מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

דרושים לעבודה: צעירים בסיכון

נכתב על ידי  ד"ר נורית בנולול
דרג מאמר זה
(4 דירוגים)

מחקר: עבור צעירים בסיכון, לתפיסת מידת היכולת העצמית ולתמיכה שנותנת האם יש השפעה ניכרת על הצלחתם להשתלב בשוק העבודה; בבואנו לסייע לצעירים בסיכון במשימה מורכבת של ניתן להיעזר במשאבים קיימים כגון אלו, נוסף על הקניית משאבים חדשים

youth-labourבשנים האחרונות גובר השימוש במושג "נוער בסיכון", המתאר אוכלוסיות נוער שנמצאות או שעלולות להימצא במצבי סיכון פיזיים, נפשיים או רוחניים, כאשר במקביל מתרבים המחקרים המתמקדים באוכלוסיות בסיכון. התמקדות זאת נובעת מן ההבנה כי ככל שנרחיב ונעמיק את גוף הידע לגבי אוכלוסיות בסיכון, כך תגבר יכולתנו לצמצם או למנוע מקרים של תפקוד לא מסתגל, שעשוי לפגוע בסופו של דבר במתבגר עצמו.

המונח נוער בסיכון מתייחס לנוער שחי בסביבה הפוגעת, או עלולה לפגוע, בהתפתחותו התקינה וביכולתו לממש את כישוריו. הסיכון הוא למעשה רצף, או "שרשרת סיכון", הכוללת לא רק את הגורמים לסיכון אלא גם את סימניו, ההתנהגויות המאפיינות אותו, והתוצאות הנובעות ממנו.

גורמי הסיכון - אישיותיים וסביבתיים

גורמי הסיכון הם גורמים המשפיעים על סיכוייו של המתבגר לסטות מהנורמה החברתית ולסכן את עצמו או סביבתו. הגורמים יכולים להיות אישיותיים או סביבתיים. בין הגורמים האישיותיים ניתן למנות נכויות, לקויות למידה והערכה עצמית נמוכה - שנמצאו במחקרים כמאפיינים אישיים המגבירים את הסיכוי להתנהגויות בסיכון.

דוגמה לגורם סביבתי היא המשפחה, שהיא סוכן החיברות (סוציאליזציה) הראשוני, ויכולה להיות מקור לגורמי סיכון שונים הקשורים לתא המשפחתי, ובהם: התנהגויות ההורים כלפי הסביבה, קשיי משפחה ותפקוד משפחתי וקשיי תפקוד הורי במשפחה.

מאפייניהם של צעירים במצוקה

אוכלוסיית הצעירים המנותקים, המכונה לעתים "צעירים במצוקה", מאופיינת בדרך כלל בנשירה ממסגרות פורמאליות ובסטייה מנורמות חברתיות מקובלות. צעירים אלו הם בעלי דימוי עצמי נמוך ותחושות של מרירות, קיפוח ותסכול. הם מתאפיינים בקשיים בהבעה מילולית כתוצאה ממחסומים קוגניטיביים, רגשיים, ביצועיים והתפתחותיים, וחלקם בעלי תפיסות שטחיות וקונקרטיות של המציאות. כמו כן, צעירים אלו מאופיינים במופנמות, בהתנגדות להשתייך למסגרות פורמאליות, במנגנוני הגנה נוקשים וברמת חשדנות גבוהה.

הדבר המשותף לכל בני הנוער והצעירים בסיכון המגיעים לטיפולם של משרד העבודה והרווחה ושל לשכות הרווחה, הוא הניכור שלהם ממערכות החיים הנורמטיביות, המתבטא בסימפטומים התנהגותיים-חברתיים שליליים דוגמת שוטטות, עבריינות, שימוש בסמים ואלכוהול, אלימות, ונדליזם וכדומה.

מצב זה מקשה מאוד כשעליהם לעבור את אחד התהליכים הקשים ממילא בחייו של אדם בחברה המודרנית - ההשתלבות בשוק העבודה.

הקושי להשתלב בעולם העבודה

כיום דורשת החברה שבוגרי מערכת החינוך יהיו מסוגלים להמשיך ללימודים אקדמיים ולקריירה תעסוקתית. על-פי תפיסה זו, כל בוגר של מערכת החינוך חייב, לצד הלימודים, לרכוש ידע ומיומנות בתחום העבודה שמחכה לו (או שאיננה מחכה לו) בהמשך חייו.

החוקרים איבאנס והיינץ מבחינים בין שני דפוסי הסתגלות שונים בתקופת המעבר לבגרות: במסלול הראשון, המכונה אינדיבידואציה פעילה, הצעיר פועל על פי יוזמה אישית: הוא בעל מטרות תעסוקתיות ברורות ומובחנות, והוא מבקש למזג תחומי עניין, ערכים אישיים ותעסוקה. בנתיב השני, הקרוי אינדיבידואציה סבילה, לצעיר אין מטרות תעסוקתיות מובחנות, והוא פועל על-פי אסטרטגיות לא ממוקדות. מסלול זה עלול להוביל אותו לשולי החברה.

מסקנות אלה מחזקות את חשיבותו של שלב זה - ההשתלבות בשוק העבודה - בחיי המתבגר. עבור צעירים בסיכון, המתקשים להשתלב בחברה ומאופיינים בהתנגדות להשתייך למסגרות פורמאליות, עלולה הדרישה למעבר מוצלח לעולם העבודה להיות קשה עד בלתי אפשרית.

הון האישי והון החברתי

עם זאת, רוב המחקרים שנערכו בעבר בקרב אוכלוסיות בסיכון התבצעו תוך התמקדות בנבדקים בגילאים צעירים, ותוך התעלמות משלב המעבר מן ההתבגרות אל הבגרות. לפיכך בחרתי להתמקד במחקרי בצעירים המצויים בשלב השתלבותם בעולם העבודה. מטרת המחקר הייתה לבדוק אילו משאבים של הפרט עשויים לסייע לו בהשתלבותו בשוק העבודה, תוך התמקדות, כאמור, באוכלוסיית הצעירים בסיכון.

שני המשאבים שנבדקו במחקר זה הם "ההון האישי" ו"ההון החברתי". לפני שאציג את תוצאות המחקר, אפרט על כל אחד מהמושגים:

הון אישי

על פי מודל ההון האישי, האדם הצעיר מסוגל לגייס משאבים אישיים שיעזרו לו בהתנהלותו בתוך ובין מוסדות. משאבים אלה מהווים כלים מרכזיים ביכולת להסתגל למקום עבודה חדש, לאוניברסיטה או לקהילה. מודל ההון האישי מדגיש משאבים אישיים משני סוגים מרכזיים: (1) משאבים מבניים מוחשיים (כגון מעמד חברתי, מין, קבוצת שיוך אתני); (2) משאבים לא-מוחשיים (דוגמת חינוך נרכש, מוטיבציה ואסטרטגיות התמודדות). סך המשאבים המוחשיים והלא-מוחשיים מהווים את ההון האישי של האדם. הון אישי זה, כאמור, יכול לסייע לו במצבי חיים שונים, ובין השאר בהשתלבות בשוק העבודה.

צעירים בסיכון, שמשאביהם האישיים דלים, עלולים לפתח יחס של ניכור לעצמם ולזולתם, וייטו לייחס לעצמם יותר אי-יכולת ותחושה שמאמציהם לא יועילו.

הון חברתי

על-פי תיאוריית ההון החברתי, ככל שיש לאדם יותר משאבים חברתיים, הוא יכול לממש טוב יותר את הנתונים שלו, מכיוון שתמיכה זו תאפשר לו לזהות הזדמנויות מתאימות ומתגמלות. משאבים חברתיים אלה אכן נמצאו מחקרית כמנבאים הסתגלות טובה לאורך זמן בהשתלבות בשוק העבודה. משאבים חברתיים אלה יכולים להיות תמיכה חברתית שמקבל הפרט מהמעגל המשפחתי והחברתי, וכן רשת הקשרים החברתיים שלו, המספקת לו משאבים כגון תמיכה רגשית וידע.

ממצאי המחקר ומסקנותיו

במחקרי בחנתי את תפקידם של ההון האישי והחברתי בתהליך ההשתלבות בשוק העבודה של צעירים שהחלו את לימודיהם בקורסים להכשרה מקצועית של משרד הרווחה. כל המשתתפים הוגדרו כצעירים בסיכון על-ידי לשכות הרווחה.

תוצאות המחקר הראו כי הן ההון האישי והן ההון החברתי אכן קשורים לאופיין של עמדותיהם של הצעירים כלפי עבודה. בתחום ההון האישי נמצא כי תפיסת מידת היכולת העצמית, שהיא מרכיב של ההון האישי, קשורה עם תפיסת העבודה כאמצעי לביטוי עצמי. תפיסת העבודה כאמצעי לביטוי עצמי הינה מרכיב חשוב של ההשתלבות בשוק העבודה. הקשר שנמצא בא לידי ביטוי בכך שככל שהפרט תופס את עצמו כבעל יכולת גבוהה יותר, הוא יתפוס את העבודה במידה רבה יותר כאמצעי לביטוי עצמי. בהמשך, תפיסות חיוביות לגבי העבודה יסייעו לו להשתלב בשוק העבודה.

בתחום ההון החברתי נמצא כי תמיכת האם קשורה לתפיסת העבודה כאמצעי להשגת סטאטוס. במלים אחרות, ככל שהצעיר/ה בסיכון קיבל/ה יותר תמיכה מהאם, תמיכה שהיא אחד המרכיבים של ההון החברתי, הוא/היא תפס/ה יותר את העבודה כמקור לסטאטוס. כאמור, תפיסות חיוביות לגבי העבודה משקפות יכולת השתלבות טובה יותר בשוק העבודה.

לסיכום, המחקר מראה כי בקרב צעירים בסיכון בישראל, ישנם משאבים המצויים כבר עתה בידי הצעירים, ועשויים לסייע להם באחת המשימות המאתגרות והחשובות בחייהם - ההשתלבות בשוק העבודה. משאבים אלו הם ההון האישי וההון החברתי - כלומר משאבים אישיותיים ומשאבים חברתיים, שהצעירים בסיכון יכולים להשתמש בהם על מנת להצליח בהשתלבות בשוק העבודה.

מממצאי המחקר נובע כי בבואנו לסייע לצעירים בסיכון במשימה המורכבת בכלל, ובקרב צעירים בסיכון בפרט, של השתלבות בשוק העבודה, מלבד הקניית משאבים חדשים, ניתן להיעזר במשאבים קיימים, כגון ההון האישי וההון החברתי של הצעירים.

* ד"ר נורית בנולול היא מרצה בחוג לקרימינולוגיה בבית ברל, מרצה בחוג לגישור בתחום האוריינות האקדמית במדרשת רופין, ויועצת חינוכית במשרד החינוך

נצפה 22551 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 21 - מרץ 2013 דרושים לעבודה: צעירים בסיכון