מאת: מירן בוניאל-נסים
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 5
הפרעות אכילה כדוגמת אנורקסיה, בולימיה והשמנת ייתר, נפוצות ושכיחות עד מאוד מימינו. ידוע כי המדיה יצרה דמות מושלמת אליה שואפות נערות רבות המוכנות לשלם אף בחייהן כדי להשיגה. שלטי חוצות של דוגמניות מלוטשות, פרסומות בטלוויזיה ואופנה מחמירה מכתיבים את המראה המקובל והנכון. יחד עם זאת, החברה התחרותית של ימינו מחייבת עמידה בסטנדרטים גבוהים מאוד הכוללים בין השאר מראה מוקפד ואסטטי.
ניכר כי הרשת הינה מקור נוסף לעידוד הרזון והפרעות האכילה. בתוך כך, אחת התופעות שהולידה רשת האינטרנט הינה קהילות של פרו-אנה ופרו-מיה, שמשמען עידוד אנורקסיה (פרו-אנה) או עידוד בולימיה (פרו-מיה). להלן טקסט שניתן לקראו באחד מאותם אתרים:
"…אולי עכשיו תתחילי לצום יותר………………
הגיע הזמן כבר לא?
זה באמת היה קליל..אני שמחה שגם לך זה עבר בכיף. אמן והיו עוד ימים כאלה.
כן אני בבית בחג…אבל אני צריכה לחזור ביום רביעי…יותר טוב פחות אוכל.
מתי יש לך צו ראשון? גם אני הייתי שמנה בצו ראשון ( 52 קילו כולל משקולות וסוללות ומים חח..פחדתי על הפרופיל). אבל בגיוס ובטירונות הייתי באטרף של מיה (בולימיה). אף אחד לא שם לב כמובן.
נראה לי הייתי 47 או משו כזה. לא משנה. בכל מקרה יש המון טריקים להעלות את המשקל. את לא חייבת להפסיק להרזות בגלל זה. התחלת לאכול חופשי? את לא סופרת קלוריות או מה? צריכה שאני אגיד לך מה לעשות עם עצמך…עופי לעשות ספורט……………
תסיימי ..ואל תאכלי הרבה בערב. תאכלי סתם סלט, ומחר תשתדלי כמה שפחות..ושוב ספורט..תנצלי את הימי חופש האלאאין שוב סיבה שתמשיכי לעלות…"
זהו חלק בדיאלוג המתקיים בפורום של אחד מאותם אתרים המעודדים הפרעות אכילה. הקהילה באינטרנט, המתנהלת ככת, לרוב מתרכזת סביב אתר הכולל מידע על דרכים לירידה במשקל; תמונות להשראה של דמויות מוכרות אשר צולחות לעת עתה את האנורקסיה או ששלמו בחייהן בעקבותיה; קישורים לבלוגים (יומנים אישיים אינטראקטיביים) בהם אותן נערות משתפות בצורך שלהן לרדת במשקל, טכניקות, עצות לירידה במשקל והסתרת הרזון מהמשפחה וגורמים רפואיים מעורבים, ותיעוד תהליך הרזון בצילומים; כתבי הלל של "אנה" הקוראת לטיהור הגוף והימנעות מהשמנה ופורום תמיכה
בעבר קהילות פרו-אנה/מיה היו גלויות ונפוצות, אולם בשל תרעומת האגודה להפרעות אכילה על נתינת חסות של פורטלים גדולים לתופעות הרסניות, קהילות אלו נאלצו לרדת למחתרת ולפתוח פורומים ואתרים פרטים המחליפים כתובות באופן תדיר לטשטוש עקבות. בשל כך, כעת הגישה לאתרים אלו קשה מאוד. יש שיאמרו כי טוב הדבר כי קושי טכני זה יביא לדילול האוכלוסייה, אולם אין זה כך. ראשית בני נוער מיומנים עד מאוד בפעילות באינטרנט ועל כן קלים למציאת נסתרות, שנית דווקא התייחסות לתופעה כאסורה מפתה יותר ומייצרת אטרקטיביות ואקסקלוסיביות. הבעיה האמיתית בקושי למציאת אותם מרכזים וירטואליים של הקהילה אינה מנת חלקן של חברות ומועמדות לקהילה, אלא של גורמי טיפול, חינוך ומקורבים החושדים בפעילות הרסנית של ילדתם. ההתבודדות הפיזית של נערות הסובלות מהפרעות אכילה וכך גם הבידוד הווירטואלי אשר נכפה עליהן מעצים את הצורך שלהן בתמיכה. על כן, אתרי פרו-אנה קיימים בראש ובראשונה להוות מקלט תומך ואוהד עבור אותן נערות. עם קבלת התמיכה ותחושת השייכות הופכות אותן נערות שבויות בקהילה מתוך אמונה כי איש בעולם לא יוכל להבין או לקבל את אורח חייהן.
אם כן, תופעת פרו-אנה/מיה אמנם שוכנת באינטרנט, אולם יש לתת עליה את הדעת בצורה מורכבת ולא באופן שטחי כפי שלעתים חוטאת בכך התקשורת. נערות החוברות לקהילת פרו-אנה/מיה קודם כל זקוקות לתמיכה ותחושת שייכות והבנה. רשת האינטרנט פרצה את הבדידות שנגזרה על אותן הנערות קודם לכן – לטוב ולרע. תופעה זו מהווה בבואה להתנהגות החברה המרחיקה מעיניה תופעות קשות מתוך אמונה שמה שלא נראה – לא קיים. מחובתנו לראות ולטפל. הצגת בקיאות בתופעה הקיימת, חשיפה לאתרים וקהילות שכאלו על-ידי מערכת החינוך וגורמים טיפוליים עשויים להוות צעד ראשוני במיגור התופעה – פריצת העלטה סביב הקהילה, שיח נוקב, והצעת תמיכה ודרכי טיפול.
כיום עם זיהוי או חשד להפרעות אכילה חשוב לבדוק האם יש מוקד תמיכה ברשת המהווה תמיכה להבראה או החרפה.יש לציין שכמו שניתן למצוא ברשת האינטרנט מוקדים של קהילות "פרו-אנה" האוספים סביבם נערות המעוניינות לרדת במשקל לכדי אנורקסיה, ישנם מוקדי תמיכה וסיוע אשר מטרתם לתמוך בתהליך ההחלמה וההבראה מהפרעות אכילה. ביניהם קיימים בלוגים של נערות/נשים אשר החלימו מהפרעות אכילה ומעוניינות להקל ולתמוך, פורומים לתמיכה בנערות הסובלות מהפרעות אכילה ומעוניינות להחלים ואתרים אינפורמטיביים אודות מרכזים ודרכי טיפול.
*מירן בוניאל-נסים דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה