מה קורה כשאתם נכנסים לשיחה על נושא שאתם יודעים שבני השיח לא רוצים לדבר על הנושא? או שהם מרגישים שכבר חפרו להם ואולי באמת כבר דיברתם על זה אבל זה לא הביא שינוי?

דיאלוג משנה עמדות הוא דיאלוג בו אנחנו מכניסים את עצמנו בכוונה למקומות בהם הדיאלוג נתקל בהתנגדות ובעזרת מתודות שונות מצלחים לייצר שינוי.

זה יכול להיות בעיות משמעת, דיונים לא מועילים, אקלים בית ספרי, התנהגויות סיכון שפוגעות בארגון ובמרחב הבטוח של כולם. זה יכול להיות מאבקים בין קולגות, עם המנהל.ת, או עם הורים. אז איך לנהל נכון את הקונפליקטים כדי להגיע אל המטרות שלכם וכדי שהקונפליקטים לא ינהלו אתכם ויפגעו באיכות החיים שלכם.

שותפות אמתית יוצרת הגדלה של יכולת השפעה.

יותר מזה, כל מי שעוסק בחינוך מכיר בכך שההורים הם הגורם היציב ביותר בחיי הילדים ולכן אין עבודה חינוכית שיכולה להתעלם מהשפעת ההורים.

אבל השפעתם יכולה לפעול כמעצימה או כחוסמת את העבודה החינוכית. יש הורים שלא משתפים פעולה ויש כאלה שמנסים להשתלט. אז איך לגייס הורים ככה שיהיו מפתח שפותח לכם את דלתות החינוך.

אלימות, ונדליזם, רשתות חברתיות והאינטרנט בכלל, אלכוהול, סמים, מיניות, אלימות חברתית.

מה המשותף לכל התנהגויות הסיכון? מה הקשר שלהן לגיל הנעורים?

בהכשרות נעבוד על מטריצת המניעה – מודל הוליסטי למניעת התנהגויות סיכון.

המודל מתייחס לעבודה חינוכית כמו גם לגיוס שותפים, תקשורת יעילה ועוד .

העברת שעור בצורה יעילה מתבססת למעשה על מיומנויות של הנחיית קבוצות.

מתודות הוראה והמחשה, ניהול דיון, התמודדות עם שונות בין חברי הקבוצה, והתמודדות עם בעיות משמעת והתנגדויות.

ההכשרה נועדה להקנות כלים מעולם הנחיית הקבוצות שישמשו כל מורה או מדריך.

רוב מי שהולך לעבוד בחינוך רוצה להיות דמות שהיא כתובת עבור הצעירים, דמות שמהווה מודל לחיקוי. דמות שלא רק מעבירה להם ידע או זמן או עושה איתם כייף, אלא מאפשרת להם להתפתח, לגלות את עצמם ולהגיע מוכנים לשלב החיים הבא.  מה הופך מחנכות ומחנכים לדמויות מופת כאלה? מה המכשולים והאתגרים בדרך ואיך מתמודדים איתם.