מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

עיתון יסודות - גיליון 7 - מאי 2009
עיתון יסודות - גיליון 7 - מאי 2009

גיל ההתבגרות מהווה מפגש ראשון של המתבגר עם מיניותו ברמה המודעת. השינויים הגופניים, הפסיכולוגיים והחברתיים מגבירים את התעניינותו ועיסוקו של המתבגר בגופו, במיניותו וביחסים רומנטיים. כמו כן המתבגר/ת שואלים את עצמם שאלות מגדריות לגבי משמעות כניסתם למרחב הגבריות והנשיות. גיל ההתבגרות אכן מהווה מרחב לעיצוב זהות הן בהקשר המיני והן בהקשר המגדרי. בגיליון זה הקדשנו תשומת לב רבה לסוגיות אלו.

כולי תקווה שהעיתון יאפשר להורים ואנשי המקצוע להגביר את מודעותם ואת דרכי ההתמודדות עם מתבגרים.

בברכה יאיר אפטר

רשימת הכתבות במהדורה זו:

אלימות ביחסים רומנטיים בגיל הנעורים: על התופעה, סימנייה וכיצד ניתן להתמודד עימה? - מאת יאיר אפטר וזיו סופר

העדר פיקוח הורי והשלכותיו על בני נוער עולים מאתיופיה - ד“ר ארנון אדלשטיין

ליאת — נערה במצוקה, ישראל 2009 - מאת שלומית לויה

שותפות שוות או שותפות שונות? מבט לעולמן הזוגי של נערות בגיל ההתבגרות המאוחרת דרך "עדשת" המגדר – מאת נלי שטיין

מילה על נרגילה - מאת אורי גדס אילני

עישון נרגילה בקרב בני נוער: תופעה שנשארת – מאת ד“ר ליאת קורן

עישון נרגילה בקרב תלמידי בתי ספר באזור השרון: שכיחויות, הרגלים, דעות ועמדות - מאת שבתאי ורסנו, עירית גנץ, נעמי אלדור, מילה גרנקין

חינוך לגבריות אחרת - מאת עומרי אברמוביץ

גאווה ודעה קדומה – הומופוביה והשפעותיה על בני נוער - מאת ד"ר גיא שילה

פניות לעזרה בנושא של חומרים פסיכו-אקטיביים - השוואה בין תפיסות של תלמידים, מורים ויועצים חינוכיים - מאת יאיר אפטר

שנת שירות: מספר שיא בבני נוער הבוחרים להתנדב לשנת שירות בקהילה - פורסם ב- YNET

המלצת אתר - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית - מאת יאיר אפטר

איליי, נער בן 17 תלמיד כיתה יא', היה מאוהב זמן רב בידידתו הטובה טל אך חשש שאם יאמר לה זאת, זה יקלקל את מערכת היחסים ביניהם. טל הייתה צעירה מאיליי בשנה, הם גרו באותה שכונה והיו ידידיי נפש. במוצאי אחת השבתות, איליי קיבל שיחת טלפון מטל שבו ציינה שהיא נפלה מחלון על הגב וסדקה את אחת מחוליות עמוד השדרה. איליי נזעק לביתה של טל. כשהגיע ראה את טל שוכבת במיטה ובהוראת הרופאים אסור היה לה לזוז. בחדר סיפרה טל לאיליי שבסוף השבוע שהתה אצל חברה שלה במושב בדרום הארץ והיא לא נפלה מהחלון אלא הפילה את עצמה בכוונה מכיוון שהיא…

 

ממחקרים על בני נוער יוצאי אתיופיה, עולה תמונה לפיה חלק מבני הנוער אינם רואים בהוריהם כתובת ראויה ו/או יעילה לפנייה בעת צרה. במצב זה, הכתובת היחידה הפתוחה בפני בני הנוער, בעיקר אלו המנותקים, היא חבריהם לחבורה או לכנופיה. בשנים האחרונות ישנה התעוררות בנושא חשיבות הפיקוח ההורי במניעת התנהגות אנטי חברתית בקרב ילדים ובני נוער. מושג הפיקוח ההורי ותפקידו בקביעת גבולות, התקשורת עם בני הנוער והיות ההורים כתובת לבעיות עמן מתמודדים ילדיהם, אינו חדש, ותיאוריות קרימינולוגיות וסוציולוגיות עסקו בנושא כבר בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. לנוכח עלייה בעבריינות וסטייה של בני נוער, המושג זכה ל"רנסאנס" (תחייה). אם ברור לנו שפיקוח…

 

הגעתי, היא נכנסת למשרדי ומביטה בי מבלי לדפוק בדלת. בהכרזתה הישירה והבוטה, כמו מודיעה על קיומה הוודאי, היא קוטעת מבלי משים את פטפוטן השוצף של שתי העובדות הדחוסות איתי בחדר. בבת אחת החדר מתרוקן מאוויר כשהן מביטות בה ומיד אח"כ בי (איך היא זיהתה אותי?) וכל העיניים האלו ננעצות בציפייה המתוחה לראות מה אעשה, הרי המילים הראשונות שאבחר להוציא מפי הן שיכריעו את גורל הטיפול כולו, או כך לפחות אני מרגישה. אני מגייסת מעט אסרטיביות מאולצת באומרי לליאת ** שתחכה לי בחוץ, היא אחרה בכמה דקות ואני באמצע משהו, אקרא לה כשאתפנה. אני לא מסיימת את המשפט והיא יוצאת ואני…

 

דנה, בת 18, עומדת בפני סיום לימודיה בבית הספר התיכון וגיוס לצה"ל. לדנה יש חבר מזה כשנה וחצי והיא מתנסה בקשר זוגי ומיני ארוך. נועה היא בת 17, אף היא תלמידת כיתה י"ב, ולה התנסויות זוגיות קצרות טווח יותר. במהלכן היא התנסתה בקיום יחסי מין מלאים. גילי, בת ה-16.5, משמשת כמדריכה בצופים ולה חבר מכזה כחצי שנה. הם עדין לא קיימו יחסי מין מלאים, אך הנושא נדון ביניהם לעתים די קרובות. מה משותף לכל הנערות האלה? מה ניתן ללמוד על עולמן הזוגי ובעיקר על הדרכים בהן הן תופסות קשרים רומנטיים? וכן – עד כמה ממשיך הכוח המגדרי לבוא לידי ביטוי…

 

מאז פרצה הנרגילה אל עולמנו – זאת אומרת מדינת ישראל, זאת אומרת בני נוער בישראל- בערך לפני כעשור, והפכה מקישוט במסעדות אוריינטליות לאביזר חובה בטיולים שנתיים בבתי הספר, במפגש חברתי בחוף הים ואפילו במסיבות בר/בת מצווה, הופעלו בארץ אין ספור תוכניות הסברה וקמפיינים (אפילו בטלוויזיה), על מנת להבהיר את הסכנות שבשימוש בנרגילה. בכל מערך ההסברה הרחב נטלו חלק גורמים רבים וביניהם גם הורים ומורים, אותם אני פוגש בסדנאות והרצאות. אחת הבעיות בהן אני נתקל באופן קבוע כאשר אני משוחח עם אנשי חינוך והורים, היא המידע השגוי שזורם בין ההורים והמורים לבני הנוער, בשני הכיוונים. מיתוסים, דעות קדומות ועובדות מסולפות הם…

 

פעילות נרחבת נעשית במסגרת משרד החינוך, משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן וארגונים שונים על מנת לחנך, ללמד ולהסביר על תופעה המסתמנת בירידה, אך עדיין מימדיה גבוהים. בבתי הספר, בחוגים, בקמפיינים תקשורתיים למיניהם ובכתבות שונות במדיה עולה הנושא וניצנים של מודעות נראים בקרב מחנכים, הורים וילדים. בשנים האחרונות, חלה ירידה קלה בשיעורי עישון הנרגילה אך עדיין מדובר בתופעה נפוצה למדיי ששיעוריה עולים על עישון סיגריות. למה לא כדאי להתחיל? אפשר למנות סיבות רבות מדוע לא כדאי להתחיל בעיסוק זה, אני בוחרת להרחיב על שלוש סיבות עיקריות: 1. התמכרות לניקוטין. 2. התדרדרות מוכחת להתנהגויות סיכון אחרות. 3. נזק בריאותי מצטבר. בעניין ההתמכרות,…

 

במחקר שבדק עישון טבק נרגילה בקרב 388 בני נוער באזור השרון המהווים מדגם מייצג בישראל, נמצא שמכלל התלמידים 41% מעשנים נרגילה בתדירות כל שהיא. 22% מעשנים לפחות כל סוף-שבוע. עישון נרגילה שכיח פי 3 מעישון סיגריות (14%) והוא נפוץ במידה כמעט שווה בין שני המינים אך בנות הן מעשנות כבדות יותר. 6% ממעשני הנרגילה מוסיפים גם אלכוהול או סם לעישון. הסיבות העיקריות לעישון הן הנאה מהעישון עצמו והאינטימיות שהעישון מעניק במפגש חברים. מכלל התלמידים 90% סבורים שעישון נרגילה אינו נטול סיכונים בריאותיים אך לפחות 50% סבורים כי הוא פחות מזיק מאשר עישון סיגריות. בקרב התלמידים המעשנים לפחות כל סוף-שבוע 40%…

 

אם נאפשר לנערים לדבר על הרגשות שלהם, על הבלבול, על הקשיים ועל כל אותם דברים שנחשבים כ'טאבו' בחברה הגברית-ישראלית, הרי שנגדל גברים שאישיותם שלמה ומפותחת יותר. לפני כמה שנים הדרכתי בפרויקט ייחודי של שדולת הנשים ומשרד החינוך שנקרא "נמש". במסגרת אותו פרויקט הנחיתי קבוצות תהליכיות של בנים בכיתה י' בנושאים הקשורים למגדר ושוויון בין המינים. מכיוון שגבריות הינו נושא שמאוד מעסיק אותי, הרי שאותו פרויקט אפשר לי לבחון את תפיסת הגבריות של בני-הנוער כיום, ולנסות ולגרום להם לחשוב על גבריות אשר תהווה אלטרנטיבה למודל ההגמוני עליהם הם גדלו. זכורות לי אנקדוטות רבות, חלקן משעשעות וחלקן משעשעות רק בדיעבד. זכורה לי…

 

רבים מאיתנו שומעים את המושג 'הומופוביה' בהקשרים שונים: התקשורת וארגונים בקהילה ההומו-לסבית משתמשים במונח בכל מקרה אשר בו אישיות ידועה מתנגדת או מבקרת פעילות הומוסקסואלית; מחקרים בוחנים ובודקים עמדות של הציבור כלפי נטייה מינית הומוסקסואלית ומשתמשים במונח 'הומופוביה' על מנת לתאר עמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות. מה היא, אם כן, הומופוביה? כיצד היא משפיעה על בני נוער המגדירים עצמם הומואים, לסביות, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים? המונח הומופוביה הופיע לראשונה בשנת 1972, על ידי החוקר ג'ורג' ויינברג, והתייחס לפחד בלתי רצוני, הקיים באנשים מסוימים, מפני קרבה פיזית להומוסקסואלים. הסיומת 'פוביה', שאולה מהגדרות נוספות ידועות המתייחסות לפחדים בלתי רצוניים ממצבים שונים. ברבות השנים, הורחב…

 

במחקר שנערך לאחרונה על ידי סמינר לוינסקי לחינוך נבדקו עמדותיהם של תלמידים, מורים ויועצות לגבי מידת הבעיה הקיימת של שימוש בסמים ואלכוהול, משמעות תוכניות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול בבתי הספר ומקורות תמיכה ועזרה אפשריים. להלן מובאים עיקרי הממצאים: תפיסת החומרה של בעיית הסמים ו/או אלכוהול בבית הספר המשתתפים התבקשו להעריך עד כמה נושא הסמים ו/או האלכוהול מהווה בעיה בבית הספר בו הם לומדים או עובדים. שליש מבין התלמידים סבורים, כי בעיית הסמים ו/או האלכוהול קיימת בבית ספרם במידה רבה או רבה מאד ורבע נוסף מביניהם סבורים, כי הבעיה קיימת במידה בינונית. כמו כן, התלמידים תופסים את בעיית הסמים ו/או האלכוהול…

 

האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון פרסם נתונים המעידים על מספר שיא בבני הנוער הבוחרים להתנדב לשנת שירות בקהילה טרם גיוסם לצה"ל. מהנתונים עולה כי 1,617 ממסיימי כיתות י"ב בחרו השנה להתנדב לשנת שירות לעומת 1,468 בשנה הקודמת. מלבד מסלולי ההתנדבות המוכרים בתנועות נוער, עומד כיום בפני בני הנוער מגוון רחב של אפשרויות: החל מהדרכות טיולים ברחבי הארץ ועד עבודה עם קהילות יהודיות בחו"ל. אחת הסיבות לנתונים המרשימים היא הגדלת המכסות על-ידי צה"ל ואחרת ייתכן שנעוצה בהתעוררות בני הנוער לעשייה חברתית. שנת השירות הינה שנת התנדבות בפעילות חברתית, קהילתית, תנועתית, פעילות באזורי מצוקה ועם נוער עולה. שנת השירות מתבצעת טרם הגיוס לצה"ל…

 

איגוד מרכזי הסיוע כארגון גג של תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. האיגוד פועל ברמה הארצית כסוכנות לשינוי חברתי, למען השגת זכויות ושיפור השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולהפחתת שיעור תופעת האלימות המינית בחברה הישראלית. מרכזי הסיוע, הפרוסים ברחבי הארץ, מעניקים סיוע נפשי לנפגעות ונפגעים באמצעות קווי חירום: 1202 לנשים, 1203 לגברים, 24 שעות ביממה, ומלווים נפגעות הזקוקות לסיוע רפואי ובהליך הפלילי. כ"כ, המרכזים מקיימים קבוצות תמיכה ומעבירים סדנאות חינוך והסברה בבי"ס ובמקומות עבודה. בפנייה טלפונית אלינו לקווי החירום אין צורך להזדהות ואנחנו לא שואלות דבר, אלא מבקשות לתת מקום לכל נפגעת ונפגע לדבר בדרכו ובקצב שלו.…

 


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 7 - מאי 2009