מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

אז מתי כן מותר להם לשתות?

נכתב על ידי  תמי גור
דרג מאמר זה
(9 דירוגים)

האלכוהול הפך לחלק עיקרי ובלתי-נפרד מתרבות הבילוי של בני הנעורים. בני-נוער, הורים ואנשי-חינוך מתלבטים בשאלה באיזה גיל מותר להתחיל לשתות? התשובה לכך מורכבת ומביאה בחשבון גורמים רבים, ביניהם אופי הנער/ה וסביבתו/ה החברתית. מאמר זה מנתח את מניעי ואופי תרבות השתייה בשכבות שונות של גיל הנעורים ומציע להורים דרכי התמודדות עם הבעיה.

 

במפגשינו הרבים עם בני נוער עולות שאלות כגון: אז מתי כן מותר להתחיל לשתות? מה, גם ילד בן שמונה עשרה לא אמור לשתות אלכוהול כשהוא יוצא לבלות? הרי החוק כבר מתיר מכירה לבני שמונה עשרה ועוד כמה חודשים הוא יקבל אחריות לשאת נשק. שאלת הגיל בהקשר של נוער ושתיית אלכוהול עולה לא פעם גם במפגשים עם הורים ועם צוותי חינוך העוסקים במלאכת המניעה.

שאלה זו מתייחסת לשתי סוגיות שונות: האחת- האם שתיית אלכוהול בקרב בני נוער בשכבות גיל שונות הוא אותו סגנון שתייה? והשנייה- אילו ביטויי תקשורת והפעלת סמכות הורית יבואו לידי ביטוי בגילאים שונים?

מה הבעיה עם שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער?

בד"כ דפוסי השתייה של בני-נוער וצעירים שונים מאלו של המבוגרים. בעוד שמבוגרים נוטים לרוב לשתות אלכוהול במסגרת חברתית כגון מסעדה, צפייה משותפת בטלוויזיה, ישיבה בחוף או ציון אירוע חגיגי, בני-נוער וצעירים נוטים לשתות אלכוהול באופן בלתי מבוקר, מתוך רצון להרגיש אופוריה ("ראש" בלשון המתבגרים) או למקם את עצמם מבחינה חברתית (להיות "חלק מהחברה"). חשוב לציין שאלכוהול לכשעצמו אינו מהווה בעיה- הוא חומר כימי הנמצא במשקאות שונים וניתן לשתות אותו בהקשרים שונים בצורה מבוקרת מבלי שיוביל להתנהגות הרסנית ופוגעת.

בעיית ההשלכות של שתיית האלכוהול על התנהגות מתבגרים

כאשר אנו מתייחסים לבעיית השתייה בקרב מתבגרים, אנו מתכוונים לשתייה לא מבוקרת של אלכוהול אשר פוגעת בשיקול הדעת, בהבנת משמעות המעשים, ביכולת השיפוט ובסופו של דבר פוגעת ביכולת השליטה של השותה על תגובותיו בהקשר נתון. אלכוהול הינו סם מדכא המסיר עכבות (אותם מעצורים שהופנמו על ידי הפרט בסביבה חברתית נתונה) ולכן מאפשר לשותה לעשות דברים שללא השפעתו לא היו נעשים. לעיתים, השפעת האלכוהול משפרת את חווית הבילוי: עבור חלק מהאנשים אלכוהול מאפשר לרקוד ללא בושה ולהרגיש משוחררים יותר. מאידך, במקרים רבים אותה פגיעה קוגניטיבית עלולה לגרום למצבים מסוכנים בהם השותה מתקשה לקלוט שמישהו רואה בו טרף קל והוא עלול להיפגע מינית, להיפצע בשל התנהגות לא זהירה ופגיעה בשווי המשקל, הוא עלול להיות מעורב בתאונת דרכים בשל פגיעה במיומנויות הנהיגה ובכל מקרה קיים סיכוי גדול יותר שהתנהגותו תהיה אימפולסיבית. התנהגות אימפולסיבית עלולה להוביל להתנהגות מינית לא אחראית ומסוכנת שהשותה עלול להתחרט עליה למחרת. כמו כן, ההתנהגות האימפולסיבית עלולה להוביל לתגובות אלימות במצבי קונפליקט, התנהגויות חסרות אחריות כמו ירידה לכביש סואן או עליה על מעקה הגג, חשיפה רגשית בפני אחרים וכמובן, לשתיית מנת המשקה הבאה שעלולה להוביל לאובדן הכרה.

הביטוי המוחשי של השפעת השתייה הלא מבוקרת הם אותם אירועים שאנו קוראים עליהם בעיתונות: תאונות דרכים, אונס, ילדים שהגיעו עם הרעלת אלכוהול חסרי הכרה לבתי חולים, ילד שנפל מגג, אדם שהוכה למוות על ידי חבורת נערים שיכורים, בחור שנדקר במועדון.

זו הבעיה המוחשית והבולטת ביותר כשמדברים על שתיית אלכוהול. היא פוגעת הן באנשים ששותים והן בעוברי אורח תמימים. הפוגעים והנפגעים הם בדרך-כלל בגילאי 13 – 25. לעומת מתבגרים וצעירים תופעות אלו יהיו נדירות בקרב אנשים בשנות השלושים ומעלה לחייהם.

בעיית סיבות השתייה של אלכוהול בקרב בני- נוער

בעיה נוספת בסוגיית שתיית משקאות אלכוהוליים בגיל הנעורים, הינה מוטיבציית השתייה ותרבות השתייה. אנשים מבוגרים לרוב ישתו שתייה חברתית מבוקרת, כלומר האלכוהול מהווה עבורם רק חלק מהבילוי. הוא מוסיף לאווירה אך אינו מהווה את מטרת המפגש או ההתכנסות. מבוגרים יבחרו האם להגיש קפה קר, מרק חם או אלכוהול לפי אופי הבילוי. הם ישתו לשם הוספת הנאה לחוויה וסביר להניח שאף אורח לא יבטל את הגעתו או ילך הביתה אם יגלה שבאירוע או במפגש לא יוגשו משקאות אלכוהוליים.

לעומת זאת, החל מכיתה י', רבים מבני הנוער רואים באלכוהול את מרכז הבילוי. חלקם לא יבואו למסיבה אם ידעו שלא יהיה בה אלכוהול ובכמויות שיאפשרו להם לחוות את "הראש" של האלכוהול. כלומר, אצל חלק מבני הנוער האלכוהול הוא בסיס תרבות הבילוי ולא תוספת צידית לאירוע, כך שמטרת השתייה בקרב לא מעט מבני נוער היא "לדפוק את ראש".

כאשר המוטיבציה לשתיית משקה אלכוהולי היא להרגיש את האלכוהול בראש, יש לכך שתי השלכות הרסניות: האחת פוגעת בהתפתחות האישית כאשר במקום לפתח מיומנות של התמודדות עם מצבים חברתיים ורגשיים מביכים או לא רצויים (לדוגמה ריקוד במסיבה, יצירת תקשורת בין אישית, הכרות עם בחורות או קיום יחסי-מין) הנער/ה מקלים על עצמם באמצעות שתיית אלכוהול.

הבעיה השנייה קשורה למוטיבציית השתייה: חלק מבני הנוער מציינים שהם שותים על מנת להגיע למצבים של אובדן שליטה. זהו סגנון שתייה המגדיל את הסיכוי למצבי סיכון. לכן, המשקה הנפוץ בקרב בני נוער הוא וודקה.

בנוסף, לא פעם בני נוער שותים כדי לרצות את החברים, להיות כמו כולם או להרגיש שייכים. כלומר, לא מבחירה אישית ומתוך שיקול דעת, אלא בשל גורמים חיצוניים שמשפיעים עליהם לעשות דברים שלא בטוח שהיו עושים ללא השפעת החברים. לעיתים, חברים משפיעים גם על כמות השתייה שמתבגרים שותים וגם מעודדים אותם להתנהג בצורה מסוכנת כשהם תחת השפעת אלכוהול.

בעיית נסיבות והשלכות השתייה בקרב בני נוער

גורם נוסף שחשוב לציין בהקשר של שתיית אלכוהול בקרב בני-נוער הוא היכולת להתמודד עם בעיות שנוצרות עקב שתייה לא מבוקרת. כאשר קבוצת חברים בשנות השלושים לחייהם תשב בפאב ואחד מהם ישתה שתייה לא מבוקרת וירגיש לא טוב, סביר להניח שחבריו ידעו אם צריך להזעיק עזרה רפואית ולא יהססו לעשות זאת במקרה הצורך.

לעומתם, הסיכוי שבני נוער יזהו את ההשלכות והסכנות של מצב חברם קטן יותר ולכן קטן הסיכוי שהם יזעיקו עזרה. למרות חשיפת בני-הנוער למציאות המורכבת, עדיין, התמימות הינה מנת חלקם של רוב המתבגרים ולכן, לעיתים קרובות הם טועים בהבנת מימדי הסיכון בהם הם נמצאים. הם יתקשו לזהות מצבים בהם מישהו רוצה לפגוע בהם או לנצל אותם וכאשר הם תחת השפעת אלכוהול הם בוודאי יתקשו עוד יותר. כמו כן, בגלל שיקולי כדאיות חברתיים או חשש לאכזב את ההורים, הם יתקשו "להלשין" על חבר שהסתבך או שנמצא בבעיה, או לשתף את ההורים לגבי "השטויות" וההתנהגות חסרת האחריות שלהם, גם במצבים שבהם הם ירגישו מצוקה. שיקולים כגון עלות האמבולנס או חוסר רצון להפסיק בילוי גם הם מהווים מוטיבציה להימנע מלהזעיק עזרה.

במפגשים עם בני נוער שמענו לא אחת על ילדים ששכבו מחוסרי הכרה בגינות ציבוריות במשך שעות עד שמבוגר אחראי עבר במקום והזעיק עזרה, על ילד שהחברים "הגניבו" בשקט למיטה מבלי להעיר את ההורים והאבא התעורר רק מהרעש של חבטת ראשו של בנו באסלה כשקם שיכור בלילה לשירותים, על ילדה שנאנסה על ידי חמישה "חברים" וחברים אחרים לא הזעיקו עזרה כי כולם היו שתויים ולא קלטו מה קורה סביבם.

יתרה מזאת, בני נוער שותים בסביבה לא בטוחה. הם מבלים עם חברים שלעיתים רובם או כולם תחת השפעת אלכוהול בדיוק כמוהם ויימנעו כאמור מלהזעיק עזרה, הם חשופים לאנשים זרים אחרים תחת השפעת אלכוהול ועשויים למצוא עצמם קורבנות תמימים או לא תמימים באירועי אלימות.

זאת בניגוד למבוגרים שלרוב ישתו באופן מבוקר בסביבה בטוחה שהם מכירים בה רוב האנשים לא יהיו תחת השפעת כמויות גדולות של אלכוהול. לאור האמור, הגיל משפיע על הסיבות לשתייה, אופן השתייה וההשלכות שלה.

מה הוא הגיל בו ניתן לאפשר לילדינו לשתות אלכוהול?

אם כך נחזור לשאלה עמה התחלנו את המאמר: מתי ניתן לאפשר למתבגרים לשתות עם חבריהם בסביבה חברתית ?

אם אשאל האם זה בסדר שילדים בני שתיים עשרה או ארבע עשרה ישתו, רוב המבוגרים יתנגדו לכך. אבל בגיל שש עשרה מתחילה להתערער הנחישות ובוודאי שהיא מתערערת בגיל שמונה עשרה גם אם הילדים עדיין בתיכון. התשובה, אם כן, אינה חד-משמעית ולא נובעת ישירות או בלעדית מגיל המתבגר/ת אלא מהסיבה לשתייה, דפוס השתייה והתנהלות החברים והסביבה החברתית בה נמצאים המתבגרים כפי שצוין עד כה. בנוסף, על ההורה לבחון עם ילדו כיצד הוא יפעל במצבים שונים בזמן הבילוי ומה הם הכלים והמיומנויות שיש לילדו על מנת להתמודד עם בעיות שעשויות להתעורר.

לכן, בבואנו להחליט האם הילד שלנו יכול לשתות, אנחנו שואלים את עצמנו האם הנער/ה מספיק אחראי ובעל חוסן על מנת לשתות בצורה מבוקרת ולהתמודד עם בעיות שיכולות להיווצר בזמן הבילוי.

שאלות שיעזרו לנו לענות על כך הן:

  • למה הוא/היא שותה? וכתוצאה מכך גם כמה ישתה ועד כמה יוכל להימנע משתייה או להפסיק לשתות לפי שיקול דעתו. האם הוא/היא ישתו כדי ל"דפוק את הראש" או "לרצות חברים"? האם הוא/היא יוכלו להפסיק לשתות כשירצו או להחליט שהם לא שותים גם כאשר חבריהם שותים?
  • באילו נסיבות הוא/היא שותה? איפה מתקיימת המסיבה ועד כמה אלכוהול יהווה את מרכז הבילוי? עד כמה הסביבה שלהם תהיה רווית אלכוהול או חשופה לסכנות כמו כבישים, מעידות, זרים שעשויים לנצל אותם וכדו'.
  • עד כמה יש לו/לה ולחברים שלהם את הכלים להתמודד עם בעיות ומצבי סכנה? האם הם יזהו נכון סכנות וידעו מה לעשות והאם יש גורמים לא רלוונטיים (כמו פחד הלשנה) שימנעו מהם לעשות זאת במידת הצורך?

הגיל הוא רק משתנה אחד בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בעניין בשלות ילדינו לשתות אלכוהול בסביבה חברתית ללא נוכחות הורים. ייתכן שנפגוש נער בן שש עשרה שמסוגל לצאת למסיבה ולשמור על עצמו ולעומתו בחור בן תשע עשרה שעדיין שותה מהסיבות הלא נכונות ובצורה שמסכנת אותו.

שתייה בנוכחות הורים

אבחנה נוספת מבדילה בין שתייה מבוקרת ובפיקוח הורים לבין שתייה חברתית עם קבוצת השווים ללא נוכחות מבוגר. יתכן שנער/ה בני שבע עשרה או תשע עשרה ישתו בבית בנוכחות הוריהם באופן מבוקר, אבל ישתו בצורה לא מבוקרת בסביבה חברתית ללא נוכחות מבוגרים. לעיתים, נוכחות מבוגרים בסביבת הנער, מעבר להיותה גורם מפקח, יכולה להוות דוגמא לשתייה מבוקרת באירועים חברתיים בהם האלכוהול מהווה חלק מהאירוע, למשל בארוחת יום שישי.

סיכום

התשובה לשאלה באיזה גיל ילדינו מספיק בוגרים על מנת לשתות משקאות אלכוהוליים מורכבת מגורמים אובייקטיבים וגורמים סובייקטיביים. הגורמים האובייקטיבים כוללים, בין היתר, מיומנויות חברתיות ותקשורתיות שנרכשו, איסור בחוק, משקל גוף ומקום הבילוי.

גורמים סובייקטיביים כוללים את אופי הילד, הסביבה החברתית, יכולת ההורה להפעיל בקרה או לצייד בכלים וניסיון מצטבר.

לאור זאת, בגרות נפשית, ניסיון חיים, מבנה גוף, נוכחות מבוגרים, סביבה חברתית, סגנון, מוטיבציית ומקום השתייה- כל אלו מהווים משתנים המשפיעים על מידת הסיכון של שתיית משקאות אלכוהוליים ולכן הגיל מהווה רק משתנה אחד מבין רבים נוספים המהווים שיקול בקביעת עמדתנו לגבי מי רשאי וראוי לשתות אלכוהול מבלי שיסכן את עצמו.

השאלה איך מיישמים בקרה הורית או מונעים מילדינו לשתות במידת הצורך, היא שאלה מורכבת הראויה למאמר בפני עצמו.

נצפה 11509 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *