מאת: איציק שמר
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 21
בקו התפר העדין שבין ילדות לבגרות, לתנועות הנוער תפקיד חשוב בתהליך ההבשלה של בני הנוער לבוגרים בעלי ערכים ותחושת מעורבות חברתית; בתקופתנו, הנשלטת על ידי חידושים טכנולוגיים ותקשורת מקוונת, תנועות הנוער מציעות אלטרנטיבה אחרת – מפגש אנושי "כמו פעם" ועשייה קבוצתית משותפת ומעצימה
תנועות הנוער בישראל מחנכות, כל אחת בהתאם לתפיסתה, לערכים חברתיים, לגילוי יוזמה, ללקיחת אחריות, וכן למעורבות ולמחויבות חברתיות. כל זאת, תוך התנסות מעשית: בני הנוער עצמם מובילים את הפעילויות השונות בתנועות הנוער – פעילויות המזמנות לחברים בתנועות חוויות מגוונות, כמו גם הזדמנות להתפתחות אישית ולביטוי כישורים אישיים.
בשנים האחרונות מתפרסמים לעתים קרובות באמצעי התקשורת דיווחים על אירועים המשקפים דפוסי התנהגות שליליים של בני נוער, כגון אלימות, צריכת אלכוהול ושימוש בסמים. החברות והפעילות בתנועת נוער מפחיתה התנהגויות סיכון אלו ומשמשת חלופה איכותית לבילוי בשעות הפנאי לילדים ולבני נוער. נוסף על כך, תנועת הנוער פועלת לצמצום פערים חברתיים בין קבוצות נוער שונות: בני נוער ותיקים, עולים חדשים, בעלי צרכים מיוחדים, בני נוער בסיכון, בני מיעוטים ועוד.
העצמת המתבגרים
החברות בתנועת הנוער מעצימה את החניכים בשני מובנים עיקריים: במובן הקלאסי, שהוא העצמת יכולת הנתינה לזולת ולקהילה; ובמובן הפסיכולוגי-אישי, על-ידי העצמת תחושת המסוגלות האישית, תחושת האחריות וחוויית ההצלחה.
מסקירת מחקרים עולה כי מעורבות בקהילה תורמת לבני נוער בהיבטים נרחבים: שיפור במיומנויות האישיות והחברתיות, העלאת מידת ההערכה העצמית והביטחון עצמי ויצירת דימוי עצמי חיובי, פיתוח היכולת לשתף פעולה עם אחרים, לתקשר, להתמודד עם אחריות ולקבל החלטות, וכן פיתוח כישורי מנהיגות.
במחקרים על התנדבות בני נוער בארץ ובעולם, נמצא כי התנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים. על-פי המחקרים בני נוער אשר מתנדבים ומעורבים חברתית במסגרות כגון תנועת נוער, חשים מאושרים ואופטימיים יותר והם גם בעלי ביטחון עצמי רב יותר מבני גילם שאינם פעילים בתנועת נוער.
במחקר אורך מקיף, שכלל כאלף בני נוער, התברר שנוער מתנדב השתלב טוב יותר בחברה, היה בעל שליטה עצמית גבוהה יותר וכן בעל נטייה פחותה משמעותית להסתבכות בפעילות בעלת אופי עברייני.
מחניך למדריך ולמתנדב
החל מכיתה ד' החניכים משתלבים בתנועת הצופים, ועוברים מערכי פעילות מסודרים לאורך שנות חניכותם בשילוב עם התנסות בהתנדבות בקהילה (הפעלת ילדים בפעילויות פנאי, חונכות אישית, חלוקת חבילות לחיילים, ביקורים אצל קשישים, פעילויות הקשורות לאיכות הסביבה ועוד) וכן בשילוב עם טיולים ברחבי הארץ (במסגרת הטיולים בתנועה זוכים החניכים לטייל כמעט בכל מקום ברחבי הארץ ומכירים את הטבע באופן בלתי אמצעי).
בהגיעם לכיתה ט' עוברים החניכים קורס הדרכה ומתנסים בהדרכת קבוצות החניכים הצעירות. בשנות התיכון הם בוחרים תפקיד מתאים מבין מגוון תפקידים בעלי משמעות ואחריות, וכן יוזמים ומוציאים לפועל מיזמים במסגרת השבט והקהילה.
בסיום הלימודים בתיכון ולפני גיוסם לצבא מתנדבים רבים מבוגרי התנועה לשנת שירות בקהילה במגוון תפקידים. מנתונים מחקריים שנאספו לאורך השנים עולה כי בוגרי תנועות נוער משרתים בתפקידים משמעותיים בצה"ל, ולאחר שחרורם ממשיכים רבים מהם להתנדב במסגרת התנועה ובקהילה.
גיל ההתבגרות: אתגר ההבשלה
תקופת ההתבגרות היא תקופה של גיבוש זהות, צמיחה והבשלה, המציבה בפני המתבגרים אתגרים התפתחותיים. במהלכה מפתחים בני הנוער יכולת חשיבה לוגית ויכולת חשיבה מופשטת, וכן מתפתח שיקול הדעת המוסרי. בגיל זה נוטים בני נוער לבחון, להטיל ספק ולהביע התנגדות לערכים ולמוסכמות משפחתיים וחברתיים.
מאפייני גיל ההתבגרות כוללים גם תהליך התרחקות של המתבגר מבחינה רגשית, קוגניטיבית וחברתית מהוריו בפרט וממשפחתו בכלל, תוך שהוא מנסה לעצב את עצמו כישות בעלת זהות עצמית נפרדת.
במהלך גיל ההתבגרות מעמיקים המתבגרים את הקשרים עם בני מינם ועם בני המין השני, וקבוצת השווים הופכת לקבוצה המועדפת עליהם. בעזרת קבוצת השווים מנסים המתבגרים לייצר נפרדות מההורים, בעודה משמשת להם מעין תחליף.
מגרש אימונים חברתי ופסיכולוגי
חברות ופעילות בתנועת נוער עשויות לשמש כמגרש אימונים עבור המתבגרים לתהליך ההיפרדות וההבשלה, לבחירת ערכים ואמונות, ולסיפוק הצורך האנושי המהותי בהשתייכות. בתנועת נוער הפעילות מתרחשת בקבוצת השווים ומאפשרת מרחב חברתי בטוח יחסית, המפוקח על-ידי האחראים הבוגרים, לשם התנסויות בין-אישיות בעלות משמעות להתפתחות הכישורים החברתיים והבשלות הרגשית.
קבוצת השווים משמשת כמראה באמצעותה מתקבל משוב מתמיד ומתמשך אותו מעניקים המתבגרים זה לזה על מנת להתחיל לבסס את הזהות העצמית שלהם. הפעילות בתנועת הנוער מספקת גם את הצורך בכוח ובהשפעה, ומאפשרת לחניכים להדריך בני נוער צעירים מהם ולהוביל יוזמות של תרומה ומעורבות חברתית בקהילה.
חברת השווים מספקת מודלים לחיקוי כאלטרנטיבה להורים, מודלים שתורמים גם הם לגיבוש הזהות העצמית. בתנועת הנוער המודלים לחיקוי הם בני נוער המבוגרים במעט מאלו אשר רואים בהם מודל לחיקוי.
בתנועת הנוער יש מענה גם לצורך של המתבגר באידיאליזציה – הן מעצם העובדה שהיחיד הוא חלק ממשהו שגדול ממנו, והן בשל קיומן של הזדמנויות לאידיאליזציה של חלק מן האנשים האחרים בקבוצה. כמו כן, בתנועת הנוער יש למתבגר הזדמנות להתנסות בתפקידים בוגרים תוך לקיחת אחריות, וזו נחוצה לו לבניית זהות בוגרת ושלמה.
במסגרת התנועה המנהיגות נבחנת ומעוצבת ברוח העשייה התנועתית וברוח הערכים שהיא מנסה להנחיל. נוסף על כך, החברות והפעילות בתנועת הנוער מאפשרות מעבר בין ילדותיות ותלות לבין בגרות ואחריות ולהיפך. המתבגר צומח ומבשיל סביב לקיחת אחריות ומימוש עצמאות בתפקידיו בשבט (מדריך, ראש גדוד, ראש ועדה וכדומה) ובמקביל, נהנה מן החופש לנהוג בילדותיות ולהישאר תלוי במבוגרים כחניך בשבט.
מפגש אנושי ועשייה קבוצתית
בתקופתנו, בה דומה שהגבולות מתרופפים והערכים מאבדים ממשמעותם; תקופה בה רווחת התקשורת המקוונת וחידושים טכנולוגיים מציבים אתגרים רגשיים וחברתיים; תקופה בה אנו עדים לכך שהטכנולוגיה הופכת לכלי מרכזי באמצעותו בני נוער מתקשרים זה עם זה – בתקופה זו תנועות הנוער מציעות אלטרנטיבה אחרת.
כיום קיימות מסגרות מועטות שמציעות מפגש אנושי "פנים אל מול פנים" ועשייה קבוצתית משותפת. תנועות הנוער מצליחות לשמור על איזון עדין בין המציאות העכשווית לבין מסורות וערכים. בתנועות הנוער יכולים ילדים ובני נוער לזכות בחוויות מעצבות ומעצימות, ובדרך זו הן מקדמות התפתחות אישית ומחויבות חברתית, המדגישות את יופיו של הדור ואת ייחודו.
* איציק שמר,M.S.W , העובד הסוציאלי של תנועת הצופים