מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

בריאות ותזונה בגיל הנעורים

נכתב על ידי  דורית וורמן
דרג מאמר זה
(3 דירוגים)

בתקופות הילדות והנערות,לתזונה נכונה יש משמעות רבה בכל הנוגע להתפתחות וגדילה תקינות. להקפדה על תזונה נכונה כבר מגיל הילדות יש השפעה לטווח הארוך: מודעות ורכישת הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים בילדות הן המפתח למשקל תקין ובריאות בשלבי החיים המאוחרים יותר. הדיאטנית הארצית דורית וורמן מפרטת במאמר זה ממה מורכבת תזונה נבונה, את חשיבותה ואת השלכותיה על חיי ילדים ומתבגרים.

 

גיל ההתבגרות/נערות הוא התקופה בגדילה ובהתפתחות שבין הבשלה מינית לבין בגרות. תקופת ההתבגרות נמשכת מגיל 10 עד 18. אצל הבנות התקופה הממוצעת היא מגיל 10 עד 14 ואצל הבנים מגיל 12 עד 16.

מה קורה בגיל ההתבגרות? תהליכים מרכזיים אצל מתבגרים:

1. שינויים גופניים

תקופות הילדות וההתבגרות מתאפיינות בגדילה ובהתפתחות. קיימות שתי תקופות של צמיחה מואצת: האחת, ביו הגילאים 0-2 שנים והשנייה בגיל ההתבגרות. שיא קצב הגדילה אצל נערים מתרחש בגיל ממוצע של 13.5

(12-15) שנים ובקרב נערות בגיל 11.5 (10-13) שנים. אצל נערים הצמיחה לגובה יכולה להימשך עד גיל 21 בממוצע ואילו אצל נערות עד גיל 17.5 בממוצע. השינויים במבנה הגוף כוללים עלייה יחסית בשומן הגוף אצל הבנות בהשוואה לבנים, החווים עלייה יחסית גבוהה יותר במסת הגוף הרזה, בשרירים. אצל הבנות חלה גם התרחבות של אגן הירכיים. אצל הבנים החזה והכתפיים מתרחבים והקול מתחלף והופך לעמוק יותר.

2. התבגרות מינית

עד גיל 13-15 הבנות מפותחות יותר מהבנים. בהמשך הפער מצטמצם והבנים אף משיגים את הבנות בהתפתחותם. בעקבות עלייה בהורמוני המין מתרחשים מספר שינויים אצל הבנות: מופיע שיער באזור המבושים ובבית השחי, השדיים גדלים והן מקבלות ווסת. בארץ, הווסת מופיע אצל נערות בגיל ממוצע של 12.3 שנים. אצל הבנים, בנוסף להופעת שיער באזור המבושים ומתחת לבית השחי מתחיל שיעור בכל הגוף הכולל הופעת שפם וזקן. כמו כן, אברי המין גדלים. עקב השינויים החדים ברמות ההורמונים, חלק מהמתבגרים סובלים ממחלת עור דלקתית- אקנה.

3. שינויים חברתיים ופסיכולוגיים

המתבגר/ת נוטה לפתח יֶשוּת עצמאית יותר ולבלות פחות זמן עם המשפחה ויותר זמן עם החברים. תחושת האחריות שלו/ה גדלה והוא/היא מתחיל/ה ללמוד לסמוך על עצמו/ה. הוא/היא עלול/ה להיות מושפע/ת יותר על ידי חבריו/ה ועל ידי לחץ חברתי. המתבגרים/ות מיחסים/ות חשיבות רבה למעמד החברתי שלהם/ן ויחסיהם/ן עם חבריהם/ן מתהדקים. הם/ן לומדים/ות לחשוב על אחרים לפני עצמם/ן. החברים מהווים מקור תמיכה ועזרה. המתבגר/ת ישנה/תשנה את האופן בו הוא/היא רואה את עצמו/ה וייחס/תייחס חשיבות רבה להופעה החיצונית. מצד אחד ירצו המתבגרים להידמות למישהו ומצד שני, ירצו להיות מיוחדים. הוא /היא יתחיל/תתחיל לפתח אידיאלים, ערכים ועקרונות משל עצמו/ה. הוא/היא עשוי/ה למצוא אמונות חדשות ולהטיל ספק באמונות ישנות. הוא/היא ילמדו לחשוב בדרכים חדשות ויבין/תבין רעיונות מסובכים. הוא/היא יחשוב/תחשוב באופן לוגי, ישתמש/תשתמש בשיקול דעת ויפתח/תפתח חשיבה מופשטת, כלומר יכולת להבין סמלים ותמונות. הנער/נערה יפתח/תפתח דימוי עצמי ויתכנן/ת את עתידו/ה. הוא/היא יחליט/תחליט מי הוא/היא ומה הוא/היא רוצה להיות בחיים. הוא/היא מציב/ה מטרות ריאליות ולומד/ת להבדיל בין מטרות, פנטזיה ומציאות. כידוע, פעמים רבות המתבגרים נתונים לשינויים במצבי הרוח.

דרישות תזונתיות בגיל ההתבגרות

הילדות וההתבגרות נחשבות לתקופות מכריעות מבחינה תזונתית. גורמים רבים משפיעים על הצרכים התזונתיים בגיל ההתבגרות, כולל קצב גדילה מואץ, הבשלה מינית, שינויים במבנה והרכב הגוף, פעילות גופנית ותחילת הווסת אצל הנערות.

תהליך הגדילה המואץ מאופיין בתחושת רעב מוגברת ומצריך אספקת רכיבי תזונה בהתאם להמלצות לגילאים אלה. בתקופת ההתבגרות הדרישה לאספקת אנרגיה (קלוריות) וחלבון גדלה כיוון שמשקלם של הנערים עולה בכ- 9 ק"ג לשנה והצמיחה לגובה היא בכ- 10 ס"מ לשנה, ומשקלן של הנערות עולה בכ- 8 ק"ג לשנה וצמיחתן לגובה היא בכ- 9 ס"מ לשנה. הדרישה לחלבון נקבעת על ידי הכמות הדרושה לקיום וכמות נוספת הדרושה לגדילה. על התזונה בגיל ההתבגרות להבטיח גדילה והתפתחות בריאות ותקינות. לשם כך, נדרשת צריכת תזונה נבונה ומאוזנת, הכוללת את רכיבי התזונה העיקריים; פחמימות, חלבונים ושומנים ביחסים המקובלים המתאימים לגיל, מים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים בכמות המומלצת. ויטמינים ומינרלים הם רכיבי תזונה חיוניים שהגוף אינו יכול לייצר ולכן הוא חייב לקבלם מהמזון. אין מזון כלשהו שמספק את כל הרכיבים החיוניים לגוף. חוסר מאזן בצריכת רכיבי תזונה ומחסורים תזונתיים עלולים לגרום לצמיחה איטית לגובה ולעיכוב בהתפתחות המינית.

עקרונות התזונה הנכונה

1. חשוב לגוון בסוגי המזון - יש לכלול בתפריט היומי מזון מהקבוצות הבאות: דגנים- בעיקר מומלצים דגנים מלאים כגון אורז מלא, שיבולת שועל וחיטה מלאה, מוצרי מאפה, מזונות עשירים בשומן כגון שמן זית, טחינה ואגוזים, מזונות עשירים בחלבונים כמו מוצרי עוף, בשר ודגים, ביצים, קטניות, ירקות ופירות. חשוב לגוון את המזון על-ידי בחירת סוגי מזון שונים מכל קבוצת המזון.

2. מומלץ לאכול ארוחות מסודרות - 3 ארוחות עיקריות: בוקר, צהריים וערב ו-3-2 ארוחות ביניים. ארוחת ביניים יכולה להיות כריך עם ממרח כמו חומוס/ טחינה/ גבינה לבנה או יוגורט ופרי או דגני בוקר עם חלב.

3. חשוב לאכול ארוחת בוקר מדי יום בבית לפני היציאה לבית הספר שכן לאחר צום הלילה, היכול להימשך 10-8 שעות, חסרה לגוף, ובמיוחד למוח, אנרגיה חיונית לתפקוד תקין.

למה חשוב לאכול ארוחת בוקר?

א. ארוחת הבוקר מסייעת בהתפתחות וגדילה תקינות.

ב. ארוחת הבוקר מפחיתה סימני רעב כמו כאבי בטן וכאבי ראש.

ג. ארוחת הבוקר מפחיתה עייפות ומתח בשרירים.

ד. ארוחת הבוקר משפרת את תפקוד המוח, הזיכרון ואת יכולת הריכוז.

ה. ארוחת הבוקר מעודדת למידה ומסייעת בשיפור ציוני המבחנים.

ו. ארוחת הבוקר משפרת את מצב הרוח.

ז. ארוחת הבוקר מפחיתה את הסיכון למחלות והיעדרות מבית-הספר.

ח. ארוחת הבוקר מסייעת בשמירה על משקל הגוף.

דוגמאות לארוחת בוקר בריאה: כריך עם ממרח משתנה (גבינה, חומוס, טחינה, אבוקדו) וירקות; קרקר עם יוגורט ופרי; דגני בוקר לא ממותקים עם חלב והכל בתוספת שתייה.

4. חשוב לאכול מדי יום ארוחת עשר מגוונת בבית-הספר.

למה חשוב לאכול ארוחת עשר?

א. ארוחת עשר מספקת אנרגיה במהלך יום הלימודים.

ב. ארוחת עשר תורמת לשיפור הריכוז וההרגשה הטובה.

ג. אכילת ארוחות לעתים קרובות מסייעת לשמירה על תפריט מאוזן ומפחיתה את הסיכוי "לחטוף" חטיפים וממתקים העשירים בשומן וסוכר.

ד. אכילת ארוחות לעתים קרובות מפחיתה את הסיכוי לאכילה מופרזת הנובעת מרעב גדול.

דוגמאות לארוחת העשר: כריך עם ממרח משתנה (גבינה, חומוס, טחינה, אבוקדו, חביתה), ירקות ופרי.

5. מומלץ לאכול בשר רזה 5 פעמים בשבוע, דגים פעמיים בשבוע וביצה מדי יום.

למה חשוב לאכול בשר, דגים וביצים?

א. מזונות אלה מהווים מקור עשיר לחלבון מלא המכיל את כל החומצות האמיניות החיוניות הדרושות לקיום וגדילה. ביום בו לא אוכלים בשר או דגים מומלץ לאכול קטניות בשילוב דגנים לדוגמא, חומוס וקוסקוס או עדשים ואורז או שעועית וגריסים על מנת לספק לגוף חלבון מלא.

ב. בשר, דגים וביצים מהווים מקור לרכיבי תזונה חיוניים כמו ברזל, מגנזיום, אבץ וויטמינים. בשר אדום בצורתו הטבעית עשיר יותר בברזל. בבשר בקר והודו אדום יש יותר ברזל מאשר בעוף ובדגים. מוצרי בשר תעשייתיים מעובדים כמו שניצל מוכן, המבורגר, נקניקיה וקבב, אינם מומלצים יותר מפעם בשבוע, שכן הם מכילים שומן שאינו מומלץ וכמות גדולה של נתרן (מלח). ברזל מצוי גם במוצרי מזון שמקורם מהצומח, כמו קטניות (שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, פול), אך ברזל מן החי נספג טוב יותר. ויטמין C מסייע בספיגת הברזל ממוצרי מזון מהצומח. כדי שהברזל מהצומח ייספג טוב יותר מומלץ לאכול מוצרי מזון מהצומח, המכילים ברזל, בשילוב עם פירות וירקות העשירים בויטמיןC .

6. מומלץ לאכול מדי יום מוצרים עשירים בסידן, כמו שלושה מוצרי חלב לפחות.

למה חשוב לאכול מוצרי חלב?

א. חלב ומוצריו מספקים חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה הדרוש לקיום ולגדילה. כמו כן, חלב ומוצריו מספקים סידן החיוני להתפתחות העצם והשיניים ולתהליכים פיזיולוגיים כגון בקרה על קרישת הדם ולחץ הדם ומעורבות בתהליך התכווצות שרירים, כולל שריר הלב ובהעברת גירויים עצביים בין תאי העצב. סידן שמקורו במוצרי מזון מהחי נספג טוב יותר בגוף מאשר זה שמקורו מהצומח. ספיגתו ממוצרי החלב היא הטובה ביותר. לסידן שמקורו במוצרי חלב יתרון על תוספי סידן בהשפעה על השגת מסת עצם מֵרָבית.

ב. חלב ומוצריו מספקים רכיבי תזונה חיוניים כגון ויטמין A, ויטמין B12, ריבופלאבין (ויטמין B2), אשלגן, ומגנזיום.

ג. תזונתם של ילדים ומתבגרים האוכלים מוצרי חלב לפי ההמלצה מאוזנת ובריאה יותר.

7. מומלץ לאכול מדי יום חמישה פירות וירקות לפחות בצבעים שונים. הצבעים מצביעים על תכולה של ויטמינים וחומרים נוגדי חמצון שונים. עדיף במידת האפשר לאכול את הפירות והירקות על קליפתם. כמו כן, עדיף לאכול אותם בשלמותם מאשר רק לשתות את מיץ הפרי או הירק.

למה חשוב לאכול פירות וירקות?

א. צריכת פירות וירקות לפי ההמלצות מביאה לירידה במחלות לב וכלי הדם, שבץ מוחי וסרטן ומסייעת לירידה במשקל.

ב. פירות וירקות עשירים בסיבים תזונתיים התורמים לתחושת שובע.

ג. פירות וירקות עשירים בויטמינים כמו ויטמין C, פולאט וביתא קארוטן (חומר מוצא לויטמין A) ובמינרלים כמו אשלגן ומגנזיום.

ד. פירות וירקות עשירים בחומרים נוגדי חמצון, כמו פלבנואידים וקרוטנואידים. אלו חומרים בעלי פעילות נוגדת עקה חמצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים ומוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החמצונית המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים מהגוף לבין הפעילות הנוגדת חמצון, כאשר מתרחשת פעילות-יתר חמצונית. עקה חמצונית גורמת לנזק לתאי הגוף ומגבירה את הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות כגון מחלות לב וכלי הדם, שבץ מוחי וסרטן.

8. מומלץ להמעיט באכילת חטיפים וממתקים ובשתיית משקאות קלים, כי הם מכילים כמות גדולה של סוכר, מלח ולעתים גם שומן.

למה מומלץ להמעיט באכילת חטיפים וממתקים ובשתיית משקאות קלים?

א. חטיפים וממתקים מוסיפים לתפריט קלוריות לא מזינות, כלומר קלוריות ריקות שאינן מכילות רכיבי תזונה חיוניים. כתחליף לחטיף מומלץ לאכול פרי, ירק, אגוזים או יוגורט.

ב. חטיפים וממתקים גורמים להשמנה.

ג. חטיפים וממתקים גורמים לעששת.

ד. משקאות קלים ממותקים בסוכר תורמים להשמנה ולהיווצרות עששת בשיניים.

ה. משקאות קלים ממותקים בממתיקים מלאכותיים ולכן מגבירים את התשוקה לצרוך מוצרי מזון עתירי סוכר אחרים ועל ידי כך מביאים באופן עקיף להשמנה.

9. חשוב להרבות בשתייה – מים הם המשקה הבריא והמומלץ ביותר. מים מהווים את מרבית משקל הגוף, כאשר במבוגר הם כ- 70%-60% ממשקל הגוף הכולל. אחוז המים תלוי בגיל, במין ובכמות השומן. בגוף הילדים אחוז המים גבוה יותר מאשר במבוגרים ומגיע עד לכ-77%. שמירה על כמות מים קבועה בגוף מתאפשרת על ידי איזון בין כמות המים הנכנסים אליו לבין כמות המים היוצאים ממנו. המים מופרשים מהגוף באמצעות שתן, הזעה, נשימה וצואה. מצבים גבוליים של מחסור במים גורמים לעצבנות, עייפות-יתר, כאבי ראש, עצירות ולנטייה לקרישיות הדם כיוון שצמיגות הדם עולה. כמו כן, המים משמשים כנוזל תוך-תאי וכמרכיבו העיקרי של הדם.

מומלץ לשתות 8-10 כוסות נוזלים ביום. כמות הנוזלים הדרושה מושפעת גם ממידת הפעילות הגופנית וטמפרטורת הגוף והסביבה. איך נדע ששתינו מספיק? על פי צבע השתן שאמור להיות בהיר וללא ריח חריף (במידה שלא אוכלים מזונות בעלי ריח חריף, כמו צנון וצנונית).

הרבה אנשים, כולל ילדים ומתבגרים לא אוהבים/לא רגילים/לא מסוגלים לדבריהם לשתות מים. הדרך להטמיע הרגל של שתייה מוגברת היא להתחיל לשתות מתוך החלטה וידיעה שזה חשוב. ההרגל ייבנה עם הזמן. מתחילים מארבע כוסות ביום או מכל מספר מינימאלי שנראה סביר ועולים בהדרגה. חשוב לפזר את השתייה לאורך כל היום כדי לאפשר לנוזלים להיספג ולא רק להיות מופרשים.

למה מומלץ להרבות בשתיית מים?

א. מים הם חלק מתהליכים חשובים בגוף כמו המסת חומרים, פירוק תרכובות, הובלת חומרים חיוניים וחומרי פסולת (באמצעות הדם, הלימפה והשתן), הובלת חמצן באמצעות הדם ועיכול המזון.

ב. 85% מהמוח מורכב ממים, ולכן הפעילות העצבית והכימית במוח לא תתקיים ללא מים.

ג. מים מעודדים קצב חילוף חומרים תקין.

ד. מים תורמים לתחושת השובע ואינם משמינים.

השמנה

במדינות המפותחות, כולל ישראל, חלה עליה גדולה באחוזי ההשמנה בקרב הילדים והנוער. במהלך השנים גורמים שונים השפיעו על הרגלי צריכת המזון של האוכלוסיה בכלל ושל הילדים ובני הנוער בפרט. אי-הקפדה על תזונה נבונה וירידה בפעילות גופנית, אשר נבעו משינויים סביבתיים, תרמו לסיכונים בריאותיים ולשיעורים גבוהים של השמנה. שיווק מסיבי של מוצרי מזון מוכנים בעלי צפיפות אנרגטית נמוכה וערך תזונתי נמוך שינה את הרגלי התזונה ואת איכות המזון הנאכל. במקביל, התפתחות אמצעי תובלה, שאינם מצריכים מאמץ והקדשת זמן רב יותר לעבודה ובידור בישיבה, הביאו לכך שבחירת פעילות בריאה מהווה אתגר עבור רבים.

בנוסף, במיוחד בקרב בני הנוער, הסערות הרגשיות, הכוללות תנודות במצבי הרוח, נטייה לחשיבה שלילית והערכה עצמית נמוכה, מציבות אותם בסיכון גבוה לפתח אכילה רגשית, במיוחד של פחמימות, ולהשמין. הפחמימות גורמות למוח להפריש סרוטונין, חומר ממשפחת האנדורפינים, העוזר להפיג מתח ועייפות ולשפר את מצב הרוח. הפחמימות, כאשר הן נאכלות יתר על המידה, נאגרות כשומן וגורמות להשמנה.

עודף משקל אצל הילדים והנוער מוגדר כאינדקס מסת הגוף (BMI), המחושב כמשקל (בק"ג)/גובה2 (במטרים), שווה או גדול מאחוזון 85 וקטן מאחוזון 95, והשמנה מוגדרת כ-BMI באחוזונים של 95 ומעלה המתאימים לגיל.

על פי סקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמחלקה לתזונה במשרד הבריאות שבוצע בארץ בשנים 2004-2003 בקרב תלמידי כתות ז' עד י"ב, כ-13% מהתלמידים היו בסיכון לעודף משקל. על פי נתונים של משרד הבריאות המתבססים על מדידות משקל וגובה בבתי הספר, בקרב ילדי כתה א' שעור ההשמנה היה כ-20%. עם הגיל שיעור ההשמנה עולה, ובקרב ילדי כתה ז' שיעור ההשמנה מגיע לכדי 30%.

כ-10%-20% מהפעוטות השמנים יגדלו להיות ילדים שמנים, כ-40% מהילדים השמנים יהפכו למתבגרים שמנים, וכ-75%-80% מהמתבגרים השמנים ימשיכו כמבוגרים שמנים.

להשמנה בקרב ילדים ונוער השלכות על בריאותם הפיזית בטווח הקצר כמו גם בטווח הרחוק, כיוון ששיעור גבוה מהם יהיו מבוגרים שמנים וכידוע השמנה קשורה בסיכון ללקות במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי הדם וסוגי סרטן שונים. לאמיתו של דבר, כבר בקרב שיעור ניכר של ילדים שמנים קיים לפחות אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם, כמו יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה).

פעילות גופנית

הגברת הפעילות הגופנית בקרב בני נוער מהווה מרכיב חיוני באסטרטגיה הכוללת לריסון מגיפת ההשמנה. סוגים שונים של פעילות גופנית יכולים להועיל למטרה זו, כולל פעילויות מחוץ לשעות הפנאי, חינוך גופני והגעה פעילה לבית הספר על ידי הליכה ברגל או רכיבה על אופניים.

מומלצת פעילות גופנית אירובית ואנאירובית. פעילות אירובית היא פעילות המפעילה קבוצות שרירים גדולות לזמן ממושך. הפעילות האירובית מעלה את צריכת החמצן בגוף ומגבירה את קצב הלב המספק את החמצן הדרוש לשרירים. בשונה מפעילות אנאירובית, הפעילות האירובית נעשית בנוכחות חמצן. ניתן לשלב פעילויות, כגון רכיבה על אופניים, רכיבה על קורקינט, ריקודים, זומבה, שחייה, משחקי כדור והליכה בקצב מואץ. הפעילות האירובית מגבירה את שריפת השומנים והפחמימות, משפרת את התפקוד המוחי ואת מצב הרוח וכשמעלים את עוצמתה היא מסייעת לחיזוק שריר הלב וגורמת לכך שכמות גדולה יותר של דם מגיעה הן ללב והן לרקמות. הפעילות האירובית תורמת לחיזוק מערכת החיסון ולהפחתת הסיכון לחלות במחלות כגון שפעת, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי הדם ויתר לחץ-דם.

בפעילות אנאירובית, השריר עובד לטווח קצר בעצמה גבוהה ומשתמש באנרגיה האצורה בו. הפעילות האנאירובית מיועדת לחיזוק ופיתוח השרירים. הרמת משקולות, מתיחת גומיות, וכל פעילות המפעילה שרירים כנגד התנגדות נחשבת לפעילות אנאירובית.

משך ביצוע פעילות גופנית בשבוע עבור ילדים ונוער, על פי המלצת המרכז לבקרת מחלות האמריקאי, הוא 60 דקות בממוצע ביום ומעלה (420 דקות בשבוע).

האגודה לבריאות הציבור פועלת לקידום התזונה הבריאה בקרב ילדים ובני נוער בכמה מישורים. המחלקה לאיכות ובטיחות מזון ותזונה מקדמת תזונה בריאה במוסדות חינוך כדוגמת צהרונים. בעיריית ראשון לציון מובילים מהלך כזה החל משנת הלימודים הנוכחית. האגף לקידום בריאות וקיימות מוביל תכנית קידום בריאות בשם "כל אחד יכול – כל אחד מצליח" המיועדת לגילאי הגן עד חטיבות הביניים. התכנית עוסקת בנושאים שונים להעצמה אישית ולחוסן נפשי, ביניהם בתחום הבריאות, כאשר תחום התזונה הנבונה מקבל דגש רב. התכנית נערכת בהובלת נאמני בריאות מקרב התלמידים.

מתן דגש על תזונה נבונה החל מגיל הינקות, דרך הילדות וההתבגרות, משפר את המצב הבריאותי והדימוי העצמי של המתבגר בהווה שהוא המבוגר בעתיד.

*דורית וורמן, MPH RD, דיאטנית ארצית, מנהלת המחלקה לאיכות ובטיחות מזון ותזונה באגודה לבריאות הציבור www.aguda.co.il 

נצפה 10686 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 25 – יולי 2015 בריאות ותזונה בגיל הנעורים