מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

הסם הנעלם

נכתב על ידי  אורי גדסי אילני
דרג מאמר זה
(1 דירוג)

האגדה מספרת כי בתחילת שנות ה-80 יצאה מנמל יפו בתל-אביב יאכטה מפוארת ועליה כמה עשרות צעירים, שהובטחה להם מסיבה יוצאת דופן מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. במהלך המסיבה הפרועה הוצע לחוגגים להשתמש בסם חדש שידוע כיום כ- GHB אך משווק תחת עשרות שמות נוספים כגון אקסטזי נוזלי ו"סם האונס". כמה שעות לאחר שהחוגגים לגמו בקבוקי מים אליהם הוחדר הסם, בידיעתם, חזרה היאכטה אל החוף כאשר רק רב החובל נשאר עומד על שתי רגליו. צוותי מד"א פינו מספר רב של פגועים לבתי החולים, שסבלו בעיקר מתשישות קשה, עילפון ורפיון שרירים. סביר להניח כי באותה תקופה טרם נחשב ה-GHB ל"סם האונס", אך ברור כי בכניסתו לארץ הוא הבהיר את מעמדו הבלתי מעורער כסם מסוכן שנמצא בראש הרשימה לצד הקטמין, הרוהיפנול וההרואין.

כיום ה-GHB מכונה בישראל ובמדינות רבות בעולם "סם האונס", זאת בעקבות ריבוי המקרים בהם יתכן והוא שימש ככלי בידיהם של אנשים, ככל הנראה בעיקר גברים, שבעזרתו סיממו את קורבנותיהם ולאחר מכן אנסו אותם. אולם למרות הבהלה שיצרה תדמית זו של הסם בקרב הציבור, אין ממצאים חד משמעיים לגבי התופעה. מכיוון ששרידי הסם נעלמים מהגוף תוך 12 שעות בממוצע מרגע נטילתו והמשתמשים בד"כ אינם זוכרים אם נטלו את הסם או קיבלו אותו, קשה לחוקרי המשטרה לקבל תשובות חד משמעיות האם אכן הקורבנות נאנסו לאחר שנטלו - בידיעה או שלא בידיעה - את הסם. על-פי נתונים של ארגון NIDA (National Institute of Drug Abuse), חלה בשנות ה-90 עליה דרמטית בדיווח על טיפול בנפגעי הסם ברחבי העולם. בשנת 1999 דיווחו על כ- 3000 מקרים. גם בישראל נרשמו מאות מקרים, בניהם קרבנות תקיפה מינית שדיווחו כי סוממו ועלה החשד כי מדובר בסם אונס. יחד עם זאת, מציינים גורמי משטרה ועובדי המעבדות לזיהוי חומרים, עד אשר אין הוכחה כי אכן היה שימוש בסם, מבחינתם הוא לא קיים. בכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ ב-30/8/07 טען ד"ר שלמה אלמוג, מנהל המעבדה הטוקסיקולוגית בבית החולים תל השומר, כי עד כה לא התקבלה שום הוכחה לקיומו של סם האונס. גם במשטרה יש מי שחושבים כי ייתכן שברוב המקרים מדובר בשכרות או בשכרות המשולבת בסמים אחרים וכי חוסר הנעימות והרצון להודות בשימוש בסמים מביא להמצאת סיפורים על "סם האונס".

למרות הבהלה שיצר הסם בקרב הציבור הרחב בישראל, ובעיקר בקרב הורים מודאגים ששולחים את ילדיהם לבלות במועדונים עם הוראה מפורשת "לא לשתות מבקבוק פתוח", ברור כיום כי הסם נדיר מאוד וקשה להשגה, וכי הסיכוי כי נער/ה יצרכו בעצמם אלכוהול, מריחואנה ואפילו אקסטזי, גבוה עשרת מונים מהסיכוי שיפגעו מסם האונס ובוודאי מהסיכוי שישתמשו בו על דעת עצמם. "סם האונס" ידוע כסם שמעניש את קורבנותיו והשפעותיו מרחיקות לכת. ניתן לחשוב כי רק אדם חסר גבולות ואפילו מטורף ייקח על עצמו סיכון וישתמש בסם על דעת עצמו. בכל הקשור לסם האונס אין ספק כי רב הנסתר על הגלוי ואולי ראוי כי מקומו יהיה בתחתית רשימת ההזהרות והסכנות בטרם יוצאים בני הנוער לבלות. יחד עם זאת, אין ספק שחשוב שהורים וילדיהם יהיו מודעים לסכנות הקיימות בכל הקשור לסם האונס.

* כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות .

נצפה 9962 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *