מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

אלימות בין השורות: על אלימות סמויה בהקשר מגדרי ומיני

נכתב על ידי  ד"ר נלי שטיין*
דרג מאמר זה
(1 דירוג)

לפני כחודשיים, יצאתי מבית ספר תיכון לאחר מפגש עם קבוצת מחנכים/ות. ליד השער ראיתי נער יושב ומסתכל בי. הנער כנראה זיהה אותי לאחר שעבר אצלי סדנא בית ספרית בנושא "מיניות בריאה". להפתעתי הוא אמר לחבריו בקול רם: "בואו נעשה תחרות מי נוגע באישה הזאת...". המשפט שיתק אותי ואת יכולת התגובה שלי. הוא הזכיר לי אמירות כאלה ואחרות שחוויתי כנערה וכאישה צעירה במסגרת הטרדות מיניות שונות שעברתי. נהגתי, לצערי, כפי שנהגתי בדרך כלל אז – התעלמתי, הפניתי את המבט והמשכתי הלאה. איני גאה בתגובה זו, והיא שיקפה לי עד כמה אלימות מילולית יכולה להחליש ולשתק גם אותי – למרות ניסיוני המקצועי הרב. הסיטואציה מאז ותגובתי כלפיה אינה מרפה ממני.

סיטואציות כאלה ואחרות הביאו אותי להפנות את תשומת הלב דווקא לאותן הערות, אלימות בעיני, ולאותם מצבים אלימים הקיימים לא באופן ישיר.

במאמר זה אמקד את העניין באותן סיטואציות סמויות הבאות לידי ביטוי "בין השורות". בעקבות חוקרת בשם לאזאר (Lazar, 2005) אנסה לשקף שלמרות שיחים חברתיים המבטאים לכאורה אג'נדה של שוויון וסבלנות, ממשיך לפעול כוחו של המגדר בצורות סמויות, ערמומיות ומתחת לפני השטח.

חשיבה סקסיסטית דרך התלוצצויות שגרתיות: רבים בארץ עוקבים בימים אלה אחר התוכנית "האח הגדול". התוכנית נותנת הזדמנות להציץ ב"מעבדה אנושית" בה משתקפים יחסי גומלין חברתיים, דפוסי חשיבה ויחסים מגדריים. החיכוך המתמיד בין המשתתפים והעדר אפשרויות לצאת מהמתחם הסגור, מביאים לפרצי אלימות– המבטאים את הכעסים והמתח ביניהם. השעמום וחוסר המעש מכוונים להביא את בני ה"בית" לשיחות ביניהם - שיחות בהן עולים תכנים אלימים, סמויים, מרומזים אך קיימים. כך לדוגמא, התבדח אחד המשתתפים בנוגע לאפשרויות לניצולה המיני של האורחת מספרד דרך מקלחת משותפת עם משתתף נוסף. הוא העלה בבדיחות הדעת את האפשרות להמם אותה על ידי מכה בראש כדי לקיים עמה מגע מיני.

בנוסף, לפני מספר ימים אמירה סקסיסטית אחרת שנאמרה בין הטכנאים לבין עצמם, כלפי אחת המשתתפות, דלפה החוצה והושמעה לקהל הרחב. אני תוהה עד כמה סוג כזה של שיח גברי מתקיים בין נערים וגברים בגילאים שונים, שיח אשר הופך נשים ל"אובייקטים מיניים", ובנוסף, יוצר מעין פלטפורמה לאלימות מינית, מילולית ופיזית כלפי נערות ובין נערים לבין עצמם. אני סבורה שפלטפורמה זו ממשיכה להתקיים, גם אם היא מכוסה פעמים רבות באמצעות בדיחות וצורת דיבור קלילה - צורת דיבור שברמה הגלויה מתאימה עצמה לשיח הפוליטקלי קורקט של "גבריות חדשה", אך ברמה הסמויה ממשיכה לשקף תפיסות הגמוניות של גבריות. באופן כזה יכול הדובר תמיד לומר שהוא רק "התלוצץ", אמר משהו "בקטנה"... ולא התכוון בכלל...

נערים רוצים להיתפס כ"גברים", הנערות כ"ילדות טובות": אלימות מעין זו באה לידי ביטוי בסדנאות שאני מעבירה בבתי הספר – יסודיים ותיכוניים כאחד. בבתי הספר התיכוניים אני רואה את הדיבורים האלימים שבין התלמידים/ות לבין עצמם ואת ההקשרים המיניים שאלימות זו מקבלת. "הומו" כמילת גנאי מקובלת, "שרמוטה" וכדומה הן עדיין מילים שגורות לצערי בשיח. במסגרת משחקי תפקידים שונים שאנו עושים ביחס לתקשורת זוגית ולסיטואציה אינטימית של "הפעם הראשונה". אני רואה כיצד הנערים מכוונים בעיקר למבט של חבריהם - מבט המעודד אותם להתייחס באופן פוגעני כלפי נערות, רק כדי "לצאת גבר" מול בני גילם. סיטואציות כאלה, הנמשכות מספר דקות, מבהירות עד כמה הם חשופים להבנייתה של הגבריות ההגמונית כמתבססת על כוח ושליטה. הנערות המתבגרות משתמשות אף הן באותן מילים של גינוי ומודות שהן המבקרות הגדולות של עצמן ושל חברותיהן. יש בכך להעיד על הפנמתן של תפיסות חברתיות רווחות, הן לגבי גבריות הגמונית והן לגבי מיניות נשית. קרי, הן מסתירות את פחדיהן ממיניותן ומהתגובות כלפיה, על ידי הבעת דעות ביקורתיות, גישה מתעלמת ומרוחקת ואף אלימות. בפועל, חלקן מתנסות בפעילויות מיניות כאלה ואחרות אך מסרבות להודות בכך ומעדיפות להציג את עצמן כ"ילדות טובות" – צעירות ולא מנוסות.

האלימות בקרב הבנות באה לידי ביטוי דרך מבטים, רכילות, נימת דיבור ביקורתית, סוג של התעלמות ואפילו מעין חרם. כך לדוגמא, בחרה נערה בכיתה י"א לעזוב סדנת בנות היות שהייתה נסערת מאוד לנוכח תגובות הבנות בכיתה. היא ידעה שכל מה שהיא אומרת בבחינת הבעת דעה ועמדה ייתפס כביטוי לניסיונה המעשי ויחשב נגדה. שום דבר לא נאמר מולה בגלוי אך היא קלטה את הצחקוקים, המבטים והמסרים ש"בין השורות".

בבתי ספר יסודיים לומדים הבנים להשתמש בהומור הבא על חשבון הבנות, שיוצר שוב ושוב סוג של הירארכיה מגדרית מוכרת עד לזרא. כבר בכיתות ה' ילדות מספרות על כינויי גנאי המתייחסים לגופן - לגובהן ולמשקלן – המביכים אותן מאוד ומעמיקים תחושות של בושה ומוחלשות. הומור כזה מסתיר כמובן את מבוכתם של הנערים עצמם ביחס לגופם שלהם ולרגשותיהם. הם לומדים מגיל צעיר מושג ראשוני על התרבות הגברית ועל יכולתם לפגוע באחרים – בנות ובנים החלשים מהם. כך קורה שבמקום לשוחח עם ילדות בתחילת גיל ההתבגרות על תהליכי השינוי החלים בגופן אני מכוונת לשיחה על פחדיהן מתגובות הבנים. זאת בהכירי בכך שהן חשות מבוישות ומפוחדות ולא פנויות לשיח אחר המתייחס לתהליכי התפתחותן. הבנות והבנים הצעירים משקפים את המתרחש בסביבתם ובה בעת משמרים קודים של התנהגות אלימה ופוגענית.

חינוך לשוויוניות ונגד אלימות מגדרית

להערכתי, עלינו כהורים וכאנשי חינוך וטיפול להיות קשובים לניואנסימים ולסיטואציות בהם באים לידי ביטוי מסרים אלימים כאלה. אנו אלה שיכולים כאנשים בוגרים להציע פרשנויות אחרות ובעיקר להציע אלטרנטיבות – רגשיות, מחשבתיות והתנהגותיות. מסרים שמסייעים לפתח עמדה אמפטית ושוויוניות בנוגע לכבוד הבסיסי של כל אדם ואדם (Dignity) הם הדרך להילחם באלימות מגדרית – סמויה וגלויה. זאת כמובן, בנוסף לדוגמא אישית שלנו – "הגדולים" – אותה אנו לא תמיד מצליחים לתת.

* ד"ר נלי שטיין - מטפלת זוגית, משפחתית ומינית, מנחת קבוצות בנושא מיניות. יועצת מקצועית, האגודה לתכנון המשפחה

נצפה 13871 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: אלימות נוער עיתון יסודות - גיליון 14 - מרץ 2011 אלימות בין השורות: על אלימות סמויה בהקשר מגדרי ומיני