מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

אל תלשין, תלין: משמעותם של סודות נעורים בשנת 2008

נכתב על ידי  נועם לפיד
דרג מאמר זה
(2 דירוגים)

זה קורה בדרך כלל בכיתה ד' או ה' כשהילדים מתחילים לחפש את עצמאותם, ואז לאט לאט פרטי המידע על חיי ילדיכם שהיו עד עתה מנודבים באופן חופשי הופכים להיות סודיים, ואתם ההורים ממודרים. זו ממש אותה התקופה בה אתם הופכים מהורים ל"חופרים".

עם יד על הלב, גם אנחנו לא סיפרנו הכול להורים, אך מסיבה מאוד ברורה, פעם הדאגות היו אחרות והסכנות לא ארבו בכל פינה, לפחות לא כמו בשנות ה-2000 כשהנגישות של הסביבה אל ילדיכם ושל ילדיכם אל הסביבה דרך אמצעי התקשורת והמחשב גדולה מתמיד והמוסר, וערכים ברורים המכוונים למותר ואסור, מוסרי ולא מוסרי, פשטו את הרגל במקומות רבים. אז על מי נסמוך אם ילדנו בצרה ואנו לא שם להושיעו?

כששאלתי את אחת הנערות מה את עושה אם את רוצה שההורים לא ידעו שאת שותה, היא ענתה לי שהיא הולכת לישון אצל חברה שלה ו"מסמסת" להוריה שהיא ישנה אצלה. הוריה כנראה סומכים על ההורה המבוגר האחראי שנמצא שם שידאג לבנות, יבדוק שהן בסדר ואם הן הגיעו שתויות הביתה, ידווח להם על כך. לצערי, תרבות הכיסוי וקשר השתיקה נפגשים בדיוק במקום הזה. החברה מגנה על חברתה ומלינה אותה ופעמים רבות ההורים לא מעבירים מידע על החברים של ילדיהם בשם שמירת האמון בין ההורה לבין ילדו המארח.

כשאני משוחח עם ילדים ומנסה להבין את הסיבות שבעטיין הם יסתירו מההורים מידע שההורים צריכים לדעת, הם עונים לי בדרך כלל שהם מפחדים לאכזב את ההורים או מפחדים מכך שיכעסו, יענישו או יסגרו להם את ברז דמי הכיס. עם זאת, הם מוסיפים, הם כן יספרו להוריהם אם האירוע יגיע ממש לסכנת חיים. לדוגמא, אלו דבריו של ילד בכיתה ח' מהשרון:"אם מישהו פונה לבית חולים בגלל הרעלת אלכוהול, רק אז צריך להודיע להורים, אבל אם רק שתה וקצת התמסטל, זה לא נורא בכלל".

מהשורה הזו, שחוזרת על עצמה כמשנה סדורה מפי בני הנוער, ניתן להסיק את הברור מאליו: פעמים רבות אין לבני הנוער את היכולת לבחון את הדברים בראיה קדימה. הם ילכו על החבל בתקווה לא ליפול וחלקם, אולי אפילו רובם, יעברו אותו מבלי להיפגע. השאלה אם ילדיכם יהיה בחלק שכן יפגע רק כי הוא שתה, לא שם לב וחצה את הכביש באדום, או נוצל מינית בעקבות השתייה, או בחר לטפס על עמוד חשמל כשהוא שיכור ועוד אינספור דוגמאות.

זה נכון, לכל ילד הזכות והחופש לפרטיות וישנם סודות נעורים יפים ומתאימים. אך קשר השתיקה כיום איננו על אהבות תמימות וחברויות ועל הילד שמאוהב במורתו, אלא על אלכוהול, על שימוש בגראס, על התנהגות מסוכנת, על נהיגה בשכרות ועוד.

ושוב הורים, זו אחריותנו להמשיך ליזום שיחות עם הילד במכונית, בארוחת הצהריים, ביום שישי בערב לפני היציאה, בשבת בצהריים אחרי החזרה. הם דור חכם מאוד. הם יבינו. תסבירו להם את חששותיכם ואת הסיבות לגבולות שאתם שמים להם. הם יודעים שזה תפקידכם ומצפים לזה מכם. הם לא יודעים הכל!

תסבירו להם שקשר השתיקה הזה משאיר אותם לבד מול העולם ההולך וגדל הזה ושאתם ההורים, לא תוכלו להגן ולשמור עליהם במקומות שבהם הם חוסמים מידע.

* נעם לפיד עובד סוציאלי ומנחה סדנאות הורים ובני נוער

נצפה 11771 פעמים

שלח תגובה

יש להזין את כל השדות המסומנים בכוכבית *


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 3 - יולי 2008 אל תלשין, תלין: משמעותם של סודות נעורים בשנת 2008