מאת: אורי גדס אילני
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 13

כילד וכנער צעיר שגדל בהוד השרון של שנות השמונים, אני זוכר את המכולת השכונתית בה היינו קונים עם אמא מצרכים לבית, ועל הדרך מפלחים פרוסת גבינה צהובה של "עמק". בקיוסק במרכז העיר אבא נהג לקנות פיצוחים וסיגריות, ואני הייתי מתפנק על וופל "טוב טעם". תמיד כשהגענו גם למכולת וגם לקיוסק, המוכרים קיבלו אותנו בחיוך, בירכו את אבא ואמא לשלום ולי נתנו צביטה בלחי. אם הייתי מגיע לאחד האתרים הללו בגפי, הייתי צריך להסביר איפה אבא או אמא ולענות בתחכום האם הם באמת מרשים לי לקנות שני מסטיקים, סוכרייה וקרטיב גם יחד. כן כן…אלה היו מרכזי הקניות של אותם ימים. ברור שאין צורך להזכיר שהסיכוי שלי לרכוש חומר ממכר כזה או אחר (אלכוהול, סיגריות וכיו"ב) היה אפסי. אפילו לא ניסיתי. המקסימום שהעזתי לקנות בלי ידיעת ההורים היה שקית של סוכריות קופצות.

כיום בהוד השרון יש כ-15 קיוסקים, חלקם פתוחים 24 שעות ביממה. בנוסף, יש חנויות נוחות בתחנות דלק שגם הן פתוחות יום ולילה. המוכרים כבר מזמן לא מחייכים וספק אם הם מכירים את הקונים שמזדמנים אליהם לעסק. כמו כן, ניתן למצוא שם מגוון גדול של משקאות משכרים, משקאות אנרגיה, סיגריות ומוצרי טבק ונרגילות לצד הפיצוחים והשוקולדים.

אופנה מחוץ לחוק

הוד השרון לא שונה בכך מאף עיר אחרת בארץ והאופנה של חנויות נוחות וקיוסקים המכונים בשפת העם "פיצוציות", הפכה כבר מזמן לנחלתן של כל ערי ישראל וגם של הפריפריה. אפשר היה להשלים עם המצב בו בכל קרן רחוב יש פיצוציה וכל תחנת דלק הפכה לקניון, אלמלא היו גורמים עוינים שמנצלים את המצב על מנת למכור בחנויות אלו גם חומרים לא חוקיים.

מלבד הבעיה המוכרת של קטינים הקונים אלכוהול ומוצרי טבק, אף על פי שאסור למכור להם, מתהווה בשנים האחרונות סצנה מפחידה עוד יותר שהשלכותיה יכולות להיות הרסניות בהרבה מתופעת האלכוהול והעישון, והיא מכירת סמים ב"פיצוציות" ובחנויות נוחות.

אמנם לא מדובר בהכללה גורפת, אך בחלק מהם ודאי מתקיים מסחר בחומרים לא חוקיים, שכבר קיבלו את הכינוי הרשמי "סמי פיצוציות".

רשימת החומרים האסורים הנמכרים כ"סמי פיצוציות" ארוכה ומסובכת. היא משתנה מעת לעת, הן בשמות והן בהרכב החומרים. המוכר והידוע ב"סמי הפיצוציות" שעלה לכותרות כבר לפני כעשר שנים הוא ה"חגיגת" – קפסולה קטנה בה חומר אבקתי המכיל, בין היתר, את הרכיב הפעיל בצמח הגת, "קאתינון". למרות ההבטחה על גבי השקית כי הכדור ישפר מצב רוח ואת החשק המיני, מספר אירועי אשפוז בבתי חולים בעקבות השימוש בו העלו את המודעות לסכנות שבו ולהיקף המכירות שלו. בשנת 2004 הוצא ה"חגיגת" אל מחוץ לחוק ונכלל בפקודת הסמים המסוכנים.

מאז ועד היום השתכללה מאוד מערכת ההפצה של חומרים מסוכנים בקיוסקים. עשרות סוגי חומרים משווקים בניגוד לחוק, רובם מיוצרים במעבדות פיראטיות, בארץ או בחו"ל, והרכביהם ושמותיהם משתנים חדשות לבקרים. כך, למשל אפשר למצוא את הקפסולות והכדורים השונים תחת שמות כגון: צונאמי, רקפת, יסמין, שלגיה, דרגון-פלאי, ג'י ועוד. כמו כן, ניתן כיום לרכוש בפיצוציות את ה "פופרס" – תרופה שבשנות החמישים ניתנה לחולי לב ועכשיו הפכה לפופולארית כסם מסיבות ואפילו במהלך שיעור משעמם בתיכון. גם ה"סלוויה-דיווינאריום"- סם הזיות מסוכן ביותר – נמכר בקיוסקים ודרך אתרי אינטרנט, וטרם הוסדר מעמדו החוקי. נוזלים למיניהם אותם שותים בכמויות קטנות יחסית, נמכרים כסמי מרץ ובניהם ה "ליקוויד-אנרג'י", שהשפעותיו דומות לאקסטזי.

לאחרונה, נכנס לרשימה המכובדת של סמי המסיבות גם ה-קנביס. למרות שהצמח לצורותיו וגווניו אסור על פי פקודת הסמים המסוכנים בישראל (וברוב מדינות העולם), הוא מוצא את דרכו בחלק מהפיצוציות בצורתו המקורית (THC) או בצורת ה -"מבסוטון" – תערובת צמחית ללא קנביס, היכולה להכיל מספר סוגי צמחים בעלי השפעות פסיכו-אקטיביות על המוח. השפעתם אמנם דומה להשפעה החומר הפעיל בקנביס- THC, אך חזקה פי כמה וכמה ובשל כך מסוכנת הרבה יותר. במדינות שונות בעולם, הוצא הקנביס הסינטטי (כפי שהוא מכונה בקרב אנשי מקצוע) מחוץ לחוק. בישראל, הבטיח מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, כי הנושא יטופל בקרוב.

מניסיוני בעבודה עם בני נוער במהלך החודשים האחרונים, נשאלתי על ידם לא פעם האם אני מתכוון לשוחח איתם על ה"מבסוטון". מיותר לציין שבהתחלה, גם אני לא ידעתי במה מדובר, אך מאז, למדתי הן מהנערים עצמם והן מעיון בחומר המקצועי. כנראה, ששקית ההפתעות הזו נמכרת כבר בכמויות נכבדות.

אם בשנות השמונים, כשקיבלנו מסטיק במקום עודף, זה נחשב לחטא הכי גדול של המוכר, אין ספק שהיום, הקיוסק הוא טריטוריה לא בטוחה עבור בני נוער, שהפכו את המתחם סביבו לאזור בילוי של ממש. אפשר לראות אותם מתגודדים כבר בשעות הערב המאוחרות ומבלים עד שעות הלילה הקטנות, עם כל מה שהם צריכים בכדי להעביר את הלילה במצב רוח טוב.

המפתח להתמודדות ההורים: חינוך

כהורים, נוכל להילחם בתופעת הפיצוציות במסגרת הכוח הסביר שיש לאזרח ממוצע. הכנסת תחוקק חוקים אבל תמיד יהיה מי שיעבור עליהם. מה שנותר לנו הוא לחנך ולהתריע בפני הילדים: "לא קונים כדור בפיצוציה" ובכלל לא קונים חומר בלתי מזוהה בכל מקום שהוא ומאף אדם. כך נכון הדבר גם לגבי תרופות שלא נוטלים לבד, מיני משקאות (אלכוהול למשל) ומוצרי טבק. הרעיון המרכזי של המלצות אלה – לא כדאי להכניס לגוף חומר שאני לא יודע כיצד הוא ישפיע עלי ובוודאי אם הוא לא מיוצר על פי חוק. ולבסוף, תמיד אפשר להמליץ להם שאם הם בכל זאת רוצים לקנות חומר "פצצות לגבות" ב"פיצוציה" אז שייקנו "סוכריות מתפוצצות". או שזה נקרא סוכריות קופצות….

לחצו כאן לצפייה בכתבה בנושא

* אורי גדס-אילני הינו מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות.