מאת: נלי שטיין
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 4
העלייה בשיעור ההתנסויות המיניות בקרב בני נוער מביאה בעקבותיה סוגיות חדשות להתמודדות עבור הורים, אנשי חינוך וטיפול ואף עבור המתבגרים עצמם. היות שמעולם לא היו אנשים צעירים כה פעילים מינית – בתוך קשר זוגי ומחוצה לו – סוגיות אלה לא קיבלו התייחסות, ובני נוער מחפשים פתרונות, חלקם דרך האינטרנט. הכוונה לדילמות בנוגע למיניותם בכלל ולהתנהגויותיהם המיניות בפרט, הנושקות לתחום של טיפול מיני. דילמות אלה מעוררות בהם מכלול של רגשות: חששות, פחדים ובושה. לפיכך, עולה הצורך לדון בהן בחיפוש אחר מענה מקצועי עדכני בנושא מיניותם של בני נוער ואנשים צעירים.
נגישותו של עולם האינטרנט לבני נוער, כמו גם האנונימיות המתאפשרת בו, מביאה בני נוער רבים לחפש בו תשובות בנושאי מיניות וזוגיות. אחד המקומות למענה מקצועי הינו אתר האינטרנט של "א.י.ת.כ.ם-דלת פתוחה", בו נכנסות בין 30 ל-40 שאלות מדי יום. שאלות אלה מלמדות על הנעשה בעולמם המיני, הזוגי והרגשי, ובעקבותיהן צומחת ההכרה המקצועית כי הסוגיות עמן הם מתמודדים אינן רק אלה של התפתחות גופנית (מחזור, שדיים ואורך הפין) אלא הן מורכבות יותר ונוגעות לשאלות בנוגע לתפקוד מיני, קשיים ביחסי מין וקושי בהגעה לסיפוק מיני. סוגיות שנדונו עד כה בעיקר בחדר הטיפולים הסקסולוגי, בקרב מבוגרים.
סקירת השאלות הנפוצות המגיעות לאתר מעלה כי רבות מהן עוסקות בנושא הקושי להגיע לאורגזמה. קרי – לסיפוק מיני. שאלות אלה מועלות הן על-ידי הנערות עצמן והן על-ידי הנערים – בני זוגן. מצד אחד הם מתארים יחסי מין פעילים, המעידים על סקרנות ורמת תשוקה גבוהה, ומצד אחר – על הקושי "לגמור". יתרה מכך, בני הנוער
יודעים לספר כי רמת האינטימיות בקשר היא טובה, האקט המיני בא לבטא קרבה ואהבה והם מרגישים שלמים עם ההחלטה לקיים יחסי מין. כמו כן, הם מונים את אמצעי המניעה בהם הם משתמשים, ומורידים את האפשרות שהקושי בהגעה לאורגזמה נסוב עקב החרדה מפני הריון לא רצוי. שאלות אחרות עוסקות בנושא שפיכה מהירה בקרב נערים רבים. הם מתארים את האקט המיני
הקצר, את האכזבה שבאה בעקבות השפיכה המהירה ואת בושתם ואכזבתם בנוגע לתפקוד המיני שלהם. שאלות נוספות עוסקות בכאבים שחשות נערות בזמן קיום יחסי מין, או בזמן החדירה. כאבים המתרחשים בעקבות התכווצותם של שרירי הנרתיק בזמן האקט המיני. חוסר הידע של הפרטנרים הצעירים גורם לכך שהם מנסים לבצע את האקט המיני בכוח, מתוך אמונה כי הכאב הוא ראשוני בלבד ולאחר מכן יחלוף. באופן כזה סובלת הנערה מכאבים חזקים ועלולות להיגרם לה גם פגיעות גופניות.
אולם המשמעות של פגיעות אלה אינה גופנית בלבד. לאור ראשוניותן של החוויות המיניות בגיל זה הרי שיש לקחת בחשבון כי "נצרב" בתודעה ובנפש קשר בין המיניות ויחסי מין לבין כאב וסבל. קשר שעלול ליצור רתיעה, עכבות ומחסומים כלפי המיני בתוך הקשר בהווה והן בקשרים זוגיים ארוכי טווח בעתיד.
אז מה קורה? איך מבינים קשיים אלה בגיל כה צעיר, ומה אומרים?
להערכתי יש מספר תשובות מרכזיות להבנת חייהם המיניים של בני נוער ולקשיים הכרוכים בחובם:
בראש ובראשונה, אני סבורה כי אין מוכנות נפשית מספקת לקיום חיי מין כה פעילים. מבחינה גופנית והורמונאלית כשירים שני המינים לחיות חיים מיניים, אך מבחינה נפשית הם עדיין אינם בשלים. מחד, מתפתחות נערות מבחינה גופנית מוקדם יותר מבעבר, לאור השיפור בתנאי החיים. מאידך, נוקטת החברה המערבית בגישה של סבלנות כלפי תהליכי ההתפתחות, ונותנת לגיטימציה להארכת תקופת הילדות וההתבגרות. גישה זו באה לידי ביטוי במתן "מוראטוריום" (דחיית פירעון החובות של אנשים צעירים לחברה). כך יוצא שמתקיים פער גדול בין המימד הגופני לבין זה הנפשי, הבא לידי ביטוי במגוון התופעות המיניות שתוארו קודם לכן.
בשנית, הרי שמהשאלות של בני הנוער עולה כי הם עושים קונקרטיזציה של מיניותם. כלומר, יחד עם ההבנה שאיכות היחסים בקשר חשובה, הם עדין עסוקים מאוד בטכניקה המינית. בשאלות של "איך", "כמה" ו"באיזו מידה". הם לא כל כך חווים את התפיסה ההוליסטית של המיניות. זו הרואה בה "שלם" הכולל מחשבות, רגשות, פנטזיות, חוויות גופניות, דימוי עצמי ודימוי גוף, שאלות של זהות ועוד ועוד. התנהגויות מיניות, וביניהן יחסי מין מלאים, הן רק חלק מה"עוגה" הקרויה מיניות האדם. בני נוער רבים מכוונים בעיקר לסוגיות של האקט המיני המלא, ובכך מחמיצים היבטים חשובים נוספים.
בשלישית, הרי שלעומת הפעילות המינית האינטנסיבית, עדיין מתקיים קושי רב בתקשורת בין-אישית. תקשורת ישירה וגלויה בין בני הזוג. חוסר הידע, המכוונות לפעילות הגופנית ולאקט עצמו והבושה שמונעת לדבר על הרגשות והמחשבות באים לידי ביטוי דרך הגוף. יוצא מכך שהגוף הוא זה "שמספר" את המימדים הסמויים – אלה ש"מאחורי הקלעים".
לאור כל זאת אני סבורה כי אין צורך למהר ולשלוח בני נוער לטיפול מיני אלא להעמיק את החינוך, ההסברה ומתן המידע האמין. יש להסביר להם את ההבדל שבין המושג "מיניות" לבין "יחסי מין", ולעודד אותם לשאול, לחשוב ולהרגיש. עליהם להבין כי קשייהם המינים נקשרים לבורות, מידע חלקי, מיתוסים וסטריאוטיפים היוצרים בושה ואשמה ומקשים על ההנאה ממיניותם. כדאי להימנע מהגדרות והבחנות כגון "וגיניסמוס", "הפרעות תשוקה" וכדומה במטרה לא להפחיד ולהגביר את קשיי התפקוד. תהליך הסברתי אמין ורגיש ילמד אותם שהגוף המיני שלהם אינו מנותק מכל מה שעובר עליהם ביחסיהם עם עצמם ועם העולם שמסביבם. כדאי ללמוד להקשיב לו!
מתוך קריאת שאלות של בני נוער באתר א.י.ת.כ.ם-דלת פתוחה, צומחת ההכרה כי הסוגיות עמן הם מתמודדים אינן רק אלה של התפתחות גופנית, אלא הן מורכבות יותר ונוגעות לשאלות בנוגע לתפקוד מיני, קשיים ביחסי מין וקושי בהגעה לסיפוק מיני. סוגיות שנדונו עד כה בעיקר בחדר הטיפולים הסקסולוגי בקרב מבוגרים
*נלי שטיין — דוקטורנטית אוני' בר אילן, מטפלת זוגית, משפחתית ומינית, מנחת קבוצות בנושא מיניות