מאת:שירלי גולן
פורסם ב:עיתון יסודות – גיליון 17
מתי המתבגר שלכם הלך לישון אתמול? האם הוא אכן הלך לישון או שסגר את הדלת, השאיר מנורה דולקת ושוחח בצ'אט בפייסבוק עד שעה מאוחרת? אולי אפילו גם צפה אחר כך בתוכנית לילית בטלוויזיה? ותגידו, איך היה בבוקר? היה לו קשה להתעורר? יצא לבית הספר באיחור?
ובכן, למרות שאמצעי הבילוי הפופולאריים של היום – מחשב וטלוויזיה – נמצאים בתוך הבית, הזמן שבני נוער מבלים מול מסכים, בא על חשבון השעות שמוקצות לשינה. מחקר שבדק את הקשר בין שינה בגיל ההתבגרות לבין חשיפה למדיה חושף נתונים די מדאיגים. לפניכם, חומר למחשבה לישון עליו הלילה
לפני כשלוש שנים ערכו פרופ' תמר שוחט מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אורנה צ'ישינסקי ממכללת עמק יזרעאל ופרופ' יעל לצר ממרכז רמב"ם ומאוניברסיטת חיפה, מחקר בקרב בני נוער בנושא: הקשר בין חשיפה לאמצעי מדיה לבין שינה.
המחקר, שכלל כ-470 נערים בממוצע גיל 14, בכיתות ח' וט', מצא כי בין השניים קיים קשר ישיר וכי חשיפה למדיה (טלוויזיה ומחשב) משפיעה באופן משמעותי על דפוסי שינה (שעת הרדמות), משך ההרדמות, אורך השינה ומידת הערנות במהלך הלימודים, ביום למחרת.
התוצאות הצביעו על כך, כי למי שיש טלוויזיה ו/או מחשב בחדר, שעת ההרדמות שלו מאוחרת יותר, חביון השינה (משך ההרדמות) שלו ארוך יותר, משך השינה מתקצר, ובמהלך היום למחרת מרגיש יותר "ישנוני". לפי הממצאים, שעת השינה הממוצעת במהלך שבוע הלימודים היא 23:04 ושעת ההתעוררות היא 6:45. בני נוער שיש להם מחשב או טלוויזיה בחדר, הולכים לישון בממוצע חצי שעה מאוחר יותר מאלה שאין להם אמצעי מדיה בחדר וקמים באותה השעה.
מי שישן טוב יותר, חשוף פחות לגירויים
אין חדש בידיעה כי בשנים האחרונות, אחוזי הצפייה בטלוויזיה ובאמצעי מדיה נוספים, כגון מחשב וטלפון נייד עולים בקרב בני נוער ומקבעים את מעמדם כמרכז בילוי מרכזי בשעות הפנאי – אישי וחברתי.
לפי המחקר תלמידי חטיבות הביניים צופים בממוצע במהלך השבוע בטלוויזיה במשך שעתיים ו-40 דקות ומשתמשים במחשב בממוצע במשך שלוש שעות ו-45 דקות. בין הלימודים ומגוון עיסוקים אחרים, זה ודאי לא מעט.
המחקר, שבוצע לפני כשלוש שנים מצביע על כך, כי נוכחות אמצעי מדיה בחדרי שינה של בני נוער משליכה לא רק על אורך השינה אלא מעוררת בעיות התנהגותיות שונות. ביניהן: איחורים לבית הספר, מצבי רוח משתנים, הירדמות במהלך היום ועוד.
פרופ' צ'ישינסקי: "בני נוער, לעומת ילדים בני 11-12, לרוב, מתחילים את הישיבה מול מסכים בשעות מאוחרות יותר, בשל ריבוי עיסוקים בשעות אחר הצהריים, כמו חוגים, תנועות נוער וכדומה. לכן, אצלם החשיפה לאמצעי מדיה ובעיקר לרשתות החברתיות קשורה יותר בשעות שינה, מאשר ילדים צעירים יותר שחשופים למדיה כבר לאחר החזרה מבית הספר".
מבחינה בריאותית, כמה שעות אמורים בני נוער לישון?
"הספרות בנושא מדברת על המלצה לתשע שעות שינה לגילאים אלו, אבל רצוי שיצברו לכל הפחות שמונה שעות, ולא שבע שעות ועשרים דקות, כפי שנמצא במחקר".
הבדל שנראה קטן, אבל כנראה עושה שינוי גדול.
"נכון. נער שישן שמונה או שמונה וחצי שעות, סביר שיהיה מרוכז וקשוב יותר בכיתה, יהיה לו מצב רוח טוב יותר, ההישגים שלו יהיו טובים יותר והוא יהיה חשוף פחות לגירויים מסכנים. הרי כשאדם מרגיש עייף ומצוברח, הוא נוטה לחפש אחר גורמים מעוררים ועלול להתפתות בקלות לסיכונים".
מה קורה בסופי שבוע? בני נוער נוטים להשלים שעות?
"כן, בסופי שבוע הבילויים מתקיימים לרוב מחוץ לבית ואז, חוזרים מאוחר, ישנים בשבת עד הצהריים, בלילה מתקשים להירדם ובראשון בבוקר, מרגישים עייפים ומתחילים את השבוע ערניים פחות. בילויי סוף שבוע הם, ללא ספק, נושא בפני עצמו עם סוגיות נוספות להתמודדות, מעבר לשעות שינה".
האם הורים מספיק מודעים לחשיבות השינה של הנערים, או ברגע שהילד נכנס לחדרו, כבר אין שליטה?
"אני חושבת שהורים אינם מספיק מודעים לכך שעוד שעת שינה יכולה לתרום רבות לילד בפעילותו בבית הספר. כפי שמקפידים על תזונה מאוזנת, חשוב לתת את הדעת גם לנושא השינה – ורצוי לא לחרוג ממינימום השעות החיוניות במהלך שבוע הלימודים.
לדעתי, אין מספיק מודעות ציבורית להשפעת השינה או חוסר השינה על מצב בריאותו של האדם. למשל, על השמנה. שינה מועטה משבשת את כל המערך ההורמונאלי ויוצרת דפוסי אכילה מזיקים של ארוחות ונשנושים חפוזים וחסרי תועלת, לעיתים מול מסך הטלוויזיה או המחשב. בגילאי ההתגברות, יש לכך השלכות משמעותיות.
מבחינת הפרעות שינה, בקרב מתבגרים הן פחות שכיחות אם כי תופעה נפוצה, אותה כן ניתן למצוא בגילאים אלו היא "פאזת השינה המאוחרת" – תסמונת, אשר הלוקים בה נוטים להירדם בשעות מאוחרות מאד מעבר לרגיל ועקב כך, מתקשים לקום בשעות הבוקר השגרתיות, ומאחרים או מחסירים יותר ימי לימודים. הם נרדמים מאוחר וקמים מאוחר".
ובכן, איך תציעי להורים לנהוג בנושא?
"בניגוד לילדים קטנים יותר – שם הבחנו כי הסמכות ההורית חזקה יותר, בכל הנוגע לשעת שינה מוגדרת – עם מתבגרים, ההורים נוטים להקפיד פחות. אני מציעה מראש לא להכניס אמצעי מדיה לחדר שינה. נכון, זה נוח, יש שקט, הילד מעסיק את עצמו, חברים מתארחים בחדרו – אבל, על הנוחות הזו, משלמים. אני מאמינה שצריך למצוא מקום אחר בבית לאמצעי המדיה ולהגדיר שעות שימוש. כך, ההורים יכולים לשים לב יותר למה, כמה ומתי הילד מבלה מול המסכים.
מסקנת המחקר הראתה באופן חד משמעי, כי חשיפה למחשב או טלוויזיה לפני שינה משפיעה על מהלך ההירדמות ועקב כך על הערנות והריכוז בבית הספר. בנוסף, סביר להניח שעם שינה טובה יותר, תחסכו מכם בבוקר מתחים רבים של 'נדנודי' השכמה והתארגנות מהירה לבית הספר".
*שירלי גולן, כותבת ועורכת תכנים, מכון יסודות יוזמות חברתיות