ניתן להפנותה לדלת פתוח של האגודה לתכנון המשפחה או למקורות מידע ותמיכה אחרים.

עקרונות בסיסיים בחשיפת מידע בתוכניות המניעה:

1. יש לזכור שהמידע שלנו מהווה אלטרנטיבה למקורות מידע נוספים ולכן חשוב שהמידע שניתן יהיה מהימן ויתבסס על מחקרים. כמו כן חשוב שהמידע יתייחס לתופעה בכללותה ולא למקרה פרטי שאינו מעיד על הכלל. חשוב שרוב המידע שינתן יחדד את ההשלכות ההרסניות שעלולות להתעורר בעקבות ההתנהגות.

2. ידע הוא כוח אך עודף מידע עלול לבלבל. החשיפה למידע הינו אמצעי ולא מטרה ולכן יש למקד ולכוון את המידע כך שיהיה מובן, ברור ויתרום להשגת המטרה הרצויה.

3. חשוב להיות רגישים לגיל. תוכניות מניעה חשוב שתועברנה כבר מהגיל הרך. עם זאת, השימוש במידע חשוב שיהיה רגיש לשכבת הגיל. אנחנו נימנע מלתאר שמות של חומרים נדיפים שניתן להריח בבית ספר יסודי ונימנע מתיאור מדויק של שתייה מבוקרת של משקאות אלכוהוליים לילדי כיתות ז'.

4. קיים מידע שלא נחשוף כגון מידע לגבי דרכי שימוש בסמים השונים. חשוב להימנע ממתן ידע שעלול לעורר את הדחף להשתמש בסמים או להבדיל, בתכניות למניעת הפרעות

אכילה, נמנע ממתן מידע שיעורר את הרצון לעשות דיאטה ולא נתאר סוגי ושמות כדורים משלשים או דרכים נוספות שמאפשרות שמירה על גיזרה דקיקה.

5. חשוב שרוב המידע שינתן יחדד את ההשלכות ההרסניות שעלולות להתעורר בעקבות ההתנהגות ההרסנית לפרט, לסביבתו הקרובה ולחברה בכלל. יש להימנע ככל שניתן, ממתן מידע הנותן מענה ליצר הסקרנות או יצר המציצנות בלבד.

אכן מידע מהווה כלי בתוכניות המניעה וחשוב לחשוף את בני-הנוער להשפעות, ההשלכות והתוצאות האפשריות בשל התנהגות כלשהי. זו אחריותנו לידע ולהסביר. עם זאת, אכן קיים חשש שחשיפת מידע עלולה לעורר משאלות לב או לעודד התנסות. למרות הסיכון, אין באפשרותנו להימנע ממתן מידע והסבר מבוקרים. איננו רוצים להתעורר לבוקר שבו נער או נערה נדבקו באיידס, איבדו הכרה או אושפזו בשל הפרעות אכילה ולחשוב שאולי אם היינו מסבירים להם את ההשלכות והסכנות של אותה ההתנהגות, הם היו בוחרים אחרת.

בפברואר 2008 התקיים המפגש הראשון של סיירת ההורים במודיעין. המפגש התאפיין במבוכה קלה ובשאלות באשר למטרות הסיירת ותפקיד ההורים. כיום, כ- 10 חודשים לאחר המפגש, במאמר שפורסם באחד ממקומוני העיר מודיעין מכבים – רעות, מספרים ההורים בסיירת על "חוויותיהם" ועל תפקידם בעיר בקרב הנוער: "באחד הפארקים בעיר נערה שיכורה כלוט נשכבה על ספסל והקיאה ללא הרף. פנינו אליה, השקינו אותה במעט תה חם ובהרבה מים, ובסופו של תהליך, שארך למעלה משעה, ליווינו אותה עד דלת ביתה".

אכן, במהלך השנים האחרונות, הגורמים הטיפוליים – מורים, עובדי רווחה, מתאמת הרשות העירונית למניעת סמים ואלכוהול ועוד – עדים בשטח לתופעות שניתנות להגדרה של נוער בסיכון. תופעות הכוללות בין היתר, התגודדויות של נוער בעיקר בסופי שבוע ובחופשות בפארקים ברחבי העיר. התגודדויות המלוות ברעש ובתלונות של השכנים, צריכת אלכוהול ע"י בני הנוער עד למצבים של שכרות קשה וקטטות.

סיירת ההורים מהווה למעשה כלי ארגוני – התנדבותי שנועד לצמצם התנהגויות סיכון בקרב בני נוער, ע"י אהדה, אמפתיה וחיבוק של הנוער ומי מתאים לכך יותר אם לא ההורים עצמם.

עם זאת, סיירת ההורים איננה משטרה והיא אינה מתעסקת בהיבטים של אכיפת החוק. ההורים יושבים עם הנוער בפארקים, יוצרים דיאלוג בגובה העיניים, מקשיבים להם, מייעצים כשמבקשים ובמקרי הצורך מפנים הביתה בני נוער שיכורים. למעשה – הקמת סיירת ההורים ענתה על הצורך של המערכת העירונית לתת מענה לתופעה ולצורך של ההורים להיות מעורבים ו"להשגיח" על ילדיהם.

הרעיון להקמת הסיירת צמח כתוצאה מימי עיון בהם השתתפתי בתוקף היותי מתאמת הרשות הלאומית למלחמה בסמים בישוב. במהלך ימי העיון, נחשפתי לראשונה לקיומה של סיירת ההורים ככלי לטיפול בהתנהגויות בסיכון. באחד מימי העיון הוצג הצורך במעורבות ההורים וחשיבות מעורבותם של מבוגרים על מנת לצמצם התנהגויות סיכון והובאו דוגמאות של סיירות הורים מוצלחות בארץ. בשלב הבא, נסענו צוות של אנשים מתחום הרווחה לבדוק וללמוד מערים אחרות בהם קיימות סיירות הורים.

תוך כדי למידה הבנו, שעל מנת שהקמת גוף כזה תצליח, מעבר לרצונם של ההורים להיות שותפים לתהליך, קיים צורך בהתגייסות מערכתית לנושא, מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובצורך בהקמת גוף זה. ואכן, עיריית מודיעין מכבים – רעות נרתמה לנושא. "ההתגייסות" הייתה בכל ההיבטים שתרמו להצלחת התהליך – הצהרתי, מקצועי וטכני .

את הקמת סיירת ההורים הובילה מתאמת הרשות העירונית למניעת סמים ואלכוהול בעירייה. המתאמת – הכפופה ישירות לראש מנהל חינוך בעירייה, קיבלה את מלוא התמיכה בכל הקשור בהקמתה. תמיכה זו התבטאה בפגישות מקצועיות עם מנהלי בתי ספר במהלכן הוצג הנושא וחשיבותו. כמו כן, המנהלים התבקשו לחשוף את הסיירת בפני הנהגות ההורים הבית ספריות.

בנוסף, מחלקת הרווחה העירונית, המוקד העירוני – מרכז שרות לאזרח, משטרת מודיעין והנהגת ההורים העירונית לקחו חלק פעיל בהקמת הסיירת ובהפעלתו הלכה למעשה. גם יו"ר הנהגת ההורים העירונית היה שותף מלא לתהליך מתחילתו. לשותפותו ולהכרתו בחשיבות הנושא הייתה משמעות רבה בכל הקשור בגיוס ההורים והוא עצמו מתנדב בסיירת ובכך מהווה דוגמא אישית.

מעבר להיבטים המקצועיים כפי שפורטו, הייתה חשיבות רבה לנושא גם ב"רמה ההצהרתית" של הנהגת העיר – ראש העיר השתתף במפגש הראשון של הסיירת ובירך על היוזמה, וכן סגן ראש העיר שביקר מספר פעמים במפגשי הסיירת. ראש מנהל חינוך עצמה שהצטרפה ומתנדבת בסיירת הורים כאחת מן המניין, ישבה עם בני הנוער על הדשא בלילות ושוחחה עימם בגובה העיניים. מנהל אגף השרות והביטחון בעירייה מגיע לכל המפגשים כאחראי על המוקד העירוני ועל התיאום עם המשטרה, חשיבותו רבה ותרומתו לתהליך גדולה.

סיירת הורים – תהליך ההקמה:

יצירת מודעות קהילתית: השלב הראשון בהקמת הסיירת היה העלאת הנושא למודעות הציבורית, שכללה: שליחת עלונים לכל בתי האב בעיר – "צו גיוס", פרסום שלטי חוצות, העברת קול קורא באמצעות הנהגות ההורים ובתי הספר וסקר שנערך באתר האינטרנט העירוני בקרב ההורים לגבי מידת נכונותם להתנדב למען ילדיהם.

לאחר כחודש וחצי של פרסום אינטנסיבי, נערך מפגש ראשון של הסיירת. הודעה על המפגש פורסמה בעיתונות המקומית. הנוכחות המרשימה של ההורים, כ- 80 במספר, במפגש הראשון, הוכיחה מעל לכל ספק את החשיבות בפרסום ובהעלאת הנושא למודעות הציבורית.

מתן כלים וידע מקצועי להורים: במפגש הראשון של הסיירת ניתנה להורים הרצאה על "תרבות הפנאי של הנוער". במפגשים הבאים ניתנו הרצאות נוספות וליווי קבוע מן ההיבט המקצועי על ידי עובד סוציאלי המלווה את הקבוצה בהיבט המקצועי/ טיפולי.

גיבוש הקבוצה והעצמתה: קיימת חשיבות רבה להעצמת קבוצת ההורים ויצירת תחושת שייכות ומחויבות.

לשם כך, חולקו חולצות קצרות וחולצות ארוכות מבד פליז עם הלוגו של הסיירת. היבט נוסף וחשוב של תלבושת ההורים הנו הזיהוי של הסיירת ע"י בני הנוער ויצירת קשר של אמון וביטחון. נכתבו "עשרת הדברות" של הסיירת שבמרכזן המסר: "תנו יד באהבה". "עשרת הדיברות", כמו גם חומר מקצועי נוסף שחולק גובש ע"י גורמים מקצועיים בעיר.

מינוי ראשי צוותים: בתהליך ההקמה, מונו ראשי צוותים אשר אחראים ברמה הארגונית וברמה המקצועית. בכל סיור ראש הצוות נדרש לקבל החלטות באירועים חריגים ולמלא דו"ח סיום משמרת על כל האירועים שהיו באותו ערב. ראשי הצוותים מקבלים ליווי והדרכה על מנת ולאפשר להם להוביל את מפגשי הסיירת. הדבר נועד כדי להעצים את ראשי הצוותים, לחזק אותם וליצור תחושת שייכות ולכידות גבוהה יותר עם שאר המתנדבים.

לווי מקצועי בסיורי השטח: פעילות הסיירת מתמקדת במקומות בהם בני הנוער נאספים במודיעין. המקום הבולט ביותר הינו הפארקים השונים ברחבי העיר. בפעילויות הראשונות של הסיירת ובמפגשיהם הראשונים של ההורים עם בני הנוער בפארקים ועם התופעות השונות שנלוו לכך, הקפדנו על נוכחות של עו"ס ושלי כמתאמת הרשות העירונית למניעת סמים ואלכוהול יחד עם ההורים. נוכחות זו מאד חשובה, כיוון שבמפגשים הראשונים ההורים קצת נבוכים, חוששים, לא יודעים כיצד לנהוג, איך יוצרים קשר עם הנוער. הידיעה כי גורם מקצועי מלווה אותם והם לא לבד בשטח תורמת רבות להעלאת ביטחונם העצמי.

ההיבט הפורמאלי – ניהולי: הוכן מסמך המגדיר את מענה ליווי הסיירת – הגדרת הצוותים, מינוי ראש צוות, נהלים וכלים. בנוסף, הוגדרו התפקידים של הגורמים השונים – המשטרה, המוקד העירוני, הפיקוח העירוני וההורים, וזאת כדי למנוע חיכוכים מיותרים. כמו כן, בסיום כל משימה ממלא כל צוות דו"ח משימה לגבי הפעילויות שהתרחשו באותו ערב. הדו"ח מהווה בסיס לעבודת המתאמת מול כל הגורמים הרלוונטיים לנושא לצורך המשך טיפול.

שמירה על הקבוצה הנוכחית: על מנת לשמר את קבוצת הפעילים מתקיימות פעילויות גיבוש ובמקביל גיוס הורים נוספים לשלבים נוספים של הסיירת.

לסיכום:

תהליך הקמת הסיירת בעיר מודיעין מכבים – רעות היה תהליך קצר יחסית אך אינטנסיבי מאד. תוך חודשיים מהיום בו הוחלט על הקמת הסיירת, נקבעה הפגישה הראשונה ומכאן החלה פעילות הסיירת בערבי שבת בפארקים. הודות למאמצים שהושקעו בהקמתה ובהעצמת הקבוצה, שרובה ככולה כוללת הורים מעורבים המכירים בחשיבות הנושא, הצלחנו להקים קבוצה ראשונה המונה כ- 60 הורים המחויבים לנושא ואשר עוזבים את משפחותיהם בערבי שבת ומסיירים בפארקים בין השעות 23:30 – 4:00 לפנות בוקר.

אחת התופעות המדהימות שאנו נתקלים בהם במהלך הסיורים הוא גישתם של בני הנוער כלפי הורי הסיירת. הנוער, שבתחילה היה חשדן כלפי ההורים והביע החשדנות בריחוק, הפך להיות נוער חם ומחבק. הם מחכים להגעתנו, ובמקרים רבים פונים ביוזמתם, מתייעצים על מקרים שונים ואף מבקשים עזרה. לדוגמה: ערב אחד בעודי יושבת במועדון הנוער, הגיעו אליי מספר נערים ואמרו לי שביום שישי הולכת להיות קטטה רצינית והמונית ואנחנו רוצים שסיירת ההורים תהיה במקום, כדי לשמור עלינו. כמובן שבעקבות הפנייה ומעורבות כל הגורמים הרלוונטיים הצלחנו למנוע באותו יום שישי קטטה שהייתה נגמרת באסון לולא דווח לנו עליה.

תוצאה נוספת של סיורי ההורים היא זיהוי של התנהגויות סיכון נוספות כגון – התנהגויות מיניות מוגזמות אצל נערות, דיכאון בקרב בני הנוער ועוד. על התנהגויות סיכוניות אלה מדווחת הסיירת ובמקרי הצורך מועבר הטיפול לגורמים המתאימים. חשוב לזכור, שבלילות החוקים משתנים והגבולות מטשטשים. ההתנהגויות הסיכוניות של הנוער, שאליהם אנחנו נחשפים, הן התנהגויות שמאפיינות נוער בכלל, ללא הבדלים במיקום העיר ובמצבה. מכאן חשיבותה של הסיירת ונוכחות הורים מבוגרים בלילות.

עם זאת, הקמת ועבודת הסיירת מעוררת מספר לא מועט של דילמות שעולות וצפות לדוגמה: מה הם הגבולות בין הורים לנוער, מתי מפנים נער הביתה, האם לערב את הורי הנער/ה ובאלו מקרים? נחיצות הקשר עם גורמי האכיפה אל מול החשש להיות מזוהים עימם. במפגשים של הסיירת, אחת לחודש, אנו משוחחים על כל אותן דילמות ומחפשים דרכים על מנת לחזק את ההורים בפעילותם.

בימים אלו מסתמן אצלנו יעד נוסף בפיתוח הסיירת: חיזוק ההורים כ"סוכני שינוי" להגברת המודעות והמעורבות בקרב ההורים האחרים בעיר.

אכן, סיירת ההורים מוכיחה מעל לכל ספק כי נוכחות ההורים מפחיתה התנהגויות סיכוניות ולא פחות חשוב, הן מטופלות באהבה כאשר הן קיימות.

* ליאת אביזמר – מתאמת הרשות למלחמה בסמים בעיר מודיעין –רעות מכבים

בפעילות שנערכה בתחום מחוז תל-אביב, נתפסו בפיצוציות כ-1,770 כדורים החשודים כסם. נסגרו 21 פיצוציות שמכרו אלכוהול לקטינים, ו-41 חשודים עוכבו לחקירה. בפעילות השתתפו שוטרים מכל מרחבי המחוז כולל ימ"ר תל-אביב, יחידת "חורב" ולוחמי "ברק". במבצע כולו השתתפו יותר מ-200 שוטרים מכלל מחוזות המשטרה, יחד עם היחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות ונציגי רשות המסים. ברחבי הארץ נערכו חיפושים בכ-125 פיצוציות, ו-50 חשודים עוכבו לחקירה. למעלה מ-2,000 "סמי פיצוציות" נתפסו בסך הכל, לרבות כדורים לטיפול באין-אונות החשודים כמזויפים.

במשטרה טוענים כי הפעילות נועדה להעביר מסר לפיו כל העוסקים בהפצה של סמים מסוכנים, תחליפי סמים, או מכירת אלכוהול אסורה, ייתקלו ביד קשה ובאפס סבלנות .

מתוך: אתר ynet 26.12.08

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL

אתה כאן: מציג מאמרים לפי תגית: נוער אלכוהול