מאת: דניאלה גולברט
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 17
משחק הוא כלי בעל יתרונות משמעותיים ומהנים בקשר שבין הורה וילד. מעבר לקירבה רגשית, משחקים מחזקים ביטחון עצמי, מפתחים יצירתיות ודמיון, מלמדים על חשיבות גבולות וכללים ותורמים לתקשורת פתוחה.
חשבתם כבר על משחק להיום בערב?
זוכרים שהיינו ילדים, היינו משחקים מהבוקר עד הערב, צוללים אל תוך מרחבי הדימיון שלנו, ממציאים עולמות, ולעיתים היה נדמה שהזמן עמד מלכת. גם כמבוגרים אנחנו לא מפסיקים לשחק אבל אופי המשחקים משתנה. לעיתים, אנשים מבוגרים חשים מבוכה כאשר מצופה מהם לשחק, ומתנהלים פעמים רבות מתוך פחדים ומחסומים שפיתחו עם השנים.
משחק הוא בעצם שפה, קשר, אינטימיות, דרך לתקשורת בין אישית ותוך אישית. המשחק הוא מרחב בו הכול אפשרי, מרחב של דימיון, יצירתיות, ספונטניות, חקר, וגילוי. היכולת לשחק היא יכולת מולדת שאנו באים איתה לעולם ולה תפקיד מארגן בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית. ההתנתקות מהמציאות היומיומית המתרחשת בפעילות המשחק מאפשרת לילד לחקור, לבחון, ליצור פתרונות אלטרנטיביים ותוצאות שונות למאורעות בחייו. המשחק מהווה גשר בין אירועים הנחווים במציאות החיצונית לבין המחשבות והרגשות של הילד ועל כן הוא אמצעי להשגת בריאות נפשית – התנהגות משחררת המסייעת לילד לחזק את תפיסת המסוגלות שלו להתמודד עם אירועי חיים שונים ולהכינו ליצירת קשרים הדדיים עם סביבתו.
היכולת המתפתחת במשחק תלויה בסביבה מאפשרת, תומכת ולא שיפוטית כלפי עולמו הדמיוני והיצירתי של הילד. הילד זקוק לעד ש"יראה אותו" שיכיר בו וביכולות שלו. לכן ישנה חשיבות רבה לכך שההורה יקח חלק פעיל במשחק, יהיה ל"שרות" הדמיון של הילד ויעזור לו לעבד את המציאות דרך העדות הנוכחת והבלתי שיפוטית שלו.
עם זאת, פעמים רבות ההורים מתקשים בעצמם להיכנס למרחב הדרמטי ולהתחבר לילד שבהם או להיכנס ולהבין את המרחב הדרמטי והדמיוני של הילד. כיוון שהורים נושאים על כתפם את התפקיד ההורי הם לעיתים חשים שעליהם להיות בתפקיד המחנך או השוטר. במרחב של המשחק, אפשר להיות הכול ואפשר להתנסות בתפקידים שונים. לכן חשוב שההורים יצאו בזמן המשחק מתפקיד המחנך, השוטר ויאפשרו לעצמם לחזק את הקשר עם ילדם, דרכו.
למה חשוב לשחק ואיך מחזקים קשר הורה-ילד דרך יצירתיות?
1. משחק משותף הוא דרך נפלאה לאפשר זמן איכות ומהנה עם הילד. ניתן להכין קופסת פתקים עם רעיונות לפעילות או משחק משותף, כך שבכל יום/שעה קבועה, בוחרים פתק אקראי.
2. המשחק מאפשר מקום להביע רגשות שונים ולהיכנס לדמויות שונות. לדוגמה: הורים וילדים יכולים, להשתטות יחד, להחליף תפקידים, ללבוש תחפושות וכובעים או לאפשר לילד להשתמש בהורה כ"צעצוע" שלו. כיוון שההורה והילד משנים יחד תפקידים, הילד יכול לעבד תכנים עמוקים שהוא מתמודד עימם, תוך כדי חיזוק האמון והאינטימיות בינו לבין ההורה. דוגמה נוספת הינה משחק בו ההורה והילד מחליפים ביניהם תפקידים, כאשר הילד משחק את ההורה ובוחר סיטואציה שמעסיקה אותו, למשל, להשכיב את הילד לישון או לשים גבולות.
3. המשחק מאפשר להורה להתחבר לילד שבו. דרך המשחק, ההורה עצמו מתנסה בתפקידים שונים וחווה הנאה ושחרור. כמו כן, הילד זוכה לראות את ההורה שלו בתפקיד אחר, מה שמקנה לו דוגמא אישית לגמישות ולספונטניות. דרך המשחק, ההורה נחשף לעולמו הפנימי העמוק ביותר. למשל, הוא יכול להיות חיה, קוסם, אביר ועוד. דרך המשחק, ההורה מעיר חלקים אחרים באישיותו.
4. דרך הנוכחות הבטוחה שמספק ההורה במשחק, ההורה לומד להתחבר לעולם החוויות של הילד, וגורם לו להרגיש מובן.
5. המשחק מהווה דרך לפתח מיומנויות של יצירתיות ודמיון. יחד עם הילדים אפשר להמציא משחקים ולאפשר בדיקה של רעיונות ומחשבות. משחקים כגון, בניית ארמונות בחול, בנייה בלגו, יצירה פלסטית, נגינה משותפת ועוד מהווים דוגמאות מיני רבות לכך.
6. דרך המשחק, הילד לומד על גבולות וכללים-כללי המשחק. כך, הוא רוכש אמון בגבולות ובמיומנויות של שליטה עצמית.
7. מטרה מסוימת הנקבעת על ידי שני המשחקים, יכולה ליצור עבור הילד חוויות רבות של הישג והצלחה ובכך מחזקת את הביטחון העצמי. למשל, בנייה של מגדל, יצירת "עיר" או ניצחון היריב במשחק כמו מונופול או כדורסל.
8. משחקים פיזיים יוצרים חוויות חיוביות של מגע וחום. לדוגמה, משחקים של העברות משקל שעוסקות באמון ובתקשורת, משחקים ספורטיביים ועוד.
9. כהורים, אנו יכולים להשתמש במשחק כדרך לביצוע משימות יומיומיות. למשל, במקום לדרוש שהילד יסדר את הצעצועים ולהסתכן בעימות, אפשר להפוך את משימות ההתארגנויות למשחק: תחרות סידור הצעצועים, ריקוד צחצוח השיניים, משחק לפני השינה שקשור בחלומות ובבחירת סיפור. בנוסף, אפשר בכל ערב להחביא משהו בבית וכשמוצאים את החפץ, "מגלים" גם פתק בו יש חיזוק או מסר נחמד למחרת בבוקר כדרך לפתות לשינה. עצה נוספת, לקום בבוקר עם שיר שהילד בוחר ולהמציא תנועות משותפות, או משחק שירים לפי אותיות הא' ב'.
כיוון שהמשחק הינו שפה, ילדים נרתמים למשחק בקלות. הם מרגישים את התקשורת ואת תשומת הלב הניתנת להם.
יש באפשרותכם להפוך את המרחב הביתי להרבה יותר מהנה, אינטימי ויצירתי אם תאמצו את משקפי המשחקיות בחינוך ובתפיסה ההורית שלכם.
היום, בעידן בו המחשב, בין היתר, תופס מקום גדול בתרבות הפנאי של ילדינו, לנו, כהורים, יש אתגר אמיתי לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם ילדינו. המשחק מאפשר לנו להיפגש עם ילדינו מהמקום שלהם ולדבר איתם בשפה שלהם – שפת המשחק. כך, גם נוכל להתחבר למעיינות הילד שבנו – ילד המלא בדמיון, בסקרנות, המאפשר לעצמו את חופש האלתור.
מעבר לכך, ילדים אוהבים טקסים, לכן הפכו את המשחק לטקס קבוע. בזמן המשחק, הקפידו שלא יהיו שום הפרעות – לא טלפונים, לא טלויזיה. אפשרו לילדיכם לבחור את המשחק ובזמן הזה השתדלו שתשומת הלב תתמקד בהם ובמשחק המשותף – תנו לילד להוביל אתכם. כמו כן, בכל משחק מאולתר עם ילדכם מצוי ערך.
אין משחק המקדם יותר או פחות, העיקר הוא המרחב המאפשר שיתוף פעולה והנאה יצירתית. אין צורך במשחקים מיוחדים, כל עוד המשחק מאפשר מחשבה ויצירתיות – זה שם המשחק.
דניאלה גולברט, דרמה תרפיסטית ומנחת קבוצות.
עובדת עם הורים ילדים ומתבגרים. בעלת ניסיון רב בטיפוח יחסים ומיומנויות דרך משחק, הבעה ויצירה.