מאת: יאיר אפטר
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 4
באחד ממפגשי הורים-תלמידים בכיתה ט' ברמת-גן, פנה אלי אבא של נערה בת 15 בכעס רב בשל העובדה שאנו עוסקים בנושא מניעת שתייה לא מבוקרת של משקאות אלכוהוליים. לטענתו, עצם החשיפה לנושא ולתכנים המועברים בתוכנית מעוררת בקרב בני-נוער את הסקרנות והדחף לשתות. לא אחת גם אנשי המקצוע בתחומי טיפול ומניעה תוהים האם המידע המועבר לבני נוער בנושאים כגון סמים, אלימות מיניות, אלכוהול, עישון ועוד, מעורר את סקרנותם של בני הנוער ובכך מגביר את הדחף והרצון להתנסות בהתנהגויות שעלולות לסכן אותם.
על מנת שנוכל להתמודד עם שאלה זו. ישנן מספר סוגיות אליהן חשוב שנתייחס לפני קבלת החלטה כלשהי.
האם תוכנית המניעה מהווה מקור ראשוני ובלעדי בכל הקשור להתנהגויות הסיכון או שהנער נחשף או ייחשף למידע על ידי מקורות מידע אלטרנטיבים, ברמה החווייתית או התיאורטית?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית, אכן היינו מעדיפים להימנע מתיאור ההשלכות וההשפעות שיש למשל לשימוש בטריפים. עם זאת, לצערנו רוב בני-הנוער נחשפים לעודף מידע, הן חווייתי בסביבה החברתית שלהם והן בחומר כתוב. אנחנו בעידן שבו ריבוי מקורות המידע מבלבל אותנו המבוגרים וכמובן את בני-הנוער. עודף המידע מקשה עלינו לקבל החלטה- האם מסוכן לעשן מריחואנה, למצוץ קרטון ספוג ב L.S.D , לשתות אלכוהול או כל התנהגות אחרת שעלולה לסכן אותנו, ואולי, חלק מאיתנו יחשבו שהכל קשור לכמות החומר שמשתמשים?
לכן חשיפת מידע במסגרת תוכניות מניעה מהווה אלטרנטיבה הכרחית למידע הלא אמין אליו נחשף המתבגר. זאת, מתוקף אחריותה של החברה הבוגרת לבריאותם הנפשית והגופנית של ילדינו. באחריותנו לספק מידע אמין ומשכנע ככל שניתן
כאלטרנטיבה למקורות מידע אחרים כגון חברים, אינטרנט, אמצעי תקשורת ועוד. עם זאת, חשוב שהמידע שאנו מעבירים בתוכניות המניעה יהיה מהימן על מנת לבסס אמון ותמיכה במסר.
אם כך, באיזה גיל ניזום פעילות הסברה ונענה על שאלה כמו: "מה זה באנג? מה הם חומרים נדיפים, מה ההבדל בין הרחת דלקים לדבק מגע? או, להבדיל, מידע על אמצעי מניעה?
סוגיית הגיל אכן חשובה. בכדי לקבל החלטה לגבי חשיפת מידע, חשוב לבדוק באיזו מידה קבוצת היעד שבה תתקיים ההתערבות, נחשפה כבר להתנהגות הלא רצויה או התנסתה בה. במוקד העניין נמצאת השאלה האם אנו יודעים או לא יודעים על קיום התופעה בקרב המשתתפים בתוכנית. מידע על ההשפעות ונזקי המריחואנה הינו מידע חשוב במסגרת קבוצת בני-נוער בני 14 שכבר התנסו בעישון. לעומת זאת, המידע לא רלוונטי בקרב קבוצת בני 14 שלא התנסתה מעולם בעישון מריחואנה. לגבי תלמידי כיתות י"א-י"ב, חשוב לתאר את ההשפעות, ההשלכות והנזקים בקרב כלל התלמידים, זאת, לאור העובדה שגם אם רובם לא יתנסו בעישון מריחואנה, אנו מניחים שרובם יחשפו לעישון מריחואנה בתקופה הקרובה או שכבר נחשפו ושאלת הבחירה האם להתנסות בחוויית העישון רלוונטית לגביהם. כמו כן, בשלבים התפתחותיים שונים, חשוב לתת מידע באופן אוניברסלי , על הסכנות הקשורות להתנהגות מסוימת בשל הידיעה שהנושא רלוונטי יותר מתמיד. לדוגמה: אלכוהול ונהיגה בכיתה י"ב, אוננות והצקה מינית בכיתות ז', גלישה לא בטוחה באינטרנט בכיתות ה'-ו' ועוד.
האם חשוב לתת את כל המידע האפשרי או לסנן מידע שעלול לעודד התנהגות לא רצויה?
חלק מהעוסקים במניעה מתקשים לא לתת מידע באופן סלקטיבי לאור החשש שהם נשמעים לא אמינים. חשוב לזכור שאנו לא סוכני המידע היחידים בשטח. לצערנו יש לא מעט בעלי אינטרס המעודדים את ילדינו להסתכן. כמו כן המידע הוא אין סופי ולכן אין לנו ברירה אלא לבחור במידע החשוב למטרתנו. ישנו מידע שעלול לעודד התנהגויות מסכנות או ללמד כיצד ניתן לממש את הרצון.
לעיתים אני מסתובב בבתי ספר ורואה פוסטר של סוגי הסמים הנתלה על קירות בית הספר במסגרת המאבק למניעת שימוש בסמים. תמונות של סוגי סמים, כלי שימוש ודרכי שימוש מיותרות. התמונות כיצד נראית סולית חשיש אינה תורמת למניעת השימוש בסמים ומהווה בעיקר מענה ליצר הסקרנות.
כיצד מתמודדים עם בני נוער ששואלים בצורה מכוונת לגבי מידע שמלכתחילה בחרנו לא לשתף ?
בהחלט ניתן להסביר לבני-נוער את הסיבה למניעת המידע. בני הנוער הנם בני-אדם רציונאליים והסבר ברור יבהיר את עמדתנו ואת הסיבות למניעת מידע. מניעת מידע יכולה לנבוע בשל סיבות אתיות, סיבות חוקיות או סיבות של מניעת מצבי סיכון. עם זאת, יתכן מצב שבו חשוב ששאלה הנשאלת מנער/ה או קבוצת בני-נוער תקבל מענה. במקרים מאין אלו, ניתן להזמין אותם להישאר לאחר הפעילות או להפנותם למקור מידע אחר. לדוגמה נערה ששואלת על פעילות מינית חריגה שאין לה מקום בדיון הכיתתי, ניתן להפנותה לדלת פתוח של האגודה לתכנון המשפחה או למקורות מידע ותמיכה אחרים.
עקרונות בסיסיים בחשיפת מידע בתוכניות המניעה:
1. יש לזכור שהמידע שלנו מהווה אלטרנטיבה למקורות מידע נוספים ולכן חשוב שהמידע שניתן יהיה מהימן ויתבסס על מחקרים. כמו כן חשוב שהמידע יתייחס לתופעה בכללותה ולא למקרה פרטי שאינו מעיד על הכלל. חשוב שרוב המידע שינתן יחדד את ההשלכות ההרסניות שעלולות להתעורר בעקבות ההתנהגות.
2. ידע הוא כוח אך עודף מידע עלול לבלבל. החשיפה למידע הינו אמצעי ולא מטרה ולכן יש למקד ולכוון את המידע כך שיהיה מובן, ברור ויתרום להשגת המטרה הרצויה.
3. חשוב להיות רגישים לגיל. תוכניות מניעה חשוב שתועברנה כבר מהגיל הרך. עם זאת, השימוש במידע חשוב שיהיה רגיש לשכבת הגיל. אנחנו נימנע מלתאר שמות של חומרים נדיפים שניתן להריח בבית ספר יסודי ונימנע מתיאור מדויק של שתייה מבוקרת של משקאות אלכוהוליים לילדי כיתות ז'.
4. קיים מידע שלא נחשוף כגון מידע לגבי דרכי שימוש בסמים השונים. חשוב להימנע ממתן ידע שעלול לעורר את הדחף להשתמש בסמים או להבדיל, בתכניות למניעת הפרעות
אכילה, נמנע ממתן מידע שיעורר את הרצון לעשות דיאטה ולא נתאר סוגי ושמות כדורים משלשים או דרכים נוספות שמאפשרות שמירה על גיזרה דקיקה.
5. חשוב שרוב המידע שינתן יחדד את ההשלכות ההרסניות שעלולות להתעורר בעקבות ההתנהגות ההרסנית לפרט, לסביבתו הקרובה ולחברה בכלל. יש להימנע ככל שניתן, ממתן מידע הנותן מענה ליצר הסקרנות או יצר המציצנות בלבד.
אכן מידע מהווה כלי בתוכניות המניעה וחשוב לחשוף את בני-הנוער להשפעות, ההשלכות והתוצאות האפשריות בשל התנהגות כלשהי. זו אחריותנו לידע ולהסביר. עם זאת, אכן קיים חשש שחשיפת מידע עלולה לעורר משאלות לב או לעודד התנסות. למרות הסיכון, אין באפשרותנו להימנע ממתן מידע והסבר מבוקרים. איננו רוצים להתעורר לבוקר שבו נער או נערה נדבקו באיידס, איבדו הכרה או אושפזו בשל הפרעות אכילה ולחשוב שאולי אם היינו מסבירים להם את ההשלכות והסכנות של אותה ההתנהגות, הם היו בוחרים אחרת.