מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הורים – מגשרים שימוש בכלי הגישור בהתמודדות עם מצבי קונפליקט במשפחה

נכתב על ידי  תמר גור, גישור ויישוב סכסוכים, מנהלת מכון יסודות
דרג מאמר זה
(8 דירוגים)

קיימות מספר דרכים בהן כלי הגישור יכול לשרת הורים בהתמודדות עם קונפליקטים בינם לבין ילדיהם גם מבלי לפנות למגשר חיצוני. ייחודו של כלי גישורי במשפחה הוא בכך שבנוסף לפתרון הקונפליקטים בין בני המשפחה, הוא יכול למנוע קונפליקטים עתידיים באמצעות הסתכלות חדשה על מצבים ויצירת תהליך תגובתי נכון ומספק יותר.

tamiתהליך גישורי מתאפיין בארבעה שלבים:

שלב א – כל צד מספר את הסיפור שלו

בשלב הראשון, ההורה-מגשר וילדו או ילדיו הנמצאים בעימות, לא שואלים שאלות ולא מגיבים אלא נמצאים במצב של הקשבה מלאה. מטרת שלב זה היא לאפשר לכל צד להרגיש שמקשיבים לו ביתר קשב, מייחסים חשיבות לדבריו וכן שהשיחה מאפשרת לכל צד לפרוק את רגשותיו.

באירועים המתרחשים במסגרת המשפחתית, נוצר לעיתים עימות או פניה של הילדים אלינו הכוללים בקשה המצריכה החלטה מצדנו. כאשר ילדינו פונים אלינו, חשוב שאנו ההורים נקשיב באופן פעיל. הקשבה פעילה משמעותה פניות מלאה, שפת גוף הכוללת יישור מבט והימנעות מעיסוק בדברים אחרים. כמו כן, הקשבה פעילה משמעותה הקשבה שכל מטרתה היא להבין את הילדים ולכבד את עמדתם ללא הנחות מקדימות, הנחות אשר לעיתים גורמות לנו להיות עסוקים בשאלות מכוונות המצדיקות את טענותינו או בשאלות המכוונות לפתרון הרצוי מבחינתנו. לעיתים, הורים נמנעים מהקשבה פעילה בשל החשש מהמחיר שהם עוללים לשלם במידה והם אכן יקשיבו באופן מלא לילדיהם. בשל כך, הקשבה עלולה להוביל למסקנה על פתרון שאינו רצוי מבחינת ההורים.

שלב ב' - שאלות משלימות

לאחר שכל צד סיפר את סיפורו, ישאל המגשר שאלות מידע החסרות לו כדי להבין במדויק את פרטי הקונפליקט. השאלות צריכות להתייחס הן לפרטים טכניים והן לפרטים רגשיים.

מטרת שלב זה היא להבין במדויק מהי המחלוקת, לקבל תמונה מלאה ומפורטת ככל שניתן, להימנע מהסקת מסקנה מוטעית ולאסוף כמה שיותר פרטים שיאפשרו לחפש פתרונות בשלב הסופי. בנוסף, התשאול יכול לשקף לילדים את תמונת האירוע מזווית שונה. זאת בשל העובדה שייתכן ויעלו נושאים שהם לא חשבו עליהם שישפיעו על הסתכלותם. כמו כן, התשאול מבטא עניין ומראה לילדים שהתשובה שלנו, לא משנה מה תהיה, אינה נובעת מגחמה אלא עומד מאחוריה רציונל מלא ומורכב הנובע מתוך הקשבה לדברים שאמרו.

באירועים המתרחשים במסגרת המשפחתית, כאשר נער/ה מבקשים, למשל, ללכת למסיבה, נוכל לשאול איפה המסיבה, של מי המסיבה, מה מאפייני המבלים בה, אילו חברים שאנחנו מכירים יהיו בה, כיצד הם מתכננים להגיע ולחזור ממנה ובאיזו שעה ועוד.

חשיבות השאלות המשלימות הינה יצירת תמונת מצב מפורטת ובהירה יותר אשר מן הסתם משפיעה על קבלת ההחלטות שלנו כהורים, מרחיבה את הבנת ילדנו את מכלול הנושאים שיש לקחת בחשבון ומשקפת לו את משמעות בחירותיו.

שלב ג' – מיפוי אינטרסים

בשלב זה, תהליך הגישור בין הצדדים ייעשה בנפרד עם כל צד על מנת למפות את הצרכים. אנו נבקש להבין מה בדיוק רוצה כל צד וכן נבקש מהם לתעדף את האינטרסים שלהם.

מטרת שלב זה היא לעזור הן לנו, ההורים, והן לילדים להבין במדויק מה הם רוצים ומה הכי חשוב להם. לעתים קרובות, ילדים נאבקים על משהו שאינו האינטרס הבסיסי שלהם. מיפוי אינטרסים לא רק שיכול למנוע קונפליקטים משניים או מיותרים, אלא שהוא עוזר לצדדים להבין מה באמת הכי חשוב להם ומה המניע הפנימי. ללא זיהוי אינטרסים מדויק קשה יהיה למצוא פתרון מוצלח מאחר ולמעשה, הפתרונות עשויים שלא לענות על האינטרסים האמיתיים של מי מהצדדים.

באירועים המתרחשים במסגרת המשפחתית, נשאל את הילדים מדוע הם רוצים או לא רוצים את הדבר העומד על הפרק ונעזור להם לפרוט את מניעיהם עד כמה שניתן. לדוגמה, אם ביתנו המתבגרת לא רוצה לבוא איתנו לסוף שבוע משפחתי בכנרת, ייתכן שהדבר נובע מן הצורך שלה בנבדלות אך ייתכן שיש בסוף השבוע הזה אירוע אחר שחשוב לה או שהיא יודעת מניסיון העבר שנבקש ממנה לשחק עם אחותה לאורך סוף השבוע, או כל סיבה אחרת. אם נבדוק איתה מהם האינטרסים שלה להתנגדות להצטרפות לנסיעה, נוכל גם אנו ההורים וגם ביתנו, להבין ממה נובעת ההתנגדות ולהציע חלופות אפשריות כפתרון מתאים. כמו כן, מיפוי הצרכים מייצר הכרה ברגשות ובצרכים של ביתנו ובכך עוזר לה להימנע ממאבק על פיתרון שאינו יעיל או פוגע באחרים.

לפני שנעבור לשלב האחרון שהוא שלב פתרון הבעיות, חשוב לציין שכל השלבים שהתייחסתי אליהם עד כה, חשוב שייעשו ללא התייחסות לפתרונות האפשריים. הרצון להגיע לפתרון מהר ככל האפשר לא מאפשר לילדינו לפרוק את רגשותיהם, פוגע בהקשבה המכבדת את רצונותיהם ומקשה להבין במדויק את הקונפליקט. יתרה מזאת: עיסוק בפיתרונות אפשריים עלול לפוגע ביכולת ההקשבה שלנו בשל העובדה שאנו עסוקים במחירים שאנחנו כן או לא מוכנים לשלם ובשאלה האם נוכל למצוא פתרון מתאים לבעיה כאשר למעשה עדיין לא הבנו את מהות הקונפליקט.

שלב ד' – חיפוש פתרונות

שלב חיפוש הפתרונות מתאפיין בסיעור מוחות בו מעלים את כל הפתרונות המעשיים והלא מעשיים. לאחר מכן, תיעשה בחירה של הפתרונות אותם רוצים ליישם. מטרת שלב זה היא מציאת פתרון שייתן מענה רחב ומלא ככל שניתן לצרכים המהותיים ביותר של שני הצדדים.

באירועים המתרחשים במסגרת המשפחתית נוכל, על-פי האינטרסים שיעלו, להציע פתרונות שונים. אם נחזור שוב לאירוע בו ביתנו לא רוצה לנסוע לסוף שבוע משפחתי בכנרת, ניתן להציע מספר אפשרויות כגון: להביא אותה לאירוע החשוב לה באמצע החופשה ולחזור יחד, לבנות איתה את תכנית החופשה, לא לבקש ממנה להיות עם אחותה, לסכם שתהיה עם אחותה בתמורה למשהו אחר שהיא רוצה, שתזמין חברה שתהיה איתה בחופשה ועוד.

זכרו: בשלב הראשון מוצעים שלל פתרונות ללא שיפוטיות וללא בחינת רמת היישומיות שלהם. רק לאחר ש"הכול נאמר" נתחיל ביחד לברור מה מעשי, אילו מחירים כל צד מוכן לשלם בכל אחד מהפתרונות, אילו פתרונות יגרמו תסכול רב ואילו יתנו מענה מרבי בהתחשב בכל הצדדים והשיקולים. חשיבותם של פתרונות "הזויים" ה"נזרקים לאוויר" ואינם ניתנים ליישום היא בכך שלעיתים הם משקפים נקודה חשובה גם אם הם אינם אפשריים ומבליטים פתרונות שאינם מעשיים ובכך מונעים ויכוח שאינו מוביל לפתרון הבעיה.

לסיכום, בתהליך הגישור לא קיימת הבטחה לפתרון הבעיה או לקבלת החלטה אשר תשביע את רצונם של כל אחד מהצדדים. ייתכן שכהורים תבחרו שלא לאפשר לילדכם לצאת למסיבה, לא לקנות לו מכנס או לחייב את ביתכם לבוא אתכם לחופשת סוף השבוע. עם זאת, היתרון בתהליך הינו תחושת הקרבה והשותפות. כמו כן, התהליך ממוסס מטענים רגשיים ומאפשר לכל צד להרגיש שגם אם אינו מרוצה מההחלטה, היא לא נעשתה באופן שרירותי וחסר התחשבות בו. יתרון נוסף הוא בכך שילדינו חווים ולומדים תהליכים של קבלת החלטות, ראייה מורכבת של מצבים , בחינת שיקולים ומציאת חלופות, כלים שיעזרו להם במצבים שונים ובעיקר במקומות בהם הם ייאלצו או יבחרו להתמודד לבד עם קונפליקט.

גם התהליך המקצועי ביותר לא יכול להבטיח שכל הצדדים יקבלו את מבוקשם, אך הוא יכול להוות הזדמנות לדיאלוג, למידה, הבעת כבוד ואהבה. הוא יכול ליצור קירבה, למנוע משקעים רגשיים שליליים ולהגביר את הסיכוי למציאת הפתרון האפשרי הטוב ביותר.

נצפה 18570 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 20 - דצמבר 2012 הורים – מגשרים שימוש בכלי הגישור בהתמודדות עם מצבי קונפליקט במשפחה