במחקר שנערך לאחרונה על ידי סמינר לוינסקי לחינוך נבדקו עמדותיהם של תלמידים, מורים ויועצות לגבי מידת הבעיה הקיימת של שימוש בסמים ואלכוהול, משמעות תוכניות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול בבתי הספר ומקורות תמיכה ועזרה אפשריים. להלן מובאים עיקרי הממצאים:
תפיסת החומרה של בעיית הסמים ו/או אלכוהול בבית הספר
המשתתפים התבקשו להעריך עד כמה נושא הסמים ו/או האלכוהול מהווה בעיה בבית הספר בו הם לומדים או עובדים. שליש מבין התלמידים סבורים, כי בעיית הסמים ו/או האלכוהול קיימת בבית ספרם במידה רבה או רבה מאד ורבע נוסף מביניהם סבורים, כי הבעיה קיימת במידה בינונית. כמו כן, התלמידים תופסים את בעיית הסמים ו/או האלכוהול כחמורה יותר יחסית למורים. בראיונות עם התלמידים נמצא, שהם מפרידים בין בעיית הסמים להאלכוהול. נראה, ששתיית האלכוהול בקרב תלמידים נפוצה. זוהי התנהגות נורמטיבית המתרחשת בעיקר במסיבות ובטיולים. קיים לחץ חברתי לשתיית אלכוהול ורצון לנסות משהו שמותר רק למבוגרים. לדברי חלק מהמרואיינים, הבעיה מתחילה בכתות ז' ח'. לגבי השימוש בסמים, התופעה קיימת אך במידה פחותה מהשימוש באלכוהול.
תוכנית מניעה בבית הספר
המשתתפים נשאלו האם הועברה תוכנית מניעה בנושא סמים ו/או אלכוהול בכיתתם בשנתיים האחרונות. 67% מהתלמידים, 64% מהמורים ו- 87% מהיועצות דווחו, שתוכנית כזאת הועברה בכיתתם.
תפיסת היעילות של תוכנית המניעה על ידי התלמידים הינה ברמה הנמוכה ביותר יחסית למורים וליועצות. נמצא, כי המשתתפים, שהשתתפו בתוכנית מניעה (תלמידים, מורים ויועצות) תופסים את בעיית הסמים בבית ספרם כגבוהה יותר יחסית לאלה שלא השתתפו. מכאן ניתן ללמוד שההתערבות מגבירה את הרגישות למציאות הבעיה. בשאלה לגבי יעילות התוכניות, התלמידים התקשו לחוות דעה. התלמידים התייחסו בעיקר לגבי מידת העניין והמודעות לבעייתיות הנעוצה בסמים ובאלכוהול. כמו כן, הדגישו שפחות חשוב "לדבר על" ויותר חשוב "להיפגש עם" או "לראות את". המפגשים האותנטיים הללו גורמים לכך ש"זה פגע ישירות". לעומת זאת, בראיונות עם היועצות עלתה הסתייגות בנוגע למפגש עם מכורים בטענה, שמפגש כזה עלול להגביר את הסיכון של נטילת סמים בקרב התלמידים.
עמדות כלפי פנייה לעזרה של תלמידים במצוקות אישיות ובמצוקות של חבר בנושא סמים ו/או אלכוהול
כ 80% מהתלמידים ציינו שאימא או חבר מהווים את המקורות העיקריים אליהם הם מוכנים לפנות לעזרה בבעיות שלהם בנושא סמים ו/או אלכוהול. כ- 40% הביעו נכונות גבוהה לפנות לאבא ולאינטרנט ופחות מ- 20% הביעו נכונות לפנות למקורות בית ספריים. כאשר מדובר בבעיות של חבר, המקור העיקרי אליו מוכנים התלמידים לפנות הוא החבר, לאחר מכן מקורות מקוונים, לאחר מכן ההורים ולבסוף – מקורות בית ספריים.
בנות מגלות נכונות גבוהה יותר מאשר בנים לפנות לעזרה של חבר במצוקות אישיות שלהן. אשר לבעיות של חבר, הבנות גילו נכונות גבוהה יותר מאשר הבנים לפנות לכל סוגי המקורות. מתברר עוד כי תלמידים בעלי תחושת רווחה גבוהה מוכנים לפנות להורים יותר מאשר בעלי תחושת רווחה נמוכה. ממצא דומה התקבל גם לגבי הפנייה למקורות הפורמאליים.
מקור הפנייה שנתפס כמתאים ביותר על ידי כל המשתתפים מכל הקבוצות הוא החבר. כמו כן, האינטרנט נתפס כחשוב הן כמקור אינפורמציה והן כמקור לעזרה מקצועית, אם כי היועצות והמורים מקנים לו חשיבות רבה משל התלמידים. נמצאו פערים בין שלוש הקבוצות באשר לנכונות של תלמידים לפנות למקורות עזרה בית ספריים: (מחנך, מורה, יועצת ופסיכולוג). המורים והיועצות מעריכים בפער גדול יחסית מהתלמידים את הנכונות לפנות לעזרה אליהם. מתברר, כי גם בהיבט זה קיים פער משמעותי בין המורים והיועצות לבין התלמידים בתפיסת המציאות הבית ספרית. לגבי ההורים – התלמידים מביעים נכונות גבוהה יותר לפנות אליהם מההערכה של המורים והיועצות .
נימוקים לגבי פנייה לעזרה
בניתוח תוכן המשתתפים ציינו חמישה נימוקים: א. תחושה של קירבה רגשית למקור העזרה. ב. תחושה של נכונות המקור להגיש סיוע למתבגר. ג. הרגשה של מכנה משותף רחב בין הפונה לבין מקור העזרה ד. שמירת הסודיות של הפנייה לעזרה. ה. האמונה ביעילות העזרה. עוד נמצא, כי הנימוק השכיח ביותר היה שונה ביחס למקורות שונים.
תלמידים – ההחלטה לפנות להורים נומקה בעיקר על ידי קירבה רגשית. ההחלטה לפנות לחבר נומקה בעיקר על ידי מכנה משותף רחב. ההחלטה לפנות לאנשי מקצוע נומקה בעיקר על ידי האמונה ביעילות של העזרה וההחלטה לפנות לאינטרנט נומקה בעיקר על ידי האפשרות להישאר אנונימי. עם זאת, בקרב התלמידים הנימוק העיקרי לבחירה במקור העזרה הוא הנימוק הרגשי של תחושת קירבה למקור העזרה והנכונות לעזרה מטעם המקור. בקרב המורים והיועצות הנימוק השכיח ביותר הוא האנונימיות. המרואיינים ציינו, כי הדבר שמשפיע על הפנייה לגורם פורמאלי הוא מידת הקשר, הקרבה והשמירה על דיסקרטיות. החבר נתפס כמקור הראוי ביותר לפנות לעזרתו בעת מצוקה הקשורה בסמים. הפנייה לגורם הפורמאלי תלויה באופן בו התלמיד תופס את דמותו של המורה או היועץ. רוב הנשאלים מביעים חוסר אמון ביכולת הגורמים בבית הספר לסייע. בנוסף, ההימנעות מפנייה למקורות בבית הספר נומקה על ידי התלמידים בחשיפה ובפומביות הניתנת לבעיה בביה"ס. מסיבה זו גם ההורים נמנעים מלשתף את הגורמים בבית הספר.
נימוקים לגבי הימנעות מפנייה לעזרה
המחקר מצא ארבעה סוגי נימוקים להימנעות מפניה לעזרה: א. תחושה של זרות ועוינות ביחס למקור העזרה ב. חשש מתגובה שיפוטית וביקורתית של מקור העזרה כלפי הפונה ג. חוסר יעילות בהשגת תוצאה או חוסר מקצועיות של מקור העזרה. ד. החשש מפני חשיפה ותחושה של תיוג בשל הפנייה לעזרה. בקרב התלמידים הנימוק השכיח ביותר להימנע מפנייה לעזרה של ההורים הוא החשש משיפוט ומביקורת. הנימוק השכיח ביותר להימנעות מפנייה לעזרה של חבר הוא החשש מאי שמירת סודיות. הנימוק השכיח ביותר להימנעות מפנייה לעזרה של האינטרנט הוא חוסר יעילות והנימוק השכיח ביותר להימנע מפנייה לעזרה של מקורות פורמאליים, כמו מורים, מחנכים ויועצים הוא תחושה של זרות וחוסר אמון. בקרב התלמידים הנימוק העיקרי להימנעות מפנייה למקור העזרה הינו רגשי,
נימוק של העדר קירבה ותחושת זרות. בקרב המורים והיועצות הנימוק השכיח להימנעות מפנייה לעזרה הוא הנימוק של תחושת פחד משיפוט ובושה. הפער בין הנימוקים של המורים והיועצות לאלה של התלמידים בולט מאוד.
סיכום
1. בעיית הסמים בבתי הספר נתפסת ברמה נמוכה-בינונית על ידי כל המשתתפים. עם זאת, כשליש מהתלמידים תופסים, כי קיימת בעיית סמים ו/או אלכוהול בבית ספרם במידה רבה עד רבה מאוד.
2. כל המשתתפים מייחסים חשיבות גבוהה להקמה של אתר לבני נוער שיהיה עשיר באינפורמציה ובאפשרויות מגוונות של תקשורת.
3. תכניות המניעה מעלות את הרגישות בקרב התלמידים לתפיסה של בעיית הסמים ו/או אלכוהול בבית הספר, וכשליש מהם תופסים את יעילותה ברמה גבוהה עד גבוהה מאוד.
4. לחבר מקום מרכזי וחשוב כמקור עזרה לבני הנוער על פי תפיסת המשתתפים מכל הקבוצות.
5. אחוז גבוה מבין היועצות מכיר את מקורות העזרה. לעומת זאת ההיכרות
של התלמידים עם מקורות העזרה היא מועטה.
6. התלמידים מגלים נכונות גבוהה לפנות לעזרה לחבר ולאינטרנט ונכונות נמוכה לפנות למקורות הפורמאליים.
7. רק כ- 10% מבין התלמידים דווחו על פנייה לעזרה למקורות השונים.
8. קיים פער גדול בתפיסות בין התלמידים לבין המורים והיועצות בנוגע לרוב המשתנים שנבדקו. ככלל, מתברר כי נקודת המבט של המורים והיועצות בנוגע לחיפוש עזרה על ידי התלמידים בנושא של סמים ו/אלכוהול היא אופטימית יותר ביחס לתפיסה שהתגלתה בתשובות של התלמידים.
המלצות לפעולה
- מומלץ להרחיב את הפעלת התוכניות לכל בתי הספר והפעלת התוכנית בגיל צעיר יותר.
- מומלץ לידע את התלמידים לגבי מגוון מקורות המידע הקיימים. ניתן ליידע באמצעות מדבקות עם מספרי טלפון וכתובות אינטרנט רלוונטיות, שיוצבו במקומות בולטים בבית הספר, מקומות בילוי של בני נוער ובאתרי אינטרנט נפוצים בקרב בני נוער.
- מומלץ להגביר את השימוש באינטרנט במסגרת המאמצים למניעת שימוש בסמים ו/או באלכוהול. השילוב של האינטרנט במאמצים אלה יכול להתבטא בהקמה של אתר מיוחד בנושא סמים ו/או אלכוהול, הכולל מידע ואפשרויות של מתן עזרה מקוון.
- תלמידים הביעו נכונות מועטה לפנות למורים וליועצים וכמעט לא דיווחו על פניות בפועל, כאשר הנימוק העיקרי לגישה זו היה היעדר תחושה של קירבה רגשית בין התלמיד לבין המורה. מורים היו יכולים למלא תפקיד משמעותי כמקור של סיוע לתלמידים, אילו היו מצליחים לפתח קשר קרוב יותר עם התלמידים. ניתן להשיג מטרה זו באמצעות סדנאות למורים, שיתמקדו באיכות הקשר בין התלמיד לבין המורה.
- הורים מהווים מקור עיקרי של סיוע לילדים ולמתבגרים במגוון רחב של מצוקות אישיות. המחקר הנוכחי הראה שבני נוער אינם מרבים לפנות לעזרת ההורים, כאשר הנימוק העיקרי לכך הוא החשש מפני שיפוט וביקורת. מומלץ להביא למודעותם של ההורים ממצא זה ולצייד אותם בכלים המתאימים.
חוקרים: רחל שגיא, חנה עזר, יצחק גילת, תמר ראובני – רשות המחקר, ההערכה והפיתוח, מכללת לוינסקי לחינוך, 2008