מאת: נורית ויסברג-נקאש
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 12
ליאת בת 14 שנים. האב מנהל בכיר בחברה פרטית והאם עובדת במגזר הציבורי. אחותה הבוגרת סטודנטית מצליחה והאח חייל ביחידה מובחרת. את ליאת הכרתי בתחנת המשטרה אליה הגיעה בשעות הבוקר המוקדמות לאחר שאת הלילה בילתה ברחובות לאחר שחזרה בשעה מאוחרת מזו שהוריה דרשו והם מצדם סירבו לפתוח את הדלת. ליאת העבירה את הלילה ברחובות ובבוקר פנתה לתחנת המשטרה בבקשה לעזרה. השוטרים שהיו חסרי אונים, שכן היא סירבה לחזור לביתה, הזעיקו פקידת סעד. למדתי מליאת כי בשנה האחרונה החלה לבדוק את הגבולות בבית. ההורים שנבהלו מאד החלו לפקח באופן הדוק אחר צעדיה. היא מצדה החלה למרוד ואלו מצדם הגבירו את הלחץ שכלל הגבלת שעות היציאה, מניעת קשרים עם חברים ובאחת הפעמים האב גם סטר לה. התרשמתי כי ליאת ילדה מופנמת. שמעתי ממנה כי היא תלמידה בינונית שהתקשתה מאד לעמוד בסטנדרטים המשפחתיים. ליאת ומשפחתה לא היו מוכרים לשירותי הרווחה. הזמנתי את ההורים לתחנת המשטרה והתחלנו בדרך ארוכה מאד של עבודה משותפת לשיקום האמון והקשרים לקידום התפקוד של ליאת תוך התייחסות לרקע והמאפיינים הייחודים של המשפחה והקטינה. מה היה קורה אם ליאת לא הייתה מגיעה לתחנת המשטרה אלא לביתו של נרקומן? מה היה קורה אם שירותי הרווחה לא היו שם לעצור את
ההתדרדרות? מה היה קורה אם לא היינו מוצאים נכונות אצל ההורים של ליאת? אצל ליאת עצמה? במקרה הזה היה לליאת מזל גדול.
בעת האחרונה אנו מוצפים בכתבות קשות בתקשורת המדווחות על בני נוער שנעצרים בחשד לאלימות פיזית ומילולית כלפי חבריהם, דיווחים על פגיעות מיניות בין קטינים בבתי ספר ובמשפחה, נזקים הנגרמים למתבגרים בשל מחלת האנורקסיה, בריחה של נערות מביתן ועוד.
הורים רבים כואבים את המצב אליו הגיע ילדם והם נותרים המומים וחסרי אונים. חשוב להבין כי למצבים אלו סימנים מקדימים שונים. קיימת חשיבות עליונה שהורים יבטיחו לילדם מערכת משפחתית בטוחה ומגינה ויקראו ויפרשו נכונה את אותות המצוקה של ילדם על מנת שיפעלו להתאמת התערבות מתאימה בילדם לפני שיהיה מאוחר מדי. יחד עם זאת במצבים בהם הורים אינם פועלים כמצופה מהם בתוקף חובתם כלפי ילדם, או לחילופין ילדם אינו מקבל עוד את סמכותם והוא מצוי בסיכון יש מקום לשקול התערבות פקיד סעד לחוק הנוער.
מיהו פקיד הסעד?
פקיד סעד לחוק הנוער הוא עובד סוציאלי במחלקת הרווחה ברשות המקומית שעבר הכשרה מיוחדת והוא ממונה מטעם המדינה ומחויב בתוקף חוק להגן על קטינים – מרגע לידתם ועד הגעתם לגיל 18. פקיד הסעד מומחה בהערכת מצבי סיכון וסכנה בהם עלול להימצא קטין והוא פועל בשיתוף הגורמים בקהילה, ההורים והקטין, בהתאם לגילו, לבניית תוכנית טיפול מתאימה, פקיד הסעד עשוי לשקול הפעלת התוכנית בסמכות, באמצעות פנייה בהליך אזרחי לבית המשפט לנוער, בבקשה לאכוף את תוכנית הטיפול המתאימה לקטין.
מדוע צריך פקידי סעד?
ילדים ובני נוער נקלעים מסיבות שונות ומגוונות לקשת רחבה של מצבי סיכון. יש מהם החשופים להזנחה ואלימות מצד הוריהם, אחרים סובלים מבעיות רגשיות קשות ואינם זוכים לטיפול מתאים בשל הכחשת הבעיה על ידי ההורים, התנגדות הקטין; הערכה שגויה של חומרת הבעיה וכדומה, אחרים נפגעו או פגעו מינית בבני משפחה או בחברים בבית הספר והם זקוקים להבטחת התערבות מקצועית; אנו פוגשים גם בני נוער המסרבים לקבל את סמכות ההורים והגורמים החינוכיים. התנהגותם מאופיינת בחוסר תפקוד, שוטטות וקיים חשש אמיתי שהם יתדרדרו להתנהגות עבריינית.
מי מדווח לפקידי הסעד?
הפניות לפקידי הסעד מגיעות מגורמים שונים הפוגשים את הילדים בקהילה, בגיל הרך ממערכות הבריאות ובהמשך מרבית הדיווחים מגיעים ממערכת החינוך. דיווחים רבים מגיעים מבני משפחה, שכנים, ואף הקטינים עצמם.
האם מיידעים את ההורים בפנייה לפקיד סעד?
תפקידו של פקיד הסעד לשקול ולבדוק אם הקטין והמשפחה זקוקים לעזרה או להגנה. פעמים רבות הגורמים בקהילה מדווחים לפקיד סעד על פרטי המקרה, עוד בטרם שוחחו עם ההורים. על פי רוב המדווח המבקש להיוועץ בפקיד הסעד עושה זאת מתוך דאגה כנה ואמיתית לשלומו של הקטין. אולם, פעמים רבות, הגורמים בקהילה מחויבים בדיווח ובהיוועצות עם פקיד סעד בהתאם לחוק העונשין, ואם הם לא מעבירים דיווח הם עשויים להיתבע במישור הפלילי. התנהלות זו מעוררת אצל הורים רבים כעס ותוקפנות. לעיתים, עשוי פקיד הסעד להציע למדווח לשתף את ההורים בפנייה אליו ולעיתים להערכתו נדרשת התערבות מקדימה שנועדה להעריך נכון את מצבו של הקטין. בכל המקרים פועל פקיד הסעד בשיתוף הגורמים בקהילה על-מנת לערב את ההורים בהקדם האפשרי בתהליך ההתערבות. חשוב להדגיש כי על פקיד סעד חלה חובת סודיות והוא אינו רשאי למסור פרטים על הקטין והמשפחה לשום גורם אפילו לא לגורמים שהעירו את תשומת לבו לקשיי הקטין.
כיצד פועל פקיד הסעד?
פקיד הסעד מקבל מהמדווח את המידע הנדרש לו אודות הקטין ומשפחתו לצורך הערכת הסיכון. לאחר מכן, הוא מבצע הערכה מקיפה ככל האפשר בשיתוף אנשי מקצוע באשר לרמת הסיכון בה נמצא הקטין והאפשרויות העומדות בפניו לסייע לו. פקיד הסעד עשוי לפגוש בקטין, בידיעת הוריו ולעיתים שלא בידיעתם. כחלק מתהליך האבחון, ייפגש פקיד הסעד, במידת האפשר, עם ההורים, ישתף אותם במידע שהגיע לידיו וילמד את עמדתם ביחס לסוגיה העומדת בפניו. בתום האבחון יגבש הערכה ובמידת הצורך, בידיעת ההורים יפעל לכנס פורום מקצועי על-מנת לגבש תוכנית טיפול מתאימה לקטין. תוכנית הטיפול בקהילה יכולה לכלול אבחונים שונים, כגון: פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, מפגשים טיפולים למתבגר והוריו, תוכנית חינוכית, ובמקרים קיצוניים יותר תבנה תוכנית להוצאת הקטין למסגרת חוץ ביתית.
מתי פונה פקיד הסעד לבית המשפט?
לרשות פקיד הסעד מגוון דרכים שונות לסייע לקטינים בסיכון. בראש ובראשונה לגייס את המשפחה להבין ולהכיר את הצרכים של הילד שלהם ולעזור להם לגייס את המשאבים המתאימים עבורו. במקרים מסוימים בהם אין שיתוף פעולה מצד ההורים או הקטין וזה ממשיך להיות בסיכון, קיימת בפני פקיד הסעד האפשרות לפנות לבית המשפט לנוער ולהמליץ בפניו לחייב את ההורים והקטין לשתף פעולה בתוכנית הטיפול. מניסיון, בית המשפט לנוער שוקל תמיד את טובתו של הקטין, ומשתדל להגיע לפתרונות טיפול והגנה בהסכמה ובשיתוף עם ההורים.
מה קורה כשמתחיל התהליך בבית המשפט?
פקיד הסעד מחויב ליידע את ההורים והקטין על פתיחת הליך בבית המשפט לנוער ולהעביר להם את כל המידע שברשותו ומכוון אותו בהמלצתו. בית המשפט יזמן את ההורים ולפי שיקול דעתו גם את הקטין. בית המשפט ישמע את עובדות המקרה. לאחר האזנה להורים ולקטין, לעורך הדין מטעם ההורים והקטין , במידה והם מיוצגים ולפקיד הסעד, וגורמים אחרים יחליט בית המשפט האם להכריז על הקטין כנזקק להגנת החוק. אם מצא, כי הקטין נזקק, דהיינו הוא נמצא בסיכון המחייב התערבות המדינה בענייניו. יקבע בית המשפט לאחר שישמע את המלצות פקיד הסעד ועמדת ההורים והקטין את דרכי הטיפול בקטין וזאת. חשוב להדגיש, כי בית המשפט הוא הגורם היחידי המוסמך לחייב את הקטין ומשפחתו בתוכנית טיפול.
מתי ולמה מערב פקיד סעד את המשטרה?
חשוב לדעת, כי קיימים מצבים, בהם חוק העונשין מחייב את פקיד הסעד לדווח למשטרה על עבירות בהם מעורב הקטין או הוריו, עבירות כגון אלימות פיזית, מינית או רגשית של הורים כלפי ילדם, הזנחה מתמשכת, פגיעה מינית של קטין בקטינים בבית הספר או בילדים אחרים משפחה ועוד. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות מאד, אם יש עילה, עשוי פקיד הסעד לפנות ולבקש פטור מדיווח, בקשה אותה הוא מפנה לוועדה סטטוטורית מיוחדת בהשתתפות נציג היועץ המשפטי לממשלה.
כיצד נבטיח התערבות אפקטיבית של פקיד הסעד?
הורות בעידן העכשווי היא משימה מורכבת ביותר ומעמידה אתגרים עצומים בפני ההורים. פעמים, עולים קשיים מסוגים שונים אצל קטינים ואלו הולכים ומחריפים. לעיתים נקרא פקיד הסעד לסייע בהבטחת שלומו ורווחתו של קטין. התערבות פקיד הסעד, מטבעה מעוררת חרדה ומצוקה אצל הורים במיוחד על רקע הנטייה הטבעית לשמירה על פרטיות והדימוי של פקידי הסעד בתקשורת. ההורים הם האפוטרופוסים הבלעדיים על ילדם ועליהם מוטלת החובה והאחריות להבטיח את שלומו ורווחתו של ילדם. מכאן שמוטל על כל הגורמים המטפלים בקהילה לפעול ולגייס את ההורים ללמוד את תפקיד פקיד הסעד, סמכויותיו ודרכי עבודתו על מנת שיוכלו לרתום את ניסיונו של פקיד הסעד והיכרותו את המערכות המטפלות בקהילה לקדם התערבות מיטיבה עם ילדם ולאפשר לו לעלות על דרך המלך.
* נורית ויסברג נקאש- M.s.w, מרצה ומדריכה בהתערבות אצל קטינים בסיכון. פקידת סעד לחוק נוער בדימוס