מאת: תמר גור
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 25
בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים ובני נוער מחליטים שהם לא רוצים לאכול בשר ומוצרים מין החי. אין מדובר בתופעת ההימנעות של ילדים מאכילת בשר המוכרת במשפחות רבות, תופעה המתרחשת בד"כ כאשר הילד מבין את המשמעות ואף נגעל מהעוף או הדג המונחים על צלחתו. מדובר בתופעה ששוטפת את העולם המערבי שבו יותר ויותר אנשים מחליטים על תזונה צמחונית או טבעונית בשל מניעים אידיאולוגיים. תופעה זו תפסה תאוצה גם בישראל והביטוי לכך הנם מרכולים, מסעדות ואתרי אינטרנט המוקדשים לתזונה צמחונית וטבעונית שנפתחו בשנים האחרונות.
הטרנד החדש מגיע גם לפתחם של הורים למתבגרים שנשארים מבולבלים ואובדי עצות אל מול ההחלטה של הילד "לחזור בתשובה" ולהיות טבעוני. לעיתים אני שומעת משפטים כגון: "הילד החליט להביא את השיגעון הביתה", "אני לא יודעת מה לבשל לו", "הטרנד הזה לא נשמע לי בריא, וחוץ מזה, אם הוא רוצה להיות טבעוני שילמד לבשל, אני לא הולכת להפוך את המטבח לבישול טבעוני", "נראה לי שהוא נסחף בעקבות השיגעון שהחברים שלו אימצו, זה נשמע לי ממש שטויות, הרי בני אדם נועדו לאכול בשר" ועוד.
כאם לילד טבעוני, אני מבינה את הקושי של אותם הורים שילדיהם החליטו להיות טבעונים. אכן, הדבר מצריך לבחון סוגיות קולינריות וסוגיות בריאותיות. עם זאת אני מציעה לבחון שתי סוגיות נוספות בבחירה של ילדיכם להיות טבעונים. הראשונה הינה הקשר בין שלב גיבוש הזהות של ילדיכם המתבגר לבין הבחירה להיות טבעוני והשנייה הינה הקשר בין הטבעונות לעולמו הערכי של המתבגר.
גיבוש זהות וטבעונות
בגיל הנעורים ילדים מתחילים לגבש את זהותם בהקשרים שונים. בשלב זה, התמימות שאפיינה את ילדותם מתחלפת לעמדה ביקורתית יותר. הם מאמצים עמדות אלו באמצעות התבוננות על העולם, על עולם המבוגרים ועל עולמם החברתי במבט בוחן שבודק עמדות, ערכים, אינטראקציות בין אישיות. כללים וגבולות חברתיים.
כחלק מהשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, הם נוטים להתרחק מעט מאתנו המבוגרים ובכל מקרה להביט בנו במבט ביקורתי. בילדות, ההורים ומבוגרים משמעותיים נוספים בחייהם, כגון הגננת והמורה, מהווים את המקור העיקרי לידע ולהקניית ערכים. כמו כן, הם מהווים את המראה העיקרית דרכה ילדים בוחנים את מחשבותיהם, התנהגותם ומעשיהם על פי אמות מידה של התנהגות חיובית לעומת התנהגות שלילית ובאיזו מידה היא תואמת את ציפיותיהם של המבוגרים המשמעותיים בסביבתם. לעומת זאת, בגיל הנעורים, הם נחשפים לרעיונות וערכים חדשים דרך אמצעי התקשורת, המורים ובמידה רבה על ידי קבוצת השווים – החברים. מתברר שחברים הופכים להיות המראה העיקרית דרכה בני הנוער מביטים על עצמם ומהם הם רוצים וזקוקים לאישור.
אנו ההורים מביטים על השינוי שחל בהם בעמדה אמביוולנטית, מחד אנו מעודדים את ילדינו להיות עצמאיים, כולל פיתוח מיומנויות חברתיות חדשות ויצירת קשרים חברתיים עם בני גילם, ומנגד, אנו דורשים מהם לא להיגרר ולשמור על "עמוד שידרה ערכי" בכל הקשור לבחירות שהם עושים.
והנה, ביחס לרוב חבריהם הם בוחרים להיות טבעונים ולהשתייך לקבוצת מיעוט, כולל אימוץ עמדה ביקורתית לא רק ביחס לעולם המבוגרים הקרניבורי (אוכלי הבשר), אלה גם כלפי בני גילם, אותם בני-נוער המהווים את קבוצת בשייכות שלהם. בחירתם להיות טבעונים מאפשרת להם ברוב המקרים, לראשונה בחייהם להגדיר את עצמם, את זהותם ואת אמונתם. דרך הטבעונות הם מגדירים התנהגויות ובחירות שתואמות את עולמם הערכי ואת מה שעושה להם טוב. זאת, למרות "מבטם התוהה" של רוב האנשים הנמצאים בקרבתם שבדרך כלל מוסיפים הסבר מדוע החלטתם להיות טבעונים מוטעית ביסודה. עמדתם של המתבגרים הטבעונים על זכותם וחובתם המוסרית לא לאכול בשר ומוצרים מן החי והפיכתה לפרקטיקה קולינרית יום-יומית, מהווה הצהרה שלהם כלפי עצמם, כלפי חבריהם, כלפי הוריהם וכלפי העולם כולו ש"אני בעל ערכים וצרכים משל עצמי, גם אם יש לכם בעיה עם זה". במובן זה, הם מתאמנים בהפעלת אחת המיומנויות ההתפתחותיות היותר חשובות של האדם הבוגר והיא חשיבה ביקורתית אשר עוזרת להימנע מהתנהגות עדרית שעלולה לפגוע ב"עצמי" או ב"אחר" במעגל החיים.
יש לנו ילד "ערכי"
ההחלטה של ילדינו להיות טבעוני מכתיבה אימוץ של תבשילים חדשים וקניית מוצרים שאין בהם ג'לטין (בשל העובדה שג'לטין מייצרים מעצמות דג), גרנולה, (שהרי ברוב החברות מוסיפות דבש לתערובת), שניצלים וקציצות צמחוניות (שברובם יש ביצים) או כל מוצר אחר שיש בו זכר לתוצרים מעולם החי. כמו כן, ההחלטה מהווה ביקורת על כל מי שאינו טבעוני, על עולם העסקים המוכן לפגוע בחיות, על החברה האנושית ועלינו ההורים ששותקים ומשתפים פעולה עם התנהגות פוגענית ואכזרית כלפי בעלי חיים. הם מהווים מראה שלעיתים גם לנו ההורים לא קל להביט בה. משתמע מכל הנאמר עד כה שיש לכם ילד שעוסק בסוגיות של מוסר, כנראה שמדובר בילד ערכי.
ילד ערכי העוסק בסוגיות של מוסר הוא ילד חושב, הוא מצהיר בכך שיש לו אמירה של טוב ורע, שהוא מסתכל באופן ביקורתי על העולם סביבו ולא מקבל דברים כמובנים מאליהם. הוא הצהיר שהוא גזר על עצמו גזירה לא קלה והוא מוכן לשלם מחיר מתוך אמונה עמוקה בערך החיים …גם של בעלי החיים.
יתכן שהוא מושפע מחברים, אולי הוא נסחף אחרי טרנד עולמי ואולי מדובר במשב רוח תקופתי הקשור לצורך שלו להיות "בעד הנגד" ו"נגד הבעד". למרות זאת, עבור ילדיכם, הטבעונות מהווה ביטוי לערכים שהם חלק מזהותו – ערכים הומניטאריים הרואים את הסבל של האחר. כמו כן, ילדכם מוכן לפעול ואף לשלם מחיר אישי על מנת לקדם רעיון מוסרי של מניעת סבל.
ערכים הומאניים והומניטאריים הנם ערכים שהורים רבים רוצים שילדיהם יאמצו גם אם מדובר בחינוך לערכים אלו בהקשרים אחרים שאינם קשורים לסבל בעלי החיים. לכן, חשוב שאנו ההורים נעודד ונכבד החלטה זו של ילדינו. זו הזדמנות עבורנו ההורים לעודד את ילדינו על החלטתם להיות אנשים מוסריים המוכנים לפעול למען עולם טוב יותר. כמו כן, זו הזדמנות לעזור לילדינו לקחת אחריות על החלטתם להיות טבעונים.
אחריות על הבחירה להיות טבעוני
ההחלטה של ילדינו להיות טבעונים כרוכה באחריות, הכוללת את הצורך ללמוד מה המשמעות של היותם טבעוניים, אילו חוסרים תזונתיים יכולים להיווצר ואיך עליהם להשלים אותם. עליהם להקפיד לאכול אכילה אחראית גם אם זה אומר ללמוד לאהוב או לפחות להסכים לאכול מזונות חדשים.
ישנם ילדים שבוחרים בטבעונות מתוך הרצון להיות חלק מקבוצה חברתית הדוגלת בטבעונות ויש אחרים הרואים בכך כדרך חיים. חלקם, במשך הזמן, יחזרו לאכילה לא טבעונית ואילו אחרים יתמידו בכך לאורך חייהם. לא משנה עד כמה כל אחד מהם יתמיד בבחירתו, עליהם לזכור שאין מדובר רק בהחלטה על סוג המזונות שהם אוכלים אלה גם על בריאותם הגופנית, זו אחריותם לדאוג לבריאותם על כל המשתמע מכך.
לסיכום
אל לנו לזלזל או לבטל החלטה ערכית של ילדינו להיות טבעונים, החלטה שקשורה לתהליך גיבוש הזהות שלהם, גם אם מקורה בטרנד חברתי כזה או אחר. חשוב לחזק אותם ולהיות גאים בם על בחירתם המוסרית. חשוב לנצל את החלטתם כחלק משעור בהתבגרות ולהראות לילדינו שאנחנו מכבדים אותם, מתייחסים אליהם ברצינות וכמובן אוהבים אותם, גם אם אנחנו לא מזדהים עם החלטתם או סובלים מאי נוחות ומעמסה ב"זירת הבישול". תמיכה בהחלטתם להיות טבעונים, תאפשר להם להתוודע לפתיחות המחשבתית שלנו ולסובלנותנו כלפי שינויים שהם בוחרים לעשות. מניסיוני האישי, כאשר בוחרים לאמץ עמדה תומכת, כאשר מתגברים על הקשיים הקשורים להכרת המטבח הטבעוני והבישול הטבעוני, לומדים שהמשימה אפשרית ולעיתים אף מלמדת ומעשירה.