בכל שנה מתים בישראל 10,000 איש מנזקי העישון. מרבית המחקרים מוכיחים כי 90% מהמעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, כאשר אחוז המעשנים עולה עם הגיל. את שיעור המעשנים ואת נזקי העישון ניתן להפחית באופן משמעותי ואף למנוע, על-ידי תוכנית פעולה והסברה כוללנית, לצד עמדה נוקבת של ההורים

עישון מוצרי טבק הוא גורם המוות מספר אחד, אשר ניתן למניעה. הוא עשוי להזיק לבריאות האדם באופן ניכר, על ידי כך שגורם למחלות רבות, ביניהן מחלות סרטן שונות, מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה ודרכי נשימה. הוא יוצר מתח נפשי ועלול להביא לירידה בפוריות אצל גברים ונשים, אימפוטנציה, הזדקנות מוקדמת של העור, פגיעה בכושר הגופני ועוד. על- פי נתוני דו”ח שר הבריאות על העישון בישראל 2010, אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה בקרב בני 21 ומעלה הוא 23.3%.

עישון בקרב בני נוער – לעמדת ההורים יש השפעה

לצד הנתון שחוזר במחקרים, לפיו 90% מהמעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, דו”ח שר הבריאות על העישון בישראל שנעשה בשנת 2004 מצביע על כך ש- 8.2% (בממוצע) מבני הנוער בחט”ב ובתיכונים מעשנים סיגריה לפחות פעם בשבוע וכ-5% מעשנים סיגריה לפחות פעם ביום.

הסיבות להתחלת עישון בקרב מתבגרים מגוונות: תפיסות מוטעות, השפעה חברתית וסביבתית, לחץ חברתי, רצון להשתייך, יצר סקרנות, חיקוי של חברים, עישון של ההורים, רצון להפגין עצמאות והשפעת פרסומות גלויות וסמויות של חברות הטבק.

מחקרים מוכיחים כי מספר תלמידי התיכון המעשנים, שאף הוריהם מעשנים, גדול פי 2.5 ממספרם של תלמידים מעשנים, שהוריהם אינם מעשנים. כמו כן, נמצא קשר בין טיב היחסים של הורים וילדיהם לבין נטיית המתבגרים להתחיל לעשן. בהתאם לכך, הבעת עמדה שלילית מצד ההורים בנוגע לעישון של ילדם, מעלה פי שבעה את הסיכוי שילדיהם לא יעשנו, עובדה זו נכונה גם אם ההורה מעשן בעצמו.

שכיחות הנרגילה – בשנים האחרונות עישון טבק נרגילה הפך לתופעה נפוצה בקרב בני נוער. בסקר שנערך בחט”ב ובתיכונים באזור השרון, נמצא כי 41% מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר מעשנים נרגילה בתדירות כלשהי ו- 22% מעשנים נרגילה בתדירות של לפחות כל סוף שבוע. מעבר לכך -שישה אחוז מהתלמידים המעשנים מוסיפים לנרגילה גם סם או אלכוהול.

טבק הנרגילה מיובא בעיקר ממדינות ערביות ומהרשות הפלסטינית, אינו נתון בפיקוח וניתן לרכישה חופשית על ידי בני נוער, בקיוסקים, במועדונים, במרכזי בילוי ומסחר ציבוריים. כל המחקרים שנערכו בעולם הוכיחו חד-משמעית, כי מדובר בסכנה בריאותית הדומה לעישון סיגריה ואף חלק מהחוקרים סבורים, כי מדובר בסכנה בריאותית חמורה יותר, בהתחשב במשך הזמן המוקדש לעישון ולספיגת העשן המוגברת עקב מבנה הכלי שמכיל מים.

יש הטוענים, כי ההשפעה המזיקה הטמונה בעישון נרגילה אחת משולה לעישון חפיסת סיגריות שלמה. מלבד השפעתם המסרטנת של החומרים שנמצאים בטבק הנרגילה, הטבק מכיל ניקוטין ועלול לגרום להתמכרות.

מעשני נרגילה נמצאים בסיכון לחלות במחלות מדבקות, באמצעות רוק, כמו הרפס ומחלות ויראליות שונות, וכן להופעת אקזמה על אצבעות היד האוחזת בפיית הנרגילה.

למרות כל הסכנות הבריאותיות הטמונות בעישון נרגילה, קיימת תפישה מוטעית בקרב בני נוער, והוריהם בנוגע לעישון זה. מעשני הנרגילה סבורים, שתערובת הטבק מכילה פירות ולכן אינה מזיקה, כאשר למעשה מדובר בחומרי טעם. כמו כן, הם סבורים כי החומרים המזיקים בטבק “מזדקקים” כאשר הם עוברים במים – ולא כך הוא.

עישון פאסיבי, נזק אקטיבי

מדי שנה נפטרים בישראל 1,500 איש מעישון פסיבי. מחקרים מוכיחים, כי לעישון הפסיבי יש השפעה מזיקה על בריאותם של אנשים שאינם מעשנים – השפעה ישירה ומדידה על המוח, באופן דומה לתהליך שמתרחש במוחו של המעשן עצמו.

לעישון ההורים יש השלכה ישירה על בריאות ילדיהם: תינוקות וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות נשימתיות שונות, לסבול משיעורי אשפוז גבוהים, מהפרעות למידה ועוד. נמצא כי חשיפת ילדים לעישון פסיבי מעלה את הסיכון שהם יהיו בעתיד נערים מעשנים והדבר יקשה עליהם כבוגרים להיגמל מעישון. יש לזכור שההתמכרות לסיגריה – התמכרות לניקוטין – הינה גופנית, התנהגותית ופסיכולוגית. רוב האנשים מצליחים להיגמל מעישון בכוחות עצמם ולאלה שאינם מצליחים, מומלץ בהחלט לפנות לסדנאות לגמילה מעישון בהנחיית מומחה לגמילה.

הסברה משפחתית וציבורית למניעה

חשוב לזכור, כי עישון הוא גורם סיכון בריאותי משמעותי ודפוס התנהגותי הניתן למניעה. יש בהחלט מה לעשות במטרה להפחית את היקף העישון באוכלוסייה ונזקיו. ברמה הציבורית, תוכנית פעולה כוללנית, המורכבת מחקיקה, מאכיפה, מהתמקדות במניעה, מהסברה ומגמילה מעישון יכולה לתרום. האגודה למלחמה בסרטן מקדמת חקיקה בנושא בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם המועצה הישראלית למניעת עישון. כמו כן, אנחנו פועלים להפקת מסעי הסברה תקשורתיים, המיועדים לקידום המודעות לנזקי העישון ולצמצום ממדי העישון בישראל. הפעילות מול מתבגרים בנושא זה מתבצעת בשיתוף פעולה עם ערוצי התקשורת המיועדים לבני נוער, על-מנת להעביר את המסרים באופן יעיל וממוקד. חומרי הסברה שמפיקה האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף מומחים, מופצים במוסדות שונים כמו בתי ספר, מתנ”סים וכן לכל דורש.

אבל לא די בכך. יש מה לעשות גם במרחב הביתי. מגמות עישון סיגריות ונרגילה בקרב בני הנוער הן מדאיגות ביותר והורים יכולים למנוע התחלת עישון בקרב ילדיהם המתבגרים. זאת, באמצעות מתן דוגמא אישית, הבעת עמדה שלילית כלפי העישון ואיכות הקשר עם ילדיהם. אין ספק, כי על הגורמים המקצועיים הכוללים אנשי חינוך, אנשי בריאות ועוד, להמשיך ולהתמקד בפיתוח ובהטמעה של תכניות למניעת עישון בקרב בני הנוער .

אריאלה פילקו,מקדמת בריאות,האגודה למלחמה בסרטן.