מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

האם האינטרנט הופך אותנו לטיפשים?

נכתב על ידי  מיכאל ויצמן*
דרג מאמר זה
(2 דירוגים)

ניקולס קאר מציין בספרו The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains" (רדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו?") כי תחילת העידן הדיגיטלי משנה את אופן פעילות מוחו של האדם. למרות שהאינטרנט קיים רק כעשרים שנה, כבר היום קשה לנו לדמיין את חיינו בלעדיו. אמנם הוא מציע לנו יתרונות, כגון גישה מידית לכמות עצומה של מידע ויכולת שמירה על קשרים עם מספר גדול של חברים או קרובים, אך לתלות שלנו באינטרנט יש גם "צד אפל". רצף של מחקרים ועובדות מסבירים כי הרשת פוגעת בהליך ביצוע המשימות והופכת את האנשים למפוזרים ולשטחיים.

רעבים למידע און ליין

קאר ערך במשך שלוש שנים מחקר לצורך כתיבת ספרו, אשר עוסק בהשפעת האינטרנט על שינוי עקרונות חשיבה, קריאה וזיכרון. הרקע למחקר זה היה נעוץ גם במניע אישי, ולא רק מדעי. קאר הבחין על עצמו כי בהדרגה הוא מאבד את יכולת הניתוח והריכוז. גם כאשר לא היה מאחורי מחשב, מוחו החל לסבול מחוסר גירויים ו'רעב' מתמיד לכמויות מידע מהירות – דבר שיצר אצלו בלבול, חוסר-אונים וחולשה. מצב זה הוביל אותו לתהות, האם אובדן הריכוז הוא תוצאה של הזמן שבילה מחובר לאינטרנט?

במחקרים אחרים שנעשו, פסיכולוגיים, התנהגותיים ונוירולוגיים, אשר התמקדו בהשפעת טכנולוגיות המדיה על צורת חשיבה, הצליח קאר למצוא את התשובה. המחקרים חשפו תמונה מדאיגה, במיוחד עבור אנשים המקדשים עומק וסקרנות בחשיבת האדם לעומת מהירות תגובה. לפי הממצאים, אנשים שקוראים טקסטים מלאים בקישורים, מבינים פחות מאלה הקוראים טקסטים מן הנייר, אנשים המלקטים מידע ממצגות מולטימדיה זוכרים פחות מאנשים הצורכים מידע בצורה רגועה וממוקדת. בנוסף, אנשים, אשר דעתם כל הזמן מוסחת על ידי הודעות במכשירים הניידים, אימיילים וכדומה, מבינים פחות מאלה שמסוגלים להתרכז בדבר אחד. אנשים, אשר נוהגים לבצע מספר משימות בו זמנית, לרוב פחות יצירתיים ויעילים מאלה שמתרכזים במשימה אחת בכל פעם.

עוד מצביעים המחקרים, על כך כי אנשים נוטים להשקיע זמן מועט יחסית בצפייה בעמוד זה או אחר ברשת. גם אלו העוסקים במחקר אקדמי ומסתייעים באינטרנט, מדלגים לעיתים תכופות ממסמך זה לאחר ולעיתים רחוקות קוראים יותר מעמוד או שניים במסמך המבוקש. מחקרים אחרים מציגים את העובדה שאנשים העוסקים בריבוי משימות מתקשים לעמוד במבחני ריכוז, נוטים יותר לתסכולים ואף מתקשים לסנן מידע ולהפריד בין עיקר וטפל.

מולטי-טאסקינג? כנראה שיש לכם קושי להתרכז

באופן מפתיע, תוצאות אלה היו מנוגדות להשערת היסוד של החוקרים, אשר הניחו כי לאנשים הממלאים משימות רבות במקביל, יהיו יתרונות כלשהם על אלה הממוקדים במשימה אחת. ובכן, פרט למהירות תגובה, אנשים הרגילים להתמודד עם מספר משימות בו-זמנית במחשב, נכשלו בכל הפרמטרים שהוזכרו לעיל. גם בביצוע משימות, אלה הרגילים לביצוע משימה אחת בכל פעם, הפגינו תוצאות גבוהות יותר. הסיבה לכך היא שאנשים שרגילים לבצע מספר משימות במקביל, דעתם מוסחת בקלות לכל עבר וכתוצאה מכך, מתקשים עם ביצוע תקין ומלא של כל משימה.

בהקשר הטכנולוגי, חשוב לציין כי מחשבים וטלפונים סלולריים משנים את פעילות המוח שלנו תוך חיזוק איזורים מסוימים(Prefrontal Cortex) ו"הרדמת" אזורים אחרים. לכן, גם כאשר המחשב או הטלפון כבויים, אנחנו לא נצליח להעביר את מוחנו למצב וקצב פעילות רגיל. פעילות ארוכת טווח עלולה לגרור השפעות הרות אסון על החיים האינטלקטואלים כפי שאנו מכירים אותם.

קולטים אינספור מסרים ב'רפרוף'

נהוג לחשוב, כי התמקדות מיותרת על בעיה מסוימת עלולה להגביל והפניית תשומת הלב לדבר אחר לזמן מסוים מאפשרת לחזור עם טביעת עין רעננה ומטען יצירתיות חדש. אולם, המחקרים מראים כי שיטה זו אינה יעילה בתהליך חשיבתי שאינו ממוקד בבעיה ספציפית. האינטרנט אינו מעודד לעצור ולחשוב על בעיה זו או אחרת, הוא מחייב את האדם בתנועה חשיבתית מתמדת.

עליית הפופולריות של רשתות חברתיות, דוגמת פייסבוק וטוויטר המעמיסות על המוח שלנו כמות גדולה של מסרים קצרים וזרם מידע מעניין אך מיותר, רק מגבירות את הבעיה. אין שום דבר רע בקיבולת מהירה של מידע, לפי פיסות מידע או חלקים נפרדים. יכולת צפייה ודפדוף מהירים חשובה לא פחות מקריאה מחושבת או חשיבה תוך כדי קריאה, אך המפחיד הוא כשמצב של קליטת מידע ברפרוף הופך למצב הדומיננטי יותר בפעילות המוחית.

בסיכום ספרו, מציין קאר כי הגולשים של היום עדיין "מסנוורים" מאוצרות הרשת והם לא מצליחים לראות את הנזק הנגרם לחיים האינטלקטואליים ולתרבות במהלך הדרך. השאלה, האם טכנולוגיה פוגמת בהליך הקוגניטיבי זהה לשאלה כיצד תזונה עשויה לפגוע במצב הגופני. כמו באכילה, גם בטכנולוגיה תלוי מהו סוג המזון, פיזי או אינטלקטואלי הנצרך, בכמות הנצרכת ומשך זמן הצריכה.

* מיכאל ויצמן — עובד בבנק דיסקונט, פריק של טכנולוגיה, סלולר וכל דבר דיגיטאלי

נצפה 10517 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 14 - מרץ 2011 האם האינטרנט הופך אותנו לטיפשים?