מאת: רינה בלום
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 15
הפרעות אכילה הן נושא שמדובר בו רבות ומעטים ההורים שאינם מודעים לקיומן ולמאפיינים שלהן. מהם הגורמים שעומדים מאחורי היווצרות הפרעות אלה ואיך אנחנו כהורים יכולים למנוע את השפעתם על ילדינו? עצות וכלים בכתבה הבאה
אוכל הוא אחד מתענוגות החיים – על כך רבים מסכימים. אולם בחברה מרובת דיאטות לצד הגברת המודעות לתזונה בריאה, פעמים רבות, התענוג הזה מגיע עם רגשות אשמה. אצל מתבגרים שנמצאים בתהליכי גיבוש הזהות העצמית שלהם, האכילה והשלכותיה עשויות לשקף קשיי התמודדות גדולים יותר. לפני שנדון בסוגי הפרעות האכילה הנפוצים, חשוב לציין כי בבסיסה של כל הפרעה כזו עומד הקשר בין מצוקה רגשית או מתח לבין אכילה, כאשר אכילה נתפסת כסוג של נחמה. כולנו נולדים עם מנגנון של רעב ושובע כשהוא בריא לחלוטין, וכהורים עלינו להשתדל לשמור שמנגנון זה לא ישתבש, בקרב ילדינו.
אחת ממצוקות הקשורות באכילה של בני נוער טמונה במודל הרזון, אשר מקבל חיזוקים בדמות מסרים חברתיים ופרסומיים שקושרים יופי והצלחה עם גוף רזה. בנוסף, הפרעת אכילה משקפת, פעמים רבות, הערכה עצמית נמוכה.
מעט מידי, הרבה מידי – סוגי הפרעות
אנורקסיה – מאופיינת באכילה מועטת מדי עד כדי ירידה קיצונית במשקל ואף עשויה להוביל למוות כתוצאה מכך.
בולימיה – מאופיינת באכילה רבה מדי בזמן קצר, אשר מיד אחריו נגרמת הקאה יזומה של תכולת הקיבה. משקלם של הסובלים מההפרעה לא חריג בדרך כלל ואין יכולת לדעת שהם סובלים מההפרעה, על פי המראה החיצוני.קיימים מקרים רבים בהם עובר האדם הסובל מהפרעת אנורקסיה להפרעת בולימיה לסירוגין ולכן רואים אנשי מקצוע את שתי ההפרעות, לעיתים, כשתי צורות של הפרעה אחת.
בולמוסי אכילה – מאופיינים בהתקפי אכילה בלתי נשלטים, ברצון לאכול הרבה ומסוגים שונים ורבים של מזון, מבלי שמגיעים לתחושת שובע. לאחר שמסתיים הבולמוס, עולות תחושות כובד, אי יכולת לזוז ובחילה, גועל עצמי, אשמה וייסורים עצמיים. תדירות בולמוסי האכילה משתנה מאדם לאדם ואף בתקופות שונות אצל אותו אדם. אנשים אלה סובלים מעודף משקל מעט יותר מהממוצע באוכלוסייה, אולם לא באופן קיצוני.
התמכרות לאכילה – מאופיינת באכילה בכמויות גדולות מדי כל הזמן. אכילה כזו מביאה בדרך כלל להשמנה ניכרת.
אחריות הורית במניעת הפרעות
עתה, לאחר שסקרנו את סוגי ההפרעות והגורמים שעומדים מאחוריהן, נעבור להמלצות, שיסייעו לכם ההורים, לעודד את הילדים לאכילה בריאה, תוך חיזוק הדימוי העצמי שלהם:
- הציעו אלטרנטיבות לעידוד: הורים רבים תורמים מבלי להתכוון, כמובן, ליצירת קשר שבין מצוקה לאכילה, על ידי כך שמציעים אוכל כנחמה במצבי קושי. נסו להיות מודעים לכך ולחשוב על דרכים אחרות לסייע לילדים שאינן קשורות לאכילה. נסו להעניק סיוע רגשי בעצמכם או בעזרת אנשי מקצוע, נסו להציע ספורט או פעילות מהנה אחרת שתפיג את המתח ועוד.
- חזקו את הקשר שבין רעב ואכילה: אנחנו כהורים צריכים להשתדל לשמור על מנגנון הרעב והשובע של הילדים בריא ותקין. איך? להציע להם אוכל רק כשהם מצהירים על רעב ובתום הארוחה לשאול אם הם שבעים.
- היזהרו מלשתף פעולה עם המסרים החברתיים שמעודדים גוף רזה מדי. המסרים מקיפים את הילדים מכל עבר, אך לפחות בבית נסו לא לדבר על החשש מהשמנה ואל תשמיעו ביטויים כמו למשל, "אל תאכל/י את זה כי זה משמין". במקום זאת, הדגישו אלו מזונות בריאים לגופם ואלו לא. נסו להעלות למודעות את המסרים החברתיים שמתנגדים למודל הרזון, הדגישו והראו את הנזקים שעלול לגרום מרדף אחר מודל כזה לגוף ולנפש.
- דוגמא אישית – אל תכניסו "מדידתיות" ואל תעסקו ב"חישובים" בכל הקשור לאכילה. מבוגרים רבים אוכלים על פי משטר קפדני של דיאטה עם חישובי קלוריות וחישובי משקל של מזון. דבר זה אינו טוב הן למבוגרים והן לצעירים שינסו לחקות את הוריהם. בדרך כלל משטר דיאטה כזה אינו מצליח לאורך זמן והוא רק משבש את מנגנון הרעב והשובע.
- הדגישו את הקשר שבין אכילה והנאה, ובין אכילה ומפגש חברתי מהנה. הציעו לילדיכם מזונות האהובים עליהם, נסו לחשוף אותם לטעמים שונים, אך אל תכפו מזונות שאינם אהובים.
- הקפידו על גבולות – שמירת הגבולות האישיים במשפחה חשובה מאד בכל גיל ובמיוחד בגיל ההתבגרות, כשהמתבגרים מנסים לשמור בקנאות על זכותם לגבולות אלה. כהורים, אנחנו צריכים להשתדל ולהפעיל את סמכותנו בעניינים שהם באמת הכרחיים לנו ולהדיר את רגלינו מאותם תחומים בחיי המתבגרים אותם אנו יכולים להשאיר להחלטתם שלהם. פעמים רבות מתבגרים מפתחים הפרעת אכילה שהיא בעצם אמירה לסביבה הקרובה: "יש לי זכות החלטה לגבי מה שאני מכניס/ה לגוף שלי" אמירה כזו מסמלת את הצורך להיות בעל/ת שליטה על תחומים אחרים גם כן. לכן, הקפדה על גבולות הוא עניין אחד והקפדה יתרה יכולה לעורר צורכי שליטה כפייתיים אשר עלולים להתפתח לכדי הפרעת אכילה בקרב מתבגרים.
- פרגנו וחזקו את ביטחונם העצמי: במיוחד בגיל ההתבגרות ילדינו מתחבטים רבות בשאלות ובספקות הקשורים לזהותם העצמית והערך שלהם בעיני עצמם ובעיני הסביבה. אנחנו כהורים צריכים להשתדל לחזק אצלם עד כמה שניתן את ההערכה העצמית על ידי כך שנעודד אותם להיות אמיתיים ולא לטייח את רגשותיהם, להביע אותם ולא להתכחש לרצונותיהם. מעבר לכך, נוכל לחזק את ביטחונם העצמי, על ידי פרגון ובאמצעות שבחים ומחמאות שנחלוק להם בכל הזדמנות שהם ראויים לכך.
זיהיתם הפרעת אכילה? טפלו בבעיה!
אם למרות כל המאמצים, אתם מבחינים שקיימת אצל בנכם/בתכם הפרעת אכילה, אל תהססו ואל תבזבזו זמן יקר. פנו לטיפול בבעיה אצל איש מקצוע בתחום. הפרעות אכילה אצל מתבגרים יכולות להביא להשלכות רגשיות קשות בהמשך ואף לסיכון ממשי של בריאותם וחייהם.
* רינה בלום—עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מומחית להפרעות אכילה, "הקליניקה לטיפול נרטיבי".