adam-more-mechanech

שלום וברוכים הבאים להשתלמות.

כולנו היינו רוצים לבוא לעבודה ושם לשמוח לפגוש את הקולגות שלנו, את התלמידים ובמפגשים הרלוונטיים את ההורים. לצאת בסוף היום בתחושה של סיפוק עם משהו אחד שנוכל לומר “וואוו, היום….”

כמה מאתנו חווים את זה ביום יום? וכמה מאתנו מסיימים יום עבודה בהרגשה של אפיסת כוחות, של, הסתיים עוד יום של משימות אין סופיות, מאבקים מוכרים והישרדות?

סביר להניח שרבים לא היו ממקמים את עצמם בקצה כזה או אחר  אלא “על הרצף”.

אז איך בכל זאת אפשר להתקרב אל הקצה בו מגיעים בבוקר ועולה לנו חיוך על השפתיים כשאנחנו פוגשים את רוב התלמידים שלנו, שחדר מורים הוא מקום שכייף לנו ובו יש על מי להניח ראש כשהיה קשה?

איך לעשות שגם אחרי שנים של הוראה, נבחר מתוך תשוקה להכין שעור חדש ?

אין ספק שזה לא פשוט. מערכת החינוך היא מערכת עמוסה, דורשנית וככל מערכת מלאה במגבלות והכתבות. כשעובדים עם אנשים רבים מן הסתם לא עם כולם יהיה לנו קל או נחמד ולא עם כולם ננחל הצלחות.

אבל, יש לנו את היכולת לבחור מה תהיה החוויה העיקרית והכללית שלנו, איך נשפיע על הילדים והמבוגרים שאנחנו פוגשים, איך נפרש מצבים ומה נבחר לעשות בהם  ואם בסופו של דבר נרגיש שלמרות הכל היינו משמעותיים וקבלנו הרבה מהעבודה.

לרשותכם סיכום מודלים וכלים שנלמדו במהלך ההשתלמות.

אנחנו מאחלים לכם הרבה הנאה וסיפוק, האתגר כבר קיים.

הוראה כמערכת יחסים
 
 

קראו עוד…

מודל אפרת-ניהול אינטראקציות בצורה יעילה
 

קראו עוד…

דיאלוג יעיל ומקדם, על הקשבה, התמודדות עם התנגדויות וניהול שיחה

קראו עוד…

כלים להתמודדות מעשית, על ניהול מצבים ובניית סמכות

קראו עוד…