אחת הבעיות בקונפליקט היא שפעמים רבות אנו מנהלים קונפליקט, במקום לנהל אינטראקציה בין שני אנשים. אנחנו מגיבים לעמדה, לאופן התבטאות, למעשה, ליחס שקיבלנו.
בהרצאת TED המצורפת, מוצגת דוגמה נהדרת למה שקורה כשאנו מחייבים את המתעמתים אתנו, לחזור להיות אדם רב ממדי ולא רק תוקף, לראות בנו את האדם השלם ולא מושא שנאה. יתרה מזאת, מחייבים את עצמנו לעשות אותו דבר.
זה אולי נשמע קצת יפה נפש, אבל זה עניין של מיקוד ולא של רומנטיקה.
כי למעשה, את הקונפליקט מניעים, מנהלים ויסיימו, בני אדם. ולכן חשוב שנתייחס לאדם עצמו.
המרצה, דילן מרון Dylan Marron , מספר איך הוא מתקשר לאנשים שתוקפים אותו ברשתות החברתיות. אז מה הוא עושה בעצם?
1. מייצר תקשורת אישית ישירה ושואל אותם על עצמם ללא קשר לקונפליקט. הדבר מאפשר להוציא אותם מהמרחב הרגשי בו היו אל מרחב רגשי חדש. המעבר לפלטפורמת תקשורת אחרת, שינוי האינטונציה ומטרת הדיאלוג, התגובה הבלתי צפויה, מונעים המשכיות ואף הסלמה שנובעות מכוח האנרציה של הקונפליקט.
2. שיחה על דברים אישיים שאינם קשורים לקונפליקט מייצרת לא פעם קרקע משותפת. למשל באחת השיחות שהוא משמיע בהרצאה, הוא והתוקף שלו, גילו ששניהם סבלו מדחייה חברתית בתיכון. הדבר שובר את הריחוק, מקטין את תפיסת השונות ומקשה על פסילה מוחלטת.
3. שאלות כמו "מה התכוונת כשכתבת לי….." או "האם אתה באמת חושב שאני…", מחייבות את הכותב/התוקף, לקחת אחריות על דבריו. מחייבות אותו לעצור ולחשוב על מה שכתב ואף להגיד אותו באופן בלתי אמצעי כמעט, לאדם בו הוא בחר לפגוע.
הבחירה שלא לפעול מתוך תגובתיות ובדפוסים השכיחים, לנהל את הרגשות ולקחת את ההובלה על האינטראקציה מגדילה את הסיכוי למנוע הסלמה ולנהל את הקונפליקט באופן לא פוגעני ולפעמים אפילו תביא לסיום הקונפליקט.
נכון, טכניקה זו לא תמיד תביא לסיום הקונפליקט או לתמימות דעים. הבדלים ופערים יכולים להישמר, הם לעתים אף יכולים להעשיר וללמד אותנו, כל עוד הם נעשים באופן לא אלים ופוגעני מתוך פתיחות ללמידה. ובזה חוכמתו של דילן מרון.
הצעד הבא המתבקש, אחרי שלמעשה "נטרלנו את המוקש", הוא לנסות למקד את המשך ההתנהלות בדבר הנכון. במקרה שמובא בהרצאה, המיקוד יהיה דיאלוג על נושאים שונים במקום השתלחות באנשים.
בין אם האינטראקציה היא בין שני אנשים ברשת, מנהל ועובד, מעסיק מועסק, הורה ילד, מחנך תלמיד או שני אנשים בתור, הרעיון הוא לעבור מאינטראקציה של האשמות תגובתיות, לדיון ענייני ממוקד בנושא. הנושא יכול להיות עמדה ודעה, סוגיה שמפריעה לאחד הצדדים, צורך עליו יש לתת מענה ועוד מגוון דברים.
ריבוי קונפליקטים בהם אנו מותקפים, מייצרים אצלנו חוויה רגשית משמעותית שלא פעם גם תשפיע על תפיסות שנגבש. התמודדויות ענייניות ויעילות, לא פוגעניות, ייצרו חוויה שונה לחלוטין.
אינטראקציה תגובתית מאשימה לא מביאה לתוצאות, לשינוי, לפתרון בעיה או מענה על צורך והיא לא מייצרת משהו יעיל. במקרים אלה תיווצר חוויה שלילית מצטברת. יתרה מזאת, גם אם הקונפליקט יסתיים, סביר להניח שלפחות אחד הצדדים לא יהיה מרוצה.
לעומת זאת, ניהול יעיל של קונפליקט, בו נייצר הצלחה, למידה, התייחסות אנושית הדדית, ייצרו חוויות חיוביות.
לכן חשוב שנזהה מהר ככל האפשר כשאנו נכנסים למעגליות זו וניקח מחדש את השליטה על האינטראקציה ונוביל אותה באופן ענייני.