מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הורים מבולבלים, לעומת הורים ברורים

נכתב על ידי  יאיר אפטר
דרג מאמר זה
(10 דירוגים)

מדוע ההורים של היום מתקשים להעביר מסרים ברורים ומעדיפים להימנע מויכוחים? בין אם הסיבה לכך היא הרצון להיות חברים של הילדים ו"בעניינים", בין אם זו המבוכה לנהל דיאלוג פתוח (כי הרי, הילדים "כבר יודעים הכל"), ובין אם אחראיות לכך תיאוריות פסיכולוגיות סותרות – המסקנה היא חד משמעית: כדי שילדינו יגדלו בביטחון ויטפחו לעצמם חיים בריאים גופנית ונפשית, הם צריכים אותנו כמנחים ומכוונים אותם. לשם כך, עלינו להיות ברורים

רונית, אמא לעומר בן ה 17, פנתה אלי על מנת לעזור לה עם בנה. הבן, תלמיד בבית ספר איכותי במרכז הארץ, נתפס על ידי המשטרה כשבכיסו שקית עם סם המריחואנה. האם שהייתה מודאגת בעיקר בשל מעצרו של בנה למס' שעות ולנוכח העובדה שיתכן וייפתח לו תיק במשטרה שנה לפני גיוסו לצה"ל, התלבטה כיצד עליה להתייחס לכל האירוע. ההתלבטות נבעה בעיקר בשל העובדה שגם היא מעשנת מריחואנה עם בן זוגה וחבריה מדי פעם והיא לא רואה בכך התנהגות שעלולה לסכן את בנה. כמו כן, ציינה שילדיה לא יודעים על כך והיא מתלבטת, בעקבות האירוע, האם לשתף את בנה עומר בניסיונה האישי בכל הקשור לעישון.

קודם כל – לנסח עם עצמנו ערכים ועמדות בסיסיות

הורים היום יותר מתמיד מבולבלים לגבי המסרים שעליהם להעביר לילדיהם. לא אחת, הם מתקשים לחשוב על המסר או הפעולה החינוכית שעליהם לנקוט סביב סוגיות שונות כגון: מצבי שיכרות, עישון נרגילה, שימוש בסמים, יצירת קשרים באינטרנט עם אדם מבוגר, מערכת יחסים רומנטית הכוללת קיום יחסי מין של בנם/ביתם ועוד. הורים מתקשים לנסח לעצמם את העמדה הפנימית לגבי התופעות עצמן ולאור זאת, הם מתקשים להעביר מסר ברור לילדיהם.

הסיבות לתחושת הבלבול מגוונות. חלקן קשורות לעובדה שבני נוער איבדו את ילדותם בגיל יחסית צעיר עם התנסות מוקדמת בחוויות של "עולם המבוגרים". בנות ונערות קונות את בגדיהן בחנויות נשים, בנים ונערים נכנסים לאתרים של מבוגרים וארון הבגדים של ההורים מזמן הפך ל"ארון משותף" - אכן, הטייץ של האם או מעיל הפליז של האב מאוד מחמיאים לילדינו ב"יציאה" הבאה.

סיבה נוספת לבלבול נובעת בשל העובדה שאנו חיים בעידן שהידע שלנו משתנה חדשות לבקרים. גישות פסיכולוגיות שהיו בראש מצעד המאמרים בתחום חינוך הילדים רק אתמול, מפנות את מקומן לתיאוריות חינוכיות ופסיכולוגיות עדכניות. אם עד לאחרונה, שלטו גישות דיאלוגיות השמות את הצורך לתקשורת מקרבת עם ילדנו במרכז, כיום גישות השמות דגש על סמכות וגבולות עברו לקדמת הבמה.

במקביל, ילדנו אסרטיביים וחכמים מתמיד. הם תמיד יזכירו לנו ש"לכולם" מרשים, שאבא של ניר חושב בדיוק ההיפך ממך ושהם לא מבינים למה אתם לא מרשים להם לנסוע לאילת בחופש כשלנועם מרשים?!?.

כמו כן, כשאנחנו ההורים נבטא אמירה ברורה לגבי נושא כלשהו הקשור אליהם, הם בד"כ ישלפו את המשפט בעל המשמעות הפילוסופית העמוקה "אתם רק חושבים שאתם יודעים!". אז מי אנחנו שנתווכח?

הילדים יעריכו את העמדה הברורה שלנו

אז זהו שכן, אפשר להתווכח ואין שום סיבה שלא נאמין בהגיון הבריא שיש לנו. אנחנו, ההורים, יודעים כמה דברים בשל חוכמת ניסיון חיינו. ידע זה צומח מתוך היכולת לראות את המציאות מכמה זוויות ראיה ולדעת שדברים שנראים מכאן לא נראים אותו הדבר משם. ידע הצומח בשל היכולת שלנו לחשוב בצורה שקולה יותר, ידע שאינו נובע מלחץ חברתי, אלא מהיכולת שלנו להבין את מורכבות המציאות האנושית. עובדות אלו עוזרות לנו להבין שגם אם אנחנו מעשנים, זה עדין אומר ש"לעשן זה לא בריא" וש"עישון מגביר את הסיכוי לחלות בסרטן". אנחנו ההורים רואים את המציאות בצורה מורכבת יותר ובעלי יכולת לברור מסרים ולקבל החלטות על בסיס נתונים רחב יותר ממה שניצב מול ילדינו.

בדיוק לשם כך, ילדינו עדיין זקוקים לנו. הם זקוקים שנהווה ה"מבוגר האחראי" שיכול להדריך ולכוון אותם בתחילת דרכם, הם זקוקים לנו על מנת שיוכלו להתמודד עם מציאות החיים בצורה טובה יותר ושנוכל לעזור להם ללכת בשביל הבטוח יותר עבורם. במפגשים ובסדנאות בהם אני פוגש בני-נוער והורים במשותף, מתבגרים יודעים לומר להוריהם שהם רוצים אותם ברורים בדיוק במקום שבו הם מבולבלים, הם יודעים לדבר על הורים כעוגן וכבסיס ועל הרצון והצורך שיהיו להם הורים מייעצים ומכוונים. רק לאחרונה, סיפרה נערה בת 15 כיצד אמא שלה מהווה "מוקד לעלייה לרגל" עבורה ועבור חברותיה. אותה נערה שיתפה באמון שהיא רוכשת לאמא בשל העובדה שהיא ברורה, ישירה ולא נכנעת לגחמות שלה ושל חברותיה. יש לה אימא ש"יודעת", אבל העיקר - אימא שיודעת להגיע אליה ואל חברותיה מבלי לוותר על עמדותיה.

המצפן שיעזור לנו להיות יותר ברורים

אם כך, השאלה היא מהו המצפן שיעזור לנו להיות ברורים יותר עבור ילדינו? להלן מספר נקודות למחשבה:

  • חשוב שאנחנו, ההורים, נפעל בהתאם לערכים בסיסיים שבאמצעותם נכוון את דרכינו. ביטחונם הגופני והנפשי של ילדינו עומד בראש סולם הערכים. לכן, כשנער בן 17 מעשן מריחואנה הוא פוגע בבריאותו. עישון מזיק. כמו-כן, לעישון מריחואנה השלכות גם על היבטים נפשיים ובעיקר על יצירת התלות ההרסנית בחומרים פסיכואקטיביים בהתמודדות עם מצבי לחץ.
  • ערך לא פחות חשוב הינו כבוד הדדי. אנחנו, ההורים, מכבדים את ילדינו והם אותנו. במסגרת המבנה ההיררכי של המשפחה, חשוב שילדינו יכבדו את בקשותינו ודרישותינו...גם אם הם חושבים שאנחנו טועים. במקביל, אנחנו נכבד אותם בכך שנתאמץ להקשיב להם גם אם זה קשה, נבטיח להם שנאהב אותם תמיד גם כשהם לא רוצים, נתאמץ להימנע מלהשפיל ולזלזל בהם ונשתדל להיענות לצרכיהם במידת האפשר. לכן, כאשר ילדינו יבקשו מאיתנו מכשיר סלולרי בגיל הנעורים, נסכים לכך במגבלת היכולות הכלכליות שלנו ובמידת היכולת של ילדינו לקחת אחריות על המכשיר ועל מסגרת המגבלות הקשורות לכמות השיחות או כל מגבלה רלוונטית אחרת.
  • ילדינו זקוקים למסגרת וגבולות, ואנחנו, ההורים, מהווים את הייצוג שלהם. המגבלות שאנחנו מציבים להם מסמנים עבור ילדינו את תווכי הביטחון שבלעדיהם הם עלולים להיפגע או לפגוע, והם נובעים מהדאגה ההורית ומחובתנו לייצר עבור ילדינו סביבה בטוחה. כאשר לא ניתן לייצר סביבה בטוחה, אנחנו מחויבים להדריך אותם כיצד עליהם להתמודד כאשר הם נחשפים למצבים שעלולים לפגוע בהם.
  • חשוב שנזכור שגם אנחנו ההורים היינו פעם נערים ונהגנו "להתלהב". עם זאת, כיום אנחנו בתפקיד ההורים עבור ילדינו. ולכן, בשל הצורך של ילדינו לחוות אותנו חזקים ויציבים עבורם, יש דברים שלא נעשה איתם ויש דברים שלא נספר להם. ולכן, לא יושבים עם ילדינו ומעשנים איתם נרגילה, לא "דופקים את הראש" בנוכחותם וגם לא מספרים להם על הסמים שעישנתם, במידה ועשיתם זאת. בני-נוער זקוקים לחוות אתכם כמקום בטוח ולא כמי שמסכן את עצמו ומאבד שליטה. אנחנו ההורים מהווים את גדר הביטחון עבורם, על מנת שיוכלו לטעות ולהאמין שאנחנו נהיה שם בשבילם, על מנת לעצור אותם מפני הידרדרות לתהום.
  • היכולת להיות ברורים מחייבת אותנו להיות נוכחים בחייהם של ילדינו. ילדינו לומדים לא מעט מדוגמה אישית. לכן, נוכחותנו עוזרת להם ללמוד על דרכי הפעולה הראויות ומאפשרת לנו לתקשר את עמדתנו בנושאים שונים.
  • לבסוף, ללא תקשורת ברורה וישירה לא נוכל להיות ברורים עבור ילדינו. אין דרך לדבר עם ילדינו על נזקי הפורנוגרפיה ללא הזכרת המילה גם אם זה מביך. לא ניתן לדבר על עמדותינו לגבי עישון סמים מבלי להזכיר את המילה סמים ותקשורת על קיום יחסי מין מצריכה אותנו לדבר על קונדום ועל משמעות השימוש בו לביטחונם הגופני. מניסיוני, תקשורת ישירה וקונקרטית מעבירה מסר ברור ומאפשרת למתבגרים לדבר בצורה ברורה.

אנחנו, ההורים, מלמדים את ילדינו בדרכים שונות על האפיקים בהם יוכלו להגשים את עצמם ולחיות את חייהם ברווחה אישית ובביטחון. היכולת של ילדינו להיות ברורים עבור עצמם, כולל במצבים בהם הם חווים אמביוולנטיות, נלמדת ביחסים שלהם איתנו. לכן, גם כשאנחנו מתלבטים לגבי נושאים שונים, חשוב שנהיה ברורים לעצמנו ולילדינו לגבי מה נמצא בכל "צד של המטבע", נשקול את מרחב האפשרויות בהקשר הנתון, ובסופו של דבר...נקבל החלטה ברורה.

*יאיר אפטר, מנהל מכון יסודות, בעל M.A בעבודה סוציאלית ומרצה בכיר

נצפה 25837 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 18 - מרץ 2012 הורים מבולבלים, לעומת הורים ברורים