מאת: מירן בוניאל-נסים
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 5
מחקרים רבים מראים כי ככל שנמצא אצל מתבגרים ערבים מאפיינים המשקפים את התרבות המסורתית , כך ניתן היה לצפות ליותר מתחים וקונפליקטים ביחסיהם עם ההורים במיוחד בשלב בו הם צריכים יותר מרחב ואוטונומיה אך מקבלים יותר פיקוח ובקרה ופחות עצמאות.
החברה הערבית מעמידה את המתבגרים בפני אתגרים לא פשוטים בכל הקשור לצרכים שלהם – עד כמה הם יכולים להיות עצמאיים בבחירות שלהם, בקבלת ההחלטות כאשר להוריהם יש עדין את המעמד והכוח להשפיע רבות על תהליכים אלה
אמיר, נער בן 17 הגר בכפר קטן בגליל המערבי. אמיר מצטיין בלימודים, מאוד חברותי ואוהב לבלות עם חבריו עד שעה 12 בלילה ובסופי שבוע הם מבלים מעבר לשעה זו בעיקר כאשר הם יוצאים לראות סרט. אמיר מרגיש טוב עם חבריו והבילויים מאפשרים לו מנוחה אחרי שבוע עמוס בלימודים לבגרויות.
לאמיר יש ידידה טובה שהוא אוהב לדבר אתה שעות בטלפון והיא מצטרפת מדי פעם לבילויים שלו. אמיר כבר הזמין את הידידה שלו פעמיים לביתו. פעם אחת הם היו לבד כאשר למדו ביחד לאחת הבחינות ופעם נוספת עם חברים נוספים.
לאחרונה אביו של אמיר ביקש לשוחח אתו וציין בפניו כי התנהגותו אינה מתאימה עבור נער בגילו וגם לא מתאימה עבור הכפר המסורתי בה הוא חי וגדל.
האבא ציין שזה לא מקובל שהוא יזמין אליו בנות גם לא למטרת לימודים ואם הוא רוצה בכך אז הוא יכול לפגוש אותה בספריה או במקום ציבורי עם שאר חבריו.
גם הבילויים עד השעות המאוחרות של הלילה לא מתאימות לכללי הבית במיוחד שיש לאמיר אחיות צעירות ממנו. האבא נשמע אסרטיבי מאוד ולא התכוון לחזור מעמדתו.
אמיר הרגיש מקופח וניסה להבהיר את עמדתו. בשיחה עם אביו הוא מציין שהוא יוצא לבלות רק אחרי שהוא לומד שעות ארוכות ולכן לפעמים הוא חוזר באיחור וכי בילוי חשוב לו ומשחרר אותו מהלחץ. כמו כן הדבר לא פוגע בהישגיו הלימודיים. לדבריו, גם המפגשים עם הידידה שלו חשובים מאוד והוא לא יכול לוותר עליהם כי רק היא מבינה את השפה שלו.
למעשה , אמיר נמצא בקונפליקט. מחד, אחד הוא לא רוצה לוותר על הרצונות שלו והוא בטוח בבחירות שלו ומנגד הוא לא רוצה לאכזב את אביו.
סיפורו של אמיר הינה תופעה שכיחה בחוויתם של מספר רב של מתבגרים ערבים בישראל. החברה הערבית היא חברה מסורתית ביסודה הכוללת מאפיינים של התרבות הקולקטיביסטית. תרבות אשר מדגישה ערכים של לכידות משפחתית, קשרים הורמונים , קונפורמיות ותלות
הדדית. כמו כן, החברה הערבית היא חברה מתפתחת אשר מתמודדת עם שינויים מורכבים הקשורים במודרניזציה ומגבלות הנובעות מהיות הערבים מיעוט במדינה יהודית.
מורכבות זו מתבטאת גם בסגנונות חיי המשפחה. בעוד שהמבנה המשפחתי והמסורתי הדגיש סולידאריות וכפיפות הפרט לקבוצה , המבנה החדש הוא יותר גמיש. ערכים משפחתיים מסורתיים מתחרים עם ערכים מערביים שונים.
יחד עם זאת ולמרות השינויים והכיוון למודרניזציה , משפחות ערביות עדין שומרות על ערכים שונים כמו מתן כבוד להורים והדגשת מרכזיות המשפחה בחיי הפרט .ע"מ למנוע התמוטטות המערכת והירידה בערכי המוסר נעשה מאמץ מכוון לחנך את המתבגרים לעמוד בפני הסחף התרבותי המערבי.
כתוצאה מכך תקופת ההתבגרות של מתבגרים ערבים היא תקופה קשה המאופיינת הן בהתמודדות עם קונפליקטים רבים בתוך החברה עצמה והן עם שינויים אוניברסאליים אשר משותפים למתבגרים בכלל.
מחקרים רבים מראים כי ככל שנמצא אצל מתבגרים ערבים מאפיינים המשקפים את התרבות המסורתית, למשל אבא המהווה את הדמות הדומיננטית, כך ניתן היה לצפות ליותר מתחים וקונפליקטים ביחסיהם עם ההורים במיוחד בשלב בו הם צריכים יותר מרחב ואוטונומיה אך מקבלים יותר פיקוח ובקרה ופחות עצמאות.
החברה הערבית לעיתים מעמידה את המתבגרים בפני אתגרים לא פשוטים למשל עד כמה הם יכולים להיות עצמאיים בבחירות שלהם, בקבלת ההחלטות כאשר להוריהם יש עדין את המעמד והכוח להשפיע רבות על תהליכים אלה ?!.
ערכים אלה לא פעם מתנגשים עם הצרכים של המתבגר והשאלה שנשאלת האם אנחנו כהורים וכאנשי מקצוע צריכים לתת עדיפות לתרבות? איפה הגבול? ועד כמה לתת מקום לתרבות ולמסורת, והאם התרבות הערבית והערכים שהיא מדגישה לא מתנגשים עם ערכים שהם לא פחות חשובים כמו הזכות לעצמאות , לקבל החלטות , השוויון בין המינים , החיים כערך חשוב וכו'.
כתוצאה מכך מתבגרים שירצו להגשים רצונות שלהם המושפעים מהתרבות המערבית חייבים להתעמת עם הוריהם הרואים את עצמם כשומרים על דפוסי התנהגות חברתיים מסורתיים ולא תמיד עימותים וקונפליקטים אלה נפתרים בצורה טובה דבר אשר עלול להקשות הן על המתבגרים והן על ההורים אשר עומדים חסרי אונים ובהרבה מקרים הם גם יתקשו להכיל את ילדיהם ולהתאים את עצמם אליהם מבלי שזה יפגע במעמדם החברתי, כי גם הם עצמם מבולבלים ביחס לשינויים ולתהליך אשר עוברת אותו החברה הערבית.
משפחות שונות וקבוצות שונות בתוך החברה הערבית (למשל מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדווים) נמצאות על רצף שונה של קבלה מול דחייה ומאבק נגד נורמות חברתיות של הרוב. לכן יש מודלים שונים של התנהגויות בחברה הערבית מצב אשר מוסיף לבלבול אצל המתבגר.
במחקרים שנעשו על נוער ערבי נמצא שבתוך קבוצת הערבים הנוער הדרוזי והנוצרי הצביע על יותר לכידות בקשר הרגשי בין חברי המשפחה ויותר הסתגלות משפחתית וגמישות המערכת המשפחתית ויכולתה לשנות את מבנה הכוח והחוקים בתוך המשפחה בהתאם ללחצים מצביים התפתחותיים.
היום יותר ויותר מתבגרים בוחרים באורח חיים המערבי ובערכים המערביים של עצמאות, פרטיות והשגיות אל מול ערכים של תלות , שייכות והקרבה למען המשפחה והחברה.
נראה כי תהליך זה הנו דינאמי וצפוי כי בעוד שנים או שלושה דורות המבנה החברתי וההיררכיה המשפחתית בחברה הערבית ישתנו ללא חזרה.
*ראויה דקואר- עו”ס M.a התמחות ילדים ונוער
* רמי יחיא – עו”ס, רכז טיפולי במעון אחווה של חסות הנוער