מאת: אילה לויטה
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 19
מחקרים רבים הוכיחו מעל לכל ספק כי קיים קשר בין שתיית אלכוהול מרובה למעשי אלימות. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי קבע כי גורם המוות העיקרי בקבוצות גיל צעירות החל מגיל 15 הוא שימוש מזיק באלכוהול. שתייה בלתי מבוקרת פוגמת ביכולת השיפוט והריסון העצמיים של התוקף וביכולתו של הקורבן להתגונן או למנוע את תקיפתו. התוצאה, כפי שניתן להיווכח בגל האלימות לו אנו עדים בימים אלה, היא פגיעות אלימות חמורות המסכנות את ביטחוננו ובטחון ילדינו.
כולנו הזדעזענו במאי השנה כאשר גדי ויכמן ז"ל מבאר שבע, נרצח בדקירות סכין לאחר שירד להעיר לחבורת צעירים שהרעישו מתחת לחלון ביתו בשעה שילדיו ניסו לישון. מקרה זה מצטרף לשורת מקרי אלימות להם אנו עדים על בסיס כמעט יומי בכותרות העיתונים ובעיקר במהדורות החדשות של תחילת השבוע.
צוותי הפרמדיקים והחובשים במד"א מוזעקים יותר ויותר לאירועים של נפגעים מקטטות וצעירים הסובלים מהרעלת אלכוהול. בשבוע האחרון נרשם מספר שיא בארועים בהם טיפל מד"א כרמל כאשר הצוותים טיפלו בכ-80 נפגעים צעירים שסבלו מהרעלת אלכוהול ובנפגעים מ כ-25 קטטות שונות ברחבי חיפה והקריות.
האלימות הפכה למכת מדינה. בילויים של בני נוער בשעות הלילה המאוחרות, בנוסף לזמינות האלכוהול הגבוהה, בתרבות שאין בה אמירה חד משמעית לגבי שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני-נוער או גינוי של כל גילוי אלימות- כל אלו מאיימים על שלום הציבור ועל ילדינו הרוצים לצאת לבלות ולחזור בשלום הביתה.
מהו הקשר, אם כן, בין צריכה מוגברת של אלכוהול ובין אלימות בקרב צעירים?
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובע כי גורם המוות המוביל בגילאי 15 עד 59 הוא האלכוהול וכי השימוש המזיק בו קטלני במיוחד לקבוצות הגיל הצעירות. במחקר בין-לאומי שנערך ביוזמת הארגון ב- 2002, נמצא שבכ-46% מהאשפוזים בחדרי מיון הקשורים באלימות היה מעורב שימוש באלכוהול. במחקר שנערך בקנדה בקרב בני-נוער בגילאי 13 ומעלה אשר אושפזו בבתי חולים בגין תקיפה בשנים 2002 עד 2004, נבדק הקשר בין כמות מקרי התקיפה לבין כמות האלכוהול שנמכר ביום הקודם בחנות הקרובה לבית המותקף. כשליש מהתקיפות היו בשל שימוש בנשק חד או כהה, ונמצא קשור במובהק למכירת האלכוהול.
בסקירת ספרות מחקרית מטעם ארגון הבריאות העולמי, מעריכים שבממוצע כלל עולמי, האלכוהול אחראי לאובדן של 26% ו-16% משנות החיים בעקבות רצח והריגה, בקרב גברים ונשים בהתאמה. במדינות מפותחות השיעורים גבוהים יותר ועומדים על 41% ו-32% בהתאמה, לעומת מדינות מתפתחות – 18% ו-12% בהתאמה. עוד דווח בסקירה כי בני 11-16 מישראל שדיווחו על שתיית יותר מחמישה משקאות בהזדמנות אחת והיו שיכורים אי פעם, נמצאו בסיכון גבוה פי שניים לאיים באלימות, פי חמישה להיפגע במריבה ופי שישה לשאת כלי נשק. בפינלנד נמצא כי ב- 45% מכל המקרים האלימים המדווחים בקרב בני 12-19 נמצאה מעורבות של שתיית אלכוהול על ידי העבריין או הקורבן.
במרבית המקרים בהם מתקבל דווח על התנהגות אלימה תחת השפעת אלכוהול לא מדובר בפשעים הדורשים יכולת תכנון מדוייקת כי אם בפעולה הנובעת מתוך דחף רגעי כלפי אדם אחר. התפרעויות, הטרדה ותקיפה מינית, אונס, תקיפות המובילות לפציעה והריגה, כמו גם רצח, מקושרים במקרים רבים לאלכוהול, מאחר והתוקף, הקורבן או שניהם היו שתויים.
אלכוהול מוריד את סף הגירוי, פוגע ביכולת השיפוט ובהבנת משמעות המעשים
לרוב, ניתן לראות כי אין סיבה מוגדרת לתקיפה. אלכוהול מוריד את סף הגירוי של השותה והוא ממהר להגיב בכל עת שנדמה לו כי פגעו בו או התייחסו אליו שלא כיאות. תגובותיו על רקע השתיה אגרסיביות, מבולבלות ובלתי נשלטות. ביחס לאירועים אלימים שלא התרחשו תחת השפעת אלכוהול, ניתן לראות שכיחות גבוהה יותר של תגובות אלימות בשל פרובוקציה או התגרות מועטה. כמו כן, תחת השפעת אלכוהול, עוצמת התוקפנות גבוהה יותר שכן יכולת השיפוט מוגבלת ועמה היכולת להבין את משמעות המעשים. חשוב להדגיש שמבחינת החוק, אדם הבוחר לשתות לשוכרה אחראי למעשיו שכן הוא בחר לעשות זאת במודע. הקורבנות עשויים להיות חברים לבילוי, עוברי אורח תמימים, בני/ות זוג וילדי השותים.
אלכוהול מגביר את הביטחון העצמי, משבש את יכולת הקליטה, מסיר מחסומים ומשחרר עכבות חברתיות. כל אלו משפיעים על יכולת הריסון העצמי ולכן שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה להגביר את ההסתברות להתנהגות אלימה. כיוון שצעירים באופן כללי נוטים יותר לשתייה לא מבוקרת – מעל ל- 5 מנות שתייה בבילוי, ומתקשים יותר לשים לעצמם גבולות בשתייה שכן רצונם לחוות את השפעת האלכוהול עד כדי שכרות שכיח יותר ביחס למבוגרים, סיכוייהם להיקלע לאירוע אלים גבוהים יותר.
אלכוהול מגביר את הסיכוי לקורבנות
האלכוהול משפיע לא רק על התוקפים אלא גם על הקורבנות שכן הוא גורם לפגיעה בשיקול הדעת ולירידה בכושרו של השותה ולא מאפשר לו להתגונן כראוי או למנוע את הפגיעה בו. בארץ דווח על מספר רב של אירועי פגיעה מינית בהם הקורבנות עצמן היו תחת השפעת אלכוהול. כמו כן, שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכוי שהקורבן יהיה שותף פעיל באירוע אלים: לעיתים קרובות קורבנות לאלימות היו מעורבים באופן פעיל בהתפתחות הקטטה ואף נהגו בעצמם באלימות.
בנוסף, סביבה רווית אלכוהול עלולה לפגוע בקורבנות תמימים. מועדונים, פארקים וגינות ציבוריות הפכו בשנים האחרונות לאזורי סיכון בשל נוכחות של צעירים הנמצאים תחת השפעת אלכוהול. שכנים טרודים, עוברי אורח ובני-נוער הנמצאים בקרבת שיכורים עלולים למצוא את עצמם קורבנות.
לסיכום ניתן לראות כי במקומות בהם יש שתיית אלכוהול מרובה, מעשי האלימות מתרבים. אין זה אומר כי כל שותי האלכוהול מועדים להתנהגות אלימה, אך ללא ספק, אדם השותה כמויות גדולות של אלכוהול עלול למצוא את עצמו מתנהג באופן שלא היה בהכרח נוהג בו במצב של פיכחות, וסיכוייו להיקלע לאירוע אלים גדלים.
הכתבה הבאה הינה כתבה על אלימות במועדונים באזור הצפון. הכתבה ממחישה את אווירת המועדונים והקשר בין צעירים, אווירת מתח, אלכוהול ואלימות: