מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

מיניות הטרוסקסואלית בגיל ההתבגרות

נכתב על ידי  נלי שטיין*
דרג מאמר זה
(2 דירוגים)

המרחב המיני והקשר הרומנטי בקרב בני-נוער, עובר בשנים האחרונות, תמורות רבות והינו בעל משמעות רבה כמרחב של אמביוולנטיות ופוטנציאל לשינוי. מתאפשרת בו יכולת ההיחלצות מקודים זהותיים מסורתיים עבור שני המינים. עבור נערות יש בכך משמעות בהרחבה של תפיסת מיניותן לא רק כקונקרטית וכמשאב אישי וחברתי עיקרי, אלא משמעות זהותית של נשיות 'חדשה', זו המאמינה בעצמה ומכירה ביכולת הפעולה שלה. עבור נערים נוצרת הזדמנות למשא ומתן עם גבריות הגמונית ויצירתה של 'גבריות חדשה', התופסת נערות כסובייקט נפרד בעל צרכים .

הספרות המחקרית לסוגיה מציגה את גיל הנעורים כתקופת חיים מרתקת ומשמעותית, כזו הצופנת בחובה הבטחה לעתיד, והמלאה בקסמה של התפתחות מינית, רגשית ומחשבתית. נדמה שלראשונה בהיסטוריה האנושית ניתנת הכרה ברורה בחייהם המינים של בני נוער, כשאלו מעולם לא היו עשירים ופעילים יותר. מרבית הנערות והנערים בגילאי 13 עד 18 הינם 'שחקנים פעילים' במרחב המיני, במגוון צורות התנהגות, שאינן כוללות בהכרח רק יחסי מין מלאים, והוא הופך למקום משמעותי ביחס לאתגורם של ציווים הגמונים בנוגע למה שנחשב כ'נשי' או כ'גברי'. לפיכך נראה שלאור זמינותם של אמצעי מניעה שונים כמו הקונדום והגלולה למניעת הריון, ולאור דחייתו של גיל הנישואין כמו גם גיל ההורות, מתקיים כיום טווח זמן ארוך מאי פעם של התנסויות, אפשרויות לפעולה ומימוש התשוקה בטרם הכניסה לקשר של נישואין.

חשוב לזכור כי בעולמנו, בו תחומים רבים עוברים סקסואליזציה מתמדת - גלויה וסמויה - נקשרות סוגיות של מיניות, כמו גם קשר וזוגיות רומנטית בגיל זה ובכלל, לשאלות של זהות ואיכות חיים. נראה שאם בעבר התקיימה פעילות מינית לצורך רבייה בעיקר, או מימוש התשוקה היה תחת פחד מהריון לא רצוי ומגינוי חברתי חריף (עבור נערות), הרי שנסיבות אלו עוברות תהליכי שינוי שחשוב להכירם.

בעקבות מחקר איכותני, פמיניסטי, שערכתי לאחרונה במסגרת לימודי לתואר שלישי באוניברסיטת בר אילן בנושא 'מיקומי זהות – כעס ובושה בהתנהגויות מיניות וזוגיות של מתבגרים' - עולה כי המרחב המיני של גיל הנעורים מתאפיין כיום בשני מאפיינים מרכזיים חדשים :

הראשון – ניכרת בו תביעה להדדיות מינית, רגשית וזוגית מצד נערות, כאשר הנערים מכירים בתביעות אלו ומסכימים עמן. כך, לדוגמא, תביעה לנאמנות מינית מוצגת כלפי נערים ולא רק כלפי נערות. תפקידן המסורתי של נערות כ'שומרות הסף' המיני ביחסים מקבל הכרה ואינו נהדף. יותר מכך, הרי שנערות מתמקמות בקשר המיני והזוגי כבעלות יכולת פעולה והשפעה. נערים לומדים לבסס את הקשר הזוגי על בסיס השפעה ולא שליטה חד-צדדית. הם מכירים בתביעה הנשית, ונותנים לה לגיטימציה, היות שגם הם תופסים את הקשר הזוגי כחשוב וכמשמעותי עבורם.

השני – נראה שצומח 'סטנדרט כפול חדש'. כזה המגלם בתוכו ציפייה ישנה מנערות להמשיך להיות מופקדות על החלקים הרגשיים של הקשר, אך גם להפוך ל'מומחיות מיניות'. כאלו שמנוסות מינית ושמיניותן אינה מושא לגינוי ולבושה בלבד. במקביל, ניכרת ציפייה כלפי נערים להמשיך לשמר את הדימוי המסורתי של אסרטיביות ומיומנות מינית אך בה בעת להפוך גם ל'מומחים רגשיים', היודעים לזהות ולהתמודד עם תביעותיהן הרגשיות של בנות זוגם.

יחד עם זאת מעלה המרחב המיני את החוויות הרגשיות השליליות הנכרכות בגוף הנשי, ובמיוחד זו של הבושה המעידות על פעולתו הסמויה אך הקיימת של הכוח המגדרי. חוויות אלו מרכזיות במיוחד בחייהן של נערות 'חזקות', המגיבות לקודים של פיקוח חברתי ונשאבות למשטור הגוף במטרה להשיג את 'הגוף הנכון', קרי הגוף הכחוש. הכרת הנערים בבושתן של הנערות, תוך הדגשת 'אחרותם' דרך קבלה עצמית גברית והסתרת בושתם, מאפשרת את המשך כינונה של הירארכיה מגדרית מסורתית ואת המשך פעולתה הדכאנית.

יחד עם זאת נדמה שמבוגרים רבים מעדיפים לשמר שתיקה בנושא וממשיכים לתפוס את מיניות הנעורים רק כבעלת פוטנציאל לפורענות – מחלות מין למיניהן והריון לא רצוי אפשרי, כמו גם פגיעות מיניות למיניהן. השתיקה המתקיימת בשיח הציבורי והפרטי ביחס למיניות מופרת בעיקר סביב נושאים של היגיינה וקבלת הווסת, ובנוגע לשימוש באמצעי מניעה. כך יוצא שהשינויים הגופניים, אליהם נלווה טווח רחב של שינויים נפשיים ומחשבתיים, אינם נדונים מספיק. מרחב ההשתקה מביא בני נוער לשוטט באינטרנט ולראות בפורנוגרפיה מקור אפשרי לחיפוש אחר תשובות, ולראות בעיקר בחבריהם – בני גילם – 'כתובת' אפשרית להתחבטות, למציאת מענה ולדיבור. מהמחקר עולה גם מקומם החשוב של האחיות הגדולות – בעיקר, וזה של האחים הגדולים גם כן, כ'כתובת' לברור, לשאלות ולשיתוף רגשי.

לסיכום, ניתן להסיק ולומר כי המרחב המיני בקרב בני נוער, כמו גם זה של הקשר הרומנטי, עובר תמורות רבות והינו בעל משמעות רבה כמרחב של אמביוולנטיות ופוטנציאל לשינוי. בו מתאפשרת בגיל ההתבגרות המאוחר בעיקר (גיל 17 בממוצע) יכולת ההיחלצות מקודים זהותים מסורתיים עבור שני המינים. עבור נערות יש בכך משמעות בהרחבה של תפיסת מיניותן לא רק כקונקרטית וכמשאב אישי וחברתי עיקרי. הרחבה בעלת משמעות זהותית של נשיות 'חדשה', זו המאמינה בעצמה ומכירה ביכולת הפעולה שלה. עבור נערים נוצרת הזדמנות למשא ומתן עם גבריות הגמונית ויצירתה של 'גבריות חדשה', התופסת נערות כסובייקט נפרד בעל צרכים וזכאויות משל עצמו. יש לחפש אחר דרכים אפשריות להנכיח 'היחלצות' זו ממיקומי זהות מסורתיים גם במרחב הציבורי, היות שתהיה בכך תרומה ליצירתה של חברה הומאנית, שוויונית וסובלנית יותר, המתריסה לנוכח דואליזם מגדרי ומסרבת לקבלו.

* נלי שטיין — דוקטורנטית אוני‘ בר אילן, מטפלת זוגית, משפחתית ומינית, מנחת קבוצות בנושא מיניות

נצפה 12458 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 1 - פברואר 2008 מיניות הטרוסקסואלית בגיל ההתבגרות