מאת: ד"ר ליאת קורן
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 7
פעילות נרחבת נעשית במסגרת משרד החינוך, משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן וארגונים שונים על מנת לחנך, ללמד ולהסביר על תופעה המסתמנת בירידה, אך עדיין מימדיה גבוהים. בבתי הספר, בחוגים, בקמפיינים תקשורתיים למיניהם ובכתבות שונות במדיה עולה הנושא וניצנים של מודעות נראים בקרב מחנכים, הורים וילדים. בשנים האחרונות, חלה ירידה קלה בשיעורי עישון הנרגילה אך עדיין מדובר בתופעה נפוצה למדיי ששיעוריה עולים על עישון סיגריות.
למה לא כדאי להתחיל?
אפשר למנות סיבות רבות מדוע לא כדאי להתחיל בעיסוק זה, אני בוחרת להרחיב על שלוש סיבות עיקריות: 1. התמכרות לניקוטין. 2. התדרדרות מוכחת להתנהגויות סיכון אחרות. 3. נזק בריאותי מצטבר. בעניין ההתמכרות, יש להבין כי עישון טבק בנרגילה, פירושו עישון טבק בכלי עישון שמידת הסינון שלו הוכחה במחקרים מדעיים כמוגבלת ביותר. עישון הנרגילה מעלה את הסבירות להתמכר לניקוטין. ניקוטין נחשב חומר ממכר וגורם לתלות. יש קושי רב להיגמל מעישון, ובנוסף קיימות תופעות גופניות הנגרמות עקב גמילה מניקוטין: כאבי ראש, עייפות, נמנום, חוסר ריכוז, עצבנות, חרדה, נדודי שינה, תחושת רעב, דפיקות לב מואצות ורעידות. כאשר מעשני סיגריות עוברים לסיגריות דלות ניקוטין, הם שואפים עמוק יותר או מעשנים יותר סיגריות כדי להגיע אותה רמת ניקוטין בדם, וכן אנשים שהפסיקו לעשן מתארים תחושה עזה של "תשוקה" לסיגריות העשויה להתמיד שנים ארוכות. בקרב בני נוער מקובלת התפיסה כי בעקבות מספר שימושים, התמכרות בוודאי לא תקרה להם, והם מאמינים כי יוכלו להפסיק לעשן מתי שרק ירצו בכך. הצרה היא, שהמציאות מראה לנו את ההפך: רוב המעשנים שמגיעים בגיל 50 לבית חולים עם התקף לב, התחילו לעשן בגילאי 13-14. בנוסף, גיל התחלת עישון הנרגילה הינו נמוך יותר מאשר גיל התחלת עישון הסיגריות. הסיכון הכרוך בירידה בגיל התחלת העישון בעייתי כיוון שככל שמתחילים בעישון בגיל מוקדם, כך קשה יותר הגמילה ממנו. וכן התחלת עישון בגיל צעיר קשורה בעישון יותר סיגריות ליום מאשר התחלת עישון בגיל מבוגר יותר.
מעבר להתמכרות לניקוטין, עישון נרגילה עלול לגרור אחריו סיכונים נוספים. הוכח כי עישון נרגילה משמש כ"שער" כניסה להתנהגויות סיכון אחרות, ולשימוש בסמים מסוכנים עוד יותר. כיצד? הרי למעשני נרגילה יש סיכוי של יותר מפי 7, לעשן מריחואנה בהשוואה למי שאינו מעשן נרגילה. למעשני מריחואנה יש סיכויים גבוהים של יותר מפי 9, להשתמש באקסטזי מאשר למי שאינו מעשן נרגילה. גם שתייה בעייתית של אלכוהול נמצאה גבוהה יותר בשכיחותה בקרב מעשני נרגילה ביחס למתבגרים שאינם מעשנים נרגילה. המעורבות בהתנהגויות סיכון שונות שאינן כרוכות בשימוש בחומרים ממכרים גם נמצאה גבוהה יותר בשכיחותה בקרב מעשני נרגילה ביחס למתבגרים שאינם מעשנים נרגילה: בהיפגעות מפציעות, במעורבות באלימות, במעורבות בהתנהגות מינית ובאובדנות. כלומר, עישון נרגילה מהווה שער להיכנס למקום אחר חשוף יותר לחומרים ממכרים אחרים. ההחלטה לעבור בשער או לא, להיכנס או לא להיכנס, תלויה גם במידת החשיפה לסמים ולנגישות אליהם. חשוב מאוד, שבני נוער יבינו, שהסיכוי שלהם לחצות שערים אחרים עולה עם פתיחת השער הראשון של עישון נרגילה. הסכנה הנשקפת למתבגרים המעשנים נרגילה אינה פחותה מזו של עישון סיגריות וההתנהגות של התופעה דומה מאוד בתבניתה להתנהגויות סיכון אחרות כמו עישון סיגריות או צריכת אלכוהול.
הנזק הבריאותי של עישון טבק נגרם בשל מגוון החומרים המסוכנים שנמצאים בתוכו. ההשפעות הבריאותיות השליליות של עישון טבק נסקרו במחקרים רבים. הטבק גורם ליותר מקרי מוות מכל הסמים האחרים גם יחד, ובהפרש ניכר. בטווח הארוך מחסור כרוני בחמצן מזיק ללב ולכלי הדם. בקרב נשים הרות השפעה זו עלולה להזיק לעובר ולהגדיל את ההסתברות למומים מולדים. הניקוטין מכווץ את כלי הדם ומאלץ את הלב לעבוד קשה יותר כדי להזרים את הדם והחמצן הדרושים לגוף. עישון טבק הוא הסיבה העיקרית להתפתחות סרטן הריאות, ומהווה גורם מרכזי בהתפתחות טרשת העורקים הכליליים (Coronary Heart Disease), דלקת סמפונות כרונית ונפחת הריאות (Emphysema). ככל שאדם מעשן יותר ביום כך גוברים סיכויו לחלות באחת ממחלות אלו. מחלות של עורקי הלב, עורקי המוח ועורקים פריפריאליים נובעות במקרים רבים מחדירת הניקוטין והפחמן החד חמצני לגוף תוך תהליך העישון. עישון הנרגילה פוגע ברמת החמצון של טסיות הדם. סרטן הריאות, סרטן הפה, סרטן הוושט, סרטן שלפוחית השתן וסרטן הלבלב הם תוצאה של חדירת החומרים המסרטנים שבעשן. מחקרים שבדקו את ההשפעה של עישון נרגילה על מחלות שונות גילו כי הסבירות ללקות במחלת ריאות (COPD- Chronic Obstructive Pulmonary Disease) גבוהה יותר בקרב קבוצת מעשני הנרגילה מאשר בקרב קבוצת הלא מעשנים. נמצא כי מתקני נרגילה קטנים הם מסוכנים יותר מהגדולים כיוון שהטבק בהן הוא מרוכז ונפח המים קטן. תחביב עישון הנרגילה נמצא מסוכן לבריאות, מהווה גורם סיכון לסרטן הריאות, בעל השפעות שליליות על בריאותו הכללית של האדם, ויכול להוות גורם מנבא חשוב בהתפתחות של סרטן הפה או הלחיים. בקרב מעשני נרגילה נמצאו באזור השפה התחתונה תאי סרטן קשקשיים. נמצא גם כי עישון הנרגילה משפיע על משקל היילוד ועל פרמטרים אחרים של העובר בקרב נשים הרות. במיוחד במבחן אפגר ובהפרעות נשימה, נמצא קשר מובהק ומשמעותי, ובעל השפעה מסכנת על בריאות התינוק. יתר לחץ דם, מחלות כרוניות בדרכי הנשימה, כיבים
ובמערכת העיכול, נמצאו גבוהים יותר בקרב קבוצת מעשני סיגריות ונרגילה (Water-Pipe) מאשר בקרב קבוצת הלא מעשנים. עשן הנרגילה מכיל כמויות גדולות של ניקוטין, זפת ומתכות כבדות, וביחס לעישון של סיגריה בודדת, רמה גבוהה של רעלים, כרום ועופרת.
מה לעשות?
חשוב להמשיך ולחנך כי התנהגות עישון הנרגילה מהווה חלק מהתנהגות צריכת חומרים ממכרים. יש להפיץ מידע הסברתי וחינוכי בדרכים שונות, מחד, להורים ולמחנכים, ומאידך, לילדים ולבני נוער. הפצת חומר הסברה להורים ומחנכים בנוגע לבעייתיות התופעה כבר עוזרת בצמצום הבלבול והבורות הקיימים בציבור. תוכניות להעברת מסרים בנוגע לסכנות ההיפגעות וההידרדרות של בני נוער עקב חשיפה לעישון נרגילה צריכות להיות מועברות באמצעות סוכנים של מערכת החינוך הפורמאלית והלא פורמאלית, מפעילי תוכניות, סוכנים במערכת הבריאות, אמצעי התקשורת ועוד. כמו כן מומלץ להכשיר את בני הנוער עצמם כסוכני שינוי חזקים פוטנציאליים. השפעת המערכות הסובבות את המתבגרים: המשפחה, קבוצת השווים, בית הספר היא בעלת חשיבות מכרעת על תחושת הרווחה שלהם.
ככל שמתבגרים יחוו יותר את חייהם כמספקים, ידווחו על היותם מאושרים, יקבלו את התמיכה המשפחתית הרגשית הנדרשת ואת מידת המעורבות ההורית הרצויה, כך יקטנו סיכוייהם להיות מעורבים בעישון נרגילה . התמיכה וההשגחה ההורית היו ועדיין הינם גורמים חשובים ברווחתם של ילדים ומתבגרים. יחד עם זאת קבוצת השווים נמצאה כמקור להשפעה רבה על מעשני נרגילה ביחס לאלו שאינם מעשנים. מעצם כך, יש לה חשיבות מכרעת בהשפעה על התנהגות היחיד בתוך הקבוצה. כמו כן, נדרשת תשומת לב מיוחדת לתלמידים המדווחים על קשיים במסגרת הלימודית. יש למצוא אלטרנטיבות בתוך המסגרת הבית ספרית בהן מתבגרים יחושו כי הם תורמים לנעשה בבית הספר ומעורבים יותר בפעילויות בבית הספר באופן המעורר תחושות חיוביות כלפי המוסד בו הם מבלים הרבה מזמנם.
יש צורך בתוכניות התערבות שיספקו למתבגרים תכנים מעניינים לבילוי בזמנם הפנוי, לא במסגרת הבית ספרית. תרבות הפנאי של בני נוער מאופיינת באוטונומיה ובהתנגדות לעולם המבוגרים. בני נוער מרבים לבלות את הזמן הפנוי שלהם בפעילות הפגתית שאינה דוחה סיפוקים ומפיקה הנאה מיידית. עישון הנרגילה מהווה עבורם פעילות הפגתית המקנה להם את סוג הבילוי הזה. ניתן לנסות ולהשפיע על סוג הבילוי שבו בוחרים בני הנוער וצורת העברת הזמן באופן המספק להם תחושת חופש והנאה.
הגורמים העלולים לחשוף מתבגרים להתנהגות סיכון של עישון נרגילה נמצאים במערכות השונות הסובבות אותם. מגוון רב יותר של בעיות במערכות אלו מגדיל את סיכוייו של המתבגר להיות מעורב בה. תכנון וביצוע פעולות צמצום ומניעה של המשך התפשטות התופעה החברתית הזו צריכים להתבסס על הבנה מעמיקה של תחומי ההשפעה הרבים והמגוונים הקשורים בחייהם של מתבגרים.
הכרה מעמיקה של אסטרטגיות להפעלת תוכניות התערבות ומניעה שונות ושל הדרכים לצמצום בעיות התנהגותיות מסוכנות תסייע ליצירת מכפלת כוחות מערכתית של גורמים מטפלים שונים. לצד ההתערבות בצמצום התופעה הקיימת יש להרחיב את הפעילות למניעתה. שיטות התערבות חייבות לבחון בקפידה את הגורמים הרבים בחייהם של בני הנוער המשפיעים על רווחתם.
אין לי ספק כי הירידה הקלה בשיעורי ההתנסות והעישון הקבוע היא תוצאה ישירה של המלחמה העיקשת והמתמדת שמנהלים כנגדה במוסדות ובארגונים השונים, הן בחזית החוקית, הן בחזית התקשורתית והן בבתי הספר. על מנת להוריד משמעותית שיעורים אלו ולצמצם אותם למינימום האפשרי, עלינו להמשיך ולהיאבק בכך, להפעיל תוכניות בבתי הספר ולפרסם כתבות ופרסומות בתקשורת ההמונים. אני מודה לכל העוסקים בכך על העבודה הנפלאה. תמשיכו כך. ישר כוח!
• ד"ר ליאת קורן, מומחית להתנהגויות סיכון לבריאות בקרב בני נוער, המחלקה למנהל הבריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון