חזרה לתפריט הקורס

הגיעו עם עמדות ברורות ומדויקות

דעו בדיוק מה מפריע לכם בתופעה עליה אתם רוצים לדבר, אספו מידע, חשבו לאילו ערכים זה מתחבר לכם.

אמפתיה

דיאלוג ומערכות יחסים יכולים להכיל אי הסכמות ואפילו משברים. כל עוד אתם באים מרצון משותף, מיקוד בצורך של האחר, מוכנים לקבל את העובדה שתיתכן אי הסכמה ומבטיחים להמשיך להיות שם בשבילם למרות הכל – אל תפחדו להביע את דעתכם הכנה. מה שפותח או סוגר שיחה אינו התוכן, אלא ה”איך”, היחסים שבאים לידי ביטוי בשיחה.

זהו והשאירו הנחות יסוד בצד

הנחות נפוצות:

  • שהילדים לא יקשיבו
  • אם נגיד הם יעשו דווקא
  • אם נדבר נעורר סקרנות
  • זה התפקיד שלהם למרוד
  • אם נגיד אמירה לא פופולרית אני הופך ללא רלוונטי
  • אם נציג עמדה ברורה זה יחסום
  • אם נשתף את ההורים לא יספרו לנו יותר
  • אנחנו אמורים לדעת הכל ולא לגמגם בשיחה
  • הם צריכים להתנסות כדי ללמוד

כל אלה מונעות מאתנו להיות קשובים בצורה נקייה, להביא את עצמנו בצורה אוטנטית או להבין שכל נער ונערה יביאו עימם מאפיינים אחרים.

זהו והימנעו ממכשולים

  • עיסוק יתר במה יש לי להגיד בתגובה
  • תחושה שהידע אצלנו
  • רגישויות אישיות שלנו – לחץ, חרדה, הצפה רגשית, או ממקום של פחד.
  • רצון לראות תוצאות בשיחה
  • הימנעות מקונפליקטים
  • שיפוטיות וביקורתיות – על התוכן ועל הדובר (ולא רק על הכאן ועכשיו)
  • המוח שלנו בנוי כך שהוא מסדר דברים בתבניות/ משלים לבד למה שהוא מכיר
  • תפיסת העולם שלי משנה את הפרשנות שלי למה שאשמע
  • קושי עם שקט
  • שחיקה כבר שמעתי את זה מלא פעמים

כלים לשיחה יעילה

  • תזמון – כששני הצדדים פנויים טכנית ורגשית
  • לדבר ישיר, כנה ומהלב
  • לא לצפות לנסים ונפלאות – לא תראו הרמות דגל לבן
  • אל תנסו להתחבב על בני השיח שלכם אבל היו נעימים ומקבלים
  • לגעת ישירות בנושא ולא ללכת סחור סחור
  • לא לפחד להביע דעה שסותרת את דעתה/ו של בן/בת השיח שלכם, ורק להגיד שאתם מבינים שהם חושבים אחרת /רואים אחרת את הדברים ועל זה בדיוק אתם מדברים.
  • פסק זמן – אם אין לכם תשובה טובה אל תענו, תגידו שאתם צריכים לחשוב על זה/לבדוק
  • לבדוק כל הזמן איפה בני השיח שלנו – איך אתה מרגיש עם הדברים? מה את חושבת?
  • לא לחזור על עצמנו
  • היו ממוקדים בדובר ולא בתופעה, כלל בני הנוער או אפילו הדעה שלכם.
  • שיחה מסתיימת תמיד עם הזמנה להמשך ומסר ברור שאתם שם בשבילם.
  • בררו מה הם צריכים מכם, איך אתם יכולים לעזור .
  • היו ממוקדים במהות או בפתרון ולא בנזיפה ותוכחה.

נהלו את הרגשות שלכם!

אל תביעו אכזבה קשה, תדהמה, שוק מאיך הם יכולים/איך זה יכול להיות.

זה בסדר לעבוד עם הרגשות בצורה מודעת מתוך בחירה. שימוש מנוהל כמו –  מאוד הייתי רוצה …היה לי עצוב/ביאס אותי שזו הייתה הבחירה שלך והגעת למצב כזה,  אני דואגת…זה יושב לי על הלב וכדומה.

הקשבה- איך זה נראה?

שפת גוף – מבט ישיר, גוף מופנה אל הדובר, הבעות פנים מותאמות לתוכן, אל תתעסקו בדברים אחרים.

אל תמהרו להגיב, הקשיבו עד הסוף

שאלו שאלות הבהרה – אם אני מבינה נכון אתה אומר ש…האם את מתכוונת לומר ש…למה את מתכוונת כשאת אומרת….

היזהרו מפרשנות ושיפוטיות וקבלו את הדברים בצורה מדויקת.

הימנעו מהבעת רגשות דרמטית חוסמת כמו שוק, אכזבה קשה.

היו אמפתיים – אני מבינה שזה מפתה, זה באמת נשמע קשה.

התמודדות עם התנגדויות

  • החזרת שאלה – למה את שואלת אם אני שותה?
  • שיקוף מה שקורה כאן – אני מנסה לשוחח איתך ואת כל הזמן מרימה עלי את הקול, אתה הודף כל אמירה, למה אתה אומר שאני חופרת? זה לא נעים לי שאת…
  • עצירת שיחה – אני לא חושבת שאתה בדיאלוג איתי כרגע אז אנחנו נעצור כאן
  • לשאול על מה הם כועסים
  • לשקף מה זה עושה לי
  • להישאר ממוקדים
  • אמפתיה לכעס אבל דרישה לשינוי
  • לחפש את הכשל הלוגי – אם משתמשים במריחואנה ברפואה סימן שזה חומר טוב ובריא, אם עד היום לא איבדתי הכרה סימן שאני יודע לשתות, אם אני עם חברים אז זה סביבה בטוחה, אתה לא סומך עלי?

וזכרו- אנחנו לא מבטיחים דברים לפני השיחה

אנחנו שומרים לעצמנו את החופש לקבל החלטות בוגרות ואחראיות

תקשורת חשובה, אבל תקשורת שלא מאפשרת לנו לפעול לא מועילה לנו.

הנוער צריך אותנו כמבוגרים אחראיים ולא כחברים, הערך המוסף שלנו הוא הנכונות שלנו לפעול למרות הקושי והמחיר והיכולת שלנו לפעול ממניעים נכונים ובשיקול דעת.

אפשר להבהיר בתחילת השיחה או המכלה שאנחנו לא עשים “עסקאות”.