מאת: מירן בוניאל-נסים
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 3
לא אחת בתי ספר נתקלים בתופעות "פתאומיות" אשר ראשיתן באינטרנט. התחושה כי דבר מה "התפוצץ" כאשר לא ברור מה מקורו, מקשה על הטיפול בבעיה כמו גם באבחונה. על כן, יוצגו לעיל מספר התנהגויות בעלות אופי מסוכן, כפי שהן באות לידי ביטוי ברשת ובספרות המקצועית:
השתלהבות (Flaming)
החלפת דברים תוך שימוש בביטויים פוגעניים, בוטים ומעליבים. במקרה שכזה כל המעורבים בעניין תורמים לאווירה הלוחמנית. התנהגות שכזו יכולה להתרחש בפורום, וכן בתוכנות למסרים מידיים כגון צ'אט, ICQ או מסנג'ר.
הטרדה (Harassment)
פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד כלפי אדם מסוים. זו יכולה להתממש דרך שליחת אימיילים פוגעניים, מסרים מידיים, ו/או מסרונים בנייד (SMS) . בשונה מהשתלהבות, הפעולה של הטרדה הינה חד-צדדית וללא תרומה הדדית.
לדוגמא: הפצצת האימייל במכתבים מכתובתו של המטריד ומכתובות אחרות שפתח, התקשרות טלפונית חוזרת, קריאה לתקשורת ושליחת הודעות בתוכנות למסרים מידיים. לעיתים חסימת המטריד ואף פתיחת חשבונות חדשים ברשת הינם בגדר יצירת רגיעה זמנית ולא פתרון, ולכן חשוב לשמור ולתעד את התכתובות וההודעות מן המטריד לזיהוי על-ידי המשטרה.
השמצה (Denigration)
הפצת סיפורים שקריים על אדם מסוים באמצעות שליחת מידע זה למספר רב של מכרים. המטרה היא הריסת התדמית של אותו אדם ו/או פגיעה בקשריו החברתיים.
לדוגמא: כתיבה בבלוג סיפור שקרי על ילד בכיתה שהוא בוגד בחברתו; שליחת אימייל לקבוצה גדולה של חברי כיתה עם בדיחות ואנקדוטות על חשבון חבר לכיתה.
התחזות (Impersonation)
זו מתאפשרת לרוב כאשר לפוגע יש גישה לסיסמא ולשם המשתמש של הקורבן. חברים קרובים לעיתים מחליפים ביניהם את הסיסמא של האימייל או של תוכנות למסרים מידיים כחלק מאקט חברתי. כמו כן, במסגרת שימוש משותף במחשב עשויים להיחשף פרטים אלו שלא בכוונה תחילה. ערעור ביחסים עשוי להוביל לשימוש בפרטים אלו לצורכי התחזות.
לדוגמה: אדם X נכנס בתור Y וכותב בשמו אימיילים פוגעניים למספר חברים, או נרשם לאתרים בעלי תוכן מיני ומשאיר פרטי התקשרות.
החצנה והולכת שולל (Outing and Trickery)
במקרים אלו מתבצעת חשיפת מידע אינטימי ואישי שלא יועד לעיני כל. למשל דרך חשיפת בלוג אנונימי וזיהויו עם אדם מסוים; העברת תכתובת באימייל הכוללת תכנים אישיים לרשימת תפוצה רחבה. אדם הכותב מתוך הנחה כי המידע נותר אנונימי או לחלופין מיועד רק לנמען מסוים, יחווה פריצות קשה כאשר יגלה כי המידע הופץ וקושר אליו.
דוגמה להחצנה: כאשר זוג מצלם האחד את השני תמונות אינטימיות, ולאחר מכן מפיץ את התמונות ברשת.
דוגמה להולכת שולל: חברות בודות חבר פיקטיבי וכך "בשמו" יוצרות קשר עם ילדה אחרת באינטרנט, מתקרבות אליה ומעודדות אותה לשתף בפרטים אינטימיים, לעשות פעולות שונות כגון התפשטות מול מצלמה, שליחת תמונות וכדומה. לבסוף, את המידע הן מפיצות בין חברים ומכרים.
מניעה (Exclusion)
הרחקת אדם מסוים ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט. מצב זה אפשרי כאשר ילד נכנס למשחק מחשב רב-משתתפים ובו ברגע שאר המשתתפים "הורגים" את דמותו ומכשילים אותו; או לחלופין חבר נכנס לתוכנה למסרים מידיים ועם כניסתו כל חבריו חוסמים אותו או מתעלמים ממנו.
אחת הדוגמאות הנפוצות בכל הקשור במניעה הינה חרם. מכיוון שבני נוער מצויים שעות רבות בתקשורת בין-אישית ברשת, לחרם משמעות חברית-רגשית עצומה כאשר הוא מתרחש ברשת. סינון תקשורת בכל אמצעי מקוון כגון חסימה או התעלמות, משמשים את החרם באינטרנט.
מעקב (Cyberstalking)
תקשורת עם קורבן במגוון דרכים במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו ו/או לסחוט אותו.
איום (Cyberthreats)
איומים עשויים להיאמר בהקשר האישי: איום בפגיעה עצמית. או כלפי האחר: איום על חיי אדם אחר.
לסיכום, הרשת מציעה לבני הנוער מרחב נוח לביטויי אלימות. בשל מיעוט באכיפה ופיקוח מחד, וריבוי באמצעים אפשריים לשימוש לצורכי בריונות מאידך, המרחב האינטרנטי עשוי להחוות כמקום מפחיד. הדבר הראשון שיש לעשות על מנת למגר את התופעה הוא להכיר בבריונות ברשת. לעיתים חוסר הבנה ביישומים באינטרנט מוביל הורים ואנשי חינוך וטיפול לבטל את משמעותה הרגשית של פגיעה ברשת. על כן, יש לעודד שיח פתוח על אלימות ברשת, דרכי התמודדות ברמת הפרט והכלל, ופתיחת ערוצי טיפול ותמיכה.
*מירן בוניאל-נסים דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה