מאת: אורי גדס אילני
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 8
אם נערוך משאל בקרב תושבי העיירה רובסטאון (Robstown) במדינת טקסס שבארה"ב, ספק אם הם כולם ידעו למקם בדיוק את ישראל על הגלובוס, או לנקוב במספר התושבים החיים בה. לחילופין, אם נבדוק את הידע של בני/ות הנוער בישראל באשר להיסטוריה של משחק הפוקר הפופולארי ביותר בעולם "טקסס הולדם", ספק אם הם ידעו היכן הומצא המשחק ובאיזו שנה (בעיר רובסטאון, סביב שנת 1900). אבל, אם נברר בקרב בני נוער ישראלים בגילאי 14-18 מהם החוקים של משחק הקלפים שסחף את העולם ולאחרונה הפך לשם דבר גם בישראל, לא תאמינו אבל רבים מהם יודעים את רזי המשחק בע"פ. אמנם כאן לא המקום והשעה לדון במהלכי המשחק, אך למי שיש רגע פנוי יכול בתוך כמה דקות להתעדכן באחד מאתרי האינטרנט הרבים, המציעים לשחק במשחק, להוריד אותו לטלפון הנייד או לצפות בטורנירים המתקיימים מעת לעת ומשודרים בכל ערוצי הספורט. בישראל, לא מתקיימים טורנירים ממין זה באופן חוקי, מאחר ובית המשפט קבע כי משחק הפוקר "טקסס הולדם" הוא בניגוד לחוק. כך נקבע למשל בפסיקה של בית משפט השלום בתל-אביב בחודש יוני 2008, בראשות השופטת רחל גרינברג, שבה הורשע אדם בארגון משחק קלפים מסוג זה בבית מלון ברמת-גן.
משחקי הימורים בישראל הם לא תופעה חדשה, אך כניסתם של בני נוער למעגל המהמרים הנה ללא ספק תופעה חדשה יחסית ומטרידה כאחד. אמנם כבר בתחילת שנות האלפיים, "התפוצצו" בזו אחר זו פרשות של הימורים לא חוקיים בקרב בני נוער, בעיקר במסגרת הימורי ספורט היודעים בכינוי "בתים" (מלשון bet , להמר) , שהתקיימו אף בין כותלי בית הספר.
אז יחסו את התופעה בעיקר לנוער שוליים, שנגררו להימורים לא חוקיים בחסותם של סוכני הימורים עבריינים. חלק מבני הנוער נפגע קשה מהעיסוק בהימורים הלא חוקיים ובעיתונות עסקו בנושא באופן בולט. מאחר והנושא ירד מהכותרות ועד לפני שנתיים שלוש כמעט ולא נדון, בני הנוער, כפי שקורה פעמים רבות, השתעממו מהעיסוק בהימורי ספורט לא חוקיים וחיפשו אטרקציה חדשה – נראה היה כי בני הנוער מתרחקים מעולם ההימורים.
אך בשנתיים שלוש האחרונות צצה ועולה תופעת הימורים חדשה אשר מציפה את המדינה וגם ופושעת בקרב בני הנוער: משחק פוקר בגרסת "טקסס הולדם". נכון, גם טוטו, לוטו ובעיקר ווינר (הימור מספורט יומי) הם מנת חלקם של בני הנוער, אך לגביהם יש חוק ברור "ההשתתפות אסורה מתחת לגיל 18". לצערנו לא כל בעלי הדוכנים בהם נמכרים טפסי ההגרלות דואגים לבדוק תעודות זהות ללקוחות הצעירים. לא מזמן ראיתי משפחה שלמה, אבא, אמא ושני ילדים בגילאי העשרה המוקדמים שהוציאו כסף רב על כרטיסי גירוד וטופסי הגרלה, אף על פי שהילדים היו הרבה מתחת לגיל 18. אך לעומת משחקי ההגרלה הנמכרים בחסות המדינה ומוגבלים בחוק ובעיקר בכך שהם נמכרים אך ורק בדוכנים חוקיים, משחקי קלפים יכולים להתקיים בכל זמן, בכל מקום ובכל שעה. וכך נולדה תרבות פנאי חדשה ומרגשת אשר מעסיקה עשרות אלפי בני נוער ברחבי הארץ, תרבות פנאי המשלבת משחק קלפים פופולארי ובצידו רווח או הפסד שתלויים בעיקר במזל וקצת בחוכמת המשחק.
התופעה הפכה עד כדי כך נפוצה שבמפגשים שלי עם בני נוער וגם עם הוריהם צצים ועולים מדי פעם סיפורים הקשורים במשחק הפוקר, אשר ממחישים את גודל התופעה. לדוגמא, הורים מספרים כי אחד הגימיקים הגדולים כיום בתחום מסיבות בר-המצווה המושקעות, הוא "בר מצוות נושא", כאשר אחד הנושאים הפופולאריים הוא: "בר מצוות לאס ווגאס", על כל המשתמע מכך. כמו כן בני נוער מדווחים שהם קונים לחבריהם בהזדמנויות שונות מתנות הקשורות במשחק הפוקר. כיום ניתן לרכוש בחנויות פנאי ומשחקים, ערכות פוקר עם קלפים וז'יטונים (אסימונים כמו בקזינו). במפגשים רבים עם בני נוער הם מדווחים על קבלת מתנה שכזו ביום הולדת למשל.
לא צריך להתאמץ בכדי להבין את הסכנות הטמונות במשחקי קלפים המעורבים בהם כסף, יצרים וגיל ההתבגרות. הימורים הם טריטוריה מסוכנת ובפרט כאשר גיל המהמרים הוא הרבה פחות מ "בלאק ג'ק" (21). עד כה התופעה גבתה קורבנות רבים, גם בקרב בני הנוער וגם בקרב ההורים. מחד בני נוער הנתפסים בכלכלתם נעצרים ואף נפתחים נגדם תיקים פליליים וגם בני נוער המסתבכים בחובות לגורמים עבריינים או אפילו סתם לחבר מהכיתה. מאידך הורים שנגנבו מהם כספים לצורך החזר חובות של ילדיהם, כמובן שהדבר קורה בד"כ שלא בידיעתם. לעיתים הורים נאלצים לממן הפסדים כספיים של ילדיהם על מנת לגונן עליהם.
הטיפול בתופעה זו אינו פשוט ובוודאי שאין בסיפור הזה קלף מנצח. משרד החינוך מתחיל לפעול בנושא בתכניות התערבות בבתי הספר. גם כותב שורות אלו משלב את נושא ההימורים להרצאות וסדנאות כבר מזה כמה שנים.
חשוב לקבוע מדיניות ציבורית בנושא ושבעלי הדוכנים המוכרים כרטיסי הימורים לקטינים יענשו . חשוב שהמשטרה תאכוף את החוק בתחנות הטוטו והפיס ובתי המשפט צריכים להחמיר בענישה. לכל אלה בל נשכח, צריך להוסיף את ההורים, שכנראה קצת נרדמו בשמירה, ולהבהיר להם שאם הם קונים כרטיסי גירוד לילדים ועורכים להם בר-מצווה עם שולחנות רולטה, שלא יתפלאו שהילדים לוקחים את החוויה המשפחתית המפוקפקת גם ככה, צעד אחד, שלא לומר הימור אחד, יותר מדי.
* אורי גדס-אילני מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות