מאת: מירן בוניאל-נסים
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 4
מדוע שמישהו יספר על קשיים, חוויות טראומטיות והתלבטויות הזהות בפורום באינטרנט? למה שאדם ייכנס לצ'ט וידבר עם גולש אקראי ויספר לו על חוויות שעבר? מדוע אנשים מתנהגים בתוקפנות ייתר לאור כתבה באתר או לחלופין באלטרואיזם בפורום תמיכה בחולים?
מעניין לראות כיצד שיתוף באורח אנונימי גורם לאדם להביע את הכמוסים שבסודותיו, את משאלותיו האישיות ואת החרטות המדירות שינה מעיניו: תא הווידויים; שימת פתק בכותל; ואפילו שיחה עם זר מוחלט במהלך נסיעה ברכבת. כל אלו ואחרים מהווים דרך לביטוי קונקרטי (דיבור או כתיבה) מתוך אמונה כי ישנו צד לא שיפוטי המוכן לקבל ולהכיל את ה"אני האמיתי" שבנו, נקי ממסכות, הצגות וקודים התנהגותיים. נראה שלכך מתווספת רשת האינטרנט כמקור לביטוי רגשי, כנה חסר עכבות ונקי מקודי התנהגות.
הסביבה באינטרנט מאפשרת לאנשים המתקשים להביע את עצמם במצבים מסורתיים (פנים-אל-פנים) לעשות זאת ברשת. תופעה זו מוסברת באמצעות תיאורית הסרת העכבות המשקפת מצב של ביטוי מוגבר של רגשות וצרכים מודחקים שבדרך כלל נוטים להסתיר מהסביבה הטבעית. כאשר לרבים מאיתנו אין את ה"כותל" או "תא הווידויים" ולפעמים גם לא את ה"חָבר/ה", האינטרנט מספקת מקום להוריד את המסכות.
ברשת ניתן להבחין באנשים המשתפים בתחושות ומחשבות באופן אמיתי ללא חשש מדחייה או עימותים עם אחרים, התנהגות המזינה אלפי פורומי תמיכה, בין השאר. במילים אחרות, אנשים מתנהגים לפי האופי האמיתי ולאור היצרים שלהם, ולא לפי גבולות ונורמות החברה המוכתבות במציאות ומשמשות לרוב כמעצור. ידוע כי הסרת העכבות מעודדת פתיחות וחשיפה בצורה העולה על ביטויים בתקשורת פנים-אל-פנים. מבחינה פסיכולוגית, הסרת העכבות, יכולה להוות גורם מרכזי לטיפול מוצלח. שכן היא מונעת חששות משיפוט המטפל והשיפוט החברתי המתלווה לטיפול.
להסרת עכבות והחלשת המעצורים שני פנים:
מצד אחד היא מעודדת ביטוי בשפה גסה, תוקפנות, ואגרסיביות ברשת שכן הנורמות המוכרות אינן חלות באופן גורף. לכן, אם בתור בסופר לא נצעק בקולי קולות על מישהו שעקף, באינטרנט נרשה לעצמו, אולי, לכתוב מילים קשות ולעיתים אף בוטות בתגובה לכתבה המנוגדת לדעותינו. הודות לאפקט הסרת העכבות אנשים מרשים לעצמם לבטא תחושות שליליות. בנוסף, במחקרים נמצא כי ישנו קשר בין משחקים אלימים שיש ברשת לבין רמת האגרסיביות של ילדים החשופים להם, וככל שרמת האלימות והתוקפנות גבוהה יותר באינטרנט כך יש עלייה בהתפתחות בעיות אגרסיביות ותוקפנות בקרב ילדים .
ומצד שני הסרת העכבות מעודדת שיתוף בחוויות אישיות, חלוקת פחדים, רגשות חיוביים ומשאלות, כמו גם נושאים אינטימיים או נושאים הכרוכים בטאבו חברתי. ניכר כי בעקבות ההתפתחות המואצת של רשת האינטרנט מחד, והקושי הכרוך בחשיפה עצמית באוכלוסיות שונות מאידך, הפכה האינטרנט קרקע פורייה לביטויי חשיפה-עצמית והסרת עכבות המביאים ליצירת אינטראקציות ובניית מערכות יחסים. בניגוד לדעה הרווחת האומרת כי שימוש רב באינטרנט מביא להתבודדות, נמצא כי חשיפה עצמית בסביבה מקוונת חשובה לבניית יחסים ולהתמודדות עם בדידות והיא בעלת פוטנציאל לעידוד רצון בסביבה חברתית. אי-הנראות מונעת דעות קדומות והצמדת תוויות חברתיות הקשורות למחלות, מראה חיצוני או נכות מסוימת. בנוסף, האנונימיות מסירה את ההגנות הפסיכולוגיות ואת החשש משיפוטיות או חוסר נעימות ומגבירה את החשיפה העצמית.
מידע זה חשוב להשלמת התמונה בבואנו להתמודד עם סיפורים של אלימות, חשיפה עצמית ועם הפיתוי העצום הקיים באינטרנט. כאשר לרוב מופנית אצבע מאשימה להורים או למערכת החינוכית, חשוב מאוד להכיר את מאפייני הרשת ולדעת כי בפני הגולש הממוצע מצוי כלי אשר פותח בפניו מגוון אפשרויות, ללא מעצורים והגבלות. מכאן יש לבחון את השימושים באינטרנט באופן מורכב יותר ולהבין כי בבסיס פעילות זו ישנם תהליכים פסיכולוגיים אשר יכולים להטות את הכף לשימוש חיובי ומטיב או לחלופין לשימוש הרסני.
*מירן בוניאל-נסים דוקטורנטית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, אוניברסיטת חיפה