מכון יסודות - יוזמות חברתיות

  • Full Screen
  • Wide Screen
  • Narrow Screen
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

קליניקת מומחים

consulting-smallבין תחומי ההתמחות של הקליניקה: ייעוץ משפחתי, ייעוץ זוגי, גישור בין הורים וילדים.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים

ארגזי כלים

toolbox-smallלהורים, אנשי חינוך ובני נוער, מה לעשות, איך לעשות. מערכים, מידע, כלים...

לחצו כאן לצפייה בארגזי הכלים

הכשרות לאנשי חינוך

shituff-matach

ממשובי לקוחות: "רכשתי כלים והמרצה פתחה לי אופקים ליצירתיות ומחשבה אחרת".

לחצו כאן לפרטים נוספים

עיתון יסודות - גיליון 8 - ספטמבר 2009
עיתון יסודות - גיליון 8 - ספטמבר 2009

בשנים האחרונות מכון יסודות יוזמות חברתיות שם לו למטרה לקדם נוכחות הורים ומבוגרים בעולמם של מתבגרים וילדים. הדיון על אבות ומה היא אבהות מיטיבה הינו דיון חדש. בחברות המסורתיות האב דאג לפרנסה ואילו מלאכת החינוך הושארה לאמהות.

עם זאת , שינויים חברתיים שחלו בשנים האחרונות, מאפשרים כיום מרחב גדול יותר של אפשרויות לאבות לבטא את אבהותם. אירועי האלימות שנחשפנו אליהם בתקופה האחרונה , מחזקים את הצורך לקדם דיאלוג על נוכחות הורית ובמיוחד , נוכחות של אבות בחייהם של בנים. נוכחות המחזקת תקשורת רגשית, ערכים לסובלנות ודרכים להתמודדות עם מצבי קונפליקט בדרך גישורית ולא אלימה. בשל הכבוד שאנו רוכשים לאבות והרצון לקדם אבהות מפרה , בגליון זה ניתן מקום נרחב לדיון בנושא.

אנו מאחלים לקוראי העיתון חג שמח ושתהיה זו שנה של עשייה למען עתיד טוב יותר לנו ולילדינו.

יאיר אפטר

רשימת הכתבות במהדורה זו:

דברים שהורים ומורים צריכים לדעת על שימוש בחומרים נדיפים בקרב בני-נוער - מאת יאיר אפטר

סמים: סיפורה של נערה שהתמכרה להרחת חומרים נדיפים - מכתב אנונימי

נוער בסיכון ונוער מסוכן - נוער עבריין, של מי האחריות? - מאת ד“ר ארנון אדלשטיין

מה היא גישת "האבהות המפרה" בהתערבות עם אבות? – מאת גיא פרל

סיפורו של אברהם: מתבגרים חוזרים בשאלה ויחסי הורים- מתבגרים - מאת גל שפרון

לקחת את משחקי המחשב ברצינות – חוויות מיריד משחקי המחשב הגדול באירופה - מאת מירן בוניאל-נסים

מהמרים בהתבגרות - מאת אורי גדס אילני

להיות אבא - מאת ד“ר חן נרדי

הסמכות החדשה – משפחה, בית ספר, קהילה - מאת פרופ‘ חיים עומר

מה זה שימוש בחומרים נדיפים? שימוש בחומרים נדיפים מתייחס להרחה ושאיפה של מספר רב של חומרים ומוצרים שהמשותף לכולם הוא העובדה שהם גורמים לתחושה אופורית הכוללת סחרחורת, תחושת ניתוק, קהות-חושים, הזיות שמיעה וראיה ועוד. בין החומרים הנפוצים בקרב בני-נוער ניתן למצוא דבק מגע, גז מזגנים (פריאון), גז-צחוק (Nitrous oxide), פופרס, מדללי צבע, ספריי שיער וגז להקצפה. בדרך כלל לא מתייחסים להרחת חומרים נדיפים כשימוש בסמים, עם זאת, חשוב לזכור שחומרים אלו עלולים להיות מסוכנים לא פחות מסמים אחרים ועלולים לגרום למוות כבר בשימוש הראשון. כמו כן, הם עלולים לגרום לפגיעות במוח, בריאות, בכבד, בכליות או להוות דלת כניסה לשימוש בסמים…

 

בחיים לא הייתי חושבת שזה יכול לקרות לי. זה לא שאי פעם תכננתי להיות מכורה לנדיפים. הייתה לי ילדות טובה למדי, אהבתי ספורט ולהסתובב עם אחי וחברים מהשכונה. היו לי יחסים טובים עם אמא שלי והיינו מבלות די הרבה יחד. המשפחה שלי גרה בקהילה די קטנה בה כולם מכירים וקרובים ותמיד היו פעילויות כייף מתוכננות לילדים. כשהייתי בת 12 ונכנסתי לכיתה ו'. כשרוב הילדים מצפים בקוצר רוח לקראת הרפתקאות חדשות ומרתקות, החיים שלי החלו להתדרדר. אני ילדה רגילה לכאורה, עם זאת, סבלתי מבעיות רבות. בטח הרבה ילדים מרגישים בגיל הזה שיש להם בעיות אבל שלי נבעו ממשהו שלא בשליטתי ולא…

 

התפיסה האידיאולוגית השלטת מאז המאה ה-19 מתייחסת אל בני נוער כמי שמצויים בתקופה הרת סכנות עבורם. מעבר לכך, במשך השנים נמצאו גורמים רבים העשויים להעמיד את בני הנוער במצבי סיכון (נשירה מבית הספר, התעללות פיסית, מינית ופסיכולוגית בילדים, אלימות ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב ההורים, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים על- ידי בני הנוער). כפועל יוצא של גישה זו נרתמו גורמים רבים בתחום האקדמיה והשדה להתערב בחיי בני נוער הנמצאים בסיכון, על- מנת למנוע מבני נוער אלו סכנות רבות עוד יותר. דוגמה לכך היא חוק הנוער (טיפול והשגחה) שנחקק בשנת 1960 ומגדיר ילדים ונוער נזקקים שיש להגן עליהם גם על- ידי הוצאתם מהבית…

 

מאמר זה עוסק בגישת "האבהות המפרה" (generative fathering) להבנת אבות, התערבות עמם ומחקר אודותם. גישת האבהות המפרה הופיעה בארה"ב במהלך שנות ה 90 ומאז היא מתפתחת ומשפיעה בארצות נוספות וישראל בתוכן. בבסיס הגישה עומדת ההנחה כי "לאבות יש, באופן בסיסי, את הציווי האתי, הרצון והיכולת להתחייב, לבחור, ליצור, לחנוך, לדאוג, לשנות, להתקשר ולתקשר – כל זאת למען הדור הבא". הנחת יסוד חיובית זו, גם אם כיום היא תשמע ברורה מאליה לרבים מאיתנו, איננה הנחת היסוד ששלטה בשיח האקדמי אודות אבות ואבהות בשנים שקדמו להופעת זרם האבהות המפרה. בין אבות לבין עולמות הטיפול והמחקר שררה אווירה של עוינות וחשדנות הדדית. תחושתם…

 

אברהם נולד וגדל בבית דתי במושב דתי במרכז הארץ. לאברהם שלושה אחים ואחיות. אביו שלמה שימש כחזן בבית הכנסת ואמו עבדה כגננת והייתה פעילה בקהילה בגמילות חסדים. כמו כל בני גילו גדל אברהם על ברכי הדת, למד לברך לפני האכילה ולאחריה, למד את קריאת שמע שעל המיטה ולאט לאט הוסיף קטעי תפילה לתפילתו. מגיל צעיר אהב אברהם להתלוות אל אביו לבית הכנסת. בתחילה שיחק עם חבריו מחוץ לבית הכנסת ובהמשך עמד על יד אביו והתפלל. כמה מאושר היה אביו כאשר החל אברהם לומר "אנעים זמירות" בסיום תפילת מוסף של שבת. אברהם ראה את אביו לומד תלמוד ואף הצטרף ,לעיתים, לשעורי…

 

משחקים הינם כלי מוכר וידוע לחינוך, הנאה ורכישת מיומנויות וכישורים. המחשבים מהווים כלי חברתי המעיד על שייכות, מיקום וכוח. למבוגרים שבינינו, משחקים זכורים ככאלו אשר התרחשו בחצר. כיום, אלו מתרחשים בעיקר אל מול מסכי הטלוויזיה והמחשב. המשחקים בעלי אנימציה באיכות גבוהה המדמה מציאות ממשית, יש בהם המשכיות וגיוון המספק את תעבתו של המשחק, והמשחק לעיתים קרובות מאפשר השתייכות לקהילה של משחקים הכוללת מעמדות וייחוס. המשחקים של ימינו הינם אינטראקטיביים ומחייבים פעילות ואקטיביות של המשחק לעומת משחקים מיושנים יותר אשר היו מוגבלים. בחירת משחק כיום, כוללת בחירת קהילה וסטטוס. מכאן ניתן להבין את משמעות המשחק עבור המשחק. בהתאם, יש להתייחס למשחקי…

 

אם נערוך משאל בקרב תושבי העיירה רובסטאון (Robstown) במדינת טקסס שבארה"ב, ספק אם הם כולם ידעו למקם בדיוק את ישראל על הגלובוס, או לנקוב במספר התושבים החיים בה. לחילופין, אם נבדוק את הידע של בני/ות הנוער בישראל באשר להיסטוריה של משחק הפוקר הפופולארי ביותר בעולם "טקסס הולדם", ספק אם הם ידעו היכן הומצא המשחק ובאיזו שנה (בעיר רובסטאון, סביב שנת 1900). אבל, אם נברר בקרב בני נוער ישראלים בגילאי 14-18 מהם החוקים של משחק הקלפים שסחף את העולם ולאחרונה הפך לשם דבר גם בישראל, לא תאמינו אבל רבים מהם יודעים את רזי המשחק בע"פ. אמנם כאן לא המקום והשעה לדון…

 

שמש האמהות הגדולה מאירה את הבית, משפיעה מחומה על הילדים ולעיתים אף צורבת אותם בקרניה. ירח האבהות הקטן נע סביב המשפחה ומאיר אותה באורו החיוור. לעיתים מתקרב הירח וגאות אבהית מציפה את הבית, לעיתים מרחיק מסלולו והשפל האבהי חושף את סלעי הגעגועים האבל והכעס על העדרותו. הזמן: 24 שנים לפני כתיבת שורות אלה. שעת ערב, זה עתה חזרתי מהעבודה. אני רוחץ את בני בן החצי שנה באמבטיה. לפתע הוא פורץ בבכי. "למה הילד בוכה?" נשמע קולה הדאוג של רעייתי מהמטבח. "אני שוטף לו את העיניים במים, אולי נכנס לו קצת סבון לעיניים. זה כבר בסדר". "לא זה לא בסדר. אתה…

 

ידוע לכל, כי הסמכות של פעם איננה קיימת עוד. הורים ומורים לא זוכים למעמד, לכבוד ולכוח שפעם היו מנת חלקם. רבים מתגעגעים למצב שהיה פעם, אך אחרים זוכרים גם שהסמכות של פעם היתה לעתים שרירותית, כוחנית ואף נצלנית. מה שברור הוא שגם אם נרצה בכך, לא ניתן עוד להחזיר את הסמכות של פעם על קנה, כפי שהיא הייתה. זאת כי התנאים החברתיים, הערכים בחינוך ילדים, והתמיכה מקיר אל קיר שתחזקה סמכות זו לא קיימים עוד. אנו זקוקים, על כן, לתפיסה חדשה של סמכות: סמכות שתהיה מתאימה להורה ולמורה בדורנו, לחברתנו, ולערכינו על גידול ילדים. הסמכות החדשה נבדלת מן הסמכות של…

 


אתה כאן: עיתון יסודות עיתון יסודות - גיליון 8 - ספטמבר 2009