הקדמה
מהו גבול ?
גבול הוא קריטריון או אמצעי שמסמנים לנו איפה לעצור.
הקריטריון יהיה ערך, קו מנחה, כמו – לכבד אחרים, לא לפגוע בעצמך (נפשית, פיזית התפתחותית) , לא לספוג קרינה, לא להיות תלוי ב… וכו.
לגבול יש גם ביטוי מעשי – שעת שינה, כמות ממתקים, שעות מסך, מה קונים, מה אתם מרשים או לא מרשים.
למה בכלל נועד גבול?
- לשמור על שלומם ובריאותם הנפשית והפיזית של הילדים
- לחנך ולהעביר ערכים בעזרתם נגדל את האדם שהיינו רוצים שהילדים יהיו
- לשמור על הקבוצות בהן מתנהלים הילדים (כיתה, משפחה חברה, קבוצה בצופים וכו)
- להיות סמן (הגבול הוא סוג של תמצית החינוך והערכים)
- לחזק אותנו – לפעמים קשה לנו לעמוד בפיתוי והגבול פשוט עוזר לנו
למה חשוב לקיים דיאלוג על גבולות עם הילדים?
הדיאלוג על הגבול נועד לפתח בילדים מודעות, מיומנות של קבלת החלטות ולתת להם הרגשה שהם יכולים לבחור איך להתנהל בעולם.
לכן, גם אם אין לנו שליטה, ואנחנו לא יודעים אם הילדים ישמרו על הגבול, לא להתייאש, עצם הצבת הגבול ובעיקר הדיאלוג עליו, משמעותיים ביותר.
לא כל גבול מצריך שיחה מוגדרת
חלק גדול מהגבולות שלנו לא מועברים בשיחה מוגדרת אלא ביום יום, בכללי הבית, בחינוך השוטף ובעיקר בדוגמה האישית שלנו כהורים, איך אנחנו מתנהגים.
למשל: תגיד תודה, תפנה את הכלים שלך, אל תמשוך לכלב בזנב, אל תקללי, תעזור לאחיך/לחבר או כשאנחנו עוצרים במעבר חציה ונותנים להולך רגל לחצות, אוכלים בריא, מעדיפים לקרוא ספר מאשר לגלוש בנייד או לראות טלוויזיה ועוד.
לא כל גבול מצריך שיחה מפורשת.
אבל גבולות משמעותיים או שעשויים לעורר התנגדות משמעותית כן חשוב לדון בהם.
המודל – אז מה ואיך עושים?
לפני שמציבים גבולות:
- קחו זמן לחשוב
- בררו מידע שחסר לכם
- הגדירו לעצמכם את הרציונל – מה המחירים שאני מנסה למנוע, מה הרווחים שאני רוצה להרוויח מהגבול שיוצב. איזה גבול נותן לי את המענים הללו
- זהו את הרגשות שלכם – היו מודעים ונהלו אותם, אל תתנו להם לנהל אתכם
- בררו אלו ערכים מעורבים מבחינתכם בסוגיה
בשיחה:
- בואו מוכנים להקשיב, לדון עם הילדים בדברים, להניח שיש להם ידע או הסתכלות שלכם אין
- נהלו את הרגשות שלהם
- שקפו לילדים את הרציונל בצורה ברורה – נסו לגרום להם להסתכל בצורה חדשה על הדברים
- דונו עם הילדים על הרציונל, שאלו מה הם חושבים על זה, איך הם מרגישים עם הגבול
- היו פתוחים לשנות את הביטוי המעשי של הגבול (לא את הערך או הקו המנחה. ביטוי מעשי הוא שעת שינה, שעות מסכים, אורך החולצה, כמה ממתקים בשבוע מקבלים וכדומה).
אל תתבלבלו – גם אם הילדים מנג'סים, גם אם קשה, גם אם אתם בוחרים ליישם אחרת ממה שתכננתם את הגבול, שמרו על פוקוס – הזכירו לעצמכם מה המחיר שאתם מנסים למנוע והרווח שאתם רוצים להשיג (מעשיים, חינוכיים וערכיים) .
זכרו – המטרה היא לא להציב חומות, להעניש, לפרוק תסכולים שלכם.
לכן השיחה צריכה לבוא ממקום חיובי, נעים, מעורר חשיבה ומלמד.
אחרי ששוחחתם והצבתם גבולות
שומרים עליהם.
לא נכנסים כל פעם מחדש שוב ושוב לשיחה.
חידוש השיחה יתקיים רק אם משהו השתנה – אם הילד מביא טיעון חדש, הנסיבות השתנו, יש משהו שלא חשבתם עליו או לא ידעתם ושופך אור חדש על הדברים.
אפשר עוד פעם אחת, אפשר לשאול מה לא ברור או מה מציק או מתסכל ולראות אם יש מקום לשינוי הביטוי המעשי של הגבול.
ואם מיציתם –
מחייכים ואומרים לילד/ה – אני לא חושבת שהדברים לא ברורים, אני מבינה שאת/ה לא מרוצים מהם. מיצינו את השיחה. זה מה שאני אומרת ואני מצפה שתנהג/י בהתאם.
כמובן שגבולות יכולים להשתנות עם הזמן, ההתבגרות של הילדים ובין ילד לילד לפי מאפיינים, יכולות וצרכים אישיים.
בהצלחה!
לחצו כאן להורדת המסמך בגרסת PDF