מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הורים ערים בלילה - סיירות הורים

נכתב על ידי  אורי גדס אילני
דרג מאמר זה
(2 דירוגים)

התופעה, בה קבוצות הורים יוצאות לאתרי הבילוי של בני נוער בלילות סוף השבוע, הופכת יותר ויותר שכיחה. אלפי הורים ברחבי הארץ לוקחים חלק בתרבות הפנאי של בני נוער, מסתובבים בפאבים, במסיבות ובגינות ציבוריות, במטרה לראות, לשמוע, לפקח ולעזור לבני נוער במצוקה. לא ברור עדיין מהן תועלות של פרויקט שכזה, אבל דבר אחד בטוח – הבקרה ההורית, האכפתיות והתקשורת עם בני נוער הם חלק חשוב ובלתי מבוטל, בתוך פעילות המניעה הכוללת שיש לנקוט כנגד סיכוני תרבות הבילוי

בכל יום שישי בלילה, בלמעלה ממאה ערים, ישובים וקיבוצים ברחבי הארץ, יוצאים הורים לסיור במסגרת אחד הפרויקטים המרעננים של השנים האחרונות שנקרא בשפת העם "סיירת הורים". האמת, אם לפני עשרים שנה היו מספרים לכם על קבוצת הורים שמתנדבת לסייר ברחובות, בלילות הקרים בחורף ובלילות המהבילים של הקיץ, לבושים בחולצות עם הלוגו "הורים ערים" או "ערים בלילה" (וכדומה), על מנת ליצור קשר עם בני הנוער ולשמור עליהם בזמן שהם מבלים, הייתם חושבים שמדובר במתיחה של יהודה ברקן. אז זהו...שהיום זו המציאות ולא קומדיה עסיסית.

אלפי הורים כבר שותפים לפרויקט שהחל לפני כעשר שנים כניסוי בעיר אילת ומשם נדד לערד, לבאר שבע, לראשון לציון, לכפר סבא, להוד השרון, לחדרה, לאור עקיבא, לטירת הכרמל, לחיפה, לנשר, לכרמיאל, לנהרייה, לראש פינה ועוד. חלק מסיירות ההורים הקיימות כיום הן סיירות המתפקדות תחת המטרייה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול והמשרד לביטחון פנים במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות". חלק אחר של הסיירות עובד באופן עצמאי, בד"כ בגיבוי ובסיוע של הרשות המקומית.

מתחילים בהכשרה מקצועית

באופן עקרוני כל סיירת הורים חדשה עוברת הכשרה בסיסית לאורך מספר מפגשים. במהלך ההכשרה מתרחשים, בדרך כלל, שני תהליכים עיקריים:

ראשית, מתגבשת הקבוצה הגרעינית של הסיירת, אותם הורים ששותפים להקמה, לקביעת המטרות והיעדים ולתפעול השוטף של הסיירת בתחילת דרכה. לרוב, מתבצעת ההכשרה בליווי אנשי מקצוע מבית ומחוץ. סביר להניח שההורים ישמעו הרצאת מידע על תרבות הפנאי של בני הנוער, יפגשו שוטר קהילתי, עובד סוציאלי מטעם הרשות המקומית, פרמדיק ממד"א ויתנסו במפגש עם בני נוער במסגרת סימולציות ומשחקי תפקידים.

התהליך השני הוא התגבשות הסיירת כגוף פעיל על בסיס מטרות, יעדים ועקרונות עבודה המשותפים לכל חברי הסיירת. גם כאן זקוקים ההורים, בדרך כלל, להכוונה ולסיוע מבחוץ על מנת לקבוע את הנהלים של הסיירת, אם כי לא בהכרח. לאחר הכנות הנמשכות כחודשיים, נוצר בישוב גוף קצת מוזר ולא ממש מוכר, של הורים המתנדבים לסייר בלילות סוף השבוע, בגינות הציבוריות, במסיבות של בני נוער, באזורי בילוי, ליד פיצוציות ופאבים. גוף ספק מחנך ספק מפקח, שנוטל על עצמו לשמש הן כאוזן קשבת לבני נוער בשעות הקטנות של הלילה, והן לעזור להם במצבי מצוקה. קבוצה זו של הורים עוסקת גם בחינוך ומתן אינפורמציה וגם בהצבת גבולות, תוך כדי אמירות ברורות וחד משמעיות בנושאים כגון: אלכוהול, אלימות, סמים ועוד.

לצאת ולפגוש - לפעמים רואים מחזות לא נעימים

כשההורים יוצאים לשטח, כל האמירות של אנשי המקצוע שפגשו ההורים לאורך ההכשרה, מקבלות משמעות מעשית. "תרבות הפנאי של בני הנוער" נראית היטב ובגודל טבעי בשעות הקטנות של הלילה: השעמום לצד הוונדליזם, הנימוס והחברות לצד האלימות והפרעות המנוחה, משחקי החברה הילדותיים לצד שתיית וודקה ומשקאות אנרגיה, התום וההתבגרות לצד מיניות מתפרצת ומצבים מסוכנים. בכל מפגשיי כאיש מקצוע עם הורים שמתנדבים בסיירות הורים וכמו כן, בחוויה האישית שלי בסיורים שערכתי, שמעתי ופגשתי עשרות סיפורים ומקרים המוכיחים את נחיצותו של פרויקט מסוג זה. קצרה היריעה מכדי להכיל את כולם, אך הנה רק טעימה קטנה.

באחד מהסיורים בהם השתתפתי, פגשנו קבוצת בני נוער, ובה נער שהתוודה על קשיים בבית ועל כך שרוצים לסלקו מביה"ס. עזרנו לו בכך שהקשבנו לו אבל גם בכך שהפנינו אותו לגורם מתאים בעירייה. בסיור אחר פגשנו זוג (גבר ונערה) שהבדל התרבויות ביניהם ובעיקר הבדל הגילאים הטריד אותנו מאוד. עדכנו את הסיור העירוני על מנת שיפגין נוכחו באזור וישלול מצב של פגיעה מינית אפשרית. באחת מקבוצות ההורים סיפרו המשתתפים בסיירת, שבסיור שערכו נתקלו ב "קומזיץ" שיצא מכלל שליטה והם נאלצו לפנות משם נערים לטיפול רפואי בגלל הרעלת אלכוהול. בסיור אחר, סיפרו הורים שהם מנעו מנערים לבצע וונדליזם בגן שעשועים עירוני, ואפילו הצליחו לשוחח עם בני הנוער ולהסביר להם את המשמעות של מעשיהם. ורק לשם האיזון, היו גם סיורים משעממים בהם לא קרה שום "אסון" וההורים חזרו כלעומת שבאו ולא מצאו על מה לדווח. גם זה קורה לסיירות ההורים, וטוב שכך.

ומה יש לבני הנוער להגיד בנושא? המפגש עם ההורים מציף בהם לא מעט רגשות, מחשבות ואמירות עסיסיות לצד דיונים אינטלקטואליים. זה יכול להתחיל ב "מה משעמם לכם שאתם מסתובבים בלילה" או "הנה המנאייקים באים" ואפילו "תגידו אתם לא רואים שאתם מפריעים לנו". אבל ככל שעובר הזמן, לילה ועוד לילה, סופ"ש ועוד סופ"ש, בני הנוער מתחילים להתרגל לנוכחותם של ההורים. בדרך כלל, ההורים נשארים בנקודה מסוימת זמן קצר יחסית ובזמן הזה מתנהלות שיחות עירות, ויכוחים עקרוניים ואפילו נשמעים קולות צחוק ושמחה. לפעמים, כך מספרים הורים, הנערים שמחים לפגוש את חברי מהסיירת, וכשאלו עוזבים לנקודה הבאה הם נפרדים בחיוך ומקווים להתראות שוב בשבוע הבא. יחד עם זאת, לא צריך לשכוח שמדובר בבני נוער, שחלקם מבושמים ואפילו שיכורים, לחלקם יש סכין בכיס ועצבים רופפים ולכן בכל מפגש כזה כדאי להורים לבחון היטב את הקהל ולנתח את הסיטואציה, בטרם הם נכנסים לוויכוח קולני או להתגרות מיותרת. אחד העקרונות הבסיסיים בהם אני דוגל במסגרת פעילות של סיירת הורים הוא "לא טוב למות בעד הסיירת". כבר היו מספר מקרים בהם הורים הותקפו מילולית ואף פיזית על ידי בני נוער זועמים שלא שלטו בעצמם. לפעמים כדאי ורצוי לקחת צעד אחורה ולתת לגורמי מקצוע לטפל במצב, למשל משטרה.

סיירת מבוקשת - יותר ויותר הורים "מתגייסים"

עד כה, למיטב ידיעתי, לא נעשה מחקר מקיף (מחקר אורך) על התועלת שמביא איתו פרויקט שכזה לעיר או ליישוב בו הוא מתקיים. בינתיים, נחיצותן של סיירות ההורים ברחבי הארץ נשענת על מוטיבציה של תושבים וראשי ערים לצד גיבוי של משרדי ממשלה. אבל השאלות כבר מתחילות להישאל: "עד כמה זה יעיל"?, "מה באמת המטרות"?, "מי קובע את מידת ההצלחה"? וכדומה. אל מול שאלות אלו, אני מוצא את עצמי לא פעם נאלץ לתת תשובות כמי שמנחה קבוצות הורים וסיירות הורים ברחבי הארץ. התשובה שלי נחלקת לשני חלקים: ראשית, לא נכון לדעתי לבחון הצלחה של פרויקט כזה בעזרת מספרים ונוסחאות סטטיסטיות. אין לצפות שסיירת הורים תפחית באופן משמעותי שתיית אלכוהול או מעשי אלימות בקרב בני נוער, בטח לא בטווח הקצר. אולי בעוד עשרים שנה נסתכל אחרוה ונוכל להגיד בסיפוק שהצלחנו לשנות משהו בתרבות הפנאי של בני הנוער גם (ולא רק !!!) בעזרת סיירות ההורים. שנית, ההצלחה של סיירת הורים כרגע, לדעתי, היא עצם היותה קיימת בישוב כזה או אחר. העובדה שיש ביישוב קבוצת הורים, אכפתיים, שדואגים לבני הנוער, מוכנים ורוצים להקשיב להם ולעזור להם, להתריע בפניהם ולטפל אם צריך, זו ההוכחה להצלחתו של הפרויקט, שבלעדיו ייתכן והמוטיבציה הזו לא הייתה מתגלה ומנוצלת.

עד מתי ימשיך הפרויקט המיוחד והנחוץ הזה, אין לדעת. האם וכמה יישובים נוספים ברחבי הארץ יצטרפו לרשימה המכובדת של ערים ויישובים שבהם מתקיימת סיירת הורים, אפשר רק לנחש. אבל מה שבטוח - בכנס הבא שיתקיים לאות הוקרה לאלפי המתנדבים בסיירות ההורים ברחבי הארץ, לא מן הנמנע שהמארגנים יצטרכו לחשוב על אולם גדול ומרווח שיוכל להכיל את כל האורחים. סיירות הורים הן כבר לא רק סיפור על יישוב מרוחק שבו יש הורים "שהשתגעו", סיירות הורים הן כבר מושג שמפלס דרכו בקצב מואץ אל מרכזה של התרבות הישראלית. כל שנותר עכשיו הוא לשמור על המומנטום, לקדש את מה שכבר הושג ולנסות בכל הכוח לגייס עוד מתנדבים, "טריים" ובעלי מוטיבציה שיובילו יחד ולצד הוותיקים את הסיירות שכבר קיימות ואת אלו שבדרך.

אורי גדס אילני, מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות*

נצפה 13933 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 17 - דצמבר 2011 הורים ערים בלילה - סיירות הורים