לאב המתלבט שלום
אני אחלק את התשובה לשני חלקים:
ראשית החלק הקל – אסור לך חוקית לקנות אלכוהול, להגיש אותו או לאפשר את שתייתו בביתך לילדים שאינם הילדים שלך.
גם מוסרית, מי שמך לשכר ילד של הורה אחר?
איסור קניה ואספקה של אלכוהול לקטין
מי שקונה אלכוהול עבור קטין או מי שמספק אלכוהול לקטין עובר על החוק ודינו חצי שנת מאסר.
החוק קובע: "מי שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין מודע לכך שמדובר בקטין אלא אם הוצגה לו תעודה מזהה לפיה האדם אינו קטין".
בנוסף, למרות היותך גרוש, ההורות נשארה משותפת וכדאי לבדוק למה הילד רוצה לעשות את זה אצלך ומה עמדת האם.
חשוב מאוד שאתה והאם תגבשו עמדה אחידה ותחזקו זה את זה בהתמודדויות למרות קשיים (ביחסים ביניכם אם ישנם).
החלק השני הוא מורכב יותר והוא מתייחס לילד האישי שלך.
מה שמעורר את ההתלבטות והקושי שלנו הוא שנראה שהילד לוקח אחריות והסקרנות היא לגיטימית. הוא מבקש לעשות את הדברים בפיקוח בבית, גלוי איתך וזה בהחלט לגיטימי להיות סקרן.
אך האמת היא שיש בזה משהו שמסית אותנו מהעיקר.
וכאן עצה עקרונית בחינוך- במקום להיות במקום תגובתי לבקשה, אנחנו צריכים לקחת רגע למחשבה ולבדוק עם עצמנו מה העמדה הבסיסית שלנו, ומשם להגיב.
במקום לחשוב על הסקרנות, האחריות והמורכבות חשוב – נחשוב ראשית מה עמדתי בנושא שתיית אלכוהול על ידי ילדים בני חמש עשרה כבילוי?
ממש נסה לדמיין את הדברים בצורה ציורית ולבדוק מה עמדך והרגשתך. נסה לדמיין את הילדים שותים ומשתכרים.
ומשם יתחיל הדיאלוג. ודיאלוג חשוב שיתקיים ובו כמובן נקשיב ונתייחס לבקשה.
השיחה שצריכה להתקיים היא מדוע הוא מרגיש צורך להתנסות בשכרות, למה הוא רוצה לעשות את זה עם חברים, למה יש קישור היום בין בילוי ואלכוהול,
הבהר עמדה
שקף את הבעייתיות
שתף בזה שאתה לא יכול לעמוד במקום כזה ולהרגיש נכון עם זה
שאל על החברה –
זו שכבר התנסתה היא רמז לכך שלא בהכרח מדובר אכן בהתנסות חד פעמית, אלא ניסיון להשיג לגיטימציה כלשהי.
היא בטח ובטח משקפת את המקום הבעייתי בו ילדים בני חמש עשרה וחצי בוחרים לשתות אלכוהול כחלק מבילוי חברתי.
מה המסר שאתה מעביר לו כשאתה מאפשר את ההשתכרות בבית?
האם זה אומר שכן, השתכרות היא לגיטימית וזו התנסות נכונה בגיל הנעורים?
האם יהיה לך יותר קל או יותר קשה אחר כך לאסור שתייה? (אבא מה אתה פתאום צדיק, הרי אתה אפשרת לי ….)
נסה לחשוב איך תרגיש כשיהיה לך בבית ילד שיכור ואתה במודע עשית את זה.
האם הילד באמת יחווה ובזה זה יסתיים?
מה יקרה אם יבקש שוב, ויבוא עם אותם נימוקים – מקום בטוח, בפיקוח.
וזכור – אין כמו דוגמה אישית בחינוך!
אם אתה נכנע ללחץ חברתי של התנסות באלכוהול, איך תצפה ממנו לעמוד אל מול הלחץ החברתי ?
השורה התחתונה היא שאין לנו איך להגיש לילד אלכוהול, לאפשר לו להשתכר ולהרגיש נוח עם זה, וזאת משום שכל הסיטואציה היא מוטעית מיסודה.
ילד בן חמש עשרה וחצי לא צריך להשתכר או לשתות אלכוהול בשום מצב ובטח שלא בהקשר חברתי של הבילוי שלו עם חברים.
(אני כמובן לא מתייחסת ללגימת יין בכמות מזערית בטקסים של חגים, קידוש בנוכחות מבוגרים ולא בהקשר חברתי ).
אני מבינה את הקושי, אבל חשוב שתהיה חזק.
תבהיר לו שאתה לא מאפשר זאת ומצפה באופן חד משמעי שהוא גם לא ישתה בחוץ.
זה לא איום " אם אתה לא תאפשר לי להשתכר בבית אני אשתכר בחוץ"!
שיהיה ברור שאם הוא ישתה תהיה סקנציה חריפה.
כהורים אנחנו מציבים לילדים שלנו הרבה גבולות ומעמידים אותם במצבים בהם הם צריכים להתמודד עם הלחץ החברתי ההפוך המופעל עליהם.
זה תפקידנו, זה מה שמחזק אותם, מלמד אותם להפעיל שיקול דעת, לעמוד בלחץ חברתי. זו עבודת החינוך.
מסרים ברורים הם בסיס משמעותי בעבודת החינוך.
כשאנחנו מתבלבלים אנחנו מבלבלים את הילדים.
יחד עם זאת חשוב כמובן להשאיר דלת פתוחה לדיבור, לשאלות,
לשקף לילדים את מסלול החשיבה וקבלת ההחלטות שלנו,
לבדוק מה הם צריכים מאתנו כדי להתמודד ואיך אנחנו יכולים לעזור
אני מאחלת לך בהצלחה ומחזקת את ידיך
תמי גור, מנהלת מכון יסודות.