מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הורים! עזרו לנו למגר את בעיית האלכוהול! מכתב מתלמיד י"א בבית ספר באזור השרון

נכתב על ידי  מכתב אנונימי מתלמיד בן 16
דרג מאמר זה
(19 דירוגים)

"איפה אתם ההורים בכדי לשמור על הילדים שלכם שלא יגיעו למצבים כל כך קיצוניים?", שואל נער בן שש עשרה, שמאס במסיבות האלכוהול, וכעת מבקש בגלוי את עזרת ההורים במלחמה בתופעה המסוכנת. זהו מכתב אמיתי ומצמרר, שחושף על קצה המזלג מה קורה כשאתם בבית ואילו הילדים - משתכרים עד אבדן חושים

drunk-teenagerקוראים לי אורי*. אני בן שש עשרה וחצי. אני תלמיד כיתה י"א ומדריך בצופים. הפעם הראשונה שהתוודעתי לאלכוהול הייתה בכיתה ז', כשביליתי עם חברים.

אני רק רוצה שתבינו שאנחנו לא ילדי שוליים אלא להיפך. אנחנו, כמו שאומרים, ילדים טובים שלומדים בבתי הספר הטובים ביותר, ולומדים את המקצועות הנחשבים ביותר. כמו כן יש לנו הורים טובים, שאוהבים אותנו ושיש להם כסף, שדרך אגב מאוד עזר לנו לקנות את האלכוהול. כמו שאתם בטח מנחשים, ההורים שלנו לא ידעו שבכיתה ז' כבר שתינו אלכוהול, כי הרי זה לא נשמע הגיוני שילדים בכיתה ז' קונים אלכוהול ושותים, ולא סתם אלכוהול אלא וודקה.

למה ההורים לא ידעו? יש לכך ארבע תשובות: הם לא שאלו, הם לא חשדו, הם לא בדקו ואנחנו מצידנו לא סיפרנו.

אולי אתם שואלים את עצמכם: למה בני נוער לא משתפים את ההורים שלהם? אם הורה חושב שהבן או הבת שלו יספרו לו שהם יושבים בגינה ושותים וודקה עם החברים, אז הוא נאיבי. זה מסוג הדברים שילדים לא יספרו להורים שלהם.

אונס בשירותים

את האלכוהול השגנו בדרכים שונות: בכיתה ז' עוד מילאנו בבית בקבוקי פלסטיק בוודקה ואיתם יצאנו למפגשים שלנו. בכיתה ט' כבר הכרנו ילדים מי"ב שקנו לנו. בכיתה י' כבר התחלנו לארגן מסיבות בבתים "ריקים", כשההורים אינם, והחישוב הממוצע היה ארבעה נערים לבקבוק וודקה של 750 מ"ל. זאת אומרת שלמסיבה של שלושים חבר'ה דואגים לשישה בקבוקי וודקה. רוב החבר'ה שהגיעו למסיבות שתו. גם הבנים וגם הבנות.

מדובר על מאות שקלים על אלכוהול למסיבה, ולמרות זאת כסף היה הדבר האחרון שהעסיק אותנו, כי הרי להורים לא חסר, ומבחינתם חמישים שקלים אמורים להספיק לסרט ופיצה.

אחרי ששתינו התנהגנו אחרת, חלקנו הורדנו מכנסיים באמצע הרחוב והשתנו על עצים מול כולם. אני זוכר חבר שלי שובר שולחן זכוכית בבית שהתארחנו בו ונחתך כשניסה לנקות אחריו. בנות התמזמזו עם בנים והתחרטו על כך למחרת ולפעמים אפילו באותו ערב.

אני זוכר שכשהייתי בכיתה ט', ניסיתי לפרוץ דלת של שירותים בבית של ידידה שלי בגלל ששני חברים שלי ושתי ידידות שלי היו בפנים ושמעתי את הבנות צועקות מאחורי הדלת הנעולה של השירותים שאונסים אותן. במקביל יכולתי לשמוע מים זורמים שהבנים פתחו על מנת שלא ישמעו אותן צועקות.

אבדן הכרה בנשף פורים

בסוף כיתה י' ירד לי האסימון שאני לא רוצה להיות חלק מזה, כי כשחניכים שלי בצופים שאלו אותי אם גם אני שותה, נאלצתי להסתיר את זה ולשקר. הבנתי שאני בן אדם לא ערכי. שאם אני מסתיר משהו, סימן שאני יודע שזה לא בסדר. היה לי ברור לגמרי שאני לא יכול להיות מדריך בצופים ולהמשיך להתנהג בחוסר אחריות כזו, והחלטתי לנתק מגע עם האנשים שהיו חברים שלי מהיום שאני זוכר את עצמי. חברים שממשיכים לשתות עד היום.

אני לומד כפי שציינתי בכיתה י"א בתיכון באזור השרון, שלאחרונה התפרסם בעיתונות בעקבות נשף פורים שאורגן על ידי שכבת י"ב, שבו השתכרו כעשרים וארבעה תלמידים וארבעה מהם אושפזו בעקבות אבדן הכרה. אחת מהם הגיעה לטמפרטורת גוף של 35 מעלות (לצורך ההשוואה - 33 מעלות זה מוות), ואבא שלה סיפר בכאב על הרגעים בהם ראה את בתו שוכבת בקיא של עצמה, והיה צריך להטות לה את הראש כדי שלא תבלע את הקיא ותיחנק, תוך פחד שהוא לא יוכל להציל את חייה עד שהיא תגיע לבית חולים.

מאז האירוע הטראומתי, היו נערים מבית הספר שכבר הספיקו לקנות שוב אלכוהול. שבוע וחצי לאחר האירוע בוטלה מסיבת השכב"ג בשבט שלי בעקבות התערבות הורים, מכיוון שחלק מהשכב"גיסטים תכננו להביא אלכוהול למסיבה.

הורים, הכוח למנוע בידיכם

אני כותב את הסיפור שלי, כי בתקופה האחרונה אני שואל את עצמי איפה אתם ההורים בכדי לשמור על הילדים שלכם שלא יגיעו למצבים כל כך קיצוניים?

מכיוון שאני עדיין לא הורה, אני לא אתן לכם עצות, אבל ברור לי לגמרי שאתם צריכים להתעורר. הכוח בידיכם ועליכם להשתמש בו. אתם הורים במשרה מלאה ולא מספיק לשמוע מהילד מה קורה. צריך להעביר לילדים מסר ברור שאסור להם לשתות.

מניסיוני הקצר, הורה שמרשה לילד שלו לשתות עם החברים שלו "רק קצת" בגינה או בפארק או לפני הכניסה למועדון, הוא הורה פחדן שעוזר לילד שלו לסכן את עצמו. אם אתם שואלים אותי, אני לא חושב שבני נוער אמורים לשתות אלכוהול בגינה או בפארק או בבית ריק. אין סיבה שככה הם יבלו וגם יהרסו לאחרים את הבילוי.

עזרו לנו!

לסיום אני רוצה לקרוא לכם ההורים לעזור לנו, בני הנוער. אני קורא לכם כנער שרואה מה הולך וחושב, כמו חלק גדול מבני הנוער, שאנחנו הולכים בדרך שהיעד שלה הוא לא יעד שאנחנו רוצים להגיע אליו.

תרבות הבילוי של חלק מבני הנוער נהרסת על-ידי נערים ונערות שנגררים להתנהגויות משפילות ומסוכנות, ושחושבים שהם לא מסוגלים ליהנות בלי אלכוהול. אני מבין היום שאני לא יכול לשמוח כשמקיאים מסביבי, וכשאני צריך לטפל בשיכורים שמקיאים עלי.

לי ברור מעבר לכל ספק, שהדרך היחידה למנוע את זה היא באמצעות ההורים. אני רוצה להאמין שהדברים שלי נוגעים ללבכם, ויהוו נקודות למחשבה בפעם הבאה שאתם מאפשרים לילדים שלכם לצאת לבלות עם חברים.

*שם בדוי (שם הנער שמור במערכת).

נצפה 21668 פעמים

2 תגובות

  • קישור לתגובה עמוס שבת, 06 אפריל 2013 פורסם על ידי עמוס

    מסכים לגמרי עם כותב המכתב.

  • קישור לתגובה ראובן שני, 01 אפריל 2013 פורסם על ידי ראובן

    שלום רב
    אני חושב שמאוד מאוד חשוב להפיץ את המכתב הזה בעיתונות המקומית וכן בעיתונות הארצית
    אני מוכן לדאוג לפרסם את זה (ברשותכם כמובן) או שאולי אתם יכולים בעצמכם לשלוח לעיתונות ולפרסם

    לצערי אני מכיר היטב את המתואר במכתב של הנער, רואה שהשפעת האירועים מתפוגגת והכל חוזר ל"שגרה/שגרע"

    לתשובתכם אודה
    חג שמח
    ראובן

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 21 - מרץ 2013 הורים! עזרו לנו למגר את בעיית האלכוהול! מכתב מתלמיד י"א בבית ספר באזור השרון