מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

להישאר מחובר – על נוכחות הורים בחיי ילדיהם המתבגרים

נכתב על ידי  יאיר אפטר, עו"ס, מתמחה בטיפול משפחתי ומנהל מכון יסודות
דרג מאמר זה
(12 דירוגים)

מחקרים הוכיחו כי זמן איכות משפחתי בו מבלים ההורים ביחד עם ילדיהם הוא גורם המסייע בהקטנת הסיכוי להידרדרות הילדים למצבי סיכון. קיימת חשיבות רבה לפעילויות מהנות משותפות של בני המשפחה שכן הן מהוות הזדמנות מצוינת ליצירת דיאלוג פתוח בין ההורים לילדים, להתוודעות לעולמם של ילדיהם, להאזנה להם ולייעוץ בעל סמכות ודוגמא חיובית.

yair3מחקר שנערך מטעם המרכז הלאומי לחקר ההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית מצא שככל שילדים אוכלים יותר ארוחות משפחתיות הם נוטים פחות לעשן, לשתות אלכוהול ולצרוך סמים. על פי המחקר נמצא שבהשוואה לילדים שאכלו ארוחות משפחתיות פחות מ-3 פעמים בשבוע, ילדים שאכלו ארוחות משפחתיות בין 5 ל 7 פעמים בשבוע, האחרונים נמצאו בסיכון נמוך פי 4 לעשן, בסיכון נמוך פי 2 לצרוך משקאות אלכוהול, בסיכון נמוך פי 2.5 לצרוך סמים, ובסיכון נמוך כמעט פי 4 לומר שיצרכו סמים בעתיד. לאור המחקר, אם אתם מחפשים דרכים להרחיק את ילדיכם משמוש באלכוהול וסמים בגיל הנעורים, ארוחות משותפות באופן קבוע יכולה להיות אחת הדרכים היותר יעילות. מתברר שבני נוער אשר יושבים לארוחות ערב לפחות 5 פעמים בשבוע עם בני משפחתם הסיכוי שישתמשו בסמים ואלכוהול קטן.

למרות שהמחקר בחן את משמעותם של ארוחות משפחתיות במניעת התנהגויות מסכנות בקרב מתבגרים, ארוחות לכשעצמם אינם מהווים את חגורת הביטחון מפני התנהגויות חסרות האחריות שלהם. ארוחה משפחתית מהווה פעילות אחת מיני רבות בהם הורים יכולים לבלות עם ילדיהם. חופשות וטיולים, צפייה משותפת בסרטים, פעילות ספורט משותפת ואף נסיעה ברכב, מהווים מרחבים בהם הורים נשארים מחוברים. מתברר שפעילויות משותפות מאפשרות למתבגרים לשמור על "ערוץ פתוח" עם הוריהם בנושאים שונים בצורה בלתי אמצעית המאפשר בין היתר, להורים להיות "יועצים" עבור ילדיהם.

זכור לי נער בכיתה י' ששיתף אותי בכך שאביו מחייב אותו ללכת איתו למסעדה אחת לשבועיים, לשאלתי ממתי הוא "חייב" ללכת לבילוי משותף עם אביו, הנער ציין שהפעילות המשותפת החלה כאשר הוא היה בכיתה ח'. לדבריו, בתחילה הדבר נראה בעיניו מוזר, אך כיום הוא מחכה לאותם רגעים משותפים בהם הם משוחחים על נושאים שונים והוסיף:"אבא שלי הוא היועץ הטוב ביותר שיש לי".

בשנים האחרונות הושם דגש רב על הצורך של ילדים ומתבגרים בגבולות ברורים. על כך, שהורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדיהם ועל השלכות ההרסניות שיש לכך. אכן, ילדים ומתבגרים שגדלים בסביבה חסרת גבולות, ביטחונם העצמי נפגע והם מתקשים לחוות את סביבתם הקרובה כבטוחה ומגנה. למרות החשיבות שיש להצבת גבולות ביחסי הורים מתבגרים, פעילויות משותפות ומהנות של הורים ומתבגרים המאופיינות בתקשורת נטולת מתח, בלתי אמצעית והדדית, מהוות זירות בהם ההורה הופך נוכח יותר ויודע יותר לגבי עולמו של ילדו המתבגר ובכך גם משפיע יותר.

מחקר אחר ששאל מתבגרים מתי הם משוחחים עם הוריהם, מצא שרוב המתבגרים משוחחים עם הוריהם ברכב. אני מניח שהנתון לא מפתיע את ההורים שבינינו. הורים רבים שאני פוגש נוהגים לציין שהם "חברת הסעות" בשל העובדה שהם נאלצים להסיע את ילדיהם לעיסוקיהם במהלך היום והלילה.

הרכב, גם הוא מהווה מרחב שבו מתקיימת תקשורת לא מחייבת ונטולת צפיות שבהחלט יכולה להפתיע הורים לגבי מידת הפתיחות שילדיהם מגלים.

עם זאת, למרות הפוטנציאל הגלום בנסיעה משותפת ברכב, בשנים האחרונות יותר ויותר בני-נוער שקועים בתוך המכשירים הסלולאריים בזמן הנסיעה ופחות בתקשורת בין-אישית ובכך הפוטנציאל הקיים בנסיעה המשותפת מתמוסס.

הורים רבים מתקשים למנוע מילדיהם מלהיבלע בתוך המכשירים השונים אותם הם נושאים בקנאות לכל מקום. לעתים אני פוגש משפחות שלמות הנעלמות לתוך המכשירים הניידים בבילויים משותפים ובכך ההורים מהווים דוגמה אישית המעודדת ניתוק. למרות הקושי למנוע מילדינו להיות שקועים בתוך עולמם הווירטואלי גם כאשר הם איתנו, לנו ההורים יש תפקיד מרכזי ביצירת מרחבים משפחתיים "סטריליים" ממכשירים סלולאריים המעודדים תקשורת בין-אישית בין חברי המשפחה .

מחקרים נוספים שבחנו את המשמעות של ארוחות משותפות ובילויים משפחתיים מצא שבמרחבים אלו הסיכוי לתקשורת הדדית שבה הורים מקשיבים אך גם משתפים בחוויות היום יום שלהם גדל. לדברי החוקרים חשוב שההורים יקשיבו ויתעניינו בילדם אך מנגד, שישתפו במחשבותיהם ובחוויות היום יום שלהם. הורים המשתפים את ילדיהם בחוויות היום-יום שלהם, מגבירים את הסיכוי שתיווצר בין ההורים לילדם המתבגר תקשורת פתוחה בו הנער/ה יחושו ביטחון לשתף מעולמו האישי והרגשי

גיל הנעורים מהווה שלב בו בני-נוער נוטים להתרחק יותר ויותר מהוריהם בשל הרצון לחוות עצמאות והצורך בגיבוש זהות. עם זאת, הם צמאים לדמויות סמכותיות שיעזרו להם לנוע לעבר עולם פנימי מגובש יותר. לתחושת הקרבה בין הורים למתבגרים קיימת חשיבות רבה בין היתר, בשל רגישות שחלק מהמתבגרים מפתחים כלפי דמויות סמכות בגיל זה, הקרבה מעוררת תחושה שהם פועלים לא בגלל שאומרים להם מה לעשות (ריצוי הסמכות) אלה שהם נענים לבקשות הוריהם כי ההורים חשובים להם וחשוב להם לא לאכזב אותם. לאור זאת, הורה המציב גבולות באמצעות מסרים ברורים תוך יצירת תחושת קירבה, מגביר את יכולת ההשפעה שלו על תהליכי קבלת ההחלטות של ילדיו. תחושת הקרבה במידה מסוימת ממוססת את הרצון להתנגד לדמויות סמכות. כמו כן, נוכחות הורית הצומחת מתוך התעניינות ושיתוף הדדי, מגבירה את התחושה בקרב מתבגרים שהוריהם יודעים על מה הם מדברים.

ארוחות ופעילויות משותפות מהווים מצא המאפשר להורים להיות "הורים נוכחים ומשפיעים" בדרכים בלתי אמצעיות והם מקטינות את הסיכוי להתנהגויות מסכנות בקרב בני-נוער.

נצפה 20991 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 20 - דצמבר 2012 להישאר מחובר – על נוכחות הורים בחיי ילדיהם המתבגרים