מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? עדה יונת או בריטני ספירס?

נכתב על ידי  ד"ר מירי רוזמרין
דרג מאמר זה
(5 דירוגים)

כישוריהן המדעיים של נשים אינם נופלים מאלו של גברים, אולם כשאנו, הורים ואנשי חינוך, מנתבים את נטיותיהן המקצועיות מגיל צעיר בהתאם לנורמות מגדריות נוקשות, אנו עלולים לחרוץ את גורלן מבחינה מקצועית וכלכלית בבגרותן; במאמר הבא תמצאו הצעות לדרכי פעולה יעילות בכדי לסלול את דרכן של בנות למימוש עצמי ומקצועי

לאחרונה התפרסמה כתבה על כך שנבחרת ישראל לנוער במתמטיקה כוללת רק בנים. המיונים היו כמובן פתוחים לבנות, אבל אף אחת לא הגיעה לנבחרת הסופית. מוזר! עשרים בנים ואף לא בת אחת? ועם זאת, עבור רבים מבינינו זה לא באמת מוזר ואפילו די רגיל...

שאלת טריוויה: מהו אחוז הנשים מתוך כלל הזוכים בפרס נובל עד היום (לא כולל פרס נובל לשלום, שהוא פרס פוליטי)? תשובה: פחות מארבעה אחוזים מתוך כלל הזוכים! למעשה, נתון זה משקף את מצב העניינים כיום, בו בנות בגילאי החטיבה והתיכון נרתעות מלבחור במקצועות המדעים המדויקים כתחומי לימוד ראשיים.

לפי נתוני משרד החינוך, אחוז הבנות הנבחנות בחמש יחידות במתמטיקה ובפיסיקה עומד על פחות מחצי מאחוז הבנים הניגשים להיבחן במקצועות אלו. באוניברסיטאות המצב אינו טוב יותר: במחלקות ללימודי הנדסה ומדעי המחשב אחוז הסטודנטיות הוא פחות מרבע. משמעותם של נתונים אלו היא צמצום האפשרויות של בנות להשתלב במקצועות מבוקשים ומתגמלים בשוק העבודה וליהנות מעצמאות כלכלית.

השפעתם של הגורמים החברתיים

כיום כבר ידוע שכישוריהן המתמטיים והמדעיים של נשים אינם נופלים מאלו של גברים, וכי הסיבה להימצאותם של הבדלים בין המינים בתחומים אלו, נעוצה בגורמים חברתיים, אשר השפעתם ניכרת כבר מגיל צעיר מאוד.

להלן כמה מהגורמים המרכזיים:

1. מנשים וגברים יש ציפיות חברתיות שונות לגבי טיב העיסוק וטיב הכישרונות שלהן או שלהם. ההורים וצוות בית-הספר מצפים באופן מודע או לא-מודע שהבן, במידה שהוא מראה יכולת במקצועות מדעיים, יממש יכולות אלו ויפתח אותן באופן מקסימלי.

מבנות אין ציפייה ברורה כזו. לא פעם, מורות למתמטיקה או לפיסיקה נכנסות לכיתה חדשה בציפייה שהתלמידים הבולטים יהיו בנים. הן ייאבקו פחות על בת שלפתע מתקשה אחרי שהפגינה מצוינות, מתוך הנחה שההצטיינות הייתה זמנית, ואילו הקושי הוא הרמה האמיתית.

מכיוון שרף הציפיות מבנות הניגשות לבגרות הוא מינימלי, בת הבוחרת במסלול מוגבר במדעים מדויקים צריכה לדמיין לעצמה רף הישגים חדש, העולה על רף הציפיות המוקרנות לה מהסביבה, ועליה להוכיח שאפשר אחרת לעצמה ולסביבתה. כלומר, עבור הבנות, הציפייה החברתית היא מכשול ולא מנוף.

ההסללה של בנות לתחומים אמנותיים או הומאניים מתרחשת גם בבית ומגיל צעיר מאוד. בעוד שמשחקים של יצירה נחשבים למשחקים של בנות, הרי שמשחקי בנייה, חידות מרחביות ומשחקי ספורט תחרותיים, משויכים למשחקים של בנים.

החלוקה המגדרית של המשחקים מעבירה מסר לבנות, כי המיומנויות הקשורות בבנייה, חישוב ומחשבה מופשטת, אינן נקודות החוזקה שלהן. יתרה מכך, החלוקה המגדרית הברורה מעבירה מסר לבנות שהן אינן אמורות להתעניין במשחקי בנייה וחשיבה, וכי תחומים אלו אינם שייכים להן. גם במקרה זה, בכדי לפתח את הנטייה הטבעית צריכות הבנות להתגבר על המחסום החברתי, אך רבות מהן לא יעשו זאת.

2. ההסללה למסלולי לימוד שונים נובעת במידה רבה מכך שמקצועות מדעיים נחשבים גבריים. למרות שכל המחקרים מראים שאין משהו במבנה המוחי או הקוגניטיבי שהופך גברים למתאימים יותר למקצועות מדעיים, עדיין החברה שלנו מאמינה שחשיבה חישובית, מתמטית ואובייקטיבית היא גברית, ואילו חשיבה רגשית ואמנותית היא נשית. כתוצאה מכך, בנות הבוחרות במסלולי לימוד מדעיים בבית הספר, מעמידות בסכנה את הדימוי הנשי שלהן באותן שנים בהן הזהות המגדרית והאישית מתגבשת, ולשיקוף החברתי יש השפעה עצומה על הדימוי העצמי.

3. נורמות הלימוד של מדעים מדויקים מבוססות לרוב על תחרותיות, תוך שימת דגש על הצבת אתגרים, נחישות ומהירות. האולימפיאדה למתמטיקה, בה יש תחרות על זמן וביצועים ברגע נתון ותחת לחץ, מדגימה גישה זו היטב, כיוון שהיא מדמה מצוינות מתמטית למצוינות ספורטיבית.

מחקרים מראים כי סביבת לימוד כזו מקשה על בנות יותר מאשר על בנים, וכי בנות לומדות טוב יותר בתנאים המאפשרים לימוד המבוסס על הבנה והפנמה. הרתיעה מתחרותיות, ובעיקר בסביבה גברית, נובעת גם היא מדימויים חברתיים ומחינוך מגדרי, לפיו מקומה של אישה הוא לצד הגבר או מאחוריו - אבל לא לפניו, כמובילה בפני עצמה. ככלל, בנות נחשפות פחות בתקופת הילדות לספורט תחרותי, והחברה אף מעודדת אותן יותר מאשר את הבנים לשים לב לטובת כל הקבוצה וגם לחלשים.

4. על-פי הנורמות החברתיות הקיימות הגבר עדיין נתפש כדמות החושבת, המחליטה והמנהיגה, ואילו בנשים דבק הדימוי של "המין היפה", כלומר - לחזותן ולגופן יש מקום מרכזי בזהות המגדרית שלהן. גם בימינו, נשים שמגיעות להישגים גדולים במדע, בעסקים ובפוליטיקה, נתפשות לרוב כמאיימות, מפחידות, אגרסיביות ומשונות. בשל כך, בנות צעירות שרואות את היחס הזה לנשים באמצעי התקשורת ובסביבתן החברתית, מקבלות מסר דו-משמעי לגבי משמעות ההצלחה לאישה.

בדרך זו, כל הגורמים החברתיים שנמנו לעיל בונים ומטפחים דימוי עצמי שונה, תחומי עניין שונים ויכולות שונות בבנים ובבנות - עובדה המקשה על תהליכי שינוי. וכך, כאשר ילדה מגיעה לגיל שמונה, שבו ההבדלים בין המינים מתחילים להיות משמעותיים, כבר מובנה בה דימוי עצמי ברור של היחס שלה למתמטיקה ולמדעים. מאוחר יותר, בגיל הנעורים, במהלכו בוחרים מגמות לימוד, לנערות רבות כבר יש דימוי עצמי מובנה של חוסר התאמה לתחומים הריאליים, ולכן הן אינן מגלות בהם עניין ואף תופשות אותם כקשים ומאיימים.

אז מה עושים?

כאמור, ההסללה המגדרית נבנית כבר מגיל צעיר מאוד, ואפילו החל מגיל הגן. הגורמים המסלילים הם החינוך בבית, מערכת החינוך והנורמות החברתיות. אז מה ניתן לעשות? להלן בקצרה הצעדים שמומלץ לנקוט בכל אחד מהמישורים:

החינוך בבית - כאמור, כהורים אנו מסלילים בנות ובנים לכישורים שונים על-ידי סוגי הפעילויות שאנו מציעים להם ועל-ידי העידוד שאנו נותנים להם. לכן חשוב לחשוף בנות למשחקים של בנייה, לחידות מרחביות ולמשחקים המפתחים חשיבה מופשטת. יותר מכל, עלינו להיאבק בסטריאוטיפים המקובעים בחשיבה שלנו, ואל לנו להניח שבת היא שברירית יותר וחלשה יותר - פיזית או מנטלית.

חשוב לעודד כל ילדה להצליח בכוחות עצמה ולפתור בעיות שהיא נתקלת בהן. לומר לה משפטים מדרבנים כמו: "את יכולה לטפס למעלה", "את מספיק חזקה להרים" וכדומה, בכדי לבנות בה תחושה של מסוגלות בכל עשייה.

החמיאו לבנות על הפעולות והמחשבות שלהן, על יוזמה ועל הצלחה, ולא רק על יופיין. כאשר המשוב העיקרי שאנו נותנים לבנות הוא על המראה והלבוש, אנו למעשה מעבירים את המסר: "מה שחשוב אצלך זה קודם כל איך שאת נראית". חשוב להדגיש בפני בנות צדדים נוספים שקיימים בהן וראויים גם הם לעידוד ולהכרה. כך הן יעזו לגלות בעצמן את עושר היכולות שלהן ויפיקו מיכולות אלו כלים לעתיד.

אמהות במיוחד צריכות להיזהר שלא להעביר לבנותיהן את תחושות החשש והזרות שעולות בנשים בוגרות רבות בנוגע לתחום המתמטיקה ולתחומים מדעיים אחרים. יתרה מכך, אם המעודדת את בתה להיחשף לתחומים אלו, נהנית מההזדמנות להכיר אותם מחדש, אם הודרו מחייה, ואף לעשות לעצמה מעין "תיקון".

מערכת החינוך - כאן מילת המפתח היא מודעות. חשוב לאפשר לתלמידות ולתלמידים וכן לצוות החינוכי מסגרות בהן יוכלו להבין טוב יותר את התהליכים שנוצרים כתוצאה מהנורמות החברתיות, ואשר מגבילים את ההתפתחות האישית של כל אחת ואחד. יש חשיבות לפעילות ברמה מערכתית רחבה, שתעודד את הבנות לפנות ללימודי מדעים מדויקים, כולל מתן דוגמה אישית ממדעניות צעירות ובוגרות שיפגשו את התלמידות.

ההתמודדות עם בעיית ההסללה של תלמידות ותלמידים צריכה להיעשות בשלושה מישורים:

1. הכרה בבעייתיות והעלאת המודעות של הצוות החינוכי לצורות השונות שבהן ההתייחסות לתלמידות, ההתנהגות בכיתה, הציפיות המשודרות לתלמידים, הדוגמאות הניתנות בשיעור והתכנים הנלמדים, יוצרים ציפיות שונות וגישות שונות כלפי בנים וכלפי בנות. חשוב לראות כיצד בסוג התכנים ובאופן ההתייחסות הצוות החינוכי חוזר על דימויים מסורתיים, ומקשה על בנות ובנים לפרוץ לתחומי לימוד ועניין פחות נורמטיביים.

2. כסביבה לימודית בית הספר מחזק ערכים מוסדיים מסוימים ומדיר אחרים. חשוב לשים לב שבבית הספר ובכיתה עצמה יינתן מקום למודלים שונים של הישגיות ומצוינות. גם אופי הלימודים במדעים המדויקים צריך לשקף גישות שונות ללימוד, להישגים ולתחרות. על הצוות לפעול מתוך מודעות לקושי של בנות לפעול בצורה מיטבית בסביבות תחרותיות ואינדיבידואליסטיות, ולא לראות בכך היעדר מוטיבציה או אי התאמה. גישה מעודדת כלפי הבנות ופתיחות של המערכת לצורות שונות של לימוד תאפשר השתלבות גדולה יותר של בנות במסלולי המדעים.

3. בהיות חלק מהחברה, מגיעים לבית הספר הדימויים המקובלים על אודות נשיות וגבריות. חשוב מאוד שהצוות יקבל הדרכה בהטמעת שוויון מגדרי, ויפתח גישה שמעודדת בנות ובנים לעסוק במה שגורם להם עניין והנאה, ללא הגבלה מגדרית. כמו כן חשוב שבנות ובנים ילמדו לזהות את האופנים בהם התרבות מציבה להם מודלים צרים מאוד של "להיות בת" או "להיות בן".

אנו מתווכי הנורמות לילדינו

זכרו, הבית ומערכת החינוך הם סוכנים של התרבות. כנשות וכאנשי חינוך וגם כהורים אנו משמשים כמתווכים של נורמות, ציפיות והגדרות חברתיות-תרבותיות. לפיכך, עלינו להתאמץ שילדינו יגדלו להיות אנשים בעלי חשיבה ביקורתית, שלא מקבלת את הדימויים המגדרים כמובן מאליו, ושלא מאפשרת לדימויים הללו לפגוע בהתפתחות האינדיבידואלית ובמימוש העצמי שלהם. למרבה השמחה, עבודה זו יכולה להיעשות בכל רגע ורגע. בהצלחה!

ד"ר מירי רוזמרין - התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת תל אביב

www.mirirozmarin.com

נצפה 17877 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 21 - מרץ 2013 מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? עדה יונת או בריטני ספירס?