מאת: ד"ר נלי שטיין
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 6
ניר הוא נער בן 17 ויש לו חברה מזה כחצי שנה. ניר וחברתו רוצים להתחיל לקיים יחסי מין מלאים. לשניהם תהיה זו "הפעם הראשונה" של מגע מיני, והוא פורש בפנייתו לאתר האינטרנט של "דלת פתוחה" את דאגותיו. ניר חושש שמא הפין שלו קצר מדי, ויש בכך להשפיע על יכולתו לקרוע את קרום הבתולין שלה. דאגה נוספת של ניר היא שהוא לא יצליח לספק את חברתו – כפי שהיא מצפה ממנו. הוא שואל האם הפין שלו עוד עתיד לצמוח ומבקש מענה דחוף ומהיר.
נראה כי פנייה מסוג זה משקפת, בראש ובראשונה, שדאגתם המרכזית של נערים ממשיכה להיות קשורה למימד הגופני של גודל, תפקוד וביצוע מיני מספק. אלה נקשרים לפרשנויות חברתיות של נתונים ביולוגיים כאלה ואחרים המקבלות משמעויות הירארכיות לגבי מה נחשב כ"גבר- גבר" ומה – פחות. כך, לדוגמא, עובי וגודל של הפין, כמו גם תפקוד מיני מספק, הינם חלק מתפיסה של גבריות מסורתית – הגמונית. קרי גבריות "מבצעת", "מתפקדת" ואולי אף "כובשת מינית".
נראה אם כן כי המשמעויות הביולוגיות מתעצבות לנוכח מסרים חברתיים המגדירים זהות גברית נשאפת ככזו המצליחה למלא ציפיות אלה. נערים כמו ניר מכירים את השיח הפופולארי ביחס לגבריות מסוג זה והם קשובים לה. קשב שמשמעותו הפנמתן של הנחיות מסוג זה כ"דבר הנכון" לעשותו, ולמולן מתעצבת ציפייתו מעצמו וציפיית בת הזוג ממנו.
היבט חשוב נוסף הוא שהגוף הינו מייצג זהותי, ויש זהויות נשאפות למול אלה הפחותות ערך מבחינה חברתית. כך למשל, גוף גברי ספורטיבי, גבוה ופין ארוך ועבה מייצגים זהות גברית נשאפת, כשבה בעת קיימת חרדה לגבי ייצוגיים גופניים אחרים. ייצוגים שיכולים להעיד על הקושי להשיג את התכונות הגופניות הנשאפות, על קישור אפשרי לחולשה ולחוסר אטרקטיביות. המשמעויות המעשיות לכך הן שאם כנער אינך משיג את המיקום החברתי של "זכר אלפא" אתה עלול להיות ממוקם במיקום הירארכי נמוך יותר. מיקום פחות מוערך שישפיע על קשריך החברתיים בכלל ועל תפיסה העצמית בפרט.
הדאגה מ"כישלונו" של הגוף, קרי – העדר תפקוד מיני מספק, והשלכות של הגודל והאקט המיני אינה דאגה בנוגע לקשיים רפואיים כאלה ואחרים. היא נקשרת בברור למיקום זהותי נשאף, ועלולה לבייש אותו בפני חברתו, חבריו ואף בינו לבין עצמו. המשמעויות הנכרכות בגוף ובתפקודיו, והקשר הברור שבין גוף-זהות-רגש, מחזקות את ההבנה שהריבון על הגוף אינו עוד הטבע אלא החברה וציווייה ההטרו-נורמטיביים ביחס לגבריות ולנשיות.
מסיפורו של ניר ניתן להבין שהמרחב המיני, כמו גם תהליכי הזהות המגדרית (גברית או נשית), מתעצב בהקשר רחב של חברה ותרבות ואינו מנותק ממנו. אמירה זו נקשרת לתפיסה הפמיניסטית המתריסה מול הפרדה בין המרחב הציבורי לבין זה הפרטי, בטענה כי שני המרחבים קשורים זה בזה באופן אינטראקטיבי ומתמשך. ניר וחברתו אינם מנותקים – גם לא בסיטואציות אינטימיות – מהמשמעויות החברתיות המתקיימות בסביבתם החברתית. אטרקטיביות מינית, ביצועיות גברית מספקת והנאה הדדית מקבלות אם כן פרשנויות חברתיות רחבות המשליכות על חיי היום יום ועל היחסים המיקרו-פוליטיים בין נערות לבין נערים, בין נשים לבין גברים.
עם זאת עולה מבין דבריו של ניר דאגה "חדשה": דאגה המכירה בתביעתה של בת הזוג להנאה מינית והמכירה בתביעה זו כלגיטימית! ניר אינו עסוק רק בציפיותיו מעצמו או באלה של חבריו – בני קבוצת השווים. הוא מכוון גם לציפיותיה של בת זוגו ושואף למלאן. בכך באה לידי ביטוי נורמת הדדיות חדשה, המעידה כי מימד ההנאה במיניות אינו שייך עוד בלעדית לנערים ולגברים, וקיימת מגמה מתחזקת של הכרה גברית בציפייה הנשית להנאה מינית הדדית בתוך הקשר הזוגי. המחשבה על הנאתה העתידית של חברתו כורכת בחובה דאגות, היות שהוא מכיר את ציפיותיה ועדין אינו יודע כיצד לממשן. ניר פונה לאפיקים מוכרים של גודל וביצוע, אך ניכר כי חסר לו ידע כמו גם ניסיון בנוגע לאוננות נשית והקשר שלה לאורגזמה ולהנאה. בנקודה זו ברצוני להוסיף כי יש להבחין בין הפניית קשב להנאה נשית כחלק מחיזוק התפיסה הגברית ההגמונית של גבריות "מבצעת", לבין מיקום המתרחק ממנה והמכוון להנאה מינית הדדית כחלק מראייתה של בת הזוג כסובייקטית בעלת זכויות בפני עצמה.
צמיחתה של נורמת ההדדיות בקשרים מיניים וזוגיים של בני נוער מגלמת בתוכה את ההבנה כי מיניות אנושית, כולל זו הגברית כמובן, הינה מהות משתנה ומתהווה ואינה נתון קבוע בעל מאפיינים ביולוגים בלבד. תפיסתה של המיניות ככזו, שמה דגש על החשיבות בהכוונה ובייעוץ מותאמים לבני הנעורים, כמו גם למבוגרים מהם. הכוונה, טיפול וייעוץ השמים להם כמטרות את הבנייתה של המיניות הגברית כמתקיימת בין שני בני אדם – סובייקטים – שווים ויוצאת נגד מימדים הירארכיים מסורתיים של בעלות גברית וריצוי נשי. קו מחשבה ופעולה זה משמש כאג'נדה מקצועית לעבודה במרכזי הייעוץ השונים לנוער של א.י.ת.כ.ם – "דלת פתוחה".
לסיכום, סיפורו של ניר אינו מייצג רק עולם "ישן" של גבריות הגמונית מוכרת. נעדרים בו מימדים של כוחניות ושליטה, והוא מכוון להנאתה של בת זוגו ולא רק שלו עצמו. סיפור אישי זה מעיד שממשיכה להתקיים הדאגה והעיסוק כלפי המימד הגופני, בעוד שהמימד של היחסים הרגשיים מתמקד בהנאה המינית ופחות ברגשות אחרים. אולם בה בעת ניכרת השפעתה של החשיפה לפעולתם של שיחים חברתיים נוספים ביחס לגבריות הטוענים את ה"זירה" כמרחב בו צומחת הכרה לנורמה של הדדיות זוגית ולא רק לקיטוב מגדרי.
נראה שעל העוסקים בעבודה עם בני נוער לראות כמשימה חשובה את תרומתם לחיזוק שיחים חדשים אלה כתורמים למגמות של התרחקות מגבריות הגמונית וביסוסה של גבריות "חדשה". עבודה מעין זו נדרשת במיוחד עם נערים החשופים לשיחים הגמונים בלבד, ושעבורם גבריות היכולה לבטא את רגשותיה, כולל את פגיעותה נקשרת לנשיות בלבד או לזהות להט"ב (הומוסקסואלים, לסביות וטראנס). יש להמשיך לעודד נערים במגזרים השונים לקראת גבריות שיש בה הדדיות.
• ד"ר נלי שטיין— היועצת המקצועית של "דלת פתוחה" , מטפלת זוגית, משפחתית ומינית, מנחת קבוצות בנושא מיניות