מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הומואים, לסביות ביסקסואלים : נטייה מינית וגיל ההתבגרות

נכתב על ידי  גיא שילה*
דרג מאמר זה
(1 דירוג)

בשנים האחרונות אנו מבחינים ביותר ויותר בני נוער, בגילאים הולכים ויורדים, שמצהירים על עצמם שהם הומואים, לסביות או ביסקסואלים. הרבה הורים אנשי חינוך וטיפול, תוהים מה קרה? האם משהו השתנה במבנה האישיותי, או אולי החברתי תרבותי שגורם לכך שישנם כיום יותר בני נוער שהם מיעוטים מיניים?

ההתרשמות הכמותית נכונה. אכן, בעשרים השנה האחרונות גיל ההכרה בנטייה מינית שונה וגיל ההגדרה העצמית והיציאה מהארון הולכים ויורדים. בישראל, כמו בארצות מערביות אחרות, מצאנו שהגיל הממוצע ליציאה מהארון הן אצל נערים והן אצל נערות הוא 16. הסיבות לתופעה זו הן אחדות: כיום בני נוער מתפתחים מבחינה מינית בגילאים צעירים יותר (סיבה ביולוגית) ולכן מגלים את מיניותם בגיל צעיר יותר. בנוסף, השינויים החברתיים והתרבותיים הביאו לכך שנטייה מינית היום אינה נחשבת למחלה, אלא לאחת ממגוון העדפות מיניות הקיימות בעולם. אנו רואים יותר מפורסמים שיוצאים מהארון, הנושא נעשה רווח יותר ובני הנוער חשים יותר בנוח להתנסות ולעסוק בנושא הנטייה המינית. גם בעבר הומואים ולסביות גילו כי הם נמשכים לבני מינם בגיל ההתבגרות, אבל לקח זמן רב יותר עד שהם יצאו מהארון בפני חבריהם ובני משפחתם.

איננו יודעים עדיין מה גורם לאנשים אחדים להימשך לבני מינם; יש כיום יותר עדויות מחקריות לכך שכנראה מדובר בסיבות שהן ביולוגיות או גנטיות. אולם המחקר בתחום עדיין בחיתוליו, ונראה שמדובר בשילוב של סיבות מולדות וסיבות סביבתיות. כך או כך, השאלה של מטפלים והורים רבים היא, כיצד נער או נערה בגיל צעיר וסוער כמו גיל ההתבגרות, יכולים לדעת בוודאות שהם אכן 'כאלה'? השאלה הזאת מעידה לרוב על דעות קדומות, שכולנו גדלנו עליהן, האומרות כי להיות בעל נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית זה 'לא טוב', 'חולה' או 'פגום'. הרי לא נשאל את אותה שאלה לגבי נער או נערה שיודעים על עצמם שהם סטרייטים, ומתחילים לקיים פרקטיקה מינית סטרייטית במהלך גיל ההתבגרות; בני נוער רבים שהם הומואים או לסביות, מעידים שהם פשוט יודעים שהם 'כאלה'. הידיעה לעיתים מתחילה בגיל צעיר מאד, לרוב בתחילת ההתפתחות המינית (גילאי 9-10).

היום אמנם מקובל יותר להיות הומו או לסבית, אולם גם בני הנוער שמגלים כי מיניותם שונה מרוב חבריהם, גדלו על אותן דעות קדומות וסטיגמות. להיות שונה (בכל היבט של החיים) קשה לכל נער או נערה. כשמדובר בנטייה מינית, שהיא עדיין מקור לבושה חברתית, הקושי רב יותר. בקרב בני נוער, לרוב המילה 'הומו' או 'לסבית' נאמרים כקללה, והחברה הכללית עדיין עושה קישור בין הנטייה המינית לבין היבטים של גבריות או נשיות (כמו הדעה הקדומה שהומואים הם נשיים, חלשים וחסרי מוסר). לא פלא, אם כן, שבני הנוער שמגלים כי הם נמשכים לבני מינם בוחרים בשלב הראשון להסתתר ולא לחשוף את שעובר עליהם.

תהליך גיבוש הנטייה המינית משלב היבטים רגשיים אישיים והיבטים חברתיים. בשלבים הראשונים לתהליך, הנער או הנערה עסוקים בבדיקה עצמית של מיניותם, ובהשלכות של תחושותיהם על חייהם. תהליך אישי זה, נעשה לרוב לבד, בהסתרה מאחרים, והוא רווי לבטים ותחושות שלעיתים מקשות על בני הנוער. בהמשך, בני נוער רבים מעוניינים לחוות קשר רגשי ומיני עם בני מינם. כיום ישנן מסגרות אחדות ליצירת קשר חברתי בין בני נוער הומואים, לסביות וביסקסואלים, אם דרך הקבוצות החברתיות שמפעיל ארגון נוער גאה (הנמצאות ב 30 מוקדים שונים ברחבי הארץ) ואם דרך יצירת קשר חברתי ברשת האינטרנט בפורומים חברתיים לנוער הומו-לסבי.

בשלב מסוים, ההסתרה מחברים וממשפחה הופכת להיות קשה לבני הנוער. ככל שהנער או הנערה חשים שלמים ומגובשים בזהותם העצמית, הפער בין התחושה הפנימית לבין ההסתרה מהאחרים הופך להיות קשה ולעיתים בלתי נסבל. חלק מבני הנוער מוצאים עצמם משקרים להוריהם ולחבריהם לגבי היבטים רבים של חייהם: עם מי הם יוצאים ומבלים, מה עובר עליהם ברמה הרגשית, מי הם 'באמת' (כשההנחה הרווחת של הסביבה, לרוב, היא שהם סטרייטים). המונח שכולנו מכירים, 'היציאה מהארון', הוא בעצם תהליך שאינו נגמר לעולם. כיוון שבשונה מהיבטים אחרים של שונות (כמו צבע עור, מוצא, מגדר, או לחלופין פגם פיזי או נכות) הבולטים לעין המתבונן, נטייה מינית אינה דבר שרואים כלפי חוץ. בניגוד לדעה הקדומה שהומואים הם נשיים ולסביות הן גבריות, העובדות מראות שאין זה כך. הגבריות ו/או הנשיות של האדם אינה קשורה לנטייתו המינית. המחקרים מצביעים על כך שבני הנוער מספרים לחבריהם (לרוב לחברה טובה) כשנתיים לפני שהם מגלים להוריהם על נטייתם המינית (ואז, לרוב, מספרים לאם לפני האב). היציאה מהארון תלווה את הנער או הנערה לאורך חייהם בכל מקום חדש אליו יגיעו (מקום עבודה חדש, סביבה חברתית חדשה ועוד). אחד החששות הגדולים של בני נוער הומואים ולסביות הוא, כיצד יגיבו הוריהם לידיעה. ואכן, מחקרים מראים כי הקבלה של המשפחה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על בריאותם הנפשית של בני נוער הומו-לסבים.

כיוון שכיום תהליך זה קורה בגיל ההתבגרות, חשוב לזכור שבני הנוער הם קודם כל מתבגרים, אשר נמצאים בסערת שינוי הורמונאלי ורגשי.

בנוסף להיבטים של המיניות הם עסוקים בגיבוש זהות עצמית בוגרת (דעות, קריירה, עצמאות, תחילת נפרדות מההורים). מצב זה רק מקשה על בני הנוער עצמם, ועל הוריהם והבוגרים האחרים הסובבים אותם (מחנכים, מטפלים). ישנם בני נוער שעבורם הנטייה המינית היא קבועה ותלווה אותם לבגרות, תכתיב את אורח חייהם ואת הקשרים הזוגיים והרגשיים שיקיימו. ההערכות הן שבין 6-10% מהאוכלוסייה הבוגרת הם אנשים שהנטייה המינית הדומיננטית שלהם היא כלפי בני מינם. ישנם בני נוער אחרים, שעבורם העיסוק וההתלבטות בנושא הנטייה המינית היא דרך נוספת בגילוי העצמי ובבדיקת הזהות האופיינית לגיל ההתבגרות. אי אפשר לדעת מראש, האם מדובר בנטייה מינית קבועה, או שאולי היא תשתנה עם הזמן. כמו כל היבט אחר של תהליכי עיצוב הזהות האופייניים לגיל ההתבגרות, רק ההתנסות, ההתלבטות והבדיקה העצמית של הנער או הנערה יוכלו לתת להם תשובה לשאלה מה מתאים להם, ומה נכון עבורם.

ישנם הורים רבים, אשר בדיוק בגלל הסיבות האלה שולחים את ילדיהם לטיפול. חשוב לזכור, שכיום העמדה הרווחת של כל המקצועות הטיפוליים (ושל האגודות הטיפוליות בעולם המערבי) היא, שנטייה מינית אינה ניתנת לשינוי על ידי אמצעים טיפוליים. הטיפול יכול לסייע לנער או למשפחתו לעבור את תהליך הבירור העצמי, הלבטים וגיבוש הנטייה המינית המתאימה לנער/ה. התכחשות לתהליך זה ולחץ על הנער או הנערה לשנות את נטייתם המינית עלולים לפגוע ברווחתם האישית ולגרום למצוקה נפשית קשה. הקשיים אותם חווים בני נוער הומואים ולסביות קשורים רובם ככולם לתגובות של הסביבה והחברה בה הם חיים. סיוע בהתמודדות זו, יכול לסייע להם ולהורים להתמודד טוב יותר עם תהליך הגיבוש העצמי ועם ההיבטים המלווים את תהליך היציאה מהארון.

• גיא שילה, דוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר החיים בורוד – בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, הוצאת רסלינג.

מטפל ויועץ. מתמחה בנושאים הקושרים לנטייה ולזהות מינית.

נצפה 15306 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 4 - ספטמבר 2008 הומואים, לסביות ביסקסואלים : נטייה מינית וגיל ההתבגרות