חשיבותה של דוגמא אישית

מאת: תמר גור
פורסם ב: עיתון יסודות גיליון 1

אני אישית מאמינה שתפקידנו כמבוגרים לאהוב, לשמור, לתמוך, לחנך וללמד. והכול מתחיל בדוגמה אישית. הדוגמה האישית משקפת לילד איך אנחנו רואים את מה שעומד על הפרק, מציעה דרכים להתמודדות ומראה שזה אפשרי לעשות.

לפני שבועיים ישבנו לאכול ארוחת צהריים וראיתי שהבן בן ה- 10 שלי לא כתמול שלשום. מה קורה שאלתי. לא, זה שום דבר, הוא ענה, כואב לי הראש וגם הגב קצת כואב. הגב ממה? עידו משך לי את הכסא לפני שהתיישבתי ונפלתי לא טוב. האמת שהוא נורא נבהל כשראה איך נפלתי ואיזו מכה חטפתי והוא נורא התנצל ובא לראות אם אני בסדר. אבל אחרי זה איתמר בכוונה עשה לי שוב את אותו הדבר, ואז כשבכיתי הוא צחק עלי שאני מתבכיין. אבל כבר נורא כאב לי.

לכאורה מעשה "קונדס" מוכר וידוע, לא אלימות קשה, אבל בסופו של דבר הבן שלי הגיע עם כאבי ראש וגב הביתה, ילד פגע בו בכוונה למרות שראה כבר את התוצאות.

אחרי שבועיים של קשר בבטן שהטריד ולא עזב, החלטתי שאני מרימה טלפון לאמא של איתמר.

הייתי מאוד נבוכה ולא ידעתי באיזו תגובה אתקל. התחלתי את השיחה בגמגום ואמרתי לה שאני רוצה שנדבר רגע על משהו, לא דרמטי אבל שאני רוצה לשתף אותה. לשמחתי מיכל הקשיבה, שאלה אם הבן שלי בסדר, שאלה אם פניתי למורה שתדבר על זה בכיתה, וחשבנו יחד איך היא תדבר עם הבן שלה לא מהמקום הכועס והמאשים אלא מהמקום המאיר והמסביר.

אני אישית מאמינה שתפקידנו כמבוגרים לאהוב, לשמור, לתמוך לחנך וללמד. והכול מתחיל בדוגמה אישית. הדוגמה האישית משקפת לילד איך אנחנו רואים את מה שעומד על הפרק, מציעה דרכים להתמודדות ומראה שזה אפשרי לעשות.

לכן:

אם אני אשתוק כשהבן שלי נפגע, גם הוא ילמד לשתוק.

אם אני אקבל פגיעה וארים ידיים, גם הוא יעשה זאת ויחשוב שככה זה עובד.

הוא גם ילמד שאין מה לפנות אליי כי אני לא כתובת לקבלת עזרה.

אם אני לא אתגבר על הקושי והמבוכה שלי איך אצפה ממנו אחר כך להתמודד עם רגשות דומים.

לעומת זאת:

כאשר אני אפעל הוא יראה שיש כאן מצב שלא עוברים עליו לסדר יום. הוא יראה שאני מתמודדת עם המבוכה והקושי שלי ופועלת ואולי זה יעודד אותו לעשות כמוני. הוא ילמד שאני כתובת כאשר הוא זקוק להגנה ושאני יכולה להראות לו דרכי התמודדות.

כאשר אני אהיה בדיאלוג אולי גם הבן שלי ילמד להיות בדיאלוג עם החברים, המורים ואיתי.

כאשר אני אהיה בדיאלוג עם ההורה מהמקום של שיתוף ולא תלונה או איום אולי נעשיר זה את זה ונחשוב יחד על דברים ופתרונות חדשים. וזה מה שהילד שלי – לפתוח,לחשוב יחד ולחפש פתרונות.