מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הנעורים הוירטואליים - בני עשרה בפייסבוק

נכתב על ידי  שירלי גולן*
דרג מאמר זה
(2 דירוגים)

מגדילים כל הזמן את רשימת החברים שלהם, מעדכנים סטטוסים, עושים "לייק", מעלים תמונות, משוחחים בצ'אט – נראה היום כי בני נוער מבלים שעות רבות בפייסבוק עד כדי שמי שלא נמצא שם, כמעט לא קיים. מדוע מצליחה הרשת הזו לרתק אותם כל כך? האם הם מודעים גם לסיכונים שמעבר לצג? הצצה לעולמם הווירטואלי של בני נוער

תכירו את:

בר ישעיהו, 15.5, פעילה בפייסבוק מאז כיתה ח', מספר חברים: 400

דנה הראל, 16, פעילה בפייסבוק מאז כיתה ח', מספר חברים: 800

תום קורי, 15, פעיל בפייסבוק מאז כיתה ח', מספר חברים: 400

עמית קנט, 15.5, פעיל בפייסבוק מאז כיתה ח', מספר חברים: כ-1,000

כולם לומדים בתיכון ליידי דיוויס בתל אביב והסכימו לשתף, לחלוק ולספר לנו מה כל כך מענין שם בעולם הווירטואלי, בו אפשר לדבר ולראות את כולם מסביב לשעון.

"בכל יום אנחנו בפייסבוק", מספרת בר. "הדבר הראשון שאני עושה כשאני מתעוררת, זה להדליק את המחשב ולהיכנס לעמוד הפייסבוק שלי להתעדכן".

יש כל כך הרבה מה לעשות שם?

דנה: "בעיקר לשוחח בצ'אט. שיחות יכולות להימשך הרבה זמן בפייסבוק, אבל גם להעלות תמונות, להגיב לתמונות...אני גם מקבלת הודעות מהמורה לריקוד לגבי השיעורים, ובכלל, בפייסבוק יש את כל המידע שאנחנו צריכים לדעת על כולם".

בר: "כן, אנחנו יכולים להתעדכן מי נמצא ביחסים, מי יוצא עם מי, מי פנוי..."

עמית: "אני דווקא לא נמצא שם הרבה, יש לי המון עיסוקים, בדרך כלל בלילה אני נכנס לרבע שעה רק להתעדכן בכל מיני דברים. אני חבר בקבוצת כדורסל של מכבי והודעות מהמאמן אנחנו גם מקבלים דרך הפייסבוק".

יש מישהו מהחברים שלכם שאין לו כרטיס בפייסבוק?

תום: "לרוב יש. למי שאין, זה בדרך כלל מתוך עיקרון".

דנה: "יש לי חברה שאין לה. היא אמרה תמיד שזה טרנד חולף ולא התחשק לה להצטרף. זה שהיא לא בפייסבוק, זה אומר שהיא תדע אחרונה על מסיבות ומי היה שם, מי יוצא עם מי ואפילו על פעילויות בצופים ושינויים במערכת. היום כל הודעה שצריכה להגיע להרבה אנשים מועברת דרך הפייסבוק".

אתם מתראים בכל יום עם החברים שלכם בבית הספר – אז למה כל כך בוער לכם להתעדכן גם בפייסבוק?

בר: "מאד כיף לשתף חברים בתמונות ואז הם מגיבים ויש כל מיני קטעים מצחיקים, במיוחד כשמדובר בחוויות משותפות. השיחות בצ'אט הן בעיקר עם חברים שדווקא לא רואים כל יום".

דנה: "נכון, חברים מכל מיני מקומות, לאו דווקא מהשכונה או מבית הספר. הפייסבוק עוזר לי לשמור על קשר עם יותר חברים שבדרך אחרת לא הייתי שומרת. ככה אני יכולה להתעדכן מה קורה איתם".

אגב, תמונות – הרצון לשתף בחוויה לא גובר על ההנאה האישית מאותו רגע?

דנה: "כל חוויה מתועדת היום בפייסבוק - ימי הולדת, מסיבות. אנשים מגיעים להופעה, מצלמים בבלקברי ובאייפון ומעלים מיד לפייסבוק, כך שכולם רואים שהם עכשיו במופע. יש כאלה שממש מכורים וכן, יכול להיות שהם פחות נהנים מהחוויה עצמה".

גם את מצלמת ומעלה לפייסבוק?

"לא מזמן הייתי בהופעה של להקת דג נחש, צילמתי (מראה תמונות בנייד), אבל העלתי רק אחר כך – לא תוך כדי. לא רציתי לפספס את ההנאה מהערב".

מלבד הופעות, איזה תמונות, לדוגמא, אתם וחברים שלכם מעלים?

דנה: "למשל, תמונות מצחיקות ממסיבות של חבר'ה שיכורים".

בר: "כן, גם במועדונים שמגיעים צלמים מקצועיים, הם מעלים תמונות יחצ"ניות מהמסיבה של חבר'ה שותים".

תום: "אם היו מעלים תמונה שלי שיכור, אני הייתי צוחק. את ההורים שלי אני מניח שזה היה מצחיק פחות".

ההורים שלכם גם בפייסבוק?

דנה: "כן. אימא שלי הצטרפה לפייסבוק, כדי שתוכל לראות תמונות שלי, אבל היא לא נכנסת, שכחה את הסיסמא. בכל אופן, אין לי מחשב בחדר, אבא שלי הפך את המרתף לחדר מחשבים והם עוברים לידי, לפעמים כשאני בפייסבוק, אבל לא מתערבים. הם סומכים עלי".

תום: "לי יש מחשב בחדר, אבל אין לי מה להסתיר מההורים שלי, שגם נמצאים בפייסבוק".

עמית: "אמא שלי עוברת, מסתכלת, שואלת ואני מספר לה. אני פתוח איתה, היא חברה שלי בפייסבוק ואפילו גם חברים שלי הוסיפו אותה לרשימות חברים שלהם. ההורים מאד סומכים עלי וכששומעים ידיעה מטרידה, הם מזהירים אותי ואומרים לי לפקוח עיניים. יש לי חברים שלא משתפים את ההורים שלהם, אם בפייסבוק ואם בכלל. הם מעדיפים שלא יראו אותם בתמונות אינטימיות של נשיקות וחיבוקים עם בנות".

אתם חושבים שלהורים מגיע לדעת מה אתם עושים ברשת?

עמית: "ההורים צריכים להיות מעורבים במידה מסוימת, אבל לא בעניינים אינטימיים ולא להיכנס לנו לחיים. זה אומר שהם לא חייבים לפתוח כרטיס בפייסבוק, אבל כן יכולים, לדעתי, לדרוש להסתכל בפרופילים שלנו מדי פעם, לוודא שאנחנו לא מדברים עם אנשים זרים".

דנה: "הם יכולים להתעניין ולשאול, אבל כמו שכשאני יוצאת עם חברים לבלות, הם לא מגיעים לראות עם מי אני מסתובבת אלא רק מסתפקים בלשאול ולברר, כך גם בפייסבוק. לא היתי רוצה שאמא שלי תראה כל מיני דברים שאני כותבת או שכותבים לי. היא לא תבין את ההומור שלנו ותיקח כל דבר ברצינות".

בר: "בפייסבוק נוצרה שפת דיבור מיוחדת שרק אנחנו מבינים, עם כל מיני סימנים וניסוחים משעשעים שיש להם משמעות מסוימת".

אז, אתם מבלים הרבה זמן מול התמונות והסטאטוסים בפייסבוק, עד שיוצאים מהבית והולכים לחברים?

בר: "גם אצל חברים נפתח פייסבוק ונתעדכן ביחד. זה תמיד ברקע, גם כשרואים טלוויזיה בסלון".

יצא לכם להכיר אנשים חדשים דרך הפייסבוק, או שאת כולם אתם מכירים?

בר: "אני לא מאשרת חברות לאף אחד שאני לא מכירה".

דנה: "גם אני. לפעמים אנחנו מקבלים הצעות מבחורים ערבים. אני לא מאשרת".

תום: "לא יצא לי להכיר מישהו חדש ולא מוסיף אנשים שאני לא מכיר".

כמה צדדים לפייסבוק

ובכן, למי שלא מספיק מעודכן ברזי הפייסבוק – הכלי מאפשר לחברים בו להתבטא באינספור דרכים: לשתף במחשבות (לכתוב משפט או שניים בסטטוס, שמתארים מה עושים עכשיו, על מה חושבים), בתמונות ובסרטונים, להגיב, לעשות "לייק" (כלומר, לפרגן למה שאחרים כתבו והעלו) ולהצטרף לקבוצות על בסיס תחומי ענין משותפים. האווירה בדרך כלל הומוריסטית וקלילה, אבל לא תמיד. את הפייסבוק אפשר לנצל גם לביטויי אלימות וכפי שאנחנו שומעים בחדשות, התעללויות ברשת הן לא דבר נדיר.

אתם חברים בקבוצות שונות בפייסבוק?

תום: "בכל מיני קבוצות מצחיקות וסתמיות".

בין הקבוצות האלה, יש גם קבוצות נגד מורים?

בר: "בהתחלה, היתה התלהבות והיו תלמידים שפתחו כל מיני קבוצות שנאה כאלה. עכשיו כבר לא".

מהחדשות עולה שיש בפייסבוק לא מעט התעללויות, השפלות והקנטות.

תום: "לי לא יצא לחוות את זה".

דנה: "בחברה שאני נמצאת, לא ראיתי שזה קורה, אבל אני בטוחה שתופעות כאלה קיימות".

לא מזמן, התבשרנו שנער התאבד בגלל הקנטות שעבר בפייסבוק. מה דעתכם על כך?

דנה: "בגלל מקרים כאלה, שווה לסגור את הפייסבוק".

בר: "אבל, אם יסגרו פייסבוק, יפתחו רשת חברתית אחרת וסכנות יש בכל מקום, גם במסיבות".

תום: "ברור שאפשר לנצל פייסבוק להתנהגות אלימה ומזיקה, אבל אני מאמין שההתאבדות שנבעה ממצוקה היתה מתרחשת גם בלי הפייסבוק".

אתם חושבים שהמבוגרים, לעיתים, מגזימים עם החששות שלהם?

בר: "מבוגרים רבים הולכים עם הענין הזה רחוק מידי. פייסבוק זה לא דבר רע".

תום: "הם צריכים להבין שיש לנו שליטה בנעשה. אנחנו יודעים איך להתנהג שם".

דנה: "לדעתי, הם אולי חוששים שערבים מנסים לדבר איתנו, אבל הם צריכים להבין שאנחנו מדברים רק עם מי שאנחנו מכירים ורוצים. לגבי שליטה, אנחנו יכולים לשלוט רק במה שאנחנו עושים, אבל אני בטוחה שלאחרים יש דרך לפרוץ לפרופיל שלי ולראות את התמונות שלי".

עמית: "זה לא שלא קורים דברים. למשל, לפני שנתיים-שלוש, ברשת חברתית אחרת שלוש בנות בשכבה שלי רבו, ושתיים מהן פתחו לשלישית כרטיס מזויף והעלו בשמה אמירות שקריות על חברים ותמונות. כולם כעסו על הנערה שחשבו שהיא לכלכה עליהם ורק אחרי שהיא בכתה וסיפרה מה קרה, הם הבינו שזו רמאות. גם בפייסבוק, יש כאלה שמתייגים אותך בתמונות שאתה לא רוצה שאחרים יראו ואפשר גם לפרוץ לפרופיל שלך ולכתוב סטטוס בשמך".

יש משהו שונה ביחסים שאתם בונים בפייסבוק לעומת אופי היחסים ביום-יום?

בר: "כן, ביחסים בין המינים. לבנים קל יותר לבקש מספר טלפון בשיחה בצ'אט, מאשר לבקש פנים מול פנים. אישית, גם אני מרגישה חופשייה יותר להתבטא בכתב, זה פחות מביך".

תום: "יותר קל להתנסח כי אפשר לחשוב לפני כן".

דנה: "את הגישושים הראשונים בין בנים ובנות, יותר קל לעשות בפייסבוק. יש כאלה שמקיימים שיחות ארוכות עד שיוצאים לסרט".

עמית: "הפייסבוק בעצם מבטל את הצורך להתבטא פנים מול פנים, כלומר מחליף לפעמים תקשורת בינאישית. יש בנים ובנות שמנהלים שיחות שלמות בפייסבוק ויום למחרת בבית הספר בקושי אומרים הי".

הפייסבוק מאפשר לכם לשתף בדברים אישיים, שעדיף לכתוב עליהם מאשר לדבר?

עמית: "יש כאלה שאוהבים להתפלסף עם כל מיני הגיגים על החיים או שמצטטים שירים עצובים, במיוחד כשנפרדים מבני זוג".

דנה: "הם מחפשים תשומת לב. הפייסבוק גם מאפשר להעביר מסרים רק לקבוצות קטנות על פי בחירה, דרך תיבת ההודעות וככה, רק מי שאתה רוצה רואה. בדרך כלל, מדובר בהומור משותף או אפילו כשרוצים לתכנן מסיבות הפתעה מבלי שבעל/ת יום ההולדת יגלה או ישמע..."

ובכן, כפי שניתן להבין משיחה זו (שהיא רק על "קצה המזלג"), הפייסבוק תופס חלק נכבד מחיי החברה של בני הנוער. הנערים שרואיינו מספרים לנו על הורים מודעים שמחד, נוכחים ושומרים בקרה לגבי סביבת המחשב של ילדהם, ומנגד, משתדלים לשמור על פרטיותם. כמו בכל דבר אחר הקשור ליחסי הורים מתבגרים – חשוב לסמוך עליהם ולכבד את הפרטיות, אך בעיניים פקוחות – להתעניין, לשאול, להציץ ואולי, אפילו להצטרף. היום, הרי כל העולם (כמעט)בפייסבוק.

* שירלי גולן-כתבת ועורכת תכנים

נצפה 14840 פעמים

1 תגובה

  • קישור לתגובה מחנך בפייסבוק רביעי, 04 ינואר 2012 פורסם על ידי מחנך בפייסבוק

    כנסו ללינק המצורף והשתתפו בדיון בנושא יחסי מורים תלמידים ברשתות החברתיות.

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: הורים ומתבגרים עיתון יסודות - גיליון 14 - מרץ 2011 הנעורים הוירטואליים - בני עשרה בפייסבוק