אני פשוט לא מבינה למה זה ככ קשה לא לתת להם ממתקים כל היום?

זה לא כל היום ודי עם הקיצוניות הזו. את רוצה עזרה, ככה אני נותנת אותה.

אבל ככה זה לא עוזר לי. לתת לך את הילדים ולדעת שאני מזיקה להם לא עוזר לי.

את לא נותנת לי את הילדים, את מבקשת ממני להיות איתם, ואני לא מזיקה להם. את פשוט שתלטנית.

למה את לא מסוגלת לכבד את זה שאני קוראת על זה, מקפידה על זה בבית וככה אני בוחרת לגדל את הילדים שלי? אני מבינה שגידלת אותי אחרת, זה לא אומר שזה היה טוב.

אז עכשיו גם יש לך טענות לאיזה אמא הייתי ולא רק איזה סבתא אני?

זה לא מה שאמרתי!

אמרת שאיך שגידלתי אותך לא היה טוב

רק בהקשר של הממתקים, לא בכללי. אל תיתפסי למילים. את כאילו מחפשת על מה לריב איתי.

אני מחפשת? את רוצה ביייסיטר, הילדים שלך אוהבים אותי, את חופשיה לעשות את מה שאת רוצה, את מקבלת אותם בשלום חזרה ואז את נתפסת לזה שהם אכלו גלידה?

לעשות מה שאני רוצה? אני הולכת לעבודה! אני מפרנסת. אני לא אשמה שהמדינה שלנו חודשיים משאירה ילדים בבית ברצף. ואם את חושבת שאני עושה חיים וזורקת עליך את הילדים …

מי עכשיו נתפסת למלים?

כל מה שאני אומרת זה שאני צריכה ממך עזרה ואני שמחה שאת והילדים מבלים יחד. אבל אני לא מבינה למה את לא יכולה לכבד את איך שאני בוחרת לגדל את הילדים שלי ולא לעשות להם מה שבעיני נתפס כנזק?

וכל מה שאני אומרת זה שאם את רוצה עזרה ואני בשמחה נותנת אותה תשחררי. הרבה ילדים גדלו הרבה דורות כמו שאני מגדלת ויצאתם בסדר. לא פלא שגם רון מתעצבן שאת לא משחררת והכל צריך להיות רק כמו שאת רוצה ובדיוק ככה .
 

מי צודקת?

שתיהן!

אז איך מכריעים קונפליקט כזה ואיך לא כל הזמן רבים?

בין אם אתם ההורים או הסבתא והסבא

  1. הגדירו לעצמכם מה באמת הכי חשוב לכם.
  2. דעו מראש שלא תקבלו הכל, לכן חשוב לדרג את הדברים שאתם רוצים ולדעת על מה אתם מסוגלים לוותר.
  3. קבלו בהבנה שכשאנחנו רוצים שותפים הם שותפים, הם לא העתק שלנו, או זרוע שלנו. הם יעשו דברים קצת אחרת. לפעמים מעבר לשונות, גם יש להם מגבלות וקשיים אובייקטיביים.
  4. אם השותפים לא יכולים להגשים את מה שהכי חשוב לכם, הם לא שותפים מתאימים. ותרו עליהם (בהקשר הנוכחי, לא בהכרח על יחסים איתם).
  5. אם בחרתם לא לוותר על שותפים, חזרו לסעיפים2+1 ותפסיקו להאשים אותם ולבוא אליהם בתלונות.

או במלים אחרות – אם אתם רוצים בייביסיטר או אתם מתנדבים להיות בייביסיטר –

  • לא מדובר פה על מי צודק או מי יותר חזק או מי הכי טוב. תוותרו על כל דבר שקשור לזה.
  • דברו על צרכים ובקשות ולא על האשמות ושיפוטיות.
  • דברו על הנושא ולא על תכונות אישיות או דפוסי התנהגות כלליים.
  • זכרו שמדובר באנשים שאתם אוהבים והיחסים איתם. משפחה.
  • השתדלו, אל תאבקו אלא תשדלו כן ללכת לקראת הצד השני.
  • נסו להבין מה יעזור לצד השני לנהוג יותר קרוב למה שהייתם רוצים ואם יש לכם איך לעזור בזה.
  • אל תערבבו גורמים חיצוניים שלא נוכחים בקונפליקט כמו "לא רק אני חושבת ככה", "לא פלא שגם בעלך מתעצבן עליך", :גם האחים לי משתגעים מזה".
  • אל תתפסו למלים – הקשיבו לרגש או החוויה המועברים באמצעות המלים הללו, אתם יודעים שבני השיח שלכם לא באמת מציינים עובדה מדעית. וזה סתם מסיט מהעיקר.
  • תתמקדו ביש ובטוב והכירו תודה –  יש לכם הורים שעוזרים, יש לכם סידור לילדים (נכדים), הילדים אוהבים את סבא וסבתא וצוברים חוויות טובות של אהבה והנאה, אתם גורמים לאושר ונותנים משמעות להורים שלכם כשהם עם הנכדים. סבא וסבתא – יש לכם זמן איכות וכייף עם הנכדים, אתם עוזרים לילדים שלכם, אתם נשארים מחוברים, מעודכנים ומשמעותיים במשפחה.

ועכשיו, אחרי שניקינו את מה שלא רלוונטי, הגדרנו מה הכי חשוב לנו והבנו מה מניע /מגביל כל צד, אפשר לשבת יחד ולהחליט על כמויות ממתקים, שעות מסכים, גודל מתנות או כל דבר אחר שמטריד אתכם.

אפשר לבנות הסכמות במקום להיות בקונפליקט.

שיהיה בהרבה הנאה וקיץ שמח