מאת: אביטל גרשפלד ליטוין
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 14
בשנים האחרונות אני מרכזת את תחום האינטרנט במכון יסודות, מרצה בפני הורים, תלמידים וצוותי חינוך ומעבירה סדנאות הורים-מתבגרים בנושא. בשנתיים האחרונות, במרכז הדיון סביב השימוש באינטרנט בקרב בני נוער עומד – איך לא – הפייסבוק. רבות דובר בנושא: יתרונות, חסרונות, מאיזה גיל מותר, החברים בפייסבוק, חברות של הורים עם ילדיהם, הגבלת שימוש בתמונה ועוד. לאחרונה, התעצם הדיון בנושא האלימות בפייסבוק, כפי שבאה לידי ביטוי בקבוצות חרם ושנאה. מתוך ניסיוננו עם מגוון רחב של קבוצות בחברה הישראלית – ילדים, בני נוער והורים – מובאות להלן המלצות "מכון יסודות יוזמות חברתיות" עבורכם, ההורים. המלצות אלה יאפשרו לכם לעשות סדר ב"ים" המידע שזורם בנושא ויסייעו לכם לכוון את צעדיכם, בכל הנוגע לפעילות הילדים בפייסבוק.
התמכרות לפייסבוק: למרבית הילדים ובני הנוער יש פרופיל בפייסבוק אך אחוזים גדולים מספרים בגלוי שהם מאסו בפורמט הזה ומנסים, למרות שלא תמיד בהצלחה, להתנתק. לדבריהם, מדובר בעיסוק סתמי ומשעמם, אך סוחף וממכר. התפכחות זו נפוצה יותר בקרב בני נוער בכיתות ט' ומעלה. עבורנו, ההורים, זוהי דוגמא מובהקת לעובדה שאכן פייסבוק ממכר הופך להתנהגות הנחוות בקרב מספר רב של בני-נוער כלא נשלטת. כמו בכל התמכרות, ההתנהגות הופכת לחסרת תכלית, אך היא עוזרת לברוח מהתמודדות עם משימות ומטלות התפתחותיות אחרות, כגון קביעת מפגש עם חברים, הכנת שיעורי-בית, למידה למבחן או לקיחת חלק במטלות הביתיות שכל תרוץ הוא כשיר על מנת להתחמק מהם. כדי לעזור לילדינו "להיגמל" משעות הבילוי הרבות בפייסבוק, חשובות הנוכחות והבקרה ההורית ובמידת הצורך, גם הגבלת הזמן לשהייה (או בהייה) במחשב
דפוס השימוש באינטרנט – ילדים מבלים שעות רבות מול המסך, בממוצע בין 4 ל-7 ביום. פייסבוק שינה את דפוס השימוש והוסיף נדבך חדש. לא רק שהם מבלים הרבה זמן, הם מבלים כל הזמן. מספר רב של בני-נוער מרגישים צורך לקבל את מנת המידע שלהם באופן מיידי. חלק מהילדים מחוברים בכל שעות הערות שלהם לדף פייסבוק שלהם ושל חבריהם על מנת להתעדכן בחדשות האחרונות בזירה החברתית (כולל באמצעות הסלולר). המשמעות הנה מרחיקת לכת. ראשית, ילדים ובני נוער צריכים להתמודד עם סביבה חברתית עתירת משתתפים ועם לחץ חברתי המתנהל במרחב האינטרנטי. חשוב לזכור, שלרוב הילדים אין את הכישורים והבשלות להתמודדות יעילה עם הלחצים שמציאות זו מייצרת. כיתה של 40 תלמידים מהווה זירה רחבה דיה עבור ילדינו על מנת ליצור קשרים – זירה המחייבת כישורים חברתיים מפותחים. קל וחומר זירה של 800 חברים. שנית, "פייסבוק סביב השעון" מערער את מקומו של הבית כמקום בטוח ורגוע עבור ילדינו, המופרד מהסביבה החברתית שבחוץ. הבית הופך לסביבה רועשת וגועשת, עם פחות יכולת רגיעה ופחות יכולת בחירה בפעילויות אישיות. בהתאם לכך, האתגר ההורי הוא להחזיר את הבית למשפחה ולהקפיד שהבית כן ישמש מקום רגוע המשרה בטחון.
חברים בפייסבוק – בני נוער מפתחים חוגים חברתיים בפייסבוק שנעים בין 200 ל- 1200 חברים. עבור חלקם, מדובר בתחרות פופולאריות הנמדדת בכמות החברים בפייסבוק. מרביתם לא מכירים את כל החברים שברשימה שלהם. חלקם מאשרים חברים חדשים ללא בדיקה כלל, על סמך התמונה או על סמך בדיקה שטחית בלבד (מספיק שמישהו שמבקש ממני חברות מופיע ברשימת החברים של מישהו שאני מכירה). ובכן, מה זה אומר על המושג חברות? מה זה אומר על המידע, התמונות והחומרים שילדיכם נחשפים אליהם או חושפים בפומבי? אלו שאלות שכדאי לשאול את ילדיכם בהקשר זה. בכל מקרה, חשוב שנזכור שהסיכוי שילדינו ייחשפו לחומרים, לתכנים, לפיתויים ולהטרדות גדול יותר כאשר יש להם 600 חברים לעומת 60 כפי שאולי היו לנו בנעורינו.
ניהול פרופיל – בפייסבוק אנו נדרשים "לנהל פרופיל" הכולל יכולות שונות, ביניהן: הגדרת החשבון מבחינת חשיפת המידע שבו, בחירת החברים וקיטלוגם לקבוצות, הגבלת המידע שחושפים ועוד. כל אלו יכולות שהילדים אינם מודעים לחשיבותן, שהרי הם ילדים ולא מנהלים. ברירת המחדל של פייסבוק היא שהכל גלוי. כל אופציה אחרת מחייבת שינוי אקטיבי. לפיכך, חשוב, כמו בכל עסק, שאנו ההורים נהיה המנהלים של הילדים שלנו ומדי פעם נציץ ונבדוק איך העניין "עובד", על מנת לא להתעורר למשבר בעסק.
גיל 13 ומעלה – פייסבוק אינו מיועד לילדים מתחת לגיל 13. ילדים מתחת לגיל 13 עם פרופיל בפייסבוק נאלצים לשקר. לאור זאת, חשוב לברר באיזה גיל הם מציגים את עצמם. הפייסבוק מנסה לאתר אנשים בעלי מאפיינים דומים שאולי יוכלו להתחבר. כלומר, הילדים בני ה-11 במציאות, שבפייסבוק חגגו 18, יקבלו הצעות מבני גילם השיקרי. וברור שאין שום סיבה שנער בן 18 יצור קשר עם בנכם או ביתכם בני ה-11. חשוב לזכור שרשתות חברתיות מהוות אוטוסטרדה לפדופילים המחפשים את הקורבן הבא.
מדוע פייסבוק מגבילה את הכניסה מגיל 13? מכיוון שמדובר בזירה הדורשת כישורים חברתיים, יכולת אסרטיבית, בשלות רגשית ויכולת להפעיל שיקול דעת ואחריות בשעת הצורך. בדרך כלל, ילדים מתחת לגיל 13 חסרי כישורים ובשלות. אנו ממליצים לא לאפשר לילדים מתחת לגיל 13 לפתוח פרופיל בפייסבוק. במידה ולילדיכם יש פרופיל, חשוב שתהיו חברים שלהם ותייצרו מנגנוני בקרה המאפשרים לכם להאיר או להעיר בשעת הצורך.
קבוצות שנאה וחרם: משיחות עם ילדים ובני נוער, לצערי, אני יכולה לומר שכל הילדים נחשפו לתופעה, אם כמשתתפים, כקורבנות, כמי שפתחו קבוצה או כמי שלא בחרו באופציה "לייק" אבל לא עשו דבר מעבר לכך. מרבית הילדים מבינים כי מדובר בתופעה שלילית, הפוגעת ברגשותיו של הקורבן ולעיתים אף הופכת לפגיעה במרחב הממשי (במציאות), אך לא יעשו דבר על מנת להפסיק את הפעילות העוינת. כמו כן, הם לא "ילשינו" להורים או למורים על כך. לדבריהם, במידה והם לא נוטלים חלק בפגיעה אז זה "לא עניינם". רוב הילדים יאמרו שאחריותם של הורי הילד הנפגע לגלות תופעות מאין אלו. אכן, ילדינו מצפים מאתנו לשמור ולהגן עליהם מפני פגיעות, למרות הצורך שלהם בפרטיות.
.פרטיות או לא להיות ? – כניסה לעולמו של הילד מעלה את שאלת הפרטיות. הפייסבוק מציף את הקונפליקט ביתר שאת. אז זה הרגע לומר שהפייסבוק אינו מקום פרטי. המרחב האינטרנטי הוא ציבורי בהגדרתו.
בעולם הווירטואלי חסר הגבולות, בו מבלים הילדים שעות כה רבות, חייבת להיות נוכחות של מבוגר אחראי, כמו במקומות אחרים במרחב הממשי שבו ילדיכם נמצאים. אפילו בבית הספר יש מבוגר אחראי ולמרות זאת, הורים מגיעים לאסיפות הורים על מנת להתעדכן. כמו כן, ילדים, בעצמם, אומרים שהם מבינים את חששות ההורים ושהם זקוקים לנוכחות ההורית כי הם "בסך הכול ילדים". מרביתם, יאשרו אתכם בשמחה בתור חברים כי מבחינתם מעורבות תמיד עדיפה על ריגול. בנוסף, מעורבות מאפשרת התערבות במקרה הצורך. הורה מעורב יכול לבחור מתי להתערב ומתי לא. התערבות משמעותה להדריך, לכוון, ובמידת הצורך להציב גבולות. בהקשר זה, יש לזכור שקוד כניסה למחשב, לסלולר או לנייד חוסמים את האפשרות לעזור לילדיכם בשעת הצורך.
הילדים רוצים אתכם מעורבים
במפגשים שלי עם ההורים, אני מבחינה כי עבור חלקם, האינטרנט והפייסבוק מהווים זירה עלומה ומסתורית, המעוררת חששות כאליו מדובר במדינה זרה ולא מוכרת. כמו כן, חלק מההורים נהנים מהשקט היחסי שהרשת נותנת בבית – עיסוק לילדים, כל אחד בחדרו, מעט ויכוחים בין אחים ומעט דרישה לזמן איכות. אחרים מציינים שהילדים "יודעים הכל, כי הם נולדו לתוך זה" ושוגים כשהם מבלבלים ידע טכני עם יכולת מנטלית.
חשוב לזכור שלמרות השינויים הטכנולוגיים והחשיפה הרבה של ילדינו למחשב, מוחו של הילד נותר ללא שינוי ויכולותיו לקבל החלטות, להעריך סיכונים ולקחת אחריות נותרו בעינן – מוגבלות מאלו של מבוגרים בעלי חוכמת חיים.
תהא הסיבה אשר תהא להדרת ידי ההורים מהמקלדת, הכוונה והדרכה יכולות לפתור את הבעיה. תפקידנו לתת לילדינו את מה שהם צריכים – הורים מעורבים וגבולות יציבים שיבטיחו את ביטחונם הנפשי והגופני. מבחינת הילדים, ברגע של כנות, הם יודעים לומר שהם מבינים ואף רואים את המעורבות הורית ברשת כלגיטימית. עבורם, מדובר בחובה הורית. לא תמיד הם אוהבים את זה, הרבה פעמים הם מתרעמים כנגד זה, אך בסופו של דבר, מבינים ומעריכים.
* אביטל ליטוין גרשפלד: פסיכולוגית, רכזת תחום האינטרנט במכון יסודות יוזמות חברתיות