מאת: יאיר אפטר
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 21
הוא זול וקל להשגה, נמצא כמעט בכל בית ומשרד, והוא מסוכן עד מוות כשמסניפים אותו. הכירו את סם דבק המגע, שצעירים ובני נוער רבים מתפתים אליו: הסכנה הבריאותית העצומה; הסיבות והמניעים לשימוש; איך לזהות מתי ילדכם מסניף; ובאילו צעדי מנע כדאי לנקוט
לפני כשלושה חודשים החליט ב' לנסות למצוא מפלט מהכאב באמצעות "תחביב" שהכיר כנער בארץ: שאיפת אדי דבק, הגורמים להזיות. הוא קנה שפופרת דבק מגע במכולת והחל להסניף אותו בדירתו. "הייתי שופך את הדבק לשקית ומריח", משחזר ב'. "כל יום קצת, אחרי העבודה. רציתי להתנתק לכמה שעות מהכול, וזה היה עוזר לי עם הקשיים."
אחרי כעשרה ימים של שימוש בדבק החל ב' לחוש ברע. הוא הרגיש חולשה, ראייתו היטשטשה ורגליו לא היו יציבות. הצעיר הבין שמשהו השתבש ולקח מיד מונית לבית החולים. הרופאים אבחנו את הבעיה: אדי הדבק גרמו לנזק נוירולוגי.
"הדבק מכיל מדללים רעילים ביותר, שעלולים לפגוע בעצבי הגפיים," מסבירה ד"ר אסטל סיימן, מתמחה בנוירולוגיה. "הרעלה כזו יכולה להתרחש באופן כרוני, כמו אצל אנשים שעובדים במפעלים לא מאווררים, או באופן חד, בגלל הסנפה מכוונת של האדים. הפגיעה עלולה להחמיר גם אחרי הפסקת השימוש, כמו במקרה הנוכחי, ולצערנו, אין טיפול טוב שניתן להציע במקרים כאלה. במקרים קלים בהרבה משל ב' עוברות לפעמים שנים עד לחזרה לתפקוד מלא (.(Ynet ,5.6.12
למרות התיאור הקשה של הפגיעה שחווה ב' בעקבות השימוש בדבק מגע, שימוש לרעה בדבק מגע על מנת לחוות חוויה אופורית איננו תופעה חדשה. דיווחים על שימוש לרעה בדבק מגע קיימים מזה חמישים שנה, ולעתים הביטוי "שימוש בדבק מגע" מתייחס לשימוש בחומרים נדיפים בכלל.
דבק המגע מכיל בין היתר חומר בשם טולואן, שנמצא בחומרים נדיפים נוספים. שימוש בחומרים המכילים טולואן גורם לפגיעות שונות במערכת העצבים המרכזית, הכוללות פגיעה בזיכרון לטווח קצר, היזכרות מאוחרת ופגיעה ביכולת ללמוד. כמו כן נפגעים במוח אזורים שאחראים לקליטת מידע חישתי ממערכת העצבים הפריפריאלית ומחוט השדרה. פגיעה זו מובילה לחוסר שליטה בתפקודים הכוללים תנועות רצוניות ולא-רצוניות.
אצל חלק מהמשתמשים בדבק מגע ניתן לראות עיוותים ברקמות עצב המכילות בעיקר תאי עצב תומכים וסיבי עצב מצופי מיאלין. מיאלין הוא חומר לבן ושומני, המזרז את ההולכה של אותות עצביים לחלקים שונים במוח, כולל אלו הקשורים לתפקודיים קוגניטיביים. למשתמשים בדבק מגע או במוצרים אחרים המכילים טולואן נגרמים נזקים כרוניים במערכת העצבים גם לאחר הפסקת השימוש, ולעיתים אף נגרם מוות בעקבות השימוש.
הסיבות לשימוש בדבק מגע בקרב בני נוער
אפשרות השימוש בחומרים נדיפים מעוררת סקרנות בקרב לא מעט מבני הנוער, ואצל רבים מהם יש תפיסה מוטעית לגבי נזקי השימוש. קיימות מספר סיבות לשימוש בחומרים נדיפים בכלל ובדבק מגע בפרט בקרב בני נוער. הסיבה המרכזית היא הרצון להשתייך לקבוצה, גם אם קבוצה זו רואה בחיוב התנסויות מסוכנות. זאת משום שגיל הנעורים מהווה שלב התפתחותי בו קבוצת השווים מהווה מסגרת משמעותית לבני הנוער.
ישנן סיבות ייחודיות נוספות לשימוש בחומרים הנדיפים: קלות ההשגה של דבק מגע – משום שאין הגבלה בחוק ואין איסור כלשהו על שימוש בדבק מגע בפרט או בחומרים נדיפים בכלל; כמו כן, מחירו של דבק המגע אינו יקר, ולכן ניתן לקנות כמות גדולה יחסית בעלות נמוכה; סיבה נוספת היא ההשפעה המהירה של החומרים הנדיפים על מערכת העצבים המרכזית בהשוואה לסמים חוקיים כמו אלכוהול או כדורים. מסיבות אלו הפיתוי להשתמש בחומרים אלו גדול.
לעיתים השימוש בחומרים נדיפים הופך לאירוע חברתי, כאשר קבוצת בני נוער מתקבצת על מנת להסניף יחד. שימוש בחומרים נדיפים גם עוזר למיעוט מהמשתמשים להתמודד עם כאב או מועקה רגשית. ולבסוף, כאשר אין חומרים אחרים כגון אלכוהול או מריחואנה, חלק מבני הנוער מסתפקים בדבק מגע.
כיצד ניתן לדעת אם הילדים שלנו הריחו דבק מגע?
השימוש ברוב החומרים הנדיפים אינו קשה לזיהוי, כל עוד קיימת מודעות לנושא. שימוש בחומרים אלו משאיר ריח המתנדף דרך מערכת הנשימה. כמו כן, קיים ריח ייחודי שיכול להישאר לאורך שעות – ריח אשר נספג בבגדים וניתן לזהותו. סימני הרעלה מיידיים נמשכים בין דקה לחמש דקות, ולכן בדרך כלל לא ניתן לזהות על-פי השפעת החומר, אלא על פי סימנים נוספים, הכוללים:
• שפופרות של דבק מגע מתחת למיטת הנער/ה או בכל מקום שהן לא צריכות להיות.
• היעלמות של מכלים או שפופרות של חומרים רעילים ממקומם הקבוע.
• כאשר יש סימני דבק מגע על גופו של ילדכם או על פניו ללא סיבה מובנת.
• כאשר נודף מהפה של ילדיכם ריח חזק של דבק מגע.
מה ניתן לעשות על מנת למנוע שימוש לרעה בדבק מגע?
דאגו שהחומרים לא יהיו בהישג ידם של ילדיכם ואיסרו שימוש בהם ללא רשות. אחסנו חומרים רעילים במקום גבוה ונעול, ללא גישה לילדים. הסבירו לילדים מה זה רעל וכיצד רעלים פוגעים בגופנו. קראו יחד את הוראות הזהירות הכתובות על המכלים ועל אריזות המוצרים. שאלו את ילדיכם האם הם מכירים בני נוער שמשתמשים בסמים, מריחים חומרים נדיפים או משתכרים משתיית משקאות אלכוהוליים.
חשוב שתביעו את עמדתכם בעניין: ציינו בפני הילדים כי השימוש בחומרים נדיפים או השימוש בסמים אינו דרך ראויה להרגיש שייך או מקובל בעיני החברים; חזקו אותם על היכולת שלהם להתמודד עם לחץ חברתי ולסרב למצבים שעלולים לסכן אותם; התייחסו לעובדה שבגרות נמדדת על-פי קבלת החלטות תוך הפעלת שיקול דעת ולא על-ידי לקיחת סיכונים מיותרים; ולבסוף, עודדו את ילדיכם לפנות אליכם בכל שאלה ועניין – גם באמצע הלילה, במידה שהם נמצאים במצוקה. היו נוכחים בחיי ילדיכם, בקרו את מעשיהם במידת הצורך והקפידו להקשיב להם.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות האמריקאית למניעת שימוש בסמים ואלכוהול וטבק.
כמו כן ניתן לקרוא מאמר קודם באתר מכון יסודות יוזמות חברתיות.